קרובים קרובים - המשך טכני משהו

ברשומה הקודמת ביקשתי את עזרת הקוראים בהחלטה האם לפרסם, בצורה מורחבת או מצומצמת, רשומה אודות קשרי משפחה בין וויקיפדים פעילים על מנת שיהיה מקום בו המידע החיוני הזה יהיה גלוי לעין הציבור, שכן בענייני גילוי נאות ויקידפים רבים נכשלים שוב ושוב.

לסקר השיבו 13 משיבים. עשרה (76.9%) הציעו שאפרסם רשומה ובה כל הקשרים הידועים לי. שניים (15.4%) יעצו שלא לפרסם את הרשומה כלל. משיב אחד בלבד (7.7%) סבר שיש לפרסם את הדברים, אולם רק את מה שכבר נחשף בעבר בוויקיפדיה עצמה. בנוסף בחרו כמה משיבים לכתוב הערות מפורטות יותר. הערה אחת, שבעיני היא מוצדקת מאוד, הזהירה מפני פרסום "כל מה שאני יודע" שכן פרסום שכזה עלול לכלול טעויות שכנגד בלוג אנונימי ברשת קשה היה להפריכן. הערה אחרת דווקא ביקשה לעודד את הפרסום בטענה ש"שקיפות זה חשוב. אם מישהו רוצה להסתיר משהו, זה כנראה משיקולים לא ראויים". כמובן שאני מסכים גם לטענה זו, שהייתה לב ליבה של הרשומה הקודמת, ומכאן ההתלבטות. הסכנה שבפרסום טעות וגרימת עוול בשגגה מנעה ממני לבחור באפשרות הראשונה בה בחרו רוב המצביעים.

באופן אישי לפני הפרסום נטיתי לכיוון פרסום חלקי, של רק מה שיש לו סימוכין. אולם, אחת התגובות לרשומה עצמה העירה על נימוסי רשת שגם איסוף מידע גלוי והצגתו יחדיו מהווה הפרה שלהם. אני מיחס לאתיקה משמעות, אחרי הכל גישה זו היא המניע לפרסום הרשומה המגנה את היעדר הגילוי הנאות, כמו גם מספר רשומות אחרות. דווקא משום כך השתכנעתי שלא תפקידי לדאוג לאתיקה של אחרים תוך כדי הפרת כללים בהם אני עצמי אמור לעמוד. אי לכך החלטתי שלא לפרסם את הנספח השמור על מחשבי לרשומה הקודמת, על אף תוצאות המשאל (אותו הגדרתי כמייעץ מלכתחילה). כל שנותר לקוות הוא שהרשומה הצליחה להגביר במשהו את המודעות לבעיה ותגרום לוויקיפדים לנהוג בצורה אתית יותר בעתיד. לקוות מותר.

קרובים קרובים

כל מני קרובי משפחה מסתופפים יחדיו בצילה של ויקיפדיה העברית. בעוד שהמדיניות הרשמית רואה בכל משתמש ומשתמש פרט יחידני ואוטונומי הרי שלא ניתן להתעלם מהעובדה שבפועל, בוויקיפדיה כמו גם בעולם הממשי שמחוצה לה, לא כך הם פני הדברים. קשרים שכאלו קיימים בין מספר אחים הפועלים במקביל, מספר הורים וילדים וכן זוגות הנמצאים בקשר זוגי כזה או אחר. הדבר מעלה כמה נקודות למחשבה:

בעיית היעדר הגילוי הנאות: הבעיה בעלת שני היבטים. ראשית, העובדה שקרובי משפחה אחדים כלל לא טורחים להודיע שהם נמצאים בקשרי משפחה עם ויקיפדים אחרים. לעתים קיימת הנחה סמויה שהדבר ידוע ולעתים אכן זה המצב, לפחות כלפי הוויקיפדים הוותיקים, אולם לא כולם כאלו. שנית, יש העושים שימוש בתבנית בדף המשתמש שלהם המעידה על כך שלמשתמש יש קרובי משפחה הפעילים גם הם בוויקיפדיה. ומה הועילו חכמים בתקנתם אם לא ידוע למי בדיוק הם קשורים? הדבר מהווה תרגיל של "ללכת בלי ולהרגיש עם" - לכאורה מתקיים גילוי נאות ובפועל הוא לא מגלה דבר.

בעיית היעדר משוא הפנים: בין אם הדבר ידוע ובין אם לא, ישנה בעיה כאשר שני ויקיפדים הנמצאים בקשר קרבה משפחתי או אחר משתתפים יחדיו באותו הדיון ומחזקים זה את דבריו של זה. זו, אולי, הבעיה הקשה ביותר והקלה ביותר גם יחד. קשה משום שאין לה פתרון וקלה מאותה הסיבה. יחד עם זאת, אין שום צדק או היגיון בכלל שיאסור את ההשתתפות וכל שנותר הוא להיות מודעים לפוטנציאל הבעייתי וכשמתעורר חשש להיות מסוגלים להעיר עליו. חשוב לא פחות שבמקרים בהם קרובי משפחה נמצאים בוויכוח עם ויקיפד אחר, לרוב חדש יחסית, שניכר מדבריו שהוא אינו מודע למשפחה שמתמודדת מולו, יהיה מי שיגלה את אזנו. הבעיה הופכת לחמורה כאשר אחד מהמשפחה הוא מפעיל. כל נותר לקוות הוא שכללי אתיקה יישמרו בידי אותם קרובי המשפחה ביוזמתם שלהם בכל מצב בו הדבר דרוש.

בעיית הרשאות המפעיל: ברוב המשפחות שאני מכיר בוויקיפדיה לפחות אחד מהם הוא (או היה) מפעיל. או אז הבעיה הקודמת הופכת לבעייתית יותר מחשש שתתקיים השפעה פסולה, מכוונת או בלתי מודעת, על פעולות המפעיל כגון קיבוע גרסה יציבה בוויכוח בו משתתף בן משפחה אחר או חסימת ה"יריב" וכדומה. אם הפתרון לבעיה הקודמת היה תקווה לצנזורה עצמית, הרי שכאן אין בכך די ויש צורך בכלל ברור שאוסר את הדבר ובאומץ לב אזרחי מצידם של מפעילים אחרים שיאכפו זאת בצורה חדה וברורה. הדבר צריך לשמש גם עילה מספקת לפתיחת הליך הסרת הרשאות.

בעיית הטיית ההצבעות והדיונים: בעיה זו דומה לשתיים הקודמות, אך שונה מהן. מזה זמן רב מגנים בקהילת ויקיפדיה גיוסים להצבעות. כלומר, הקהילה רואה את הסבת תשומת לבם של ויקיפדים ספציפיים לדיונים או להצבעות בעין רעה שכן כך מסתמן רוב מלאכותי לדעה מסויימת כתוצאה מפעילות זו. לא מדובר, כמובן, על פניה למומחה להבעת דעתו או לפנייה כללית, למשל דרך לוח המודעות. אי לכך, זרימת המידע שסביר שמתקיימת בין קרובי משפחה מתפקדת, בלית ברירה, בדיוק כמו גיוסי הקולות הפסולים. גם כאן אין להעיה פתרון של ממש אלא תקווה לקיומה של אתיקה, מודעות, ואולי כשהדברים ברורים (למשל הצבעה כפה אחד רגע לאחר סיום ארוחת השבת) גם לפנייה חיצונית.

בעיית הטאבו: לבסוף, יש לשבור את הטאבו על העלאת הסוגייה. צריך שיהייה לגיטימי להעיר לבני משפחה כאשר הם נכשלים באחד הכשלים לעיל. צריך שהמידע אודות הקשרים הללו יהיה גלוי וידוע. צריך שיהיה מנגנון ליבטיח גילוי נאות במקום בו הוא לא מתקיים.

לאור הבעיות לעיל נראה שיועיל מאוד לקהילת ויקיפדיה העברית לפתוח בדיון על סוגיית קרובי המשפחה. לא פחות מהעניין שעל הפרק, יועיל לה לדון בנושא שהוא טאבו ואשר מוצג כפרה קדושה אסורה בשחיטה, וזאת לתועלתם של אחדים. הדבר רצוי ביותר בעיקר במקום המתיימר להיות מקור מידע נאור ופרוייקט לדוגמא של שיתוף גולשים ברוח ווב 2.0 ברשת הישראלית. כל עוד הבעיות עומדות על כנן, שני הדברים יבוששו מלקרות.

בקשה חשובה לסיום: כתבתי נספח לרשומה זו ובה, בשם הגילוי הנאות, פירוט של קשרי משפחה, או קשרים דומים, בין ויקיפדים רבים. למרות זאת אני מתלבט אם לפרסמה: אולי הדבר מהווה פגיעה בפרטיות, אולי זה פשוט לא תפקידי והאחריות מוטלת על כתפיו של כל ויקיפד ווויקיפד. אינני בטוח ועל כן פתחתי משאל קטן ובו שלוש אפשרויות: לפרסם כל מה שאני יודע, לפרסם רק מה שיש לו סימוכין (כלומר כבר גלוי, אבל צריך לחפש כדי לדעת), או לא לפרסם כלל. אני רואה את המשאל כמייעץ אבל אשקול אותו ברצינות. בנוסף, ניתן להביע שם תערומות או להציע הצעות, כמו גם להביא לידיעתי קשרי משפחה שדורשים גילוי נאות (אם כי לא אתייחס באותה המידה של רצינות לקשרים להם יובאו סימוכין, כגון קישור לעריכה בה נחשף הדבר, וכאלו שלא) המשאל יהיה פתוח משך כשבוע מפרסום רשומה זו ולתגובותיכם אודה. את התוצאות אפרסם ובעקבותיהן גם את החלטתי. תודה.

תשאירו את המגבות

במקומות מסויימים בעולם הפך התייר הישראלי, הוא "הישראלי המכוער", לשם נרדף לגסות רוח, אגרסיביות והתנהגות עדרית. הוא נוהג לתבוע את אשר לו ולקחת קצת יותר, וזאת ללא שמץ של בושה, כבוד לתרבות מקומית או דרך ארץ. יתרה על כך, לרוב לא מדובר רק בהתנהגותם של יחידים, אלא בהתנהגות עדרית, שבטית קבוצתית - מעין פרקטיקה קיבוצית בה תחושת היחד משמשת להשתקת המצפון המטריד המזכיר לנו שאנו יודעים שמה שאנו עושים - פסול.

לעתים נדמה שבהתנהלותו במיזמים שונים של קרן ויקימדיה שאינם ויקיפדיה העברית, נוהג ה"וויקיפדוס היבראיקוס" באופן דומה למדי. דוגמא לכך ניתן לראות בהצבעת התמיכה של מספר ויקיפדים עבריים בבחירתה של "תמונה נבחרת" במיזם ויקישיתוף שהעלתה אחת מחברות הקהילה. התגייסותם של הישראלים לתמיכה בתמונתה של חברתם הייתה כה ברורה ונעשתה בגסות שכזו ששאר משתתפי המיזם הצביעו על כך בהערות להצבעתם ואחת מהם אף כתבה מספר הודעות לוויקיפדים עבריים בדף שיחתם בהן היא מסבירה את המצב(זו, למשל). לפחות חלקם הודו בבושה (למשל כאן כאן והיו גם אחרים) בעוד שאחרים התעלמו.

מאלף לראות כיצד על אף כל הסיכסוכים הפנימיים כך אנו נראים מבחוץ - חבורה מגובשת של חברים שתומכת זה בזו תוך כיפוף כללי נימוס והוגנות ותוך השעיית הדעה העצמאית והיושרה לטובת הקולקטיב. הקהילה תפיק תועלת מן המקרה אם תדע, ראשית, לנהוג אחרת במקרים אחרים כאשר הוויקיפדוס היבראיקוס ישוטט לו בשדות זרים. שנית, אולי התמונה הלא נעימה הנגלית לנו כאשר אנו בוחנים עצמנו בעיניהם של אחרים, המכירים גם הם את ויקי, כלליה ומנהגיה, תעזור לנו לפתח מידה נאה של ענווה בבואנו לדון, לשפוט ולהדיין עם משתמשים חדשים ואורחים לרגע שנתקלים באותו שבט קטן, אך מגובש, של הוויקיפדוס היבראיקוס. אם לא נעשה כך, שלא נתפלא אם ניכחד.

המלך מת. יחי המלך החדש!

לו היה בטילדה הרביעית מדור פטירות, בוודאי היינו רואים בגיליון האחרון מודעה בסגנון הבא: "בצער רב אנו מודיעים על לכתו בטרם עת של יקירנו שיקול הדעת. המשפחה המתאבלת מבקשת שלא לסקר את ההלוויה וכן להביע תמיכה ביורשתו - הפוליטיקה של הזהויות".

כשהייתה ויקיפדיה בחיתוליה, קהילה קטנה של אנשים שהתכנסו יחדיו לכתוב אנציקלופדיה במשותף, הייתה ססמת "שיקול הדעת" לאחד הקווים המנחים החשובים ביותר בה. עם התפתחות הקהילה נשארה הסיסמא על כנה ועברה טרנספורמציה קלה להצבעות לפי ההיגיון של "חכמת ההמונים", כלומר שיקול הדעת הקולקטיבי.

מדי פעם עלו הצעות לאמץ מודל אחר, בו ההצבעות יהוו למעשה דיון ופלטפורמה להבעת דעות, ובסופן יהיה מי שיסכם אותו וינהג עם פיו. אולם, נראה היה ברור ש"מישהו" שכזה יהיה חייב להיות בעל תפקיד רשמי, וחוסר האמון במפעילי המערכת והמאבק הוותיק על מהות תפקידם כעורכי על, מנעו את ההצעה שוב ושוב.

גסיסתו של שיקול הדעת יצרה תהליך של גיבוש כללים מנחים. מה שהתחיל בתור כללים לענייני עיצוב הפך למדיניות בנושאי תוכן. תרמו לכך בעיקר מאבקים חוזרים ונשנים על מחיקתם של ערכים חדשים מחד, בעיקר על ידי מפעילים "מחקנים", ומאידך על ידי מחקנים שחוו תיסכול רב מהרוב המיוחס הדרוש למחיקת ערכים, שהמכלילנים אינם מתקשים להשיגו בדרך כלל.

את הידוק לולאת החנק על צווארו של שיקול הדעת הביאה המגמה המסוכנת של עליית הפוליטיקה של הזהויות בוויקיפדיה. הדבר בולט במיוחד בענייני פוליטיקה ישראלית (בעיקר סביב צירי ימין-שמאל ודתיים-חילוניים) וסביב הישראליזציה/יהודיזציה הגוברת של ויקיפדיה ונסיגתה מהמחויבות להיות אנציקלופדיה כללית חסרת הטיות אתניות/לאומית. כמובן שישנה חפיפה מסויימת בין עמדות הצדדים היריבים בשתי הסוגיות.

צידו השני של המטבע הוא שלפוליטיקת זהויות זו, הנובעת מעולמות תוכן חוץ ויקיפדים, יש עדיפות מסויימת על הצבעות מחנאיות משיקולי חברות ופוליטיקה פנימית, הנובעות מעניינים פנים ויקיפדים של קהילה קטנה ומצומצמת. אף על פי כן אין לטעות ולחשוב שמדובר בייצוג נאמן של החברה הישראלית, קהל הקוראים. וגם אם כן, לא ברור מדוע זה עדיף.

ויקיפדיה הפכה לשדה קרב בו מתגוששות זהויות שונות על ייצוג נקודת מבטן במקום דיון בו מועלים טיעונים ונימוקים ענייניים אותם שוקלים בכובד ראש ומפעילים...שיקול דעת. יתכן שבעידן הפוסט מודרני, המערער על קביעות אוטורטטיביות של מיעוט אליטיסטי לטובת ריבוי קולות, על ויקיפדיה לאמץ את האתגר בחום. אולם, הדבר יניב תוצאות חיוביות, אולי, רק אם תשכיל הקהילה להחליף את הדפוס הנוכחי של מאבק על הניצחון המושלם בו מוכרעת הסוגייה לכאן או לכאן על פי מידת ההשתתפות של קבוצה מסויימת בוויקיפדיה (בלי כל קשר לדומיננטיות של הדעה בקרב קהילת המומחים לעניין, בציבור הישראלי או בכל עולם חוץ ויקיפדי אחר) במנגנון והלך רוח בו יש מקום לייצוגן של דעות שונות זו לצד זו. הבעיה העיקרית היא שלשם כך דרושה סובלנות, ונראה שאין זו אחת ממעלותיה של קהילת כותבי ויקיפדיה העברית.

בובת קש עם בתיה עוזיאל

שלום ילדים, המרחב הוירטואלי פותח בפנינו עולמות חדשים והיום נלמד כיצד להפיק מהם את המירב באמצעות בובת קש. אנא הכינו מקלדת, מסך ומחשב (ניתן להשתמש גם בעכבר, אולם הדבר אינו הכרחי), מראה ודלי ספונג'ה. הזמן קצר והמלאכה מרובה, שכן היום נסקור שלוש דרכים שונות להכנת המוצר הנפלא הזה, בו צריך להתהדר כל בית בישראל, אז בואו ונתחיל:

דרך ראשונה (הקלאסית)
הדרך הקלאסית ליצירתה של בובת קש היא פיתוח אישיות וירטואלית שניה. הדבר אינו קשה: טלו את המקלדת, לחצו על כפתור "התנתק מהחשבון" וצרו זהות חדשה. הקפידו לערוך בתחומי עניין שונים ולעשות טעויות קטנות שיעידו על כך שאתם משתמשים חדשים. אל תגיבו זה לדבריו של זה ושימרו על פרופיל עבודה גבוה בזהותכם המקורית, הראשונה. מומלץ שלא לסמן את תיבת ה"זכור אותי במחשב זה" שכן כך יקטנו הסיכויים שתערכו בטעות מהחשבון הלא נכון. כמו כן, הקפידו להשתמש בכפתור ה"תצוגה מקדימה" ובידקו חזור ובדוק שהחתימה היא מהחשבון הנכון.

מתקדמים יכולים לסתור זה את זהותו של זה מדי פעם, להצביע בצורה מנוגדת בהצבעות לא חשובות, ואם הזהות המרכזית היא של מפעיל, אפילו לחסום את עצמו (זהירות! הקפידו על שימוש במחשבים שונים, למשל בבית ובמקום העבודה, או ממקום ציבורי או אפילו בפרוקסי פתוח).

הבעיה העיקרית היא הקושי לטפח שתי זהויות עצמאיות לאורך זמן תוך שמירה על נפח פעילות מספק ומבלי לעשות טעויות. למרבה המזל, קיימות גם דרכים אחרות.

דרך שנייה (קח לך אישה ובנה לה בית)
מצא לך בת זוג חובבת מחשבים במידה בינונית. המועמדת צריכה להתעניין מספיק בכדי לפתוח חשבון עצמאי ולערוך מדי פעם, אולם לא יותר מדי במידה שתאפשר לה להתערות בקהילה בצורה עצמאית או, רחמנא ליצלן, להיות בעלת עמדה עצמאית. בהצבעות חשובות בת הזוג תוכל לתמוך בדעתך ולסייע בדיונים שאינם דורשים נימוקים (שכן היא איננה יודעת בדיוק על מה מדובר).

למתקדמים, שכנעו את בת הזוג להפקיד בידיכם את הסיסמא לחשבונה, שכן הדבר יחסוך לה את השקעת הזמן הדרושה לתפקודה בתור בובת קש. אם מישהו יעיר על התופעה או ישים אליה לב - שקרו בלי להניד עפעף שבת הזוג אינה עורכת הרבה ומופיעה בהצבעות בלבד רק לכאורה - למעשה היא מעורה ביותר מקהילה ועורכת גם מהחשבון שלכם. זהירות, אם אתם מפעילים הטיעון יכול להיות חרב פיפיות, אולם אל דאגה, בשביל זה יש רשתות פטרונז'.

הבעיה העיקרית בשיטה זו היא התלות שלכם באדם בוגר שעל אף היותה בת זוגתכם, אם לא בחרתם בקפידה, הוא עלול לגלות דעה עצמאית או לחוש נקיפות מצפון לא רציונאליות. אל חשש, הדרך השלישית פותרת בעיה זו.

דרך שלישית (ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה)
קח לך אישה ובנה לה בית, ומיטה וחדר שינה. כעבור תשעה חודשים יגמר השלב הראשון בתכנית וכשהזאטוט ידע, פחות או יותר, להקליד, לקרוא ולכתוב - בשלו התנאים. רשום את הצאצא תחת חשבון עצמאי. הקפד לחנוך אותו בכתיבה בנושאים הקרובים אליו. עודד אותו ליצור קשרים חברתיים עצמאיים במרחב הוירטואלי כך שביום פקודה יהיו מי שיתייצבו לצידו במקומך ולבסוף - שלח אותו להצביע. כמובן שאל לך לעשות שימוש ציני בנער הרך, אולם חובתך ההורית היא לחנוך אותו ולהדריכו במרחב הוירטואלי העויין. הצבע בפניו על הדרך הנכונה, אולם הנח לו להרגיש כאילו הוא עצמאי.

אם יורמו גבות - הורד אותן בעזרת נימוקי הגילנות (טוב לקשור קשרים עם משתמשים צעירים אחרים שיתמכו בגישה זו) או חינוך (לשם כך נאים ויקיפדים הורים לילדים או סבתות מלאות חיבה לזאטוטים). אם אתה מפעיל, השתמש בשיטת הכובעים הידוע ואיים בחסימות ותביעות משפטיות על מי שיעז לפצות פה תחת כובע המפעיל, כמובן, ולא כאביו של משתמש אחר.

דרך זו דורשת השקעה לטווח ארוך יותר, אולם היא המשתלמת ביותר.

בשבוע הבא נשוחח עם המאזינים אודות יצירתה של בובת קש מיוחדת - מפעיל קש.

תודה רבה לצוות הטכני באולפן ולמאזינים, שלכם, בתיה.

אה, ולמה המראה והדלי אתם שואלים? ובכן, טלו את המראה בידכם הימנית, את הדלי - בשמאלית, הביטו במראה והשתמשו בדלי כדי לקלוט את תוצרי תחושת הגועל...

מה הטבלה שלך?

כשהיינו ילדים הייתה אחת המשימות הנפוצות במשחק "אמת או חובה" לפרוש בפני שאר המשתתפים את "הטבלה שלך". הטבלה הייתה למעשה רשימה קצרה של מי שנופלים לקטגוריות "אוהב", "מחבב", "שונא" ולעתים גם "מסמפט" של המשיב. כלומר, היא היוותה מעין גרסה ילדותית, לא מהוקצעת וסובייקטיבית של המפה הסוציומטרית האישית של הקורבן. במשובת ילדות זו נזכרתי לפני כמה חודשים כשהתוודעתי למעין משחק המתקיים תדירות מאחורי קלעיה של ויקיפדיה בקרב משתמשים רבים.

במסגרת המשחק נדרש כל משתתף לנקוב בשמו של ויקיפד רשום (בגרסאות מסויימות - של שלושה ויקיפדים) שחסימתו לצמיתות, ללא כל צורך בנימוקים או הבהרות, הייתה מועילה ביותר לקהילה. המשחק, על אף טבעו המרושע משהו, משמש למעשה גם שסתום לשחרור לחצים בו יכול ויקיפד "לשחרר קיטור" בפני חבריו ו"לקטר" על עמיתיו שאינם נושאים חן בעיניו במדיום המסיט את המתחים לאפיק צדדי וחוץ ויקיפדי. אפקט חיובי נוסף של המשחק הוא הארת מי שלא נבחרו להיות ברשימת המגורשים באור מחמיא יותר. אחרי הכל, מרבית הוויקיפדים הותיקים כבר חוו סכסוך אחד או שניים וכבר רשמו לא מעט "הערות מנטאליות" לרעתם של ויקיפדים רבים. אולם הצורך לבחור את המזיק ביותר, מעמידה את שאר הויקיפדים שברשימה במקום קצת מחמיא ביותר - לא הם גורמי הנזק הגדולים ביותר.

למעשה, משוב המפעילים הגדול נבנה, במידת מה, על אותו העיקרון. הוא אפשר שחרור קיטור ופריקת לחצים בדמות דירוגם של מפעילים מחד, ומאידך הוא סיפק פלטפורמה להעברת היזון חוזר למפעיל. ההבדל הגדול הוא שכל ההליך לא היה פומבי ולא נעשה מאחורי גבו של המפעיל, אלא בדיאלוג עימו ולעינו בלבד.

והנה, רעיון חדש מבקש להחיות את טבלת "אוהב-שונא" ולהפוך אותה פומבית ותמידית, גם לאחר תום סחרורו של הבקבוק. כוונת המשורר היא ליצור מפה חברתית בה גלויה תהייה דעתו של כל ויקיפד על כל אחד מעמיתיו. ניתן לשער שבבסיס ההצעה עומדת תקווה פסיכולוגית שמשיכתבו הדברים יתמסמס הצורך בתגובות מרושעות ותוקפניות חוזרות ונשנות בין בני פלוגתא הרומזים זה לזה, שוב ושוב ובדרכים יצירתיות, עד כמה הם מתעבים זה את זה. ואולם, לא מופרך הוא החשש שהאפקט יהיה הפוך לחלוטין.

כפי שטבלת מדדים כמותיים הפכה להיות אות בו מתהדרים ויקיפדים על הישגיהם הכמותיים, ומבלבלים אותם עם "איכות" או "תרומה", כך ניתן לחשוש שטבלה שכזו תהפוך לכלי ניגוח ויותר מזה, לנימוק במשפטי שדה דוגמת אלו שנראו בוויקיפדיה לאחרונה. המעוניינים בהצצה לעתיד בו כל אחד מביע את דעתו השיפוטית על רעהו בפומבי יכולים להציץ בהודעה זו ולשקול את מידת התועלת כנגד מידת הנזק האפשרית של השתתפות במשחקי חברה וירטואליים שכאלו.

הערת שוליים:
העירו לי, בצדק, שלא עמדתי בהבטחתי לפרסם מספר רשומות בזמן הקרוב. אני מודה למעירים ולעניין שגילו. האמת היא כפולה: ראשית, ויקיפדיה העברית עוברת תקופה קשה בה ויקיפדים אוכלים חיים איש את רעהו. המקום כבר לא נעים כבעבר ועל כן אינני חש חדווה גדולה בבואי לכתוב אודותיו. שנית, הרהורי חטא גרמו לי להטיל ספק בנוגע לתרומתו של הבלוג הצנוע הזה למצב המאוס ולתהות האם הכתיבה בו מסייעת לו או שמא מחריפה אותו. התפוקה הנמוכה היא תוצאה ישירה של שתי סיבות אלו. איתכם הסליחה.

הבטחות צריך לקיים

"כשהיינו קטנים אמרתם" זימרה להקת חינוך מיוחד בשנות ה-90 "הבטחות צריך לקיים". גם בוויקיפדיה, מסתבר, יש לקיים הבטחות שכן, בסופו של יום, אין דבר כזה כמו ארוחה חינם.

בשעת לילה מאוחרת לפני ימים אחדים הופיעה לה הצעה חדשה בדף מפעיל נולד למנות למפעיל מערכת משתמש חדש יחסית, כזה שעריכותיו הראשונות היו, אמנם, באפריל 2007, אולם אלו היו בודדות והוא החל לערוך ביתר מרץ בדצמבר אותה השנה, ובעיקר בפברואר 2008, כלומר הפך למשתמש פעיל כ-4 עד-6 חודשים טרם ההצעה. ההצעה נסגרה לאחר דיון בן כ-9 שעות בו השתתפו 17 ויקיפדים. 6 מהם תמכו במינוי, 7 התנגדו ואילו 4 פסחו על שני הסעיפים (נמנעו או התלבטו). במהלך הדיון הועלתה האשמה כי המועמד למפעילות היה האחראי לחשיפתה של תכתובת אישית בידי משתמש אחר במזנון חודשים ספורים קודם לכן, שנועדה ואשר תרמה לסיכולה של הצעה לשינוי הליכי המינוי וההדחה של מפעילים, שעל אף שזכתה ברוב קולות המצביעים, לא הצליחה לגייס את הרוב המיוחס הדרוש. ההאשמה גררה קולות מתנגדים וכן בקשות להבהרה, שלא נענו.

בקצרה, בפרשת חשיפת המיילים חשף מפעיל מערכת סדרה של מיילים שנשלחו ממשתמשים שונים למשתמש בודד, אשר העביר את התכתובת למפעיל ואשר אישר לו לפרסמה ברבים. בתכתובת הוסבה תשומת ליבו של אותו משתמש, אז חדש למדי, להצבעה הסוערת שהתרחשה באותה העת, והכותבים אף "המליצו" לנמען להצביע בעד קבלת ההצבעה. החשיפה פתחה קופת שרצים וכללה ביקורת על שולחי המיילים; הצבעה על כך שמיילים דומים נשלחו גם מצד מתנגדי ההצעה ועל כן החשיפה אינה עוסקת בטוהר המידות אלא במניפולציה פוליטית; ביקורת מחד ותמיכה מאידך בעצם פרסום פומבי של תכתובת פרטית, דיון שגרר גם התערבות חיצונית מאוחרת יותר ממתווך מטעם עצמו של הקרן שנתקלה בגסות רוח. אולי ברשומה אחרת יהיה מקום לעסוק בכך בהרחבה אולם לעת עתה די בתאור זה.

כל פרשת ההצעה במפעיל נולד מדיפה ריח חזק של אתנן פוליטי. מילים חזקות, אבל סבירות לאור חשיפה נוספת של הצעה להתנגדות באותה ההצבעה תמורת תמיכה להצעה עתידית במפעיל נולד. בין אם נאמר הדבר מפורשות במקרה זה כמו בפרשה שנחשפה (וטרם נחשפו בה כל הפרטים בפומבי) או במשתמע, לא קשה לתאר כיצד "מעגל חברתי", בלשונו הנדיבה של אחד ממשתתפי הדיון, מבקש למנות את אחד מחבריו למפעיל כדי לחזק את כוחו. העובדה שהתומכים הראשונים בהצעה באים מתוך אותו מעגל חברתי, שאחד מהם הועלה באוב כדי לתמוך מיידית, שההצעה הורדה מהפרק אחרי מספר שעות בידי אחד מאנשי המעגל, שגם נזף במתנגדים, והעובדה שהוא אפילו לא טרח ליצור מראית עין של מי שאינו קשור למועמד על ידי הודעה לקונית בדף שיחתו על סגירת ההצבעה, למשל, כל אלו מלמדים על דרכי הפעולה של אותה רשת חברתית-פוליטית וגם מי החבר הבכיר בה.

אופן פתיחת ההצבעה - באישון לילה תוך גיוס תומכים - נועד ליצור מומנטום חיובי ראשוני. אולם כשל בהבנת הקהילה ופריסתה הגיאוגרפית על פני אזורי זמן שונים בשילוב עם ביטחון יתר שגם בעת זאת ימשיכו יודעי הסוד שאינם נמנים על חברי הרשת, קרי מי שנפגעו מחשיפת המיילים שעד כה נמנעו מחשיפת המודיע, למלא פיהם מים, מעידים על כשל ארגוני ועל אי הבנת מערך הכוחות בקהילה. גם סיכומו-נזיפתו של הבירוקרט את ההצבעה באומרו כי מי שמבקש לשקול את התנהגות המועמד ומשמעותה בדיון למינוי כמפעיל אינו נוהג בצורה עניינית אלא מונע ממניעים אישיים-כיתתיים ונקמניים, מעידה על ניתוק מקבוצה גדולה שללא כל קשר לאותה הצבעה מקורית או לשאלה מה דעתם על קונפליקט העקרונות של גיוס קולות לעומת חשיפת תכתובת פרטית, הם חושבים שזה שיקול לגיטימי.

גם שתיקתו של המועמד מעידה משהו על אופן פעילותה של הרשת. מי שכניסתו לרשת הייתה על ידי אספקת פרט מידע כמודיע, לא יתרומם גבוה למעמד אחר, שכן מיקומו ברשת החברתית תלוי בחסדם של אחרים, גם אם יזכה בהרשאות כאלו או אחרות. כחבר אחר באותה רשת, ותומך נלהב במינוי, גם הוא סיגל לעצמו שם משתמש אחר באמצעותו הוא מגיב תוך שהוא שומר על חשבון עיקרי חף מעריכות מסויימות, כאשר הדבר נוח. כמובן שחוסר הנכונות לענות לשאלות שהוצגו לו, להגיב להאשמות או לסתור אותן, מעידה פי כמה שיש ממש בהאשמות השונות. בחודשי השתיקה הארוכים בהם נשמרה זהותו בסוד עמד חבר אחר בפרץ וספג את הביקורת באומץ על כך שחשף את התכתובת, וכעת הגיע הזמן לשלם את החוב ולא לענות, כי השתיקה טובה לרשת מאשר התלהטות הדיון. כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם.

כך, הפרשה חושפת כיצד נעשים ניסיונות לשעתק מעגלים חברתיים לעמדות כח וירטואליות. כיצד אתנן פוליטי הוא מטבע לגיטימי במסדרונות האחוריים של ויקיפדיה, כיצד מעורבים בכך מותיקי המשתמשים וכן כאלו הנושאים בתפקידי אמון בכירים ביותר. הדבר גם מלמד כיצד אנו תמיד כותבים את עצמנו: כשנזף הבירוקרט על קיומם של שיקולים מחנאיים, אישיים ונקמניים, צריך היה ליטול קורה מבין עיניו.

בעבודה...

הבלוג עובר עדכונים ושינויים ואיתכם הסליחה על חוסר הנוחות הזמנית. התבנית החדשה לוקה בבעיית כיווניות, אולם כפיצוי הוספתי עדכון של מונה הכניסות (משתמש ייחודי, אגב, פירושו משתמש שלא היה באתר למעלה משעה, גם אם באותו היום) שלצערי מעודכן רק מאז מרץ 2008, ולא מתחילת הבלוג; רשימת התגיות הוחלפה בענן נאה ושימושי יותר; וכן הוספתי קישורים לבלוגים של ויקיפדים אחרים. מי שהושמט והוא ויקיפד פעיל, פחות או יותר, מוזמן לכתוב לי ולהפנות את תשומת לבי.

לגופן של רשומות, שלוש טיוטות עומדות בשלבי הגהה אחרונים ויתפרסמו בקרוב.

רוח חדשה?

לפעמים גם הציניקן הביקורתי נהנה מפרץ של אופטימיות ועבדכם הנאמן חווה אחד שכזה לאור שתי ההצבעות הראשונות ב"מפעיל נולד" בחודש זה. "מפעיל נולד" הוא ההליך שאימצה הקהילה בסוף שנת 2005 על מנת למנות מפעילי מערכת חדשים (ההצעה הועלתה כבר שנה קודם לכן, אבל לקח זמן מה לפני שהרעיון התקבל והצורך בו הפך אמיתי יותר). הנוהל זוכה לתמיכה רבה. הדבר ניכר, למשל, בהצעה שנדונה בפרלמנט במהלך חודש פברואר השנה שהציעה שינויים מהותיים בנהלים הקשורים במפעילי המערכת תחת הכותרת "שינוי כללי מינוי המפעילים וביטול הרשאותיהם", אולם ביקשה להשאיר את נהלי המינוי באמצעות "מפעיל נולד" על כנם. בהצעה תמכו רוב משתתפי ההצעה (60 לעומת 50 מתנגדים) וגם ההתנגדות לא התמקדה כמעט בפרט זה (ההצעה, אגב, לא התקבלה שכן לא השיגה רוב מיוחס של 60%). גם הממצאים הראשוניים ממשוב המפעילים הגדול אישרו את התמיכה הגורפת בנוהל (כן, אני יודע שהבטחתי ניתוח מעמיק יותר וטרם סיפקתי אותו).

בדיוק בגלל הקונצנזוס שסביב הנוהל מהוות שתי ההצבעות המדוברות בחודש אפריל שביב תקווה לשינוי מהותי באווירה השוררת בקהילת ויקיפדיה בה קיימת דרך קבע מתיחות סביב שאלת היחסים בין מפעילים ומי שאינם מפעילים. השינוי אינו קשור לשני המפעילים החדשים שהתמנו, בהם עצמם אינני מעוניין לעסוק ברשומה זו, אלא ב"סוג" הוויקיפדים אותו הם מייצגים: ויקיפדים ותיקים, דעתניים, שהניטור רחוק מלהיות פעילותם העיקרית בוויקיפדיה, ואשר הם רחוקים ממוקדי הכוח העיקריים.

ראשית, מדובר בשני ויקיפדים ותיקים למדי, שכן שניהם פעילים כשנתיים (ורשומים אף למעלה מכך). עד כה ניתן היה להצביע על דפוס על פיו מתמנים ויקיפדים הפעילים משך זמן קצר יותר משנה. מי שהועמדו לנוהל לאחר משך פעילות ארוך יותר צברו, בדרך כלל, מספיק מתנגדים בסיכסוכי העבר, או הוכתמו כ"נושאי אג'נדה" אותה ניתן היה לאתר מדפוס פעולתם המתמשך וכדומה. כך, את הנוהל צלחו בהצלחה בעיקר (גם אם לא רק) משתמשים שהיו פעילים באינטנסיביות מספר חודשים וטרם הספיקו להיקלע לויכוחים מרים כאלו או אחרים.

שנית, לגבי אחד המפעילים הטריים נטען בדיון המינוי כי בעבר נקט בגישה פסקנית בוויכוחים (ואף על פי כן הצביעה המעירה בעד המינוי) ולגבי השני ניתן להגיד בוודאות שהוא עמד במוקדם של מספר עימותים גדולים בשנים האחרונות (כגון ההצעה לשינוי כללי מינוי המפעילים וביטול הרשאותיהם שאוזכרה לעיל והמחלוקת הארוכה והמסועפת על הערך העוסק במושג הגזע בקרב בני אדם ביוני 2006). את המצב תאר נכוחה אותו מפעיל עצמו כשנה קודם לכן, כשהטיח בו מפעיל אחר שלאור הביקורת המרובה שהוא מותח על תפקודם של המפעילים אולי ראוי שיהייה מפעיל בעצמו ויעזור לשאת בנטל. בתשובה להצעה התייחס המפעיל הטרי למועמדות קודמת שלו להתמנות למפעיל מערכת בעבר וכתב: "מאז אותה הצבעה דרכתי על אצבעות רבות בויקיפדיה (ומסתבר שאצבעותיהם של מפעילים רגישות במיוחד) וגם ויקיפדיה והסוציולוגיה שלה, ושל המפעילים בה, השתנתה. אם עלי לגייס את מה שלמדתי מתואר במדע המדינה ומשנים של קריאת עיתונים - הסיכוי שלי היום להיות מפעיל, לו רציתי בכך, נמוך מתמיד" [1]. חלפה שנה והנה אותו אדם נבחר למפעיל בתמיכה גורפת למדי. ההשתנתה הסוציולוגיה של קהילת ויקיפדיה בשנית? לשינוי רמז גם מציע ההצעה הנוכחית למינוי באומרו כי: "יש לי תחושת בטן שהקהילה אולי בשלה יותר לקבל אותך"[2]. כלומר, מועמדים שנויים במחלוקת ושהיו שותפים לסערות ומריבות גדולות בוויקי, נבחרו למרות הכל.

שלישית, שני המפעילים אינם גם המנטרים הקלאסיים. ניטור הוא הפועל המסתיר את הנטייה הוויקיפדית להתמכרות לרשימת השינויים האחרונים, את התחרות הסמוייה לשחזר, למחוק או לשים תבנית המצביעה על פגם מסויים בערך הטרי, וכן את החשדנות הכפייתית, על סף הפרנואידיות, לכל עריכה של משתמש אנונימי או חדש. אחרי הכל, זה בדיוק אחד מתפקדיהם המרכזיים של המפעילים ובעבר נימוק ההתנגדות הנפוץ ביותר בדיוני המינויים היה "הוא לא משתתף בניטור". את הטענה הזו, שעלתה עד מהרה באחד הדיוני, השתיק מעלה הצעת המינוי עד מהרה בנימוק "פאסה".

לבסוף, וחשוב לא פחות, אם לא יותר, שני המפעילים החדשים אינם משתייכים בבירור לאף רשת פטרונא'ז חשובה. אמנם אחד המשתתפים בהחלט מזוהה עם קבוצה קטנה של בעלי השקפה דומה על סוגיות סוציולוגיות שונות, אבל קשה ביותר להשוות זאת לסדרת המועמדים שמונו למפעילי מערכת בחודשים האחרונים שהקשר שלהם לרשתות הפטרונא'ז החזקות בוויקיפדיה היו ברורות לעין. יתרה על כך, מי שהציע את הצעת המינוי לא שייך לאותה "רשת סוציולוגית" (הראויה לרשומה בפני עצמה יום אחד). עובדה זו חושפת, ראשית, סטייה מדפוס הצעת מפעילים חדשים בהתאם ל"סגירות" מאחורי הקלעים (ובהקשר זה ניתן להזכיר את אותה פרשה עלומה של הצעת מעין גרסה וירטואלית של שוחד בחירות בדמות הבטחת הצעת מועמדות למינוי למפעיל ותמיכה בה). שנית, ולא פחות מעניין, היא חושפת רמזים לשבר בתוך אחת מרשתות הפטרונא'ז החזקות ביותר, בעקבותיה צמצם אחד המשתמשים הפעילים ביותר בוויקיפדיה ופעיל מרכזי באותה הרשת (פעם כפטרון, אחר כך כקליינט) את פעילותו במיזם וביטל את השתתפותו במפגש הקרב ובא.

לסיכום, אני בוחר להיות אופטימיסט ולראות בשני המינויים הללו סימן להתבגרות הקהילה ולנכונות למנות לתפקידי מפתח, מעשיים וסמליים כאחד (וזה דיון אחר) אנשים שאינם בקונצנזוס, מחוץ לרשתות הפטרונא'ז וההשפעה, המייצגים דעות ביקורתיות ואופוזיציונריות, ואשר אינם עונים בהתאמה מלאה לדימוי הטכני-סיזיפי של המפעילים, אותו העלו על נס עד כה. אני בוחר לראות בכך סימן לכך שאולי ההצעה שאוזכרה לעיל לא זכתה ברוב המיוחס הדרוש, אבל המשבר שהוליד אותה הביא להפנמה מסויימת שיש צורך בשינוי כללי המשחק. האם יצדיקו המפעילים החדשים את התקווה שמגולמת במינויים - זו כבר שאלה אחרת, ובמידה מסויימת פחות רלוונטית, אבל בנתיים, לפחות, אני אופטימי.

ציפורי השיר מסיאטל

בראש דף הכניסה שלה מגדירה ויקיפדיה את עצמה כ"מיזם רב לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שאותה כולם יכולים לערוך". המשך לדף ההזמנה מגלה לקוראים כי "אנו מאמינים כי ככל שיותר אנשים יערכו ערכים, כך הם ישתפרו בתוכנם ובדיוקם". האמנם? מיהם אותם "כולם" או "אנשים" אותם מזמינים חברי הקהילה להצטרף אליהם?

כבר בימיה הראשונים של ויקיפדיה, אי שם בסוף שנת 2003, הועלתה במזנון ההצעה המתבקשת לנסות ולמשוך אנשי אקדמיה לכתיבה בוויקיפדיה. כשנתיים לאחר מכן, בסוף 2005 ובעקבות מפגש פעילים, שוב עלה הצורך בגיוס ברי סמכה לצוות הכותבים. תחת הכותרת "מריטוקרטיה" הוצע כי "ויקיפדיה צריכה להפתח לבעלי סמכות, לתור אחריהם ולבקש את עצתם [...] עלינו לתור אחריהם כמנחי כיוון כללי, שיתוו את האיזורים שאליהם צריך לפנות ובהם צריך להתעמק". על אף שניתן להצביע על מקומות נוספים עם טענות דומות, אין בכך צורך ודי לציין שההצעה נדחתה. כמה חודשים לאחר מכן, ביולי 2006, רעשה קהילת ויקיפדיה כתוצאה מפרישה של אחד מהבולטים שבחבריה תוך שהוא פורס בכתבה עיתונאית את דעותיו על בורותם של חלק מהכותבים וכשלון הדמוקרטיה כשיטה לבניית אנציקלופדיה.

אכן, שיתוף הפעולה עם האקדמיה עדיין צולע למדי. כמה חודשים לאחר ההסערה זוטה נפתח פרוייקט קשר עם האקדמיה שנועד לסייע למרצים לגרום לסטודנטים שלהם לכתוב ערכים כחלק ממטלות הקורס אותו הם מלמדים. את הצלחת הפרויקט ניתן להגדיר כ"מעורבת", עם נטיה קלה לכיוון כישלון. ככלל, אקדמאיים עדיין מדירים את רגליהם מכתיבה בוויקיפדיה. ניתן להצביע על מספר סיבות לכך: אגו והרגלי עבודה שאינם מתאימים לפרוייקט שיתופי; חוסר הנכונות להתעמת עם הדיוטות; חשש מפגיעה ביוקרה אקדמית; חוסר נכונות לשתף את פירות מחקרם במדיום שלא מתגמל אותם על כך מבחינה מקצועית ועוד. קריאה מרתקת לדוגמא היא הסבר הפרישה של אחד המשתמשים, איש אקדמיה, שמאס בויכוחים על זוטות ומוסכמות ידועות עם מי שחסרים ידע בתחומו.

נכון, ישנם כמה עלי תאנה אקדמאיים בויקי. ישנם גם בעלי ידע אקדמאי ברמה כזו או אחרת וכן משתמשים שעם או בלי ידע פורמלי הם בעלי ידע מעמיק ו/או נרחב בתחומים שונים כתוצאה ממקצועם, לימודיהם או תחביביהם. אף על פי כן, אותו דף הזמנה שכבר צוטט לעיל מוסיף ומיידע את הכותבים העתידיים כי "על אף שדוקטורים, סטודנטים לתארים מתקדמים ומומחים בתחומים שונים משתתפים באופן קבוע בכתיבה בגרסאות בשפות השונות, אינכם צריכים רקע מיוחד כדי להשתתף". וכך, כאשר מומחים אמיתיים מדירים את רגליהם, נותרה הבמה מופקרת לשני טיפוסים אחרים: המומחים לכלום והמומחים לכל.

איתרע מזלו של משתמש חביב, שדוגל בתרגום ערכים מוויקיפדיה האנגלית לזו העברית, לתרגם ערך בדיוק בזמן בו הוא הושחת במקורו האנגלי. כך, גרסתו הראשונה של הערך דילדו (אביזר מין) מבארת לקורא כי מדובר ב"ציפור יער, הנמצאת לרוב בצפון-מערב האוקיינוס השקט, שבית הגידול הטבעי שלה מושמד על ידי חוטבי עצים, ולאחרונה עקרות בית חושקות בבשר החיה יותר מכל". הקורא המתעניין יכול היה להמשיך וללמוד כי "חפירות אחרונות הראו שהמצרים אהבו את החיה, שאותה הם ייבאו מסיאטל בקביעות. המצרים מצאו את ריח החיה ושירתה כמענגים, ושמחו מאוד לאמץ אותה בתור חיית מחמד. אבל מפני שניצלו יותר מדי את הדילדו, למשל למשך חמש-תשע שבועות עבודה מלחיצים, שבהם הכריחו אותם לשיר עד לשעות הבוקר המוקדמות, במהלך חמישים השנים הבאות, הדילדואים התפתחו לציפורים גדולות יותר ועפו לחוף השנהב". לא צריך להיות מלכת סאדו או מכור לאתרי אינטרנט פורנוגרפיים כדי להבחין מיד בחוסר ההיגיון של הטקסט, ונראה שניתן לסכם ולומר שאם זה לא היה כל כך מצחיק - זה היה עצוב.

במקרה אחר אותו המשתמש יצר את ההפניה "היטלר אדולף" לערך אדולף היטלר. כשנשאל לפשר הדבר הסביר כי שם הערך הנוכחי מהווה טעות, שכן שמו הפרטי של הצורר היה היטלר, ושם משפחתו - אדולף. את טענתו זו ביקש לחזק כשהצביע על הסברה הרווחת, לטענתו, שבין אדולף אייכמן ואדולף היטלר התקיימו קשרי דם, משום שחלקו את אותו שם במשפחה - אדולף. אין מה להכביר מילים, אולם בניגוד למקרה הקודם, אם זה לא היה כל כך עצוב - זה היה מצחיק. אגב, חשוב לציין שהמשתמש הוא בעל כוונות טובות ביותר, חרוץ וחביב, אבל התוצר האנציקלופדי שמיצר קולמוסו הווירטואלי - אינו ברמה מספקת עבור ויקיפדיה. לעומת זאת, התפתחויות אחרונות מרמזות שהוא יתקבל בזרועות פתוחות בעיתונות.

בקצה הקיצון השני של הקשת נמצאים המומחים לכל. המומחה לכל המיתולוגי של ויקיפדיה הוא אכן רב ידיעות ורחב אופקים, אבל נראה שמדי פעם ופעם בטחונו העצמי גורם לו לצאת שוב ושוב למסעי צלב עתירי גידופים כלפי בני הפלוגתא שלו, גם בנושאים בהם הוא אינו מבין במיוחד. אין ביכולתו של השרת לעמוד בעומס הדוגמאות. במקרה זה ליהירות יש גיבוי, ובעיני יש כאן נחמה. לעומתו, ישנם אחרים הטוענים להיות אנשי אשכולות, אולם סימן שאלה גדול תלוי מעל טענה זו. כך, משתמש אחד תהה כיצד זה משתמש אחר, סטודנט כבן 22 שנים, לא מהסס מלהצהיר על עצמו כמי שיש לו ידע רב בשלל תחומים שונים (ובהם וירולוגיה, בקטריולוגיה, ביוכימיה, נוירולוגיה, כימיה וביוכימיה). דף השיחה של אחד הערכים שחיבר בתחום הכימיה מעורר תהיות לגבי טבעה של אותה הבנה. בהזדמנות אחרת, כשנטען כנגד אותו משתמש ששינויים שעשה במספר ערכים בנושא יהדות ספרד שגויים, ואינם עולים בקנה אחד עם תוצאותיו של דיון ארוך ומייגע בנושא, מיהר להסביר שהבנתו בנושא נובעת מהיותו אדם דתי. כאשר העירו לו על שגיאות תרגום המעידות על היעדר ידע בסיסי בסטטיסטיקה השיב כי הוא אינו מתרגם מקצועי, אך עבר קורס בנושא (האמנם לא התנהל הקורס בעברית?). כמובן שכל זה אינו מפריע לו להכריז בראש דף המשתמש שלו שהוא גם בעל ידע מקצועי בעברית ובאנגלית...

כמובן שגם משתמשים אחרים שוגים, אבל רובם מקבלים את התיקונים ברוח הנכונה של העבודה השיתופית. רבים מהם מודעים לליקויים בהשכלתם ופונים מיוזמתם לאחרים בשאלות או בבקשות הגהה והבהרה, אולם הקיצוניים, משני קצוות הקשת, מתבצרים בעמדותיהם ומתגוננים, עד לשגיאה הבאה.

נראה, אם כך, שוויקיפדיה אינה יכולה, ובמידת מה גם אינה רוצה, לצרף מומחים לשורותיה. זו בחירה לגיטימית הנובעת מאופיו של המיזם והתוצאה אינה נוראית כל כך. בו בזמן, הפתיחות והסובלנות המופגנת כלפי המומחים לכלום מזה, והמומחים לכל מזה, היא בעוכרי המיזם. מוטב לה לוויקיפדיה להישאר עם ויקיפדים בתחום הביניים, שיש להם ידע נרחב בנושא זה או אחר, ואשר הם מודעים היטב למגבלותיהם ואינם מבלבלים בין המיזם החובק כל לבין יכולותיהם האישיות. כיצד יעשה הדבר? מה יהיו התפוקות ומה העלויות? מה יהיו ההשפעות של מהלך שכזה? קשה לצפות, אבל בנתיים נראה ששני קצוות הקשת דורשים בקילקוליהם קצת יותר מדי זמן, כוחות ותעצומות נפש מכל השאר.

משוב המפעילים הגדול - ממצאים ראשוניים

משוב המפעילים הגדול נסגר היום, לאחר שהיה פתוח משך שלושה שבועות (7 - 27 במרץ). כמובטח, הנה אני מביא את תוצאות המשוב הכללי, בעוד שהמשובים האישיים ישלחו למפעילים עצמם ולהם בלבד. ברשומה זו אביא את הממצאים בלבד, ללא פרשנות, ואת הניתוח אביא ברשומות הבאות. על המשוב ענו 9 משיבים. שאלון אחד נאלצתי למחוק מהחישוב הכללי שכן ניכר היה בו בבירור שלא מדובר היה במשוב אמת אלא בניסיון בוטה להטות את התוצאות. משום כך חושבו תשובותיהם של 8 משיבים. יש לציין כי מדובר על המשוב הכללי בלבד, וכי על המשובים האישיים ענו הרבה יותר משיבים.

בשאלה הראשונה נתבקשו המשיבים לדרג את מידת נכונותם של מספר משפטים על רצף שבין 1 (לא נכון כלל) ל-10 (נכון ביותר) כאשר קיימת גם אפשרות לסמן "לא יודע", ותוצאה זו לא חושבה במדדים הסטטיסטיים השונים. להלן המשפטים עליהם השיבו:

• "המפעילים מנטרים השחתות ביעילות" - על השאלה ענו 8 משיבים. הממוצע היה 7.88, החציון היה [8 , 9], ואילו השכיחים היו התוצאות 8, 9, ו-10 עם שני משיבים (25%) כל אחד.
  
• "המפעילים מיישמים היטב את מדיניות החסימה" - על השאלה ענו 8 משיבים. הממוצע היה 6.75, החציון היה 7, ואילו השכיחים היו 3, 7, ו-10, עם שני משיבים (25%) כל אחד.
• "המפעילים אוכפים בהגינות את כללי ההתנהגות בין חברי הקהילה" - על השאלה ענו 8 משיבים. הממוצע היה 5.13, החציון היה [3 , 5], ואילו השכיח היה 3 עם ארבעה משיבים (50%).
• "המפעילים מבצעים היטב פעולות תחזוקה שונות" - על השאלה ענו 8 משיבים. הממוצע היה 7.75, החציון היה 8, ואילו השכיח היה 8 עם שלושה משיבים (37.5%).
• "המפעילים זמינים לבקשות בדף הבקשות מהמפעילים או בדרך אחרת" - על השאלה ענו 8 משיבים. הממוצע היה 7.13, החציון היה [7 , 8], ואילו השכיחים היו 7 ו-10, עם שני משיבים (25%) כל אחד.
• "המפעילים סבלניים ואדיבים בהתנהלותם" - על השאלה ענו 8 משיבים. הממוצע היה 5.38, החציון היה [3 , 6], ואילו השכיח היה 3 עם שלושה משיבים (3.75%).
• "המפעילים פתוחים לביקורת" - על השאלה ענו 8 משיבים. הממוצע היה 4.13, החציון היה [2 , 3], ואילו השכיח היה 2 עם שלושה משיבים (3.75%).
• "המפעילים שומרים על כללי תרבות הדיון וכללי ההתנהגות בין חברי הקהילה" - על השאלה ענו 8 משיבים. הממוצע היה 4.88, החציון היה [4 , 5], ואילו השכיח היה 2 עם שני משיבים (25%).
• "המפעיל מסבירים פנים לאנונימיים ולמשתמשים חדשים" - על השאלה ענו 8 משיבים. הממוצע היה 6.25, החציון היה 6, ואילו השכיחים היו 6 ו- 10, עם שני משיבים (25%) כל אחד.
• "המפעילים הוגנים ביחסם למשתמשים" - על השאלה ענו 8 משיבים. הממוצע היה 5.63, החציון היה [4 , 6], ואילו השכיחים היו 2, 4, ו-10, עם שני משיבים (25%) כל אחד.
• "המפעילים מהווים דוגמא לשאר המשתמשים" - על השאלה ענו 8 משיבים. הממוצע היה 5.63, החציון היה [5 , 6], והערכים 2,3,4,5,6,7,8,ו-10 קיבלו תשובה אחת כל אחד (12.5%).
  
• "המפעילים תורמים בהתנהלותם לאווירה טובה ולרוח שיתופית במיזם" - על השאלה ענו 8 משיבים. הממוצע היה 5.63, החציון היה [3 , 7], ואילו השכיח היה 3 עם שלושה משיבים (37.5%).
• "תפקודם הכללי של המפעילים משתפר לאורך הזמן" - על השאלה ענו 8 משיבים מתוכם תשובה אחת של "לא יודע", שלא חושבה במדדים הסטטיסטיים השונים. הממוצע היה 5.71, החציון היה 7, ואילו השכיח היה 7 עם שני משיבים (25%).
• "אין הבדל מהותי בין אופן התנהלותם של המפעילים בטרם קיבלו את סמכויותיהם ולאחר מכן" - על השאלה ענו 8 משיבים מתוכם שניים סימנו "לא יודע". הממוצע היה 3.83, החציון היה 3, ואילו השכיח היה 3 עם שני משיבים (25%).

בשאלה הבאה התבקשו המשיבים לספק "הערכה כללית של אופן תפקוד המפעילים כקבוצה על פי סולם של 1 (גרוע ביותר) עד 10 (הטוב ביותר)". על השאלה השיבו 8 נסקרים. הממוצע היה 5.88, החציון היה [5 , 6] והערכים 2,3,4,5,6,8,9, ו-10 קיבלו קול אחד כל אחד (12.5%).

לשאלה "האם נוהל "מפעיל נולד" הנוכחי מספק אותך?" ענו 7 משיבים וכולם השיבו שהנוהל מספק אותם.

לשאלה "האם אופן תפקודו של דף הבירורים הנוכחי מספק אותך?" ענו 7 משיבים. ארבעה השיבו שהנוהל מספק אותם (57.1%) ואילו שלושה השיבו שהוא אינו מספק (42.9%). בנימוקים להצבעה מדוע הנוהל אינו מספק השיבו הנשאלים:

• "רוב המפעילים לא יודעים לקבל ביקורת ושולחים את נציגיהם להתנגח"
• "המפעילים לא משיבים בו לעתים קרובות; לעתים קרובות מדי הדיון מתמקד באישיות המתלונן ולא בבעיה; הגבלת הדיון לבעיה מונעת דיונים נחוצים בבעיות ארוכות טווח; שיטת הארכוב נועדה להסתיר מידע"
• "אין לו שיניים אמיתיות כנגד מפעילים, יש תחושה של קליקה שמגינה על עצמה בכל מחיר, וטווה קורים מחות לויקיפדיה"

לשאלה "האם נוהל הסרת הרשאותיו של מפעיל הנוכחי מספק אותך?" ענו 7 משיבים. שלושה השיבו שהנוהל מספק אותם (42.9%) ואילו ארבעה השיבו שהוא אינו מספק (57.1%). בנימוקים להצבעה מדוע הנוהל אינו מספק השיבו הנשאלים:

• "בלתי אפשרי"
• "הנוהל קשיח מדי"
• "הנהלים דראקוניים ונועדו, למעשה, להבטיח שמפעילים לא יודחו ולא יערכו דיונים שכאלו"
• "למעשה לא ניתן להסיר הרשאותיו של מפעיל ללא פתיחה המלחמת עולם כוללת וסימון כמשתמש בעייתי"

לבקשה לספק הערות בטקסט חופשי נענו שני משיבים:

• "בפועל - מדיניות ויקיפדיה היא עבור הכותבים. המפעילים לא כפופים לה. זה לא מצב תקין"
• "ישנו מיעט שאופן פעולתו הכוחני, המתנשא, הפוליטי והלא אתי מכתים את כולם. מן העבר הנשי [כנראה צ"ל שני. א.ב] ישנו מיעוט לא פעיל בצורה קיצונית ולאורך זמן שיוצר תדמית של "בית לורדים" ולא של "פועלי ניקיון". בסך הכל המפעילים פועלים פעמים רבות יותר כקבוצה המגוננת על חבריה ולא מבקרים מספיק זה את פעולותיו של זה, דבר חמור בעיקר כשמדובר בבעיות אתיות (ויש כאלו לא מעט). דבוקים לכסאותיהם תוך הכחשות מגוכחות. לצד כל אלו ישנה עבודה יפה של ניטור ותחזוקה ומפעילים בודדים שלמרות שתי הקבוצות האחרות עושים עבודה למופת"

בכך הסתיים הסקר. כאמור, ניתוח של הסקר ושל המשוב כולו באופן כללי, יובא ברשומות הבאות. תודה לכל המשתתפים ובתקווה שתוצאות אלו יתרמו בדרכן לשיפור המצב הנוכחי.

על גיל ועל תרגיל

"זה לא הגיל - זה התרגיל" היא מדיניות רשמית בוויקיפדיה. כללי ההתנהגות בין חברי הקהילה קובעים מפורשות כי "ויקיפדים נבחנים רק לפי תרומתם" וכי "גם כאשר ויכוח מתלהט אין לתקוף ויקיפדים אחרים עקב גילם [...] או כל מאפיין אישי אחר". אף על פי כן גילויי גילנות (אותה מגדירה ויקיפדיה כ"דעה קדומה כנגד אדם, הנובעת מגילו של אותו אדם") קיימים. כך, למשל, יצא קצפם של רבים על הזיהוי בין כתיבת ערכים גרועים על נושאי תרבות פופולארית "נמוכה" שוליים לבין כותבים צעירים בגילם. מן העבר השני של מסלול החיים קבלו משתמשים על זלזול בהם בשל גילם (הנה טענה, טרם מצאתי את האירוע עצמו).

מן הצד השני, ישנם ויקיפדים אשר מבקשים לשאוב סמכות מגילם ולהפוך אותו לנכס. כך, למשל, מצהיר ויקיפד אחד בראש דף המשתמש שלו כי הוא "בן הגיל השלישי עם כל הידע המצטבר אצל אנשים מבוגרים".

נראה שיש הסכמה כללית שמשתמשים נמדדים בתרומתם, ורוחב אופקיהם הוא המכשיר אותם להיות תורמים מועילים. ההסכמה באה לידי ביטוי בשינויים בשיח אותם ניתן לתאר כ"תקינות פוליטית" בז'רגון הפנימי אותה ניתן לראות, למשל, במקרה בו ויקיפד ביקש להציע הליך לטיפול בערכים העוסקים בנושאים אקטואליים ביותר באמצעות מה שכינה כ"מבוגר אחראי" והקדים רפואה למכה כבר בכותרת הדיון כשהבהיר שהוא מתכוון למטבע לשון, ולא לגילנות.

בכל הנוגע להתנהלות הקהילה הוצבו בעבר סימני שאלה אחרים. בעת ההצבעה על מינויו של משתמש צעיר למפעיל מערכת הובעו דעות מפורשות על כך שיש לשים מגבלות גיל על הנשיאה באחריות הכרוכה בחשיפה לפוליטיקה ובהשקעת שעות ארוכות בקהילה וירטואלית. במקה המדובר קיבלו הבירוקרטים חלקית את החששות שהועלו בדיון ובחרו להמתין שבועות ספורים למינוי הוויקיפד למפעיל ביום מלאת לו 15 שנים.

נראה, אם כך, שידם של שוללי הגילנות על העליונה, ושבוויקיפדיה לא הגיל קובע, אלא התרגיל (תרומה מושכלת למרחבי הערכים השונים המבוססת על ידע כלשהו). הלוחמים בגילנות ישמחו, בוודאי, לצרף לשורותיהם את צעיר כותבי ויקיפדיה מעולם - עולל בן כשש שנים. ואולם, יש לשאול מהו ה"תרגיל" שיש בידי הרך בשנים לתרום, על אף ה"גיל"? שאלה זו מתחדדת לאור העובדה, המבורכת, שאביו הבטיח מפורשות שהילד לא יערוך במרחב הערכים. אם כך, אין גיל וגם אין תרגיל, וכל שנותרנו איתו הוא הפיכת ויקיפדיה לרשת חברתית וממשק להעברת מסרים מיידיים. על אף שערוצי ההידברות המשניים מלאי ביקורת, איש אינו פוצה פה ומצפצף, התנהלות מובנת לאור מקומו של האב ברשת פטרונאז' אותה קל לזהות לפי הדוברים המתקשקשים עם הינוקא בדף שיחתו.

יתכן והתשובה לשאלה האם חווה הילד חוויה חינוכית מועילה היא חיובית. אולם אין כל ספק כי התשובה לשאלות האם הדבר תורם למאבקם של המתנגדים לגילנות, ולשאלה מרכזית יותר - האם זה תורם לוויקיפדיה באיזה אופן שלא יהיה - היא שלילית.

צדק צדק תרדוף

בגילוי לב נדיר הביע לפני שעות מספר אחד ממפעילי המערכת את דעתו על אופן התנהלותה של קהילת ויקיפדיה העברית. הדברים כה יוצאי דופן בישירותם וכה מקוממים בנכונותם, שפשוט לא ניתן היה להתעלם מהם. בהתעלם מהמקרה שעורר את הבירור ואת גילוי הדעת - פרשייה שולית שדווקא אינה מקרה מובהק של אי צדק - כתב אותו מפעיל: "רבותי - אין צדק בוויקיפדיה" (הדגשה במקור) והמשיך ופנה בשאלה למתלונן: "מה אתה רוצה, בעצם? צדק לא תמצא כאן, לא בגלל שאין - פשוט בגלל שזה לא המקום הנכון".

רדיפת הצדק, אם כך, איננה הדרך על פיה מתנהלים היחסים בקרב חברי הקהילה. בדומה לדין משמעתי בצה"ל, תלונות ומענות אינן מטופלות תוך חתירה לצדק, אלא תוך חתירה לסדר. אין זה אומר, כפי שכתב אותו מפעיל, שבהכרח אין צדק, לעתים, אולי אפילו קרובות, הוא מופיע, אבל לא הוא הקו המנחה ונוכחותו - משנית לשקט התעשייתי.

אם התנהלותם של חברי הקהילה זה ביחס לזה אינה נעשית על פי קנה מידה של צדק, הרי כל שנותרנו איתו הוא חוקי המערב פרוע, מקום בו כל דאלים גבר. למעשה, המצב גרוע יותר. במערב הפרוע יישבו טענות ברחוב המרכזי כאשר שני הצדדים חמושים באותו אקדח. המקבילה הוויקיפדית יכולה הייתה להיות, מטאפורית, שנינות הלשון, רטוריקת השכנוע או, במקום אידיאלי, בעל הטיעונים החזקים יותר, כראוי לקהילה המתכנסת סביב מילים וטקסטים. אולם בעולם הווירטואלי הרשאות טכניות הן הכוח האולטימטיבי, בהן ניתן להשתמש, לאיים בשימוש, ולעתים רק ליהנות מהחשש שיעשה בהן שימוש, מבלי לאיים אפילו. בוויקיפדיה אלו הרשאות המפעיל. כך, במקום חברה המיישבת את סכסוכיה באלימות אמנם, אך בין שווים, קיבלנו מעמד אבירים מזויינים מכף רגל ועד ראש ועוטי שריון מתכת הרוכבים על סוסיהם בקרב המון פשוטי העם שאינם יכולים להם במגרפות העץ וקליעי האבן שלהם. את מקרה דוד וגולית לא נראה בעולם הווירטואלי.

עכשיו ברור עוד יותר הרקע ממנו נולדה הרשומה "על פטרונאז' כשיטה". כל שנותר לחלשים הוא אחת מארבע ברירות: (1) לשתף פעולה ולחבור לשווים לו עליהם הוא סומך, לעתים בני משפחה או עמיתים מהעולם האמיתי, כדי שיגוננו זה על גבו של זה ככל שניתן; (2) לחבור ל"פטרון", בדרך כלל מפעיל מערכת, שיפרוש עליו את חסותו; (3) להישאר בודד ולכופף את הראש, לא לעורר מהומות או תשומת לב, לא להביע את דעתו ולספוג את מרירותו ועלבונותיו פנימה; (4) לעמוד על שלו ולשלם את המחיר - מי מספר פעמים ומי לצמיתות.

באותו מקרה שעורר את כתיבת רשומה זו, אגב, קיבלנו דוגמא יפה לפטרונאז', והפעם בין מפעילים: האחד מבקש חסימת משתמש בדף הבקשות ממפעילים והנה הפטרונית כבר נענתה לבקשתו דקה לפני כן, ובלהיטותה למלא את חלקה בשיתוף הפעולה חשפה את התאום המסנג'רי (אחרים בדיון זה שיבחו את המפעיל על מעשיו הגלויים). הפזיזות הביאה את המפעילה להתרשל בהסתרת ההליך המביש והביאה לאזהרה בלתי ראויה, אותה תאר אחד המגיבים בדף הבירורים כ"עילה [...] כל כך מטופשת". במקרה זה איש בדף הבירורים לא התגייס להצדיק את שיקול דעתה, דבר משמעותי בפני עצמו במקום שבניגוד גמור לשמו, ובהתאמה לשיטת הארכוב שלו תחת מרחב המשתמש של המתלונן, ולא של מושא התלונה, משמש בעיקר לנמק מדוע אין כל צורך בבירור, ובעצם, זה גם מה שקרה הפעם.

בפעם הבאה שתתפרץ מורת רוח כנגד ה"מפעילים" כקבוצה, כדאי שמישהו יפנה אותם לדברי המפעיל שנכתבו בבירור האמור כדי להבין מדוע מסרבים משתמשים רבים לראות בהם פועלי ניקיון, מדוע רב המרמור, מדוע משתמשים פעילים בעלי דעה עצמאית מוצאים עצמם מחוץ למעגל התורמים - הם פשוט לא רצו להתמודד בעולם בו כל דאלים גבר, במקום בו כאנשים, לא ככותבי ערכים, הם לא יכולים לצפות לצדק כשתהייה להם טענה או מענה, או שהם פשוט לא שרדו את המסע הגדול מערבה.

משוב המפעילים הגדול

הכל מוזמנים להביע את דעתם ב"משוב המפעילים הגדול".

המשוב נועד לשפראת תפקודם של המפעילים כקבוצה וכייחידים, ולספק להם משוב ולא לשמש ככלי ניגוח או חיסול חשבונות. התוצאות הנוגעות לכלל המפעילים כקבוצה יפורסמו בבלוג בזמן מאוחר יותר ואילו המשוב האישי ימסר למפעילים להם נוגעות התשובות ולהם בלבד. מפעילים מעוניינים יכולים לפנות אלי דרך הפרופיל המלא שלי ולאחר תהליך אימות קצר לקבל את תוצאות המשוב האישי שלהם.

אנא היו הוגנים ומחושבים בתשובותיכם.

• משוב כללי למפעילים כקבוצה
  

משובים אישיים:

• משוב למפעיל A&D עדי - Click Here to take survey
• משוב למפעיל Costello גיא - Click Here to take survey
• משוב למפעיל DGtal דוד - Click Here to take survey
• משוב למפעיל Droravi דרור - Click Here to take survey
• משוב למפעיל Drork דרור - Click Here to take survey
• משוב למפעיל Harel הראל - Click Here to take survey
• משוב למפעיל Havelock זהר - Click Here to take survey
• משוב למפעילה Ladypine אורנה - Click Here to take survey
• משוב למפעיל Little Savage עמרי - Click Here to take survey
• משוב למפעיל Magister אלון - Click Here to take survey
• משוב למפעיל MathKnight צחי - Click Here to take survey
• משוב למפעיל Nir909 ניר - Click Here to take survey
• משוב למפעיל Odedee עודד - Click Here to take survey
• משוב למפעיל Ori אורי - Click Here to take survey
• משוב למפעיל Pacman פקמן - Click Here to take survey
• משוב למפעילה Rotemdanzig רותם - Click Here to take survey
• משוב למפעיל Rotemliss רותם - Click Here to take survey
• משוב למפעילה ST אסתר - Click Here to take survey
• משוב למפעיל Shayakir שי - Click Here to take survey
• משוב למפעיל אביהו - Click Here to take survey
• משוב למפעיל אלדד - Click Here to take survey
• משוב למפעילה אליזבט - Click Here to take survey
• משוב למפעיל אלמוג - Click Here to take survey
• משוב למפעיל דוד שי - Click Here to take survey
• משוב למפעיל דוד1 - Click Here to take survey
• משוב למפעילה דורית - Click Here to take survey
• משוב למפעיל דניאל ב. - Click Here to take survey
• משוב למפעיל דניאל צבי - Click Here to take survey
• משוב למפעיל חי - Click Here to take survey
• משוב למפעיל יובל מדר - Click Here to take survey
• משוב למפעיל ינובשד - Click Here to take survey
• משוב למפעיל ירון - Click Here to take survey
• משוב למפעיל מתניה - Click Here to take survey
• משוב למפעילה סקרלט - Click Here to take survey
• משוב למפעיל עוזי ו. - Click Here to take survey
• משוב למפעיל עידו - Click Here to take survey
• משוב למפעיל עמית אבידן - Click Here to take survey
• משוב למפעיל ערן - Click Here to take survey
• משוב למפעילה רחל1 - Click Here to take survey
• משוב למפעיל שנילי - Click Here to take survey
• משוב למפעיל תומר ט - Click Here to take survey
  

אנציקלופדיה כבקשתך

נפל דבר בוויקיפדיה, ואם אתם לא יודעים - אל חשש - אתם בחברה טובה. בתהליך זוחל שהגיע לשיאו (הנוכחי) בסוף ינואר 2008 שינתה ויקיפדיה את חזונה מהשאיפה להיות אנציקלופדיה כללית ומקיפה לכל דבר ועניין לאתר שו"ת לפי בקשות הכותבים ותחומי העניין המצומצמים שלהם. לא ניתן לתאר את השינוי, למרבה המזל, במונחים מוחלטים, אבל המגמה ברורה. כבר בפתח הדברים יש להבהיר כי אין בהם שמץ של ביקורת על המיזמים השונים שיסקרו בשורות הבאות, ועוד פחות מזה על הפעילים בהם - כל אלו עושים עבודה מבורכת. מטרה היא לקשור את התופעות יחדיו לכלל תהליך ותופעה. הדרך לגיהנום, כידוע, רצופה כוונות טובות.

שורשיו של התהליך נעוצים בעימות המתמשך בין “מחקנים”, המבקשים לצמצם ככל הניתן ערכי הבל חסרי חשיבות (להשקפתם) נגד “מכלילנים”, הרואים בכל ערך שהמידע בו אמין ואשר כתוב בצורה סביבה - לגיטימי. עד לפני זמן מה הייתה זו אחת החלוקות המשמעותיות בוויקיפדיה, אולם נראה כי לא עוד כך הדבר. ארבעה גורמים עיקריים חברו לשינוי המצב: התרחבות הקהילה ואיתה גידול במצבת המנטרים, העורכים והמשכתבים; גידול במספר הערכים שהוביל ליתר סובלנות כלפי ערכים "לא כל כך חשובים"; השלמת עבודת הוידוא, שיפור ועריכה של ערכים שנערכו מעט, והתקדמות העבודה על הרשימה החדשה, שחיזקו את תהליך הבקרה והשיפור הפנימי ומיתנו משהו את החשש מפני ערכי הבל ש"הסתננו" למרחב הערכים; והשתפרות תהליך הבהרת החשיבות, שמיסד את נוהל קליטתם או מחיקתם של ערכים חדשים שחשיבותם לא ברורה (המצב רחוק מלהיות מושלם, אבל הוא השתפר). משמעות נוספת של הויכוח הייתה האם על ויקיפדיה להיבנות סביב גופי ידע מסורתיים, מרכזיים וברורים, או להפוך למאגר מידע פוסט מודרני וחסר כל היררכיה ושיטה.

ביולי 2007 נערך סקר קוראים שביקש ללמוד על הרגלי הצריכה של קוראי ויקיפדיה. הרעיון בפני עצמו היה מצוין, וסביר שעוד יחול בו שיפור בבחירת השאלות ובניתוחן בפעם הבאה, שבוודאי תתרחש. הסקר דווקא לא עורר שינויים גורפים או תהליך חשיבה מעמיק בשירות המוענק לקורא, אבל עצם קיומו הייה בו בכדי לסמן את הפנייה לרצונו של הצרכן.

מקום אחר בוויקיפדיה ששימש כבאר משאלות לכותבים, ולא לקוראים, הוא תבנית לטיפול דחוף. תבנית זו אפשרה לכותבים לבקש מעמיתיהם לכתוב או להרחיב ערכים חסרים או לקויים. אולם, בעוד שבתחילה שימשה התבנית לבקשת ערכי ליבה שהכותב חש בחסרונם, או אשר היו קשורים לערך שעסק בכתיבתו אבל חסרה לו המומחיות הדרושה, הרי שאט אט הפכה התבנית מ"טיפול דחוף" ל"כבקשתך" - אירועים אקטואליים מילאו אותה, נוסדו נהלים שהגבילו את משך זמן שהות הערך המבוקש בתבנית ואפילו מונו אחראים לנושא.

ההתקדמות המשמעותית ביותר בתהליך עד לזמן כתיבת שורות אלו חלה, כך נראה, במחצית ינואר 2008 עם תחילת איסוף הנתונים על סטטיסטיקות הצפייה בערכים השונים. לפתע התחוור מהם הערכים הנקראים ביותר ומהן מילות החיפוש הנפוצות. מיד התחוללה שערורייה זוטא סביב השאלה המכרעת לאן יקשר, אם בכלל, הערך הפופולארי "בחורות" (הערך אינו קיים וניתן לראות את הדיון בדף שיחתו). בו בזמן התעוררה יוזמה לספק את תאוות הקוראים, תרתי משמע, וליזום "מתקפת איכות", פרויקט מרוכז להרחבת נושא מסויים בוויקיפדיה, בנושא מיניות. בתחילה פשוט ביקשה מתקפת האיכות לעסוק ב"סקס" תחת התהייה האם לא מדובר ב"חרמנות לשמא" (במקור)[1]. אחד מהנרשמים למתקפה נימק את נכונותו לסייע בפשטות הבאה: "אם זה מה שהציבור רוצה, זה מה שהציבור יקבל"[2].

כעבור כמה ימים נפתח דיון שביקש לסגור את מיזם בית השיטה , מיזם ותיק שנועד לוודא את קיומם של ערכי הליבה המרכזיים בוויקיפדיה, כבכל אנציקלופדיה כללית אחרת. הקשר ברור לעין: בעוד שוויקיפדים אינם מתקוטטים מי יכתוב ראשון את הערכים "תנועה משיחית", "ניקוז קרקע", "עש הבגדים", ו-"עבודה עברית", הרי שתחרות מובטחת במתקפת האיכות בנושא מיניות האדם על הערכים "זונת צמרת", "סרט פורנוגרפי", "שלישייה", ו-"Hustler". אגב, אינני לוקה במוסרנות יתר ואינני חושב שערכים מתחום זה אין בהכרח מקומם באנציקלופדיה כללית, אני מבקש להצביע על יוזמת המתקפה, עיתוי היוזמה, והסיבות לה.

השלב האחרון עד כה הוא עיבוד רשימת סטטיסטיקת הצפיות לכדי מיזם ביקשתם קיבלתם. בעוד שהכוונות טובות - וידוא שהערכים הפופולאריים הם ערכים טובים, שכן מסתבר שאלו פניה של ויקיפדיה, הרי שהתוצאה היא שלב נוסף בתהליך המעבר מאנציקלופדיה כללית ומקיפה לסיפוק גחמות הקוראים.

מבט כולל על שלבים אלו, וישנם גם אחרים שלא צוינו, חושף תהליך מתמשך וברור של אבדן דרך, שאולי לא הייתה מעולם. הייתכן שהורדת ההגנות בידי ה"מכלילנים" הביא לאובדן כל רסן ועתידה של ויקיפדיה להיות מאגר מידע של פרטי תרבות פופולארית וסיפוק העכשווי, המעודכן, הפופולארי והישראלי על חשבון הכללי, המעמיק, ורחב האופקים? הרהוטים שבין המכלילנים טוענים שאין קשר כזה, שכן מי שימנעו ממנו לכתוב על מידותיה הטרומיות של נערת הרצף התורנית, לא יפנה את מאמציו לכתוב על מלומדים ערבים בני המאה ה-11 או על ערכי פיזיקה מסובכים. בעוד שיתכן שהצדק לצידם, השורות לעיל חושפות תהליך הפוך ומצער, שכותבי הערכים החשובים עלולים לזנוח אותם לטובת העיסוק המתמיד והצעקני בפופולארי. ניתן להתנחם בעובדה הסמלית שרבים התנגדו לסגירת מיזם בית השיטה, ושהם עדיין רואים אותו כרלוונטי, ושאולי "ויקי א'" ו"ויקי ב'", כפי שיש הקוראים לערכים השונים תוך יצירת היררכיה ביניהם, יתקיימו זה לצד זה, ולא זה על חשבון זה.

על פטרונאז' כשיטה

בדיון שהשתרע על פני דפים רבים במחצית חודש דצמבר 2007 נחשף קצה של תופעה מדאיגה בוויקיפדיה. תחת הכותרת "קבלנות קולות" הועלו האשמות על גיוסים של מצביעים בהצבעות, כלומר הוקעת התופעה של הכרעת הצבעות בענייני עריכה ותוכן (על חשיבותן ניתן לקרוא במסקנה הראשונה המופיעה ברשומה "על מיסודה של כריזמה") לא על פי שיקולים ענייניים ומקצועיים אלא על פי יכולת גיוסה של רשת חברתית המבוססת על נאמנויות ותלות. על אף ההכחשות הנמרצות התופעה קיימת. חמור מכך, קיומן של חבורות שכאלו בא לידי ביטוי בהגנה זה על גבו של זה בכל עת שהדבר דרוש, בכל דף שיחה, בכל עניין.

אמנם, כתיבה משותפת באותו האתר, לעתים כזו הנמשכת כבר שנים, מקרבת אנשים ומוסיפה נדבך חברתי על זה ה"מקצועי" - זו תופעה חיובית ביותר. אולם בוויקיפדיה העברית נראה כי קיימות מספר התארגנויות של ממש, אותן ניתן לסווג לארבעה סוגים:

1. בעלי תחומי עניין קרובים: אנשים המשתפים פעולה לאורך זמן בתחומי עניין משותפים לומדים, עם הזמן, להכיר ולהעריך זה את זה. כך, חברויות שנקשרות בין ויקיפדים הפועלים יחדיו, למשל, בכתיבה על צה"ל, הארי פוטר, תעתיקים לעברית או במיזם כזה או אחר, מתייצבים לצד עמיתיהם כשאלו נזקקים לתמיכה בתחומים שונים לחלוטין. זו תפעה טבעית וחיובית של קשירת קרשים חברתיים ואין בה כל פסול כל עוד שומר איש איש על יושרתו האקדמית.

2. בעלי השקפה דומה: בעלי השקפות דומות בתחום מסוים מוצאים עצמם שוב ושוב באותו הצד של המתרס בדיונים שונים, ואט אט הופכים לחזית במסגרתה הם משתפים פעולה. השקפות דומות יכולות להיות בתחום ממוקד למדי, למשל אנשי הימין והשמאל הישראלי או תומכי השוק והיד הנעלמה לעומת המרכסיסטים בנפשם. השקפות דומות יכולות להיות גם כלליות יותר, למשל של חובשי הכיפה או תומכי הציונות לעומת פוסט-ציונים. השקפה דומה, אגב, יכולה להיות גם בתוך ויקיפדיה עצמה, למשל "מחקנים" מול "מכלילנים". גם "בריתות" אלו אין בהן כל פסול והן טבעיות לחלוטין. כמו במקרה הקודם יש טעם לפגם כאשר התמיכה הופכת לאוטומטית. במקרים מסוימים ניתן להבין תופעה זו: ישנן קבוצות המייצגות דעת מיעוט, וכל "חבר בקבוצה" חיוני, ועל כן מובנת ההגנה עליו בידי שאר חברי הקבוצה כאשר הוא נקלע למצוקה בתחומים אחרים.

3. בעלי קשרים אישיים: הפעילות בוויקיפדיה מרתקת ומעניקה סיפוק רב. לא פלא, אם כן, שוויקיפדים חולקים את החוויה עם בני משפחתם. שוב, מדובר בתופעה טבעית וחיובית, כל עוד נשמרים כללי הגילוי הנאות. אלו, למרבה הצער, נשמרים לעתים רחוקות. ישנם ויקיפדים אחדים שקשרי המשפחה ביניהם גלויים וידועים, כמו שאמור להיות. קבוצה שנייה מניחה תבנית המעידה על כך שיש לו קרובי משפחה בוויקיפדיה, אולם לא מוסרת במי מדובר. מסתורין לא ברור. וקיימת קבוצה שלישית, בקרבה מתקיימים קשרי משפחה, עבודה, או קשרים דומים, והם אינם מצהירים על כך בגלוי, אם כי הדבר ידוע, לעתים, למשתמשים אחדים. בני קבוצה זו מגוננים זה על זה, תומכים זה בערכיו של זה בדיוני המלצה, נוזפים במשתמשים אחרים הנמצאים בעימות עם קרובי משפחתם כאילו הם משתמשים המתערבים בדיון ללא משוא פנים וכדומה. גם אם מובנת - זו תופעה פסולה לחלוטין שראוי שתעלם בדרך נורמטיבית. ספק אם זה יקרה.

4. בעלי יחסי פטרון קליינט: לא כל הוויקיפדים שווים, על אף האתוס המוצהר. מפעילי המערכת נהנים מהחסינות הפרקטית וממספר יכולות מיוחדות שמעניקות להם הרשאותיהם הטכניות. הם גם נהנים מתמיכה כללית וכמעט אוטומטית של שאר בני המעמד (נושא הראוי לטיפול נפרד בהזדמנות אחרת). לא פלא הוא, אם כך, שסביבם מתקבצים אחרים על מנת לחסות בצילם. כך מתגבשות להן קבוצות בהן שוררים יחסים אותם ניתן לתאר כיחסי פטרון-קליינט קלאסיים: הקליינט מעניק לפטרון את נאמנותו, את קולו בהצבעות, תמיכה בעמדתו בדיונים וכדומה, ובתמורה מעניק לו הפטרון את הגנתו בצורת נזיפה במי שמתנכלים לו, סגירת ויכוחים בהם יכול להכריע מפעיל לטובתו בטרם יתערבו אחרים ולעתים, במשיכה בחוטים על מנת שיהפוך למפעיל בעצמו. לא כל המפעילים עוסקים בכך, לא כל יחסים עם כל מפעיל הם יחסים שכאלו, אולם קבוצות שכאלו בהחלט קיימות, והפעילה ביותר היא זו הכוללת כמה וכמה מפעילים, מפעילים לשעבר, משתמשים השואפים להיות מפעילים ואף בירוקרט, הרוחצים זה את ידיו של זה.

בעוד שתי הקבוצות הראשונות הן טבעיות ולרוב חיוביות, הרי ששתי האחרונות פסולות, וזו הרביעית - מסוכנת ביותר והיא סרטן בגופו של כל גוף המתיימר להיות מונחה בידי שיקולים מקצועיים. הדיון עליו דווח בראשית פוסט זה הצביע לראשונה בפומבי על התופעה, אולם התגובות לו נחלקו לשניים - התקפת נגד אגרסיבית וגיוס כל המשאבים לרדיפת הנביא שבשער (שבפני עצמו אינו קדוש מעונה, אולם בנקודה זו הוא צודק לחלוטין), או עצימת עין והסטת הראש על מנת להמשיך ולהדחיק את הבעיה, כאילו שתחלוף לה בכוחות עצמה.

קשה להאמין שהמצב ישתנה בקרוב. יתרה על כך, סביר יותר לשער שהוא יחמיר ושהמאפיה המאורגנת תתרחב ותתפשט עוד יותר. אבל מותר לקוות ולחלום.

על אמינות, ציטוטים וחופש

מה לא רוצים מוויקיפדיה? שתהיה אמינה ורחבת היקף, חופשית ומבוקרת, דמוקרטית אך בעלת סמכות ועוד כהנה וכהנה דרישות סותרות. הבעיה העיקרית היא שדרישות רבות סותרות אלו את אלו, אם לא בכוח, אז לפחות בפועל.

גם אם נשים לרגע את המשחיתים בכוונה תחילה בצד, הרי שגם תורמים בכוונה טובה מוצאים לעתים מזומנות שתרומותיהם נמחקו או שוחזרו, ומיד זועקים חמס על כך שהאנציקלופדיה החופשית איננה חופשית, אלא נשלטת בידי חבורת אנשים צרי אופקים וקטנוניים וחוסמים אתהתפתחות המיזם. עיתונאי אינטרנט אחדים עשו ניסויים מניסויים שונים בתחום זה וגילו, להפתעתם, שלדעת רבים מכותבי ויקיפדיה אין להם ,חשיבות אנציקלופדית". האמת היא שאנשים רבים מוסיפים בכוונה טובה את הרהורי ליבם, דעותיהם, ידע שאספו בצורה כל שהיא ושאינו מדוייק ואין ספור הבלים. גם מידע "נכון" מוסף לעתים מזומנות בצורה עילגת, המונותקת מתוכן המאמר הקיים ובעיקר - לא מאוזנת ומוטה.

מן העבר השני מבקרים את ויקיפדיה על כך שכל אחד יכול לכתוב בה ככל העולה על דעתו ועל כן אין להסתמך עליה. בחדווה מרושעת קפצו רבים וציטטו בכירים בקרן ויקימדיה או כותבים באנציקלופדיה שאמרו כי אינם ממליצים לסטודנטים לצטט את ויקיפדיה. מה שרצו לומר הוא שמקור שלישוני, אנציקלופדיה באשר היא, איננה מקור ראוי לכתיבת עבודות מחקר אקדמיות, אבל "נשמות טובות" הציגו את הדברים אחרת.

הסתירה בין הדרישה לביקורת איכות מחמירה לבין חופש העריכה ברורה וגלויה. נראה לי שהפתרון אינו רק באיזון, שאינו בר הגדרה, אלא ב"תאום ציפיות" שיבהיר מה דבשה ומה עוקצה של ויקיפדיה הנעה בין שני קצוות אלו.

החופש מאפשר שיתוף של רבים ביצירת הידע. חשוב לא פחות, הממשק החופשי מגרה כותבים טובים ומושך אותם לעשייה אינטנסיבית יותר, במהלכה גם כתיבתם משתפרת וכן התאמתם למיזם וכלליו. אחרי הכל, איש לא נשכר כדי לכתוב לוויקיפדיה וכל הכותבים הגיעו ליצירה בדרך זו, פחות או יותר.

מעלתו השנייה של החופש היא העדכון. שכן בהקשר זה כמות בהחלט קשורה באיכות.

לבסוף, החופש מאפשר גם פריצה של גבולות הידע האנציקלופדי המסורתיים. דמוקרטיזציה של הכתיבה מביאה איתה מתעניינים בתחומים שאינם בליבת הידע האנציקלופדי המסורתי - היבטים שונים של תרבות פופולארית, ספורט, מין ופעילויות אחרות שפרופסורים חמורי סבר ועתירי ניסיון, המוגבלים במספר המילים, בהיקף היצירה ובשיקולים כלכליים של בתי הוצאה לאור אינם נוהגים לכתוב עליהם בדרך כלל.

הבקרה חשובה גם היא, כמובן. מה הטעם בערכים מעודכנים ורחבי יריעה אם הם שגויים, מנוסחים בצורה בלתי ברורה או משעתקים טענות מסולפות, שמועות ודעות קדומות? בוויקיפדיה העברית יכולית להתגאות במנגנון בקרה טוב יותר מזה של אחותה הגדולה באנגלית. הדבר קשור בהחלטות אסטרטגיות של הקהילה, ביוקרה הרבה (המוצדקת או שאינה מוצדקת) המוענקת לפעולת ה"ניטור" ולגודלה של האנציקלופדיה. כאשר תגדל ויקיפדיה העברית פי 10 (תהליך שיקח מספר שנים טובות ועדיין לא תגיע למחציתה של זו האנגלית כיום) לא בטוח שמגמה זו תישמר ללא שינויים משמעותיים בכללים או בטכנולוגיה. שינויים שכאלו יכולים להיות, למשל, איסור על כתיבה אנונימית ואילוץ הרשמה לסינון ראשוני של כותבים, תקופת מבחן לכותבים חדשים, אילוץ מעבר מדריך וירטואלי לכתיבה למשתמשים חדשים לפני שיוכלו לבצע שינויים בערכים עצמם, או אולי הצגה גלויה של גרסאות "מאושרות" או "בדוקות" בלבד, ואפשרות עריכה משותפת וחופשית, כמו היום, של טיוטא בלבד, שאחת לכמה זמן תהפוך לגרסה הבדוקה המוצגת הבאה.

הבקרה נעשית גם בידי מי שיש להם הבנה סבירה (ולעתים אף עמוקה) בתחומים מסויימים, וביכולתם לזהות הבלים וטעויות בקלות יחסית, גם בידי מי שהבנתם העיקרית היא בתחומי השפה והלשון, מי שיש להם הכירות מעמיקה עם כללי ויקיפדיה וגם, לצערי, מי שאין להם אף אחת מהשלוש, אולם אותה היוקרה המדרבנת ניטור מביאה אותם לעסוק בפעילות זו, ולעתים אף לגרום לנזקים.

לסיכום, יש להבין שוויקיפדיה היא מקום נהדר לחיפוש של מידע ראשוני, למציאת עובדות בסיסיות, ולקבל כיוונים לחיפוש נוסף או הפניות לשפות אחרות. זהו בהחלט לא סוף החיפוש. מי שמצפה שיגישו לו את הידע האנושי מעובד ומעוכל על כפית, שלא יתפלא שהטעם לא ערב לחיכו.

על מיסודה של כריזמה

בוויקיפדיה העברית בירוקרט אינו אלא הרשאה טכנית המאפשרת לוויקיפד האוחז בה לבצע מספר מצומצם של פעולות שהמשמעותית ביניהן היא היכולת להעניק סמכויות של מפעיל מערכת לוויקיפדים אחרים. משך למעלה משלוש שנים, ממרץ 2004, היה דוד שי לבירוקרט היחידי של קהילת ויקיפדיה העברית ודי היה בכך, שכן שי נאלץ לעשות שימוש בהרשאות הבירוקרט שלו אחת לשבוע, לכל היותר. ביוני 2007 נפל דבר, וללא כל צורך ממשי נבחרו שני בירוקרטים נוספים, הראל ומגיסטר, לקבל את סמכויות הבירוקרט ולכהן לצידו של דוד שי. בשורות הבאות אצביע על כמה ממשמעויות והשלכות השינוי.

מרגע הקמתה של ויקיפדיה העברית היה דוד שי לאחד הויקיפדים הבולטים בה. במהרה היה למפעיל מערכת וחותמו ניכר בכל פינה של ויקיפדיה בתרומתו לערכים רבים. מלבד פוריותו, השקעתו ארוכת הזמן והמשמעותית ורוחב אופקיו, נהנה דוד שי ממעמד מיוחד בקרב חברי הקהילה הודות לכוח אישיותו וליכולתו לנווט את הקהילה בין משברים פנימיים וחיצוניים, ולנתב את האנרגיות הטמונות בה לאפיקים חיוביים של התרכזות בעיקר - כתיבת ערכים. כריזמה וירטואלית זו הקנתה לו יוקרה אישית חסרת תקדים, ואט אט החלו נהגים וכללים שונים בוויקיפדיה לייחס מקום מיוחד וסמכויות יוצאות דופן לבירוקרט, הוא דוד שי ואיש מלבדו. במקום להנהיג כלל שמלחמות עריכה שאינן באות לכדי פתרון בהדברות יוכרעו על ידי דוד שי, העדיפה הקהילה, בתבונה, לתלות את הפתרון במשרת הבירוקרט. סמכות מהותית יותר הייתה האופן בו ממנה הקהילה את מפעילי המערכת שלה בנוהג שהעניק במה פתוחה לכלל חברי הקהילה להביע את דעתם על מועמד מסויים, אולם לא מדובר היה בהצבעה, אלא בהמלצה שנועדה לסייע לבירוקרט, ולו לבדו, להכריע בשאלת המינוי או דחייתו. כך, בהדרגה, נוצרה זהות בין הרשאות הבירוקרט ובין דוד שי, והראשונה נהנתה מיוקרתו של זה השני.

ביוני 2006 נעדר דוד שי מכתיבה בוויקיפדיה מסיבות אישיות והעלה בעצמו את הצורך במינוי של בירוקרט נוסף, שיהיה בידו לשרת את הקהילה עם סמכויות הבירוקרט בהיעדרו של דוד שי. יוקרתו של דוד שי הייתה כה רבה, עד שמיד תמכו משתמשים רבים בהצעתו, ובשני המועמדים שהציע, וביקשו שפשוט ימנה אותם, מבלי לערוך הליך כל שהוא כלל וכלל. אף על פי כן, ועל דעתו של דוד שי, התקיימה הצבעה. בהתאם להמלצתו של דוד שי נבחרו שני המועמדים, והקהילה לא התבקשה להכריע ביניהם. איש גם לא העלה את האפשרות להעמיד מועמדים נוספים לתפקיד. שלוש סיבות גלויות היו לדבר: האחת היא רצונו של דוד שי שהבירוקרט או הבירוקרטים יזכו לתמיכה גלויה ונרחבת, על מנת לבסס את סמכותם; השנייה הייתה החשש שהצורך בהכרעה יגרור מחלוקות וקרעים בקהילה; והשלישית הייתה שכך ימנע שוב מצב בעתיד בו בירוקרט לא יוכל למלא את תפקידו מסיבות אישיות, ושוב יחסר בעל המשרה. סיבה נוספת, שלא נאמרה בגלוי, הייתה החשש להצביע כנגד מועמד, שבוודאי יתמנה ויהיה לבירוקרט, וכך אותו מצביע מסמן עצמו לדיראון עולם ועליו להשגיח על גבו הווירטואלי עד כלות כל הקיצים (הצבעת הנגד היחידה בהצבעה זו הייתה מצידה של משתמשת שהיה לה סכסוך אישי מר עם הראל, ואשר שבועות קודם לכן עזבה בטריקת דלת את הקהילה).

סיבות אלו מלמדות כמה דברים על אופן התנהלותה של קהילת כותבי ויקיפדיה העברית ועל אופייה:

1. הנימוק הראשון של דוד שי על הצורך בזכייה בקונצנזוס מלמד הן על כוחה הרב של ההצבעה על מנת לזכות בלגיטימציה, מחד גיסא, והן על ההכרה כי היוקרה שבסמכות הבירוקרט נובעת מדוד שי האיש, ואינה עוברת לאחרים בקלות רבה. שלא במפתיע הניסיון למסד את הכריזמה הוירטואלית של דוד שי נכשל. הבירוקרטים האחרים עומדים בפני עצמם אולם נדמה כי התפקיד עצמו, הבירוקרט, נחלש. עתה אין הוא נובע ומזוהה עם דוד שי לבדו, ונראה כי ממדיו התגמדו.

2. הנימוק השני שהביע חשש ליצירת קרע בקהילה מלמד על השבריריות והחשש מפני משברים. הדבר חריף במיוחד לאור גודלה המצומצם של הקהילה. למעשה, חשש זה הוא שעומד, לדעתי, בבסיסם של מספר ויכוחים מרים שהתגלעו במרוצת השנים בקרב חברי הקהילה. בכל פעם שעולה נושא כאוב, או בעל פוטנציאל משברי, ומסתבר בהצבעה (הדרך ללגיטימציה כאמור) כי רבים מגלים בו עניין, מייד מועלות הצעות פשרה שאינן פותרות את הבעיה, אלא דוחות אותה ומסתירות אותה. הפרדוקס הוא שהדבר קורה רק אחרי שכבר עשרות ויקיפדים הצביעו, הדיון התארך, נימוקים הועלו ומילים קשות הוטחו. כך שוב ושוב גם מתגלים קרעים, גם נוצרים משקעים של איבה, גם איש אינו מרוצה ונדמה לו שנגרם עוול, ובסופו של דבר, על אף מחיר כבד זה, הסוגיה גם לא באה לפתרונה. כמובן שאלו מאפיינים כלליים של דינמיקה רווחת, וניתן להצביע על הכרעות בנושא פורנוגרפיה, תאור ההתנחלויות או שימוש בשם המפורש כמקרים שכן הגיעו בסופו של דבר להכרעה.

3. אין ספק שמבחינה מהותית ויקיפדיה העברית לא זקוקה לשלושה בירוקרטים, גם לא לשניים. משום כך הנימוק השלישי (למנוע מצב של "נבצרות" בעתיד) אינו אלא ניסיון רטורי להסתיר סיבה אחרת, עמוקה יותר. דבר זה מלמד הנטייה הוויקיפדית להביע דעה בכל מחיר, גם כשאין מה להגיד. חמור מכך, הדבר מלמד על החשש העמוק לקרוא לילד בשמו, מה שמוביל אותנו למסקנה הרביעית.

4. הסיבה האחרונה, שלא נאמרה בגלוי, אשר נתמכת בתוצאות ההצבעה ובהיעדרם של מועמדים נוספים, מעידה על אווירה של פחד וחיסול חשבונות בתוך הקהילה עצמה. שורשי הדבר בדינמיקה הפנימית בוויקיפדיה מצידם של ויקיפדים רבים, ביניהם גם מפעילי מערכת ואנשים המפעילים רשתות חברתיות רבות משתתפים מאחורי הקלעים באמצעות הטלפון, המייל, ובעיקר המסנג'ר, היא נקמנית, קטנונית ובעלת זיכרון ארוך. ומי יעז לערער על אחד המועמדים, להתמודד מולם, או להצביע רק לאחד מהם ולשבור את הקונצנזוס? מי יערער או יעלה סימן שאלה כשמכונת גיוס הקולות המשומנת, חלקה הגדול מופעל בידי המפעילים עצמם – הרי יבוא יום ומכונה זו תופנה כנגדו? השאלה נוקבת ומדאיגה עוד יותר כאשר יודעים כי מאחורי הקלעים לפחות אחד מהבירוקרטים החדשים עוסק בפוליטיקה פנים ויקיפדית בהיקף מרשים. נושא זה ראוי לדיון נפרד ועל כן לא ארחיב עליו כאן. למותר לציין כי אין זו סביבה פוריה במיוחד לפתיחות מחשבתית.

השלושה הזדרזו להוציא מסמך הצהרת כוונות תחת הכותרת "יציאה לדרך חדשה" שבבסיסו נועד להביא לשקט תעשייתי ואשר כלל צעדים להעברת כוח ההכרעה מה"קהילה" לידי הבירוקרטים עצמם. אמנם את מדיניות השקט התעשייתי כאמצעי לניהול סכסוכים קידם דוד שי עצמו שנים ארוכות, אולם כשמוסמרה גישתו במסמך מסודר, אשר ביקר להעניק סמכויות נוספות לבירוקרטים, היא הפכה לעריצה במקצת. מדספוט נאור שדעתו נשמעת בגלל הכריזמה וההערכה, היא נכפתה בשמה של סמכות בלתי קיימת. למעשה בבסיסן של מרבית התגובות עמדה הנחה סמויה זו: אלו שטענו כי לא מדובר בשינוי דרסטי, ואולי אף בלתי מספיק, הם אלו המכירים זה זמן רב בעובדה המצערת שבפועל, גם אם לא בדין, קולם של ויקיפדים אחדים שווה יותר משל אחרים. מבחינתם אכן לא היה שינוי דרסטי. הסוג השני של התגובות מחה על עיגון רשמי של מצב זה, שכל עוד היה סמוי למחצה ניתן היה להתקומם נגדו, לפחות באופן רטורי.

וכך, מוסד מוצלח שנשען על אישיותו של דוד שי מוסד, וניסיון האצלת הכריזמה כשל. במקומו קיבלה קהילת ויקיפדיה העברית טריאומווירט מאולץ, סמכות ללא כריזמה, שמיהרה לגבות עצמה במסמך שיעניק לה סמכויות. לאן כל זה יוביל? ימים יגידו, אולם אני חושש לריכוזיות ולדספוטיזם שיובילו לקליקות ומחנות. הלוואי ואתבדה.