יום ראשון, 18 ביולי 2010

מכתבים לעצמי (III)

18 ביולי 2010

יומניקו, מה נהיה?

יש לי חדשות טובות, אבל קודם כל וידוי קטן. אתמול קצת יצאתי מכלי ואיבדתי שליטה. איך זה שכל המצביעים לא מבינים שמה שאני מציע להם ישקיט את התסיסה המעצבנת הזו של הוויקיפדים הנקמנים והמוסתים האלו? כמו משה אני מרגיש, היורד לו מהר סיני ודברי אלוקים חיים חרוטים על סלע בידיו, ולמטה צאן מרעיתו חוגגים סביב עגל הזהב. נשברתי. בדם לבי כתבתי את שאני מרגיש, ואת מה שחשבתי שיעורר פרובוקציה, ובעקבותיה פיצוץ ואז תשומת לב ועניין ואולי, עם קצת מזל, אוכל להאשים כמה אחרים במה שקורה. כתבתי שכל מי שלא תומך בפשרה איננו אלא מחפש את המפעילים כלל וכמה מהם כפרט (טוב, ההצבעה על עודדי לא ממש מראה את זה, אבל רובם לא מסוגלים לקשור הקשרים שכאלו). שלפתי גם את קלף הקורבן - שלא מצביעים להצעה כי אני המציע, וצידו השני של הקלף הזה הוא קלף הוותק. בכל זאת הם לא נפלו בפח ולא נכנסו לדיון שאולי היה מבזה ולא ממש מועיל, אבל היה מושך אש וצומי ומאפשר לנו לנופף בדגל ה"פלגנות" החביב והאפקטיבי כל כך.

אבל זה מה שנכתב אתמול. החדשות הטובות הן מה שלא נכתב, ורק לך אני מגלה בסודי סודות. אז יד לפה, יומניקו, כן. אחרי שישבנו וחשבנו ראינו את האור והיתרון שבמצב הנוכחי. מספר המצביעים הקטן משמעותו היא שהפער במספר המצביעים בין 40% המתנגדים, נציגי כוחות האופל, ו-60% התומכים, אנשי האור והחזון הטהורים והתמימים, הוא קטן למדי. במצב הנוכחי, למשל, די בארבעה מצביעים בלבד כדי להפוך את ההצבעה על פיה. הרי כבר בצייטגייסט תוזמר לו מבצע מוצלח שכזה, בו הכל נסגר ברגע האחרון. הרי מדובר על תרגיל שהוא אולי מסריח, אבל כשר, וזה כל מה שחשוב. אז זהו, אם מצביעי הנגד ירדמו בשמירה בשל היעדר הצומי, ברגע האחרון יצביעו אנ"ש לצד הנכון ובא שלום על ישראל. בקיצור, עם תכנית אסטרטגית חדשה זו מיעוט המצביעים איננו בעוכרינו עוד, כי אם הפך לנקודת חוזק ונקודת משען ארכימדית באמצעותה אזיז את תוצאות ההצבעה, ואת ויקיפדיה.

יהיה טוב, יומניקו, עוד תראה.

לילה טוב!

יום חמישי, 15 ביולי 2010

מכתבים לעצמי (II)

15 ביולי 2010

הלו יומניקו, מה נשמע?
איך אתה מעביר את היום במגירה? כל היום שוכב לך, מהרהר מחשבות נוגות, או אולי מסתלבט עלי ועל מחשבותי הכמוסות. לא יפה, יומניקו. מזל שאתה שותף סוד נאמן ואיש מלבדך אינו בוחן את צפונות לבי.

אצלי דיכאון. תודה באמת ששאלת.

דבר ראשון, אין כמעט מצביעים. פחות משלושים ויקיפדים הצביעו עד כה. אפילו בהצבעת מחיקה על איזה שדרן עלום שם מתחנת רדיו איזורית שמשדר באישון לילה לחתולים המחשבים את קיצם לאחרון יש מצביעים רבים יותר. ושלא נדבר על כך שהם מצביעים לא נכון! 

דבר שני, אין דיון, אין ויכוח, אין הרמות להנחתה. ואני התכוננתי כל כך. אתמול אחרי שכבתי לך רשמתי נאום חוצב להבות מדוע הצעתי היא "פשרה". למזלי ההסבר הארוך מהמזנון מדוע לא כך הם פני הדברים לא הועתק לדיון ההצבעה עצמו. הקפדתי על כל השטיקים: הסברתי ארוכות מדוע מי שלא תומך בי תבוא המארה על ראשו ויש לבחון בציציותיו כיצד הצביע בעבר, כלומר כיצד יצביע בעתיד, ולהשתיקו לעד על שום שלא תמך בשינוי העמוק והמהותי אותו אני מציע. איך הם לא רואים זאת? הרי ויתרתי על כל כך הרבה למען ריצויים. הלכתי לקראתם כברת דרך לא מבוטלת. הרי בעבר התנגדנו לכל שמץ של ביקורת או פיקוח, ועכשיו אנו מציעים שפעם בשנתיים נשחק בכאילו מבקרים ונשחרר קצת קיטור. הרי זה מה שהם בעצם רצו, לא? לשחרר קצת קיטור.

ובכל זאת הייתה קרן אור קטנה אתמול. כמה התבדחנו במסנג'ר, חברי ואני, כשאחד המצביעים נימק נחרצות את התנגדותו לריבוי הצבעות, וכלל לא טרח לקרוא את ההצעה עצמה שמדברת על ריכוז הצבעות כך שאיש לא יוכל לקיים באמת כעשרה דיונים במקביל. כמה דוגמטיים הם האנשים שהם מצביעים אוטומטית בלי לבחון אפילו על מה. האיש לא הכחיש או עשה טררם אלא התייחס לכך בהומור עצמי שפירק את האווירה המתוחה. זה היה מצויין. אם היינו עושים מזה סיפור מישהו עוד היה שם לב ושואל אם בהצבעה יחידה בפרלמנט שנוגעת לעשרות מפעילים ולכלל הקהילה אנשים מצביעים בלי לדעת על מה, אז איך יראו הצבעות האמון שיתקיימו אחת לחצי שנה על עשרה מפעילים במקביל? האם יש למישהו ספק שבמקרה כזה כל ההליך לא יהיה אלא הצבעה מחנאית ואוטומטית? אבל ניצלנו. אף אחד לא שאל את השאלה והמתח התפוגג.

טוב, די. נהרס לי כל מצב הרוח. אני אנסה להיות אופטימי, אחרי הכל יש עוד כמעט שבוע. בסוף השבוע המתקרב ניפגש כל החבר'ה הקבועים ונדבר על העניין. "נטכס" עצה.  שים לב יומניקו, אתה הרי אמון על המילה הכתובה ואני חושש מעין הרע. נטכס, כלומר "נחפש" עצה, אבל לא "נעוץ" עצה, שהרי נאמר - "עוצו עצה ותופר". בכל זאת למדתי משהו מזה עם בובות הקש שלו.

ואפרופו אופטימי, שמת לב איך שיניתי מירוק מרגיע (עאלק) של מחלקת אישפוז סגור ללבן נקי של דף חדש, רענן, עם בעלי כנף צחורי מקור, מלא תקווה (שהעופות האציליים הללו יגמרו אצלי על שיח בצלחת)?

יאללה, יומניקו, אני זז. יורד לחומוס של ליל כוכבים. לילה טוב.








יום רביעי, 14 ביולי 2010

מכתבים לעצמי

14 ביולי 2010

יומני היקר שלום,
יום הבסטילה! רעש הנפצים עולה באזני ונחירי מלאים את ריח אבק השריפה! הצרפתים הללו! הם יודעים איך לחגוג! לא עם פטישי פלסטיק מטופשים ובמת בידור עם כוכבי "כוכב נולד 34 - מודחי חצי הגמר". היש יום יפה מזה להתחיל מהפכה? בעוז שינסנו מותניים ויצאנו לדרך לא נודעת - להביא את בשורת ה"פשרה" לעמך-ויקיפדים.

ההתחלה חרקה קצת, נכון. מהצעה פשוטה המציעה לקיים הצבעת אמון לא מחייבת בפועל אחת לכמה שנים נאלצו לסגת לאחור ולהסכים לכך שרק מי שלפחות 60% מהמצביעים מתנגדים להדחתו ישאר בתפקידו. העובדה ש-39.9% מהמשתתפים חושבים שהוא לא ראוי לתפקידו והוא אינו זוכה לאמונם איננה רלוונטית. הרי הם אינם אלא קומץ כפויי טובה נקמניים ומונעים מתאווה אישית וקנאה. אספסוף שאין להתייחס לדעתו. עם הארץ הנוהה אחר נביאי שקר הכמהים להביא עליו אבדון. בו בזמן אכן יש כאן סכנה. הרי אם אנחנו הצלחנו לבלום רפורמה שוב ושוב בעזרת הרוב המיוחס המגונן עלינו, אולי גם הם יצליחו להדיח מישהו משלנו באמצעות 40%. טוב, צריך לקחת סיכונים בחיים. לפחות מנענו את המצב הלא מתקבל על הדעת שמי ששליש מהקהילה לא סומכת על פעולותיו כמפעיל לא יהיה כזה. אבסורד שכזה!

אחר כך כמעט ונחשפה התכנית. כל מני "נשמות טובות" העירו שיש להפריד בין הסעיפים. ככה יכול היה להיווצר מצב בו גם הורדנו את ההגנות שמונעות פתיחת הצבעות הסרת סמכויות כמעט לחלוטין, וגם לא קיבלנו את לב התכנית, היא הצגת הצבעת האמון חסרת המשמעות. מזל שכל חובבי המספרים הציעו לקבץ את ההצבעות לשני מועדים בשנה. גאוני! איך לא חשבתי על זה בעצמי! כך מובטח שבשבוע בו יש 8-12 הצבעות לא יתקיים דיון רציני ואמיתי באף אחת מהן. לאף אחד לא תהייה האנרגיה להשקיע בדיון אמיתי, בהצגת עובדות. ואם יעשה כן - איש לא יקרא זאת ממילא. גאוני!

גם הבירוקרטיה יכולה להיות מתסכלת. הנה ביצענו את הטקס הידוע של "איסוף חמשת החתימות" - אידיוטי, אבל כללי הטקס מחייבים. חתמנו אחד, שניים, ארבעה, וזהו. חיכינו חיכינו, בכינו בכינו, והחותם החמישי התמהמה מלבוא. בנתיים שוב התחילו להישמע קולות על פיצול והעניינים התחילו להתחמם. מה יהיה? איך זה שעל כל הצבעה טפשית עד היום היו חמש חתימות בשתי דקות, וכאן, אצלנו, חולפות השעות וחותם חמישי איננו בנמצא? מזל שיש קרובי משפחה ואחד מהם נקרא למלא את המניין. ובא שלום על ישראל.

זהו, יומני, אני עייף ומותש. מאבק איתנים עומד לפנינו. היד מתעייפת ועלי לשמור על גמישותה כדי שאוכל להטיח רפש בזריזות בכל מי שיעז להעביר ביקורת ולשלוף את הקלפים הישנים של קריאות להונאה תוך גיוס קולות משל עצמי. ההגנה הטובה ביותר, כידוע, היא ההתקפה. ולא שזה קל. אתה הרי יודע מהפעם הקודמת כמה קשה לכתוב בוויקיפדיה, במייל, במסנג'ר בסקייפ, באיי.סי.קיו ובטלפון בו זמנית. אני באמת מולטי-טאסקינג. מי אם לא אני צריך לקבוע איך תתנהל ויקיפדיה?

לילה טוב, ובהצלחה לנו, יומניקי!


יום חמישי, 1 ביולי 2010

מעשה באמה, בקמיצה ובקוטן

אין כמו הצבעה ב"מפעיל נולד" כדי לשפר את חוש הקריאה, לאמץ את שרירי ההבנה, ולחדד את יכולת האבחנה. מדובר בדף מרתק המהווה טקסט לדוגמא בכל שיעור של פוליטיקה של ארגונים וכן בסוציוביולוגיה של להקות טורפים. הבה ונעיין במספר דוגמאות מהדיון הנוכחי:
  • "בעד למרות כל החסרונות, בתנאי שמגיסטר לא יתנגד" - ר.ל. יש לי דעה, אבל אני מכפיף את שיקול דעתי למישהו אחר, חזק ממני, כדי שלא בטעות אביע דעה עצמאית שאיננה עולה בקנה אחד עם בעל עוצמה.
  • "נגד. אחד הוויקיפדיה הכי פחות ראויים. חוסר היכולת המוחלט שהוכיח כמפעיל הוא דוגמה מובהקת לנזק שגרם וחוסר התועלת במינוי של זה. אין לאפשר מינויו של זה למפעיל." - ר.ל. אני ממש לא אוהב אותו. אני לא ממש יכול להסביר לכם למה, כי הסיבות לא ממש ענייניות, אבל תאמינו לי שאם אני אומר את זה, אז גם המפעילה החביבה עלי חושבת כך. כבר דיסקסנו את הנושא, ואני רק החייל הראשון שיוצא למערכת ההשתלחות ורצח האופי. אחרי!
  • "בעד...גילגמש ואלמוג שכנעו אותי סופית"- ר.ל. אם שני אלו מתנגדים בחמת זעם שכזו, הרי שיש לפשפש בציציותיהם ולשאול מדוע. 
  • "יוני ניסה לקדם הצעה שמפעילים יקחו מנוחה בת שלושה חודשים ויתעסקו בנישות אחרות, אבל יש מפעילים שמתעסקים בנישת התחזוקה לא פחות מיוני ועכשיו יוני מרגיש מה זה להיות בלי שיניים. יוני, תהיה גבר! תראה למתנגדי ההצעה שלך שזה אפשרי לוותר על שירותיו של מפעיל מערכת שמתעסק בתחזוקה לא פחות ממך" - לא, לא שכחתי את המילה הראשונה בציטוט. רבת אמן במסתרי הקהילה יודעת הכותבת כי מועיל יותר לעקוץ ולקחת צעד לאחור. היעדרותה של ההצבעה הראסמית יוצרת, ולו לרגע קט, מראית עין של מי שחף מנקמנות אישית או מכל הטייה אחרת, והוא רק מביע את רחשי ליבו שותת הדם, לטובת הקהילה, כמובן. העקיצה המגדרית היא תעלול רטורי הראוי לחיקוי, המאפשר לאתגר את בר הפלוגתא בתקווה שיצא מכליו ויעשה איזו שטות ובו בזמן מאפשרת ללגלג עליו. אזכור תמיכתו של הנדון בהצעה בפרלמנת הוא מגמתי באופן מעורר כבוד, הרי הכותבת לא חשבה, למשל, להעמיד עצמה להצבעת אמון, עם או בלי ההצבעה. היא יודעת היטב למה.
  • "דווקא שני מפעילים (ליתר דיוק מפעיל ומפעילה) שהתנגדו להצעה ותרו על הרשאותיהם מיוזמתם. לא ראיתי שזה קרה אצל התומכים בהצעה" - הערת ביניים מעניינת. מצד אחד ניכוס של ההצבעה כאילו המפעילים המדוברים שמעו את רחשי רוב המצביעים והחליטו להסיר את הרשאותיהם בשל כך. בעוד שבמציאות הם עשו זאת באקט של הקרבה עצמית שחלקו נובע מגאווה וחוסר נכונות לאבד ממעמד נישא ורם, וחלקו מגמביט פוליטי במהלך ההצבעה. כעת הם פשוט מנסים להאריך את פרק הזמן בו יהנו מפירות קורבנם. הם לא יתנו לכם לשכוח זאת.
  • "שלושת המפעילים המעורבים פעלו שלא כשורה, אך כעת יוני הציב עצמו לדיון" - ר.ל. שלושה מפעילים נהגו שלא כשורה, אבל אין לנו את הכלים, ו/או את הרצון, להתמודד עם הבעיה. בהינתן מי השלושה המדוברים, הכי קל לטפס על החלש מביניהם, ומכיוון שיש כאן הזדמנות לעשות זאת - נחגוג בשמחה. שני האחרים יכולים להירגע. למרות שהנה הדיון עלה במפתיע, הוא לא יכלול אותם.
  • "נגד. אני לא אעשה את אותה הטעות פעמיים" - לכן בפעם הראשונה ניסיתי להשפיע על התוצאות באמצעות בובת קש, ואילו בפעם השנייה גיליתי לבושתי שלמרות שאני לא מפעיל אין לי זכות הצבעה כי אינני פעיל, ולכן לא אחזור על אלו ואומר את דברי כאן, היכן שאין בודקים זכויות הצבעה ובובות קש, ומותר להתלהם ככל שירשה הפריץ.
  • בל נשכח את אותו תעלול חביב וטוב של שינוי החתימה להעברת מסר, וכעת אחד המתנגדים מפנה בחתימתו לפורטל שנמחק שהוא חש שיתן לו את הנימוק הטוב ביותר להתנגדותו למינוי המועמד למפעילות.
לאור דוגמאות אלו של מלאכת מחשבת של רמיזות עדינות, understatements,והתקפות מרושעות על כוס קפה קטנה של בוקר (הגדוש בניחוח הנפלם), יש מי שיקבלו ציון נכשל בתככנות פוליטית בשל גילוי לב ואמירה נכוחה שהדף לא יסבלנה: "אני רוצה להוסיף שלדעתי יוני התבקש להסיר את סמכויותיו ללא הצדקה, ולמעשה הרושם שהתקבל הוא שהוא נענש על כך שהיה אחד היוזמים של ההצעה להגבלת כהונת המפעילים. הסיפור עם הפורטל אכן לא היה תקין אבל מדובר לדעתי במעידה חד-פעמית בתקופת מפעילותו החדשה שהוא כבר הצטער עליה. ראיתי מפעילים עושים דברים חמורים הרבה יותר בחודשים האחרונים ולא ראיתי שאף אחד מבקש את הסרת הרשאותיהם. למעשה הרוב לא העיזו אפילו להעביר דברי ביקורת." בתקווה שהתלמיד הסורר יטיב דרכיו וישתפר בהערותיו העתידיות.

ואין הוא לבדו. אמנם קולו, קול התוכחה, כמעט יחידי בישירותו בדף ההצבעה, אולם הוויקיפדים הם יצורים קלקנים, המקליקים בזריזות על כל שינוי אחרון בו יש רמז לעניין או להלבנת פנים. רבים מהם בוודאי מצאו את הערה זו: "איש מבין המצביעים אינו מצביע שם משיקול ענייני. יוני הוא כיום נציגה של "האופוזיציה הוויקיפדית" התומכת ב"הגבלת זכויות המפעילים". ולאחר המשחק המצחיק של ארבעה שבועות חופש חזר אלינו. מבחינה פוליטית ויקיפדית כל מי שתומך שם במינויו לא תומך בו או במועמדותו, וזאת מכיוון שהוא עצמו מתנהג באופן שלוח רסן, שלו מישהו אחר היה מתנהג כמותו כל מצביעי הבעד עד האחרון בהם היו נזעקים, אלא מעין פרס ניחומים על הפסד ההצבעה על סמכויות המפעילים." אני לא בטוח שהדובר צודק. מצביעים רבים הצביעו דווקא על תרומתו הטכנית הרבה, בעיקר בזמן זה של שינוי ממשק, סוג נימוק שלא ממש מחמיא לנשוא הדיון אבל בהחלט מעמיד סימן שאלה על קביעתו הנחרצת של הפרשן ה(וויקי) פוליטי. לעומת זאת, קשה להאמין שנסתרה מהכותב העובדה שדבריו הם חרב פיפיות. שהרי בהתאם לאותו היגיון כל מצביעי הנגד אינם אלא מצביעים פוליטיים המבקשים להעניש את מבקש ההרשאות אישית בשל ההצבעה אותה העז להציע, ואשר זכתה ברוב, וסיכנה את שילטון המיעוט המיוחס, תרתי משמע. לראיה, כאשר מישהו אחר מתנהג כמותו, הדובר ועמיתיו לא נזעקים לגנותו, ובוודאי שלא לערער על התאמתו לתפקיד המפעיל. להפך, הם מעלים אותו על נס כמגן החירות והיושרה. או לפחות ממלאים פיהם מים.

ככה זה, כשמישהו מצביע על מישהו אחר הוא לעתים שוכח שאמתו, קמיצתו וקוטנו מצביעות חזרה עליו.