על פטרונאז' כשיטה

בדיון שהשתרע על פני דפים רבים במחצית חודש דצמבר 2007 נחשף קצה של תופעה מדאיגה בוויקיפדיה. תחת הכותרת "קבלנות קולות" הועלו האשמות על גיוסים של מצביעים בהצבעות, כלומר הוקעת התופעה של הכרעת הצבעות בענייני עריכה ותוכן (על חשיבותן ניתן לקרוא במסקנה הראשונה המופיעה ברשומה "על מיסודה של כריזמה") לא על פי שיקולים ענייניים ומקצועיים אלא על פי יכולת גיוסה של רשת חברתית המבוססת על נאמנויות ותלות. על אף ההכחשות הנמרצות התופעה קיימת. חמור מכך, קיומן של חבורות שכאלו בא לידי ביטוי בהגנה זה על גבו של זה בכל עת שהדבר דרוש, בכל דף שיחה, בכל עניין.

אמנם, כתיבה משותפת באותו האתר, לעתים כזו הנמשכת כבר שנים, מקרבת אנשים ומוסיפה נדבך חברתי על זה ה"מקצועי" - זו תופעה חיובית ביותר. אולם בוויקיפדיה העברית נראה כי קיימות מספר התארגנויות של ממש, אותן ניתן לסווג לארבעה סוגים:

1. בעלי תחומי עניין קרובים: אנשים המשתפים פעולה לאורך זמן בתחומי עניין משותפים לומדים, עם הזמן, להכיר ולהעריך זה את זה. כך, חברויות שנקשרות בין ויקיפדים הפועלים יחדיו, למשל, בכתיבה על צה"ל, הארי פוטר, תעתיקים לעברית או במיזם כזה או אחר, מתייצבים לצד עמיתיהם כשאלו נזקקים לתמיכה בתחומים שונים לחלוטין. זו תפעה טבעית וחיובית של קשירת קרשים חברתיים ואין בה כל פסול כל עוד שומר איש איש על יושרתו האקדמית.

2. בעלי השקפה דומה: בעלי השקפות דומות בתחום מסוים מוצאים עצמם שוב ושוב באותו הצד של המתרס בדיונים שונים, ואט אט הופכים לחזית במסגרתה הם משתפים פעולה. השקפות דומות יכולות להיות בתחום ממוקד למדי, למשל אנשי הימין והשמאל הישראלי או תומכי השוק והיד הנעלמה לעומת המרכסיסטים בנפשם. השקפות דומות יכולות להיות גם כלליות יותר, למשל של חובשי הכיפה או תומכי הציונות לעומת פוסט-ציונים. השקפה דומה, אגב, יכולה להיות גם בתוך ויקיפדיה עצמה, למשל "מחקנים" מול "מכלילנים". גם "בריתות" אלו אין בהן כל פסול והן טבעיות לחלוטין. כמו במקרה הקודם יש טעם לפגם כאשר התמיכה הופכת לאוטומטית. במקרים מסוימים ניתן להבין תופעה זו: ישנן קבוצות המייצגות דעת מיעוט, וכל "חבר בקבוצה" חיוני, ועל כן מובנת ההגנה עליו בידי שאר חברי הקבוצה כאשר הוא נקלע למצוקה בתחומים אחרים.

3. בעלי קשרים אישיים: הפעילות בוויקיפדיה מרתקת ומעניקה סיפוק רב. לא פלא, אם כן, שוויקיפדים חולקים את החוויה עם בני משפחתם. שוב, מדובר בתופעה טבעית וחיובית, כל עוד נשמרים כללי הגילוי הנאות. אלו, למרבה הצער, נשמרים לעתים רחוקות. ישנם ויקיפדים אחדים שקשרי המשפחה ביניהם גלויים וידועים, כמו שאמור להיות. קבוצה שנייה מניחה תבנית המעידה על כך שיש לו קרובי משפחה בוויקיפדיה, אולם לא מוסרת במי מדובר. מסתורין לא ברור. וקיימת קבוצה שלישית, בקרבה מתקיימים קשרי משפחה, עבודה, או קשרים דומים, והם אינם מצהירים על כך בגלוי, אם כי הדבר ידוע, לעתים, למשתמשים אחדים. בני קבוצה זו מגוננים זה על זה, תומכים זה בערכיו של זה בדיוני המלצה, נוזפים במשתמשים אחרים הנמצאים בעימות עם קרובי משפחתם כאילו הם משתמשים המתערבים בדיון ללא משוא פנים וכדומה. גם אם מובנת - זו תופעה פסולה לחלוטין שראוי שתעלם בדרך נורמטיבית. ספק אם זה יקרה.

4. בעלי יחסי פטרון קליינט: לא כל הוויקיפדים שווים, על אף האתוס המוצהר. מפעילי המערכת נהנים מהחסינות הפרקטית וממספר יכולות מיוחדות שמעניקות להם הרשאותיהם הטכניות. הם גם נהנים מתמיכה כללית וכמעט אוטומטית של שאר בני המעמד (נושא הראוי לטיפול נפרד בהזדמנות אחרת). לא פלא הוא, אם כך, שסביבם מתקבצים אחרים על מנת לחסות בצילם. כך מתגבשות להן קבוצות בהן שוררים יחסים אותם ניתן לתאר כיחסי פטרון-קליינט קלאסיים: הקליינט מעניק לפטרון את נאמנותו, את קולו בהצבעות, תמיכה בעמדתו בדיונים וכדומה, ובתמורה מעניק לו הפטרון את הגנתו בצורת נזיפה במי שמתנכלים לו, סגירת ויכוחים בהם יכול להכריע מפעיל לטובתו בטרם יתערבו אחרים ולעתים, במשיכה בחוטים על מנת שיהפוך למפעיל בעצמו. לא כל המפעילים עוסקים בכך, לא כל יחסים עם כל מפעיל הם יחסים שכאלו, אולם קבוצות שכאלו בהחלט קיימות, והפעילה ביותר היא זו הכוללת כמה וכמה מפעילים, מפעילים לשעבר, משתמשים השואפים להיות מפעילים ואף בירוקרט, הרוחצים זה את ידיו של זה.

בעוד שתי הקבוצות הראשונות הן טבעיות ולרוב חיוביות, הרי ששתי האחרונות פסולות, וזו הרביעית - מסוכנת ביותר והיא סרטן בגופו של כל גוף המתיימר להיות מונחה בידי שיקולים מקצועיים. הדיון עליו דווח בראשית פוסט זה הצביע לראשונה בפומבי על התופעה, אולם התגובות לו נחלקו לשניים - התקפת נגד אגרסיבית וגיוס כל המשאבים לרדיפת הנביא שבשער (שבפני עצמו אינו קדוש מעונה, אולם בנקודה זו הוא צודק לחלוטין), או עצימת עין והסטת הראש על מנת להמשיך ולהדחיק את הבעיה, כאילו שתחלוף לה בכוחות עצמה.

קשה להאמין שהמצב ישתנה בקרוב. יתרה על כך, סביר יותר לשער שהוא יחמיר ושהמאפיה המאורגנת תתרחב ותתפשט עוד יותר. אבל מותר לקוות ולחלום.

על אמינות, ציטוטים וחופש

מה לא רוצים מוויקיפדיה? שתהיה אמינה ורחבת היקף, חופשית ומבוקרת, דמוקרטית אך בעלת סמכות ועוד כהנה וכהנה דרישות סותרות. הבעיה העיקרית היא שדרישות רבות סותרות אלו את אלו, אם לא בכוח, אז לפחות בפועל.

גם אם נשים לרגע את המשחיתים בכוונה תחילה בצד, הרי שגם תורמים בכוונה טובה מוצאים לעתים מזומנות שתרומותיהם נמחקו או שוחזרו, ומיד זועקים חמס על כך שהאנציקלופדיה החופשית איננה חופשית, אלא נשלטת בידי חבורת אנשים צרי אופקים וקטנוניים וחוסמים אתהתפתחות המיזם. עיתונאי אינטרנט אחדים עשו ניסויים מניסויים שונים בתחום זה וגילו, להפתעתם, שלדעת רבים מכותבי ויקיפדיה אין להם ,חשיבות אנציקלופדית". האמת היא שאנשים רבים מוסיפים בכוונה טובה את הרהורי ליבם, דעותיהם, ידע שאספו בצורה כל שהיא ושאינו מדוייק ואין ספור הבלים. גם מידע "נכון" מוסף לעתים מזומנות בצורה עילגת, המונותקת מתוכן המאמר הקיים ובעיקר - לא מאוזנת ומוטה.

מן העבר השני מבקרים את ויקיפדיה על כך שכל אחד יכול לכתוב בה ככל העולה על דעתו ועל כן אין להסתמך עליה. בחדווה מרושעת קפצו רבים וציטטו בכירים בקרן ויקימדיה או כותבים באנציקלופדיה שאמרו כי אינם ממליצים לסטודנטים לצטט את ויקיפדיה. מה שרצו לומר הוא שמקור שלישוני, אנציקלופדיה באשר היא, איננה מקור ראוי לכתיבת עבודות מחקר אקדמיות, אבל "נשמות טובות" הציגו את הדברים אחרת.

הסתירה בין הדרישה לביקורת איכות מחמירה לבין חופש העריכה ברורה וגלויה. נראה לי שהפתרון אינו רק באיזון, שאינו בר הגדרה, אלא ב"תאום ציפיות" שיבהיר מה דבשה ומה עוקצה של ויקיפדיה הנעה בין שני קצוות אלו.

החופש מאפשר שיתוף של רבים ביצירת הידע. חשוב לא פחות, הממשק החופשי מגרה כותבים טובים ומושך אותם לעשייה אינטנסיבית יותר, במהלכה גם כתיבתם משתפרת וכן התאמתם למיזם וכלליו. אחרי הכל, איש לא נשכר כדי לכתוב לוויקיפדיה וכל הכותבים הגיעו ליצירה בדרך זו, פחות או יותר.

מעלתו השנייה של החופש היא העדכון. שכן בהקשר זה כמות בהחלט קשורה באיכות.

לבסוף, החופש מאפשר גם פריצה של גבולות הידע האנציקלופדי המסורתיים. דמוקרטיזציה של הכתיבה מביאה איתה מתעניינים בתחומים שאינם בליבת הידע האנציקלופדי המסורתי - היבטים שונים של תרבות פופולארית, ספורט, מין ופעילויות אחרות שפרופסורים חמורי סבר ועתירי ניסיון, המוגבלים במספר המילים, בהיקף היצירה ובשיקולים כלכליים של בתי הוצאה לאור אינם נוהגים לכתוב עליהם בדרך כלל.

הבקרה חשובה גם היא, כמובן. מה הטעם בערכים מעודכנים ורחבי יריעה אם הם שגויים, מנוסחים בצורה בלתי ברורה או משעתקים טענות מסולפות, שמועות ודעות קדומות? בוויקיפדיה העברית יכולית להתגאות במנגנון בקרה טוב יותר מזה של אחותה הגדולה באנגלית. הדבר קשור בהחלטות אסטרטגיות של הקהילה, ביוקרה הרבה (המוצדקת או שאינה מוצדקת) המוענקת לפעולת ה"ניטור" ולגודלה של האנציקלופדיה. כאשר תגדל ויקיפדיה העברית פי 10 (תהליך שיקח מספר שנים טובות ועדיין לא תגיע למחציתה של זו האנגלית כיום) לא בטוח שמגמה זו תישמר ללא שינויים משמעותיים בכללים או בטכנולוגיה. שינויים שכאלו יכולים להיות, למשל, איסור על כתיבה אנונימית ואילוץ הרשמה לסינון ראשוני של כותבים, תקופת מבחן לכותבים חדשים, אילוץ מעבר מדריך וירטואלי לכתיבה למשתמשים חדשים לפני שיוכלו לבצע שינויים בערכים עצמם, או אולי הצגה גלויה של גרסאות "מאושרות" או "בדוקות" בלבד, ואפשרות עריכה משותפת וחופשית, כמו היום, של טיוטא בלבד, שאחת לכמה זמן תהפוך לגרסה הבדוקה המוצגת הבאה.

הבקרה נעשית גם בידי מי שיש להם הבנה סבירה (ולעתים אף עמוקה) בתחומים מסויימים, וביכולתם לזהות הבלים וטעויות בקלות יחסית, גם בידי מי שהבנתם העיקרית היא בתחומי השפה והלשון, מי שיש להם הכירות מעמיקה עם כללי ויקיפדיה וגם, לצערי, מי שאין להם אף אחת מהשלוש, אולם אותה היוקרה המדרבנת ניטור מביאה אותם לעסוק בפעילות זו, ולעתים אף לגרום לנזקים.

לסיכום, יש להבין שוויקיפדיה היא מקום נהדר לחיפוש של מידע ראשוני, למציאת עובדות בסיסיות, ולקבל כיוונים לחיפוש נוסף או הפניות לשפות אחרות. זהו בהחלט לא סוף החיפוש. מי שמצפה שיגישו לו את הידע האנושי מעובד ומעוכל על כפית, שלא יתפלא שהטעם לא ערב לחיכו.

על מיסודה של כריזמה

בוויקיפדיה העברית בירוקרט אינו אלא הרשאה טכנית המאפשרת לוויקיפד האוחז בה לבצע מספר מצומצם של פעולות שהמשמעותית ביניהן היא היכולת להעניק סמכויות של מפעיל מערכת לוויקיפדים אחרים. משך למעלה משלוש שנים, ממרץ 2004, היה דוד שי לבירוקרט היחידי של קהילת ויקיפדיה העברית ודי היה בכך, שכן שי נאלץ לעשות שימוש בהרשאות הבירוקרט שלו אחת לשבוע, לכל היותר. ביוני 2007 נפל דבר, וללא כל צורך ממשי נבחרו שני בירוקרטים נוספים, הראל ומגיסטר, לקבל את סמכויות הבירוקרט ולכהן לצידו של דוד שי. בשורות הבאות אצביע על כמה ממשמעויות והשלכות השינוי.

מרגע הקמתה של ויקיפדיה העברית היה דוד שי לאחד הויקיפדים הבולטים בה. במהרה היה למפעיל מערכת וחותמו ניכר בכל פינה של ויקיפדיה בתרומתו לערכים רבים. מלבד פוריותו, השקעתו ארוכת הזמן והמשמעותית ורוחב אופקיו, נהנה דוד שי ממעמד מיוחד בקרב חברי הקהילה הודות לכוח אישיותו וליכולתו לנווט את הקהילה בין משברים פנימיים וחיצוניים, ולנתב את האנרגיות הטמונות בה לאפיקים חיוביים של התרכזות בעיקר - כתיבת ערכים. כריזמה וירטואלית זו הקנתה לו יוקרה אישית חסרת תקדים, ואט אט החלו נהגים וכללים שונים בוויקיפדיה לייחס מקום מיוחד וסמכויות יוצאות דופן לבירוקרט, הוא דוד שי ואיש מלבדו. במקום להנהיג כלל שמלחמות עריכה שאינן באות לכדי פתרון בהדברות יוכרעו על ידי דוד שי, העדיפה הקהילה, בתבונה, לתלות את הפתרון במשרת הבירוקרט. סמכות מהותית יותר הייתה האופן בו ממנה הקהילה את מפעילי המערכת שלה בנוהג שהעניק במה פתוחה לכלל חברי הקהילה להביע את דעתם על מועמד מסויים, אולם לא מדובר היה בהצבעה, אלא בהמלצה שנועדה לסייע לבירוקרט, ולו לבדו, להכריע בשאלת המינוי או דחייתו. כך, בהדרגה, נוצרה זהות בין הרשאות הבירוקרט ובין דוד שי, והראשונה נהנתה מיוקרתו של זה השני.

ביוני 2006 נעדר דוד שי מכתיבה בוויקיפדיה מסיבות אישיות והעלה בעצמו את הצורך במינוי של בירוקרט נוסף, שיהיה בידו לשרת את הקהילה עם סמכויות הבירוקרט בהיעדרו של דוד שי. יוקרתו של דוד שי הייתה כה רבה, עד שמיד תמכו משתמשים רבים בהצעתו, ובשני המועמדים שהציע, וביקשו שפשוט ימנה אותם, מבלי לערוך הליך כל שהוא כלל וכלל. אף על פי כן, ועל דעתו של דוד שי, התקיימה הצבעה. בהתאם להמלצתו של דוד שי נבחרו שני המועמדים, והקהילה לא התבקשה להכריע ביניהם. איש גם לא העלה את האפשרות להעמיד מועמדים נוספים לתפקיד. שלוש סיבות גלויות היו לדבר: האחת היא רצונו של דוד שי שהבירוקרט או הבירוקרטים יזכו לתמיכה גלויה ונרחבת, על מנת לבסס את סמכותם; השנייה הייתה החשש שהצורך בהכרעה יגרור מחלוקות וקרעים בקהילה; והשלישית הייתה שכך ימנע שוב מצב בעתיד בו בירוקרט לא יוכל למלא את תפקידו מסיבות אישיות, ושוב יחסר בעל המשרה. סיבה נוספת, שלא נאמרה בגלוי, הייתה החשש להצביע כנגד מועמד, שבוודאי יתמנה ויהיה לבירוקרט, וכך אותו מצביע מסמן עצמו לדיראון עולם ועליו להשגיח על גבו הווירטואלי עד כלות כל הקיצים (הצבעת הנגד היחידה בהצבעה זו הייתה מצידה של משתמשת שהיה לה סכסוך אישי מר עם הראל, ואשר שבועות קודם לכן עזבה בטריקת דלת את הקהילה).

סיבות אלו מלמדות כמה דברים על אופן התנהלותה של קהילת כותבי ויקיפדיה העברית ועל אופייה:

1. הנימוק הראשון של דוד שי על הצורך בזכייה בקונצנזוס מלמד הן על כוחה הרב של ההצבעה על מנת לזכות בלגיטימציה, מחד גיסא, והן על ההכרה כי היוקרה שבסמכות הבירוקרט נובעת מדוד שי האיש, ואינה עוברת לאחרים בקלות רבה. שלא במפתיע הניסיון למסד את הכריזמה הוירטואלית של דוד שי נכשל. הבירוקרטים האחרים עומדים בפני עצמם אולם נדמה כי התפקיד עצמו, הבירוקרט, נחלש. עתה אין הוא נובע ומזוהה עם דוד שי לבדו, ונראה כי ממדיו התגמדו.

2. הנימוק השני שהביע חשש ליצירת קרע בקהילה מלמד על השבריריות והחשש מפני משברים. הדבר חריף במיוחד לאור גודלה המצומצם של הקהילה. למעשה, חשש זה הוא שעומד, לדעתי, בבסיסם של מספר ויכוחים מרים שהתגלעו במרוצת השנים בקרב חברי הקהילה. בכל פעם שעולה נושא כאוב, או בעל פוטנציאל משברי, ומסתבר בהצבעה (הדרך ללגיטימציה כאמור) כי רבים מגלים בו עניין, מייד מועלות הצעות פשרה שאינן פותרות את הבעיה, אלא דוחות אותה ומסתירות אותה. הפרדוקס הוא שהדבר קורה רק אחרי שכבר עשרות ויקיפדים הצביעו, הדיון התארך, נימוקים הועלו ומילים קשות הוטחו. כך שוב ושוב גם מתגלים קרעים, גם נוצרים משקעים של איבה, גם איש אינו מרוצה ונדמה לו שנגרם עוול, ובסופו של דבר, על אף מחיר כבד זה, הסוגיה גם לא באה לפתרונה. כמובן שאלו מאפיינים כלליים של דינמיקה רווחת, וניתן להצביע על הכרעות בנושא פורנוגרפיה, תאור ההתנחלויות או שימוש בשם המפורש כמקרים שכן הגיעו בסופו של דבר להכרעה.

3. אין ספק שמבחינה מהותית ויקיפדיה העברית לא זקוקה לשלושה בירוקרטים, גם לא לשניים. משום כך הנימוק השלישי (למנוע מצב של "נבצרות" בעתיד) אינו אלא ניסיון רטורי להסתיר סיבה אחרת, עמוקה יותר. דבר זה מלמד הנטייה הוויקיפדית להביע דעה בכל מחיר, גם כשאין מה להגיד. חמור מכך, הדבר מלמד על החשש העמוק לקרוא לילד בשמו, מה שמוביל אותנו למסקנה הרביעית.

4. הסיבה האחרונה, שלא נאמרה בגלוי, אשר נתמכת בתוצאות ההצבעה ובהיעדרם של מועמדים נוספים, מעידה על אווירה של פחד וחיסול חשבונות בתוך הקהילה עצמה. שורשי הדבר בדינמיקה הפנימית בוויקיפדיה מצידם של ויקיפדים רבים, ביניהם גם מפעילי מערכת ואנשים המפעילים רשתות חברתיות רבות משתתפים מאחורי הקלעים באמצעות הטלפון, המייל, ובעיקר המסנג'ר, היא נקמנית, קטנונית ובעלת זיכרון ארוך. ומי יעז לערער על אחד המועמדים, להתמודד מולם, או להצביע רק לאחד מהם ולשבור את הקונצנזוס? מי יערער או יעלה סימן שאלה כשמכונת גיוס הקולות המשומנת, חלקה הגדול מופעל בידי המפעילים עצמם – הרי יבוא יום ומכונה זו תופנה כנגדו? השאלה נוקבת ומדאיגה עוד יותר כאשר יודעים כי מאחורי הקלעים לפחות אחד מהבירוקרטים החדשים עוסק בפוליטיקה פנים ויקיפדית בהיקף מרשים. נושא זה ראוי לדיון נפרד ועל כן לא ארחיב עליו כאן. למותר לציין כי אין זו סביבה פוריה במיוחד לפתיחות מחשבתית.

השלושה הזדרזו להוציא מסמך הצהרת כוונות תחת הכותרת "יציאה לדרך חדשה" שבבסיסו נועד להביא לשקט תעשייתי ואשר כלל צעדים להעברת כוח ההכרעה מה"קהילה" לידי הבירוקרטים עצמם. אמנם את מדיניות השקט התעשייתי כאמצעי לניהול סכסוכים קידם דוד שי עצמו שנים ארוכות, אולם כשמוסמרה גישתו במסמך מסודר, אשר ביקר להעניק סמכויות נוספות לבירוקרטים, היא הפכה לעריצה במקצת. מדספוט נאור שדעתו נשמעת בגלל הכריזמה וההערכה, היא נכפתה בשמה של סמכות בלתי קיימת. למעשה בבסיסן של מרבית התגובות עמדה הנחה סמויה זו: אלו שטענו כי לא מדובר בשינוי דרסטי, ואולי אף בלתי מספיק, הם אלו המכירים זה זמן רב בעובדה המצערת שבפועל, גם אם לא בדין, קולם של ויקיפדים אחדים שווה יותר משל אחרים. מבחינתם אכן לא היה שינוי דרסטי. הסוג השני של התגובות מחה על עיגון רשמי של מצב זה, שכל עוד היה סמוי למחצה ניתן היה להתקומם נגדו, לפחות באופן רטורי.

וכך, מוסד מוצלח שנשען על אישיותו של דוד שי מוסד, וניסיון האצלת הכריזמה כשל. במקומו קיבלה קהילת ויקיפדיה העברית טריאומווירט מאולץ, סמכות ללא כריזמה, שמיהרה לגבות עצמה במסמך שיעניק לה סמכויות. לאן כל זה יוביל? ימים יגידו, אולם אני חושש לריכוזיות ולדספוטיזם שיובילו לקליקות ומחנות. הלוואי ואתבדה.

דברי פתיחה (הצהרת כוונות)

ניתן לזלזל בה או להעריך את כותביה, להרים את האף ולסובב את הראש או להתיישב ולקרוא במרץ, אבל אי אפשר להתעלם מהתופעה הוירטואלית הזו: ויקיפדיה העברית כאן, והיא כאן על מנת להישאר. ויקיפדיה, על כל חולשותיה, הפכה לאחד המקומות הראשונים לחיפוש מידע ברשת, הן בצורה מודעת ומכוונת והן בצורה עקיפה, כלומר באמצעות מנועי חיפוש אחרים המציגים תוצאות מוויקיפדיה. מימדיה אולי מתגמדים ביחס לאחותה דוברת האנגלית, אולם ביחס לאנציקלופדיות כתובות בעברית היא מרשימה ביותר. לא מפתיע שקהל הקוראים בעברית זקוק לה. הדבר נכון עוד יותר לגבי קוראים צעירים, שעברית היא להם השפה היחידה לחיפוש מידע. בקיצור, ויקיפדיה היא מקור מידע מרכזי, שחלקו בעוגת המידע המקוונת הולך וגדל.

בלוג זה יוקדש להרהורים שונים על אופן ייצור הידע בוויקיפדיה. עניינו בתהליכים שמאחורי הקלעים שמעצבים את פניה של האנציקלופדיה המקוונת החופשית הזו. על אף שמרבית המידע הזה גלוי בדפי השיחה וההיסטוריה של האתר, מרבית הגולשים שאינם מהווים חלק מקהילת הכותבים אינם מודעים לו, או אינם טורחים לקרוא אותו. יותר מאשר דיווח עיתונאי על המתרחש סביב פרשיות ספציפיות, יוצגו ניתוחים (סובייקטיביים, כמובן) על מגמות ארוכות טווח המעצבות את פניה של ויקיפדיה.

הכותב (אני) הוא ויקיפד פעיל, חלק מהקהילה, הנמצא בה כבר מספר חודשים נאה. כבר כתבתי כמה וכמה ערכים, השתתפתי בויכוחים והשמעתי קולי בהצבעות שונות. יחד עם זאת, מידת הפתיחות בוויקיפדיה לביקורת מוגבלת, וגם כאשר היא מושמעת לעתים רחוקות היא גוררת שינוי מעשי. זאת ועוד, ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, והדיונים בה אמורים לשקף דילמות מקצועיות, ולא אכסניה לפוליטיקה וירטואלית או לניתוח עצמי. משום כל אלו את הרהורי אני מעדיף לכתוב כאן, במקום חיצוני.

מבחינה אישית כתיבת בלוג חדשה לי, ואני רואה בה יציאה להרפתקה אישית וקולקטיבית. אני יכול רק לקוות שיהיו מי שיצטרפו אלי למסע, או לכל הפחות, שימצאו עניין בדיווחים ממנו