יום שני, 18 בינואר 2010

על החיפזון

מזל טוב לקהילת ויקיפדיה העברית! בפרוס השנה (האזרחית) החדשה ולאחר שצלחה לה את עשרת רבבות הערכים הראשונים, מינתה לה קהילת ויקיפדיה לפני שעות אחדות מפעיל נוסף. מברוק. המינוי אולי ראוי ואולי לא, אולי מוצלח ואולי כושל - כעת רק ימים יגידו. אבל מה שניתן לומר כבר בהווה הוא שההליך למתן ההרשאות היה כושל ומסוכן, והוא כולו זלזול מוחלט בערך הדיון בקהילה שיתופית ווירטואלית.

ומה כל כך חמור? היעדר הדיון. בקהילה וירטואלית לא יושבים כל בעלי העניין בחדר אחד ודנים באינטנסיביות עד שיצא עשן לבן. יש מי שנכנס לוויקיפדיה כל שלוש שניות, ויש מי שפעם ביומיים, ותרומתו למיזם, חוות דעתו וניסיונו אינם פחותים מאלו של עמיתו. אולם כשדיון נפתח בסמוך לחצות ונסגר בצהרי היום שלאחר מכן, לרבים לא ניתנה ההיזדמנות להביע את דעתם. ואכן, השוואה בין דיון הבזק הנוכחי לזה שקדם לו בכחודשיים וחצי מראה שהיו לא מעט מתנגדים ומתלבטים. חלקם נימקו את התנגדותם בהיעדר הוותק, ואילו אחרים העלו הסתייגויות אחרות. אולם קולות אלו לא נשמעו הפעם. האם נאלמו כל המתנגדים דום? האם חזרו בהם מהסתייגויותיהם? או שמא לא הספיקו להעלות את הרהוריהם על גבי הדף הוירטואלי בשל ההחלטה המהירה? האם להליך שכזה יקרא "דיון"?

והתוצאה של דיון לכאורה זה חורגת ממתן ההרשאות ונוגסת בתרבות הדמוקרטית ובהליך קבלת ההחלטות השיתופי - אחרי שכבר נעשו צעדים לכימות תרומות על פי מספר עריכות, בלי שום קשר לאיכותן; אחרי שדיונים במזנון מאורכבים ומועתקים לדפים נידחים במהירות לפני שאי שמספיק לראותם; אחרי שנקצבו פרקי זמן (סבירים, אך בכל זאת נקצבו) לדיונים על חשיבות או להצבעות מחיקה; כעת מסתבר שגם דיונים על מינוי מפעילים, כאלו שבעבר הקרוב מאוד עוררו התנגדות, מספיקות כמה שעות בלבד.

וזו לא רק אשמת הבירוקרטים, שאצו רצו להם, כמו גמדים רבים אחרים, לחתום את ההליך. אחרי הכל, הרבה יותר קל לפעול לא דיון של ממש. זו אשמתם של כל המעורבים שלא מחו. אשמתם של כל אושיות הקהילה שממהרים למתג עצמם כשומרי הסף של "איכות" ושל "הליכים" ושל "נהלים" ושל מה ראוי ומה לא ראוי ועוד, שהחרישו ולא הרימו קולם. זהו כישלון קהילתי להכיר בערך הדיון באשר הוא דיון כהליך לקבלת החלטות. אפילו כשהנהלים עצמם דורשים זאת.

אני לא הראשון ששם לב לתופעה והתריע על הפסול שבהליך, למרות שאך שעות מעטות חלפו מאז סגירת ההליך (ופתיחתו). בדף שיחת "מפעיל נולד" העיר משתמש על הלהיטות והיעדר הדיון. כאילו לסיכום רשומה זו התנפל עליו מיד אחד מבריוני ויקיפדיה ותקף אותו אישית על כך שטרונייתו איננה אלא "קשקשת" והיא איננה הוגנת. אכן, כשהממונים על החוק והסדר ואלו שהם עמודי התווך של הקהילה גם אם אין הרשאות בידיהם מחרישים לנוכח מעשי ביריונות, כשהם מסבים את מבטם שוב ושוב לכיוון השני כדי שלא להתערב היכן שראוי שיביעו את עמדתם, כשהם עסוקים בלסבן זה את גבו של זה בפומבי, ולהתלונן באוזני חבריהם בערוצים נסתרים, כשפעילותם מעידה שכשליחי ציבור הם חסרים את המידה החשובה ביותר - יושרה, הבאה לידי ביטוי באומץ לב לומר את שצריך להאמר - לא פלא שלפלפים וחנונים, כדברי דובר עמותת ויקימדיה ישראל על ציבור הוויקיפדים, הופכים לביריונים וירטואליים ומקלדתם נוטפת ארס ואלימות.

ושלא נטעה שמדובר כאן בגסות רוח או אגרסיביות של יחיד כזה או אחר. כך בדיוק פועל לו מנגנון הגיוס. רק מונה לו מפעיל חדש וכבר מזדעקת לה רשת הפטרונאז' לפרוס עליו את חסותה: להגן על כבודו המחולל, לכאורה, ולהבהיר לו, ולאחרים, היטב היטב שאם יחבור אליה יזכה להגנת חבריה, בדיוק לפי ההגדרה הקלאסית של פטרונאז', ושל פרוטקשיין.

במינוי מפעילים עצמאיים ואמיצים, גם אם בהליך חפוז, ננוחם.

יום רביעי, 13 בינואר 2010

צניעות

הכותבים הקבועים בוויקיפדיה ראויים להכרת תודה של כל החברה דוברת העברית. יום יום משתמשים מרבית גולשי האינטרנט בישראל במידע העצום שהם מעמידים לרשות הקוראים ללא כל תמורה, זולת סיפוק עצמי והנאה (בלוגרים אחרים בטח גאים בי עכשיו על דברי אלו). בו בזמן, לא צריך להגזים בערך התרומה. לפני כשבועיים טען ויקיפד אחד כי “הפעילות בוויקיפדיה היא פעילות התנדבותית שלא נופלת בערכה מהתנדבות במגן דוד אדום או בחלוקת מנות מזון לאביונים”. נראה שמעט צניעות לא תזיק לחלק ממתנדבי המיזם.

הדברים נכתבו בהקשר של דיון על מידת הנחיצות של קטגוריה שתאגד בתוכה “מתנדבים”, וליתר דיוק, האם פעילות בוויקיפדיה העברית מקנה לאדם את הזכות להימנות על המקוטלגים באותה קטגוריית מתנדבים. לשמחת הקוראים, מספיק ויקיפדים גילו את הצניעות המתבקשת והתנגדו לקטגוריה. חלקם עושים זאת בעיקביות ובראשם דוד שי, שפעל בעבר למחיקת ערך שנכתב אודותיו.

אבל מתחת לסיפור הזה מסתתר סיפור אחר. הדיון כולו התחיל לאחר שויקיפד הוסיף את הקטגוריה לאחד הערכים העוסקים בסופר שגם פעיל בוויקיפדיה העברית. זה היה הימור – אם הקטגוריה תישאר כאן, היא תישאר בעוד מקום: בערך על מתרגמת, ידידתו ארוכת השנים של אותו ויקיפד ובת זוגתו (כך על פי דברי שניהם במקומות שונים ברחבי ויקיפדיה כמו גם בכתבה עיתונאית לפני מספר ימים), לה הוסיף את אותה הקטגוריה שלוש דקות קודם לכן. כך שנראה שמדובר היה בתכסיס נאה לפרסומת של מקורבים.

למעשה, מדובר בדפוס פעולה די אופייני של משפחה ויקיפדית. כך, למשל, כאשר אנונימי כתב את גרסתו הראשונה של הערך אודות אחת מחברי הקבוצה, מיד המשיך במלאכה בנה (לפי אותה כתבה), ויקיפד מנוסה באותו הזמן, בצורה די טבעית וסבירה, יש לומר. חברה של מושא הערך, שהצטרף לוויקיפדיה רק יומיים קודם לכן, ערך גם הוא את הערך, הצביע בהצבעת המחיקה והיה משתתף ער בדיון. בתו, הצטרפה לוויקיפדיה במהלך הדיון ועריכתה הראשונה במיזם כולו הייתה להצביע בעד השארתו של הערך על ידידתה של אביה.

או למשל, כאשר ערך שכתב האחד נקלע לויכוח עירני בדף ההוספה למומלצים, יצא בנה של בת זוגתו למלחמת חורמה במתנגדים. כאשר ערך אחר שכתב אותו ויקיפד הועמד להמלצה על ידי לא אחרת מבת זוגתו, דבר שאז עוד לא היה ידוע ברבים ומאז כבר הוכרז בראש חוצות, העיר אנונימי בדיון ההמלצה על הצורך בגילוי נאות. שוב יצא בן הידידה להגנה על הערך וכותבו וטען שהקשר שבין הממליצה לכותב הערך המועמד להמלצה לא דורש גילוי נאות. מי שיעיינו בדיון ההמלצה המאורכב לא ימצאו לכך זכר, שכן משתמש אחר מחק את הדיון, אך למרבה המזל דף ההיסטוריה משמר את הדיון האומלל.

דוגמא אחרונה לפרסומת עצמית ניתן למצוא בהוספת אזכורו של ספר שכתב אחד מבני החבורה בו הגיבור גולש בוויקיפדיה לערך העוסק בוויקיפדיה העברית עצמה – הוא ולא אחר. הספר ראה אור בחודש יולי 2007, ובאוגוסט הוסיף המחבר עצמו את הפרטים לערך. מאחר ובסופו של דבר לא מדובר אלא על ספר בהוצאה עצמית, חיפוש שם הספר בגוגל מעלה תשע תוצאות בלבד: שתיים בוויקיפדיה, שתיים מאתרי מראה של וויקיפדיה, שתיים באינדקס ספרים ואחת באתר ההוצאה. מסתבר שוויקיפדיה עושה שירות פרסומי טוב. אגב, אין בכך שום נימת שיפוט על הספר עצמו – לא קראתי – יכול להיות שהוא מצויין. כתוצאה מתוספת זו לערך התקיים במזנון דיון ער על שאלת הקשר הראוי בין מרחב הערכים למרחבים אחרים בוויקיפדיה – דיון נחוץ וחשוב, שלמרבה הצער לא המריא ממש לכדי מיצוי ועומק.

רשומה זו החלה מדיון קצר על צורך בצניעות ונגמרה בהצבת הזרקור על סוג אחר של חבורה ויקיפדית (אולי המתלוננים על התמקדותי ברשת פטרונאז’ אחרת לאחרונה יבואו מעט על סיפוקם). חבורה זו, הקשורה בקשרי חברות ומשפחה, איננה מתנהלת בכוחניות כמו זו האחרת, ואין לה את האמצעים, ונראה שגם לא את הרצון, לעשות כן. אבל הם שבויים בחשיבות עצמית, ונכשלים שוב ושוב בקידום זה של זו וזו של זה, ומהווים דוגמא מובהקת, אם כי לא יחידה, לתופעה עליה כבר כתבתי בעבר. זו רשת המאוחדת בקשרים עמוקים מחוץ לוויקיפדיה, המתורגמים למנגנון של הרעפת כיבודים ורדיפת יוקרה בתוכה. הבנה של מערכת יחסים זו מאירה את אותה כתבת תדמית ויקיפדית באור קצת פחות מחמיא, בו האידיליה של רדיפת הידע, אהבת המילה והעשייה האלטרואיסטית מוצגת בצבעים חזקים. אבל כמו בכל ציור, מתחת לשכבה האחרונה, המוצגת לעין המתבונן, מתקיימת שכבה נוספת, של צבעי בסיס, המעניקים את המשקל, התבנית והטון לציור כולו. נראה שציווי הצניעות נכון מתמיד.

יום שני, 4 בינואר 2010

ביקורת על הבלוג, תגובה והתנצלות

רקע: בעקבות שתי הרשומות האחרונות פנה אלי אחד ממושאי הביקורת דרך מערכת התגובות וקבל על ניתוחי, על כך שאני מציג את סברותיי כאילו הן עובדות, על כך שאני טוען טיעונים בלתי מבוססים, על כך שהאשמתי אותו בהאשמות שווא, ועל כך שאלו מהווים לשון הרע ויתכן שהוא ינקוט בהליך משפטי בעקבות הרשומות. לשם הנוחות ועל מנת שלא להסתיר את ביקורתו עלי בתגובה לבלוג אחר, אני מעתיק את תגובתו כלשונה לסוף רשומה זו.

חלק מהביקורת אני מקבל ואתייחס למטה לפעולות שנקטתי על מנת לתקן כמה טעויות ועוול שגרמתי. חלק מהביקורת אינני מקבל, אבל נקטתי בצעדים להבהיר את מה שלי נראה היה כמובן מאליו ומסתבר שלא כן הוא. יש לי עוד כמה דברים להגיד בנושא אבל אגביל רשומה זו לשני תחומים אלו כדי לא להטביע את העיקר בים של נקודות אחרות. תגובתי זו היא לפי סדר הופעת הטיעונים ולא לפי חומרתם.

פרשנות כעובדה (ותיקון ראשון): אחת הטענות כלפי הייתה שאני מציג את מסקנותיי שלי, קריאתי שלי את המתרחש, השערותיי על המהלכים הנסתרים מהעין וכדומה, כאילו הן עובדות מוגמרות בלתי ניתנות להפרכה. מבלי להיכנס לשפה משפטית אעיר שבלוג מעצם הגדרתו הוא מקום לפרסום השקפה אישית. בלוג זה שלי מעיד על עצמו מיומו הראשון, בטקסט שמופיע תמיד כחלק מהמסגרת מצד שמאל למעלה, שהוא עוסק ב"הרהורי" בלבד. אחד מדפי המדיניות בוויקיפדיה, למשל, מצהיר כי "עמדתם של כל הכותבים בוויקיפדיה הינה למעשה הבעת דעה המוגנת מכוח חופש הביטוי". לכן, אני מוצא את כל הדיון אם מדובר ב"עובדה" או ב"אמת סובייקטיבית" פשוט לא רלוונטי. האם כל הצבעה "חסר חשיבות אנציקלופדית" מחייבת הסתייגות של "לדעתי" קודם לכן? האם כל חסימה מצד מפעיל מערכת מבהירה לנחסם ש"לפי מיטב שיקול דעתי ופרשנותי את הכללים הנהוגים, מעשיך מצדיקים חסימה"? אם למישהו היה ספק, בלוג זה עוסק בניתוחים של אירועים, תהליכים ומערכות יחסים בוויקיפדיה העברית ובקהילת ויקיפדיה כפי שאני מבין אותם ובהתאם לפרשנות שאני מעניק להם. אין לי כל הוכחה שביום זה או אחר משתמש X שלח הודעה למשתמש Y במסנג'ר ובו נכתב דבר כזה או אחר. ליתר ביטחון וכדי להסיר מכשול בפני עיוור חזרתי והבהרתי את הדבר בהודעת הפתיחה שבצד שמאל למעלה.

עצם הפרשה (ותיקון שני): לגבי הטענות על הפרשנות של ההתרחשות עצמה לא אגיב. דף השיחה ודף ההיסטוריה פתוחים בפני כולם. פרשנותי שלי נפרשה כאן ובתגובה - גם פרשנותו של אורי. אין טעם לדוש בכך וכל קורא יראה ויחליט בעצמו כיצד להבין את ההתרחשות. רק אוסיף שאת פרשנותי שלי ביססתי על ניסיון העבר כיצד עובדות רשתות שכאלו מאחורי הקלעים. אני דווקא שמח שכעת מופיעה כאן גם גרסתו של אורי להתרחשויות. לגיטימי. מכיוון שכך, וגם לשם ההוגנות, הוספתי הן לרשומה הקודמת והן לזו שקדמה לה משפט מודגש בסופן המסב את תשומת ליבו של הקורא לתגובתו של אורי, וכעת עם כתיבת רשומה זו אני משנה את ההפניה לכאן. כך כל קורא של הרשומות הביקורתיות יוכל בקלות להגיע לתגובת הצד השני. זכות התגובה עומדת לכל אחד וזה נראה לי הוגן.

פטרונאז' ומינוחים (ותיקון שלישי): נדמה היה לי שהסברתי בעבר (סעיף 4 ברשומה זו) כיצד עובדות רשתות של פטרון וקליינט. אלו מושגים מקובלים וחבל שעוד אין לנו ערך על כך בוויקיפדיה. במערכת יחסים שכזו מעניק הפטרון לקליינט את הגנתו, עזרתו ויוקרתו, ובתמורה הוא דורש ומקבל ממנו את התגייסותו בעת הצורך, למשל בהצבעות (הכוונה היא מחוץ לוויקיפדיה) או ברכיבה לקרב. בוויקיפדיה הדברים עובדים בצורה דומה: הפטרון מגונן על הקליינט בכך שהוא שומר עליו מחסימות (הרי המערכת שלנו משאירה כל החלטה כמעט בידיו של המפעיל שיחליט, ואחר כך כמעט ואין משנים את החלטתו, גם אם חולקים עליה. כך הפטרון רק צריך להיות ראשון המגיבים בדף הבקשות ממפעילים ולקבוע כי "אין מקום לחסימה" וחסל), או עושה שימוש ביוקרתו או באיום המרומז המגולם בהרשאותיו כשהוא מתערב בטון פסקני לצידו של הקליינט בדיון ועוד. הקליינט מצידו תומך בפטרון או במי שחפץ הפטרון ביקרו והדבר יכול לבוא לידי ביטוי בהצבעות על בחירת מומלצים, דיוני מחלוקת, הצבעות מחיקה ועוד. ככל שהרשת מסועפת יותר המבנה ההיררכי מסובך יותר ולא עונה בקלות להגדרה דיכוטומית זו, אבל כך עובדים הדברים באופן כללי. זו הכוונה בביטויים כמו "פטרון" ו"קליינט". זו גם הייתה כוונתי בביטוי "שפחה", שאני מודה שהוא פחות קולע. חיפשתי גיוון לשוני ומשמעותו המילונית של תואר זה (אמה, משרתת, משועבדת) הייתה קרובה מספיק. באחת מתגובותיו לרשומה זו נזף הראל בי ובמגיבים כי אנו "תאבי-רכילות שנהנים לפנטז על קשריהם החברתיים, הרומנטיים והמיניים של חברי 'הסקרלטייה', 'החונטה', 'הפטרונאז''. " אין לי עניין, ומעולם לא כתבתי על קשריהם הרומנטיים או המיניים של ויקיפדים, אלא רק באופן בו קשרים חברתיים כלשהם משפיעים על העשייה הוויקיפדית. אני כותב כל זאת כדי להבהיר שאין לייחס שום קונוטציה אחרת למושג "שפחה". ולמרות כוונתי זו כנראה שנכשלתי בבחירת המילים ובמקום גיוון לשוני בלבד ניתן היה להבין מדברי שיש בהן האשמות אחרות, וגם בלעדיהן שהביטוי היה חריף מדי. שיניתי את המשפט המקורי ואני מתנצל בפני מושאיו (לא כתבתי את כינוייהם שם ולכן לא אכתוב אותם כאן) אם נפגעו מכשל זה.

אנונימיות וכינויים: אגב, זהותם של אותם משתמשים לא ידועה. כלומר אולי היא ידועה לחבריהם, אבל לגולש הפשוט בוויקיפדיה כל שידוע הוא כינויים הווירטואלי. זה גם המקום לציין שאני מאוד משתדל שלא להזכיר שמות ומשתמשים ברשומותיי. כמובן שהדברים ידועים כי אני מקשר לדיונים עליהם אני כותב, אבל זה לא נעשה כדי ליצור רושם דרמטי על ידי החלפת שמות בכינויים (דוגמת "המפעיל", "העקשן", או "המשתמש"). הסיבה היא שאני חושב שזה עוזר לי לכתוב בצורה עניינית יותר על האירוע, ופחות על האנשים, גם כשהם מרכז ההתרחשות.

אאוטינג והתנצלות (תיקון רביעי): בנושא האשמתי את אורי בביצוע האאוטינג צודק אורי בדבריו ואני מתנצל בפניו. מי שיקרא את הרשומה כולה יראה מיד שלא כתבתי עליו אישית, אלא על המתנגדים לבלוג, ובעיקר חברי הרשת עליה הוא נמנה. בהתאם, כוונתי הייתה לכתוב שדפוס הפעולה של אורי בדיון (ולעניין סוגיית הפרשנות להתרחשות וגו' ראו לעיל) שוחזר בתגובות בידי מישהו, שנדמה לי שאני יודע מיהו. אבל נכשלתי בניסוח ויצרתי קשר ישיר בין שני המקרים כך שהקורא הסביר הבין מכך שאני מאשים את אורי באאוטינג. אני מאמין לאורי שמכחיש זאת. מראש לא זאת הייתה כוונתי אבל כשלתי בניסוח, וממילא מתנהל כעת הליך חיצוני לבלוג בוויקיפדיה עצמה שאולי יפתור את התעלומה, אבל זה סיפור אחר. האשם הוא בי, תיקנתי את הניסוח, ואני שב ומתנצל.

ענייני משפט: לבסוף אני מגיע לעניין המשפטי. האיום בהליך משפטי אכן מטריד אותי, ולא רק אותי, ומכאן גם התמהמהותי בתגובה זו. מספר ויקיפדים כבר יצרו איתי קשר בעניין עם הצעות שונות ובעיקר הודעת תמיכה - תודה לכולם. למדתי מהם, למשל, שיש ספק גדול אם זהות וירטואלית יכולה בכלל לטעון לקיום "לשון הרע", שכן לאדם שמאחורי הזהות הוירטואלית לא נגרם נזק. [1] [2] יותר מפונה אחד גם הפנה אותי לנוהל הוויקיפדי העוסק באיומים משפטיים. המקרה כאן לא מובהק, אולם כבר היו התקדימים מעניינים בהקשרים אחרים בהם פעילות של ויקיפדים מחוץ לוויקיפדיה זכתה להתייחסות, ולתגובה משמעתית, כאילו נעשו הדברים בוויקיפדיה עצמה. לא ארחיב בעניין, ואם הוא לא היה נוגע לי הייתי שמח מאוד לראות כיצד מתפתח דיון בנושא זה. אבל סביר להניח שהדיון לא יתקיים כלל.

ענייני משפט (2): בין אם יש או אין בסיס לתביעה, בין אם יש או אין איום בהליך משפטי, בין אם יש או אין לשון הרע, הנזק הראשון שעלול להיגרם מכל העניין הזה הוא הסרת מעטה האנונימיות. כבר פנה אלי מגיב מסוים, הביע את חששו מהאיום וביקש להסיר שתי תגובות שלו מהיומיים האחרונים, בקשה לה נעניתי, כמובן. גם אני ביצעתי כמה שינויים בשתי הרשומות האחרונות אותם פרטתי לעיל. בחלקם, משום שאני מקבל בכל מאת האחוזים את הביקורת עלי ועל מנת לתקן עוול שנגרם בשגגה. בחלקם, פחות מתוך שכנוע עמוק שהם נחוצים, ויותר מתוך היענות לדרישה. גם עם זה אני יכול לחיות. אחרי הכול, מטרת הבלוג הזה היא לחולל שינוי לטובה בוויקיפדיה, לא לעסוק בפוליטיקה ויקיפדית לשמה ובוודאי שלא לפגוע באיש. אבל תהליך העברת הביקורת וניתוח ההתרחשויות כרוך, בצורה בלתי נמנעת, בביקורת על התנהלותם של יחידים וקבוצות. אני לא כותב כדי לנצח, ואני חותר תמיד להיות הוגן, גם כשאני מעביר ביקורת חריפה. מכיוון שכך אני מקווה שהשינויים שערכתי ענו על בעיות נקודתיות, שההבהרות הכלליות הסירו כמה הנחות בסיסיות שגויות על אופן הקריאה, ושבמתן הבמה לביקורת עלי והדגשתה יצרתי איזון בין פרשנותי לפרשנותם של אחרים בצורה ראויה. יותר מכל אני מקווה שבמקומות בהם אכן השתכנעתי שגרמתי עוול - שהתנצלותי התקבלה והתיקונים שערכתי משביעים רצון.

לקח: בתור מי שמטיף מעל במה זו כבר כמעט שנתיים לביקורת ולקבלת ביקורת, אני מעדיף ללמוד מהפרשה הזו כמה דברים על אופן ביטוייה של ביקורת נוקבת בצורה טובה יותר. ברור לי שיש רבים שעצם הביקורת לא ראויה מבחינתם, עם זה אין מה לעשות ועם זה אני לא מסכים. אי לכך אמשיך להעביר את הביקורת, ואמשיך לפרש את האירועים כמיטב הבנתי. בו בזמן אעשה זאת ביתר זהירות. אני ממליץ גם למגיבים לעשות כך. אם בעתיד יחוש מישהו שביקרתי אותו שלא בצדק, או שהענקתי פרשנות שגויה לדבריו, הוא מוזמן להגיב ולתת את פרשנותו או תגובתו, או לשלוח אותם ישירות אלי על מנת שאפרסם אותן. תמיד אעשה זאת. בנוסף, אם בעתיד יחוש מישהו כי הביקורת שמתחתי, עליו או על אחר, חרגה מגבולות הביקורת הלגיטימית, הוא מוזמן לפנות אלי ולהאיר את עיני.


להלן ציטוט התגובה שפורסמה לראשונה ביום 1.1.2010 בתגובה לרשומה הזרוע הארוכה:

שלום אהרון, שמי Ori ואני משתמש ומפעיל בוויקיפדיה העברית. התלבטתי רבות האם להגיב בפורום הזה – עכשיו או בכלל – וסופו של דבר החלטתי להגיב. שקלתי להגיב על הבלוג הקודם "מה (ולמה) בתמונה?", אך הסתפקתי בהודעה קצרה בשל מצוקת זמן, הכל כפי שיפורש להלן. על הבלוג הנוכחי - "הזרוע הארוכה" –לא אשתוק עוד, ואני מודע לכך שדוקא היום החלת ביקורת על מערכת התגובות, ולכן איש לא יתקע לידי שתפרסם את דברי ככתבם וכלשונם.

את הבלוג שלך גיליתי באקראי אגב גלישה ברשת. איש לא סיפר לי אודותיו, גם לא מי מבין אלה שאתה מייחס להם ולי כוונות רעות. רעות מאוד. אני לא זוכר מתי זה היה, אבל זה היה לפני הבלוג בעניין אוגוסט החם. אז, קראתי חלקים נרחבים מהרשומות – חלקם היו מוצלחים, חלקם פחות, וחלקם לא ממש דיברו אלי, שכן הם התייחסו לתקופה שבה לא הייתי פעיל בוויקיפדיה או שהעובדות המתוארות בהן נשכחו זה מכבר. למען האמת, אף שאת הבלוג אודות אוגוסט החם קראתי זמן קצר לאחר פרסומו, טרם גיליתי שיש במקום מערכת תגובות, ולכן הפסדתי דוקא את החלקים המעניינים. את מערכת התגובות גיליתי אולי לפני חודשיים, מאוחר מידי מכדי להגיב (ולא שהיתה לי כוונה קונקרטית לעשות כן), ובהחלט out of date.

מאז שהמקום התגלה לי, בהחלט הקפדתי להכנס מידי פעם ולהתעדכן בחידושים. עצם קיומו של בלוג כזה, העובדה שיש המגיבים לו ונתוני הגלישה שרמזת להם, מראים שכנראה יש לו מקום. יש לי הערות על הקטע האנונימי, וכמו שהראל ציין – זה מטיל צל על אמינות הדברים והדוברים - אבל זה משהו מובנה במערכת ככל הנראה. יש לי גם השגות על אלה החושבים שחשיפת זהותם תביא להתנכלות מצד מושא ביקורתם, אבל עם תחושות אני לא מתכוון להתווכח.

אגש לעניין. לא היו לי ספקות שלאחר הוויכוחים אודות התמונה בערך גני בוסקט תתפרסם רשימה בעניין. את הרשימה ראיתי אתמול, יום חמישי, 31 בדצמבר 2009 בבוקר, ממש לפני שיצאתי לטיול הליכה של 25 ק"מ לאורך החוף המערבי של הכנרת וחזרה לאורך רכס פוריה (חלק מהתמונות כבר עלו לוויקישיתןף, חלקן האחר יעלה בהמשך), ולכן זמני לא היה בידי. בנוסף, זכור לי הבלוג אודות תפקודו של תומר א. והבחירה שעשה להגיב לו, שהפכה להופעה שבה ניצב אדם עם שם, זהות וכבוד עצמי, בודד וכמעט ערום, על מקפצה, וקהל של שחיינים אנונימיים, חובשי משקפות וכובעי ים, מטיח בו ממקומם הבטוח במי הבריכה דברי קילוסים ובוז. לא כל הופעה היא הופעה מוצלחת, בוודאי שאיננה בהכרח הוגנת. אבל אלה הכללים והמגיב מאמץ אותם בעצם תגובתו.

חזרה למלטה. מובן שנפגעתי מהאמור שם ומובן שראיתי בהם הוצאת לשון הרע לכל דבר, ואגב, לטעמי הדברים הקשים באמת לא היו מופנים כלפי. לכן ובשל קוצר הזמן הסתפקתי בהודעה קצרה לאמור: "יש לי תחושה שהמקום הזה הולך לקראת תביעת הוצאת לשון הרע. וזו תחושה דיי חזקה הפעם". כן, אהרון, זה הייתי אני, וכן, זו היתה הפעם הראשונה שכתבתי משהו ב"הרהורים אודות ויקיפדיה העברית". אגב, התגובה הנוכחית היא התגובה השנייה, ולא כתבתי דבר במקום, לא לפני הראשונה ולא לאחריה, עד כתיבת דברים אלה. דברי בהחלט שיקפו את תחושתי, ולא – לא היה בהם איום משום סוג. הודעה על כוונתו של אדם לעשות שימוש בסעד שמוקנה לו מכוח חוק איננה נחשבת לאיום, והסעד עומד לו מכוח כללי הצדק הטבעי והחוק. היתה בהם הבעת דעה על מה שנאמר ברשימה, וביקורת, קצרה אמנם, על הכיוון והסגנון שאליו פנית והפנית את הרשימות לאחרונה.

שוב, חזרה למלטה, שכן אף שמלטה איננה העיקר בתגובתי, לא ניתן לנתק בין השתיים. באותו בלוג קבעת כי "דף שיחת הערך חושף את ההליך הפגום, האופייני כל כך, לדיונים בהם בעל הכוח חוטף את הדיון", כי התכוונתי "“לגייס” תומכים" כלומר "ליצור קשר במייל, במסנג’ר או בטלפון עם שאר חברי(ו) שיבואו לתמוך בי(ו)". עוד נקבע שם כעובדה חלוטה כי דובר במלחמת עריכה (עם הפניה לכללים בדבר מלחמת עריכה), והעקשן ששיחזר שלוש פעמים שלושה ויקיפדים שונים אמור היה להיחסם, או לפחות לקבל אזהרה". לסיום נקבעה העובדה כי כאשר שנילי הביע את דעתו, זו התקבלה על דעתי רק בשל כך שהוא "אינו אלא חבר באותה רשת חברתית של אותו עקשן. התערבותו הייתה איתות ברור שאין גיבוי, שמוטב לוותר. רק אז יצאה הרוח מהמפרשים והכניעה באה, גם אם באיחור".

ובכן, דברים שרואים מכאן, לא רואים משם. את הערך על גני בסוקט כתבתי ב-11 בדצמבר 2009 מתוך עניין כללי שיש לי במלטה. התמונה הופיעה בו כבר אז, ו-17 ימים לפני שהחל הוויכוח. הפכתי את הוויקיפדיות הזרות ואת השיתוף, וזו התמונה היחידה שמצאתי אודות החגיגות. לכן שיבצתי אותה בערך. הישבן המדובר והסאטן הוורוד היו כורך של מה שהיה זמין ברשת, וסברתי בתום לב שטובה תמונה לא מוצלחת מהיעדר תמונה כלל ועיקר. והנה החל הוויכוח, ואכן הוא היה כרוך במלחמת עריכה. אלא שלמיטב הבנתי הכללים עומדים דוקא לצידי, כי הגרסה היציבה כוללת את התמונה. זה לא הפריע לך לכתוב שאני הצד הרע שיש להזהירו ולחוסמו. מסיר התמונה הראשון היה אגב מוטי, שאני רואה בו ידיד ומפעיל מצויין. אבל הרשימה שלך הולכת ומתדרדרת. מייד לאחר מכן אתה קובע כחזקה בלתי נתנת לסתירה שהתכוונתי לגייס בדרכים נסתרות – מייל או טלפון ומי יודע איך עוד. מעבר לכך שזו אינה דרכי, אני חושב שלהטריד שני משתמשים בטלפון או אפילו במייל בחצות ושלושים בעניין שולי ופעוט, זו פשוט חוצפה. מעבר לכך, אני חושב שגיוסם לצידי תחשוף את ההתנהלות שאתה לכאורה מצביע עליה, ומה טעם לי בכך. על סמך מה לעזזאל קבעת זאת? בן טובים, זהו קצה הקרחון של הבעיה העיקרית בכתיבתך. אתה הופך את סברותיך לקביעות עובדתיות, בודה ומשלים פרטים חסרים מליבך וחוטא אגב כך בהכפשת שמם של אחרים. קביעתך הבאה שקיבלתי את דברי שנילי רק משום שותפות רוע ידועה שקיימת ביננו ללא ספק, גם היא חוטאת לאמת, ולמותר לציין שאני דוחה אותה מכל וכל. מבין כל המתדיינים, שנילי היה היחיד שהציע אופציה למיקום התמונה וזו היתה סבירה בעיני. קיבלתי את הרעיון שלו על תקן של מעין פשרה והעברתי את התמונה לערך עכוז. לא דובר כלל ברעיון שלי, אבל רואי נסתרות רואים דברים נוספים. אחד המגיבים לבלוג ציין מייד ש"כעדות, מיד לאחר סוף פרשה זו הכניס אותו מפעיל את התמונה לערך "תחת", שכבר היו בו תמונה אחת או שתיים, והתעקש גם שם על התמונה לאור התנגדויות ומחיקות. כעת ברור מה בדיוק הוא ראה בתמונה.". איך לא ידעתי שזו היתה כוונתי מלכחילה...

אבל החומרה הרבה ביותר ברשימה היא דוקא בתחילתו, ואני מדבר במשפט "למה להם להסתבך עם הקליינט המובהק של הפטרון הגדול ביותר ושפחתו הנאמנה?". זוהי הכפשה חסרת רסן של שני משתמשים שזהותם ברורה לכל, והיא מסתברת בקלות – אם לא מרשימה זו, מאחרות – וזאת בלי שיש להם כל קשר לפרשה. איש לא שקל לפנות אליהם, ספק של ממש אם ידעו על העניין בזמן אמת ואם היו בוחרים להגיב. לשם מה זה טוב? בן טובים, תעצור ותסתכל על הטרמינולוגיה שלך: "הפטרון הגדול?" – פטרונו של מי? או של מה? "שפחותו הנאמנה?", "שפחתו הנאמנה?" כמה נמוך עוד אפשר לרדת בדרך אל המטרה הברורה של הוכחת אותו קשר נסתר, שמאיים לכלות את ויקיפדיה? תגיד, אין לך גבולות?

כאן אנחנו מגיעים לנושאים אחרים – יושרה עיתונאית, הבחנה בין אמת סובייקטיבית לבין אמת מוחלטת הנתמכת בראיות, וכמה כללים משפטיים. ברי לי שדיני הראיות אינם חלים עליך או על הבלוג שלך, אבל לפעמים ניתן להשכיל מהם. עדות סברה היא עדות שקבילה רק מפיו של מומחה לדבר שמומחיותו הוכחה בבית משפט, וגם היא, כמו תוכן העדות, עומדת לדיון. ראיה נסיבתית היא ראיה ככל הראיות ובלבד שהיא מובילה למסקנה ברורה אחת בלבד. למותר לציין שלפני הכלל בדבר ראיות נסיבתיות וקבילותן, צריך שראיה כזו אכן תהיה בנמצא. זה הזמן לעבור לרשימה האחרונה בעניין "הזרוע הארוכה" שבה לטעמי חצית כל גבול אפשרי, והבאת אותי לכתיבת התגובה הזו. אינני יודע מי כתב את שכתב אודות דורית. אינני יודע מה היה כתוב באותו פוסט שכן לא ראיתי אותו מעולם והיום נכנסתי לבלוג שלך לראשונה לפני כשלוש שעות ולאחר שאותו פוסט כבר הוסר. אני יכול לשפוך מילים רבות בנושא, אבל בקצרה אני אציין את דעתי כי אאוטינג מכל סוג הוא מעשה פסול ואני מתנגד לו מכל וכל.

איך, בן טובים? איך לכל השדים והרוחות, אתה מעיז להאשים אותי בכתיבת אותם דברים? על סמך איזה בדל ראיה או קצה קציה של התרחשות, סימן או אות, אתה מעיז להטיל בי דופי כזה ולזרוק בי רפש סמיך? והפעם, לא הסתפקת ברמזים וברמיזות, אלא הדברים נאמרו על ידיך ברחל בתך הקטנה "גם שם וגם כאן כשהיה המפעיל בדעת מיעוט ובמגננה, פנה לתקוף ישירות את שותפתו לדיון." – שם בדיון בוויקיפדיה, וכאן בפוסט המכוער אודות דורית.

לא אכביר מילים נוספות. אין לי כרגע שום דרישה או בקשה ממך. אני רוצה להאמין ולקוות שתאזין לדברי בקשב ותסיק מסקנות להבא. בעניין זה אני נותן בך אימון ומעריך את כישוריך להבחין בין טוב לרע, מותר ופסול, לגיטימי ומה שחורג ממנו. אני רוצה לקוות שתמחק לחלוטין משתי הרשימות האחרונות את דברי הבלע הלא מבוססים כנגד הנוגעים בדבר, תבהיר כי אלה נכתבו על סמך סברתך הסובייקטיבית ועליה בלבד, ואולי, כן, אולי אף תפרסם התנצלות. אני לא מתכוון לאיים עליך ואני רוצה לקוות שתיענה לבקשתי, מתוך הבנה והכרה כי טעית בשתי ההזדמנויות הלאה, וכי נוכל להניח מאחורינו את הפרשה האומללה הזו. עם זאת, אני בפירוש מודיע לך באופן שאינו משתמע לשתי פנים, ומבלי שישתמע מכך איום מסוג כלשהו, שלאור חומרת הדברים, אני שומר לעצמי את הזכות לפנות לפי ההתפתחויות לקבלת סעד משפטי – זכות המוקנת לי מכוח חוק ואיננה צריכה כל הבהרה ובוודאי שלא התנצלות.

בברכת ויקיפדים, Ori


יום שישי, 1 בינואר 2010

הזרוע הארוכה

הסקר/דיון שהתנהל לאחרונה בכיכר העיר הזכיר לי את ספרו של לארי ניבן “הזרוע הארוכה של גיל המילטון”. גיבורו של אוסף הסיפורים הקצרים הוא בלש בעל תכונה ייחודית המאפשרת לו להפעיל יד בלתי נראית בכוח מחשבתו איתה הוא יכול, למשל, למשש את תכולתה של קופסה אטומה, להושיט אותה אל מחוץ לחליפת החלל שלו לפעול בריק או להפתיע את בני שיחו בתעלולים או במגע לו לא ציפו. מה שגרם לי להיזכר בסיפור, בנוסף לדיון הנ”ל, הוא ניסיונות ההשתקה וטקטיקות הדיון של הקבוצה שאת התנהלותה אני מבקר כאן לאחרונה, המשתרעים אל מעבר לגבולות ויקיפדיה. כאמור – זרועם הארוכה והכמעט בלתי נראית.

באוגוסט, כשהתפרסמה בבלוג זה רשומה ביקורתית על התנהלות החבורה, אנשיה ניסו את כוחם בתגובות. חלקם כתבו תגובות אוהדות עד כדי גיחוך למושא הביקורת, ואחרים כתבו הודעות שיקריות שטענו שכותב הבלוג הוא הוא שלל המגיבים האלמוניים כדי לנסות ולהמעיט בהיקף התגובה הרחבה שעוררה הרשומה. למעשה, באותו חודש צפו בבלוג 775 צופים ייחודיים, שיחדיו ראו 2,372 דפים. (כוונתי הייתה לפרסם היום פוסט שכולו עוסק בסטטיסטיקות צפייה, אבל אירועי הבוקר שינו את התוכניות).

לפני שלושה שבועות, ביום 8 בדצמבר, משתמש יחיד נכנס לאתר לא פחות מאלף פעמים בפרק זמן המשתרע על כשלוש שעות בלבד. הדרך היחידה להבין את דפוס פעולה זה היא לשער שהכוונה הייתה לשבש את פעילות הבלוג על ידי התקפת מניעת שירות. הרעיון לשבש בלוג המאוכסן על שרתי חברה כמו גוגל נראה לי, סליחה, די אידיוטי. לא איתי מסתבך התוקף, אלא עם חברה זו. זו גם הסיבה לכך שלמרות שידועה לי כתובתו הייחודית ברשת וכן ספק השירות המיוחד ממנו פעל, לא הגשתי תלונה בעניין. אגב, אני לא בטוח שמקרה זה קשור לחונטה, אבל הוא שייך לניסיונות ההשתקה.

אתמול לפנות בוקר צץ לו ניסיון השתקה אחר. בתגובה לרשומה הקודמת כתב מישהו מאנשי הקבוצה את המשפט המאיים הבא: “יש לי תחושה שהמקום הזה הולך לקראת תביעת הוצאת לשון הרע. וזו תחושה דיי חזקה הפעם.” כלומר העברת מסר מאיים שנועד לעצור את הביקורת.

והנה היום לפנות בוקר צצה לה טקטיקה חדשה. בתגובה נוספת לרשומה הקודמת, שעסקה בביקורת על אחד מאנשי הקבוצה, ועל דיון מזעזע בו השתתף, שיכפלה עצמה טקטיקת הדיון הפסולה מוויקיפדיה לתגובות לרשומה. בוויקיפדיה, כשהיה המפעיל בדעת מיעוט ובמגננה, פנה לתקוף ישירות את שותפתו לדיון. בדיון עשה זאת בגסות על מנת לסמנה מיידית כמי שנגועה במניעים אישיים (למרות ששישה משתמשים אחרים צידדו בה, ואיש לא תמך בו) ולמנוע כך אפשרות שתפעיל כנגדו את הרשאותיה, כמו שמישהו צריך היה לעשות. זו אותה טקטיקה מכוערת שנקט אותו משתמש כלפי אותה משתמשת גם בדיון קודם שסוקר ברשומה קודמת שכבר הזכרתי, ואז גם הייתה נגועה בשוביניזם עמוק ודוחה. והנה, במערכת התגובות כאן נכתבה לפנות בוקר תגובה שהתיימרה לחשוף את זהותה של אותה מפעילה. השעה המוקדמת והיעדר מערכת בקרת התגובות הביאו לכך שהתגובה התנוססה כאן כחצי יממה. בכך שוכפל אותו דפוס התנהגות. בעקבות האירוע הפעלתי שוב את מערכת בקרת התגובות ועתה כל תגובה דורשת את אישורי בטרם תתפרסם. אגב, לפי נתוני הגלישה כגון מערכת הפעלה ורזולוציית מסך, והצלבתם עם הסקרים שנערכו בחודשים האחרונים בכיכר העיר, די ברור לי מי כותב התגובה הנבזית. אגלה לכם רק שלא נפלתי מהכיסא.

שוב ושוב מנסים חברי הקבוצה, ואולי גם אחרים, להשתיק את הקול הביקורתי שאני משמיע כאן, ולא פחות את קולות המגיבים שמוצאים כאן תשתית המאפשרת ביקורת שנעדרת מוויקיפדיה עצמה. הם מותחים את זרועם הארוכה והדמיונית לכאורה (כי המסר צריך להיות ברור) אל מחוץ לגבולות ויקיפדיה ומנסים להלך אימים על מעבירי הביקורת בדרכים שונות ומשונות. כל אחת חמורה מקודמתה. דעו לכם, ויקיפדים, עם מי יש לכם עסק.

ולסיום, מי שינחש מה שמו האמצעי של גיל המילטון יקבל הוכחה נוספת לקשר בינו ובין קבוצת הבריונים.

(תוספת מאוחרת: ראו בסוף רשומה זו את תגובתו של אחד ממושאי הביקורת ואת תגובתי לה)