יום רביעי, 29 באוקטובר 2008

המלך מת. יחי המלך החדש!

לו היה בטילדה הרביעית מדור פטירות, בוודאי היינו רואים בגיליון האחרון מודעה בסגנון הבא: "בצער רב אנו מודיעים על לכתו בטרם עת של יקירנו שיקול הדעת. המשפחה המתאבלת מבקשת שלא לסקר את ההלוויה וכן להביע תמיכה ביורשתו - הפוליטיקה של הזהויות".

כשהייתה ויקיפדיה בחיתוליה, קהילה קטנה של אנשים שהתכנסו יחדיו לכתוב אנציקלופדיה במשותף, הייתה ססמת "שיקול הדעת" לאחד הקווים המנחים החשובים ביותר בה. עם התפתחות הקהילה נשארה הסיסמא על כנה ועברה טרנספורמציה קלה להצבעות לפי ההיגיון של "חכמת ההמונים", כלומר שיקול הדעת הקולקטיבי.

מדי פעם עלו הצעות לאמץ מודל אחר, בו ההצבעות יהוו למעשה דיון ופלטפורמה להבעת דעות, ובסופן יהיה מי שיסכם אותו וינהג עם פיו. אולם, נראה היה ברור ש"מישהו" שכזה יהיה חייב להיות בעל תפקיד רשמי, וחוסר האמון במפעילי המערכת והמאבק הוותיק על מהות תפקידם כעורכי על, מנעו את ההצעה שוב ושוב.

גסיסתו של שיקול הדעת יצרה תהליך של גיבוש כללים מנחים. מה שהתחיל בתור כללים לענייני עיצוב הפך למדיניות בנושאי תוכן. תרמו לכך בעיקר מאבקים חוזרים ונשנים על מחיקתם של ערכים חדשים מחד, בעיקר על ידי מפעילים "מחקנים", ומאידך על ידי מחקנים שחוו תיסכול רב מהרוב המיוחס הדרוש למחיקת ערכים, שהמכלילנים אינם מתקשים להשיגו בדרך כלל.

את הידוק לולאת החנק על צווארו של שיקול הדעת הביאה המגמה המסוכנת של עליית הפוליטיקה של הזהויות בוויקיפדיה. הדבר בולט במיוחד בענייני פוליטיקה ישראלית (בעיקר סביב צירי ימין-שמאל ודתיים-חילוניים) וסביב הישראליזציה/יהודיזציה הגוברת של ויקיפדיה ונסיגתה מהמחויבות להיות אנציקלופדיה כללית חסרת הטיות אתניות/לאומית. כמובן שישנה חפיפה מסויימת בין עמדות הצדדים היריבים בשתי הסוגיות.

צידו השני של המטבע הוא שלפוליטיקת זהויות זו, הנובעת מעולמות תוכן חוץ ויקיפדים, יש עדיפות מסויימת על הצבעות מחנאיות משיקולי חברות ופוליטיקה פנימית, הנובעות מעניינים פנים ויקיפדים של קהילה קטנה ומצומצמת. אף על פי כן אין לטעות ולחשוב שמדובר בייצוג נאמן של החברה הישראלית, קהל הקוראים. וגם אם כן, לא ברור מדוע זה עדיף.

ויקיפדיה הפכה לשדה קרב בו מתגוששות זהויות שונות על ייצוג נקודת מבטן במקום דיון בו מועלים טיעונים ונימוקים ענייניים אותם שוקלים בכובד ראש ומפעילים...שיקול דעת. יתכן שבעידן הפוסט מודרני, המערער על קביעות אוטורטטיביות של מיעוט אליטיסטי לטובת ריבוי קולות, על ויקיפדיה לאמץ את האתגר בחום. אולם, הדבר יניב תוצאות חיוביות, אולי, רק אם תשכיל הקהילה להחליף את הדפוס הנוכחי של מאבק על הניצחון המושלם בו מוכרעת הסוגייה לכאן או לכאן על פי מידת ההשתתפות של קבוצה מסויימת בוויקיפדיה (בלי כל קשר לדומיננטיות של הדעה בקרב קהילת המומחים לעניין, בציבור הישראלי או בכל עולם חוץ ויקיפדי אחר) במנגנון והלך רוח בו יש מקום לייצוגן של דעות שונות זו לצד זו. הבעיה העיקרית היא שלשם כך דרושה סובלנות, ונראה שאין זו אחת ממעלותיה של קהילת כותבי ויקיפדיה העברית.

יום שני, 27 באוקטובר 2008

בובת קש עם בתיה עוזיאל

שלום ילדים, המרחב הוירטואלי פותח בפנינו עולמות חדשים והיום נלמד כיצד להפיק מהם את המירב באמצעות בובת קש. אנא הכינו מקלדת, מסך ומחשב (ניתן להשתמש גם בעכבר, אולם הדבר אינו הכרחי), מראה ודלי ספונג'ה. הזמן קצר והמלאכה מרובה, שכן היום נסקור שלוש דרכים שונות להכנת המוצר הנפלא הזה, בו צריך להתהדר כל בית בישראל, אז בואו ונתחיל:

דרך ראשונה (הקלאסית)
הדרך הקלאסית ליצירתה של בובת קש היא פיתוח אישיות וירטואלית שניה. הדבר אינו קשה: טלו את המקלדת, לחצו על כפתור "התנתק מהחשבון" וצרו זהות חדשה. הקפידו לערוך בתחומי עניין שונים ולעשות טעויות קטנות שיעידו על כך שאתם משתמשים חדשים. אל תגיבו זה לדבריו של זה ושימרו על פרופיל עבודה גבוה בזהותכם המקורית, הראשונה. מומלץ שלא לסמן את תיבת ה"זכור אותי במחשב זה" שכן כך יקטנו הסיכויים שתערכו בטעות מהחשבון הלא נכון. כמו כן, הקפידו להשתמש בכפתור ה"תצוגה מקדימה" ובידקו חזור ובדוק שהחתימה היא מהחשבון הנכון.

מתקדמים יכולים לסתור זה את זהותו של זה מדי פעם, להצביע בצורה מנוגדת בהצבעות לא חשובות, ואם הזהות המרכזית היא של מפעיל, אפילו לחסום את עצמו (זהירות! הקפידו על שימוש במחשבים שונים, למשל בבית ובמקום העבודה, או ממקום ציבורי או אפילו בפרוקסי פתוח).

הבעיה העיקרית היא הקושי לטפח שתי זהויות עצמאיות לאורך זמן תוך שמירה על נפח פעילות מספק ומבלי לעשות טעויות. למרבה המזל, קיימות גם דרכים אחרות.

דרך שנייה (קח לך אישה ובנה לה בית)
מצא לך בת זוג חובבת מחשבים במידה בינונית. המועמדת צריכה להתעניין מספיק בכדי לפתוח חשבון עצמאי ולערוך מדי פעם, אולם לא יותר מדי במידה שתאפשר לה להתערות בקהילה בצורה עצמאית או, רחמנא ליצלן, להיות בעלת עמדה עצמאית. בהצבעות חשובות בת הזוג תוכל לתמוך בדעתך ולסייע בדיונים שאינם דורשים נימוקים (שכן היא איננה יודעת בדיוק על מה מדובר).

למתקדמים, שכנעו את בת הזוג להפקיד בידיכם את הסיסמא לחשבונה, שכן הדבר יחסוך לה את השקעת הזמן הדרושה לתפקודה בתור בובת קש. אם מישהו יעיר על התופעה או ישים אליה לב - שקרו בלי להניד עפעף שבת הזוג אינה עורכת הרבה ומופיעה בהצבעות בלבד רק לכאורה - למעשה היא מעורה ביותר מקהילה ועורכת גם מהחשבון שלכם. זהירות, אם אתם מפעילים הטיעון יכול להיות חרב פיפיות, אולם אל דאגה, בשביל זה יש רשתות פטרונז'.

הבעיה העיקרית בשיטה זו היא התלות שלכם באדם בוגר שעל אף היותה בת זוגתכם, אם לא בחרתם בקפידה, הוא עלול לגלות דעה עצמאית או לחוש נקיפות מצפון לא רציונאליות. אל חשש, הדרך השלישית פותרת בעיה זו.

דרך שלישית (ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה)
קח לך אישה ובנה לה בית, ומיטה וחדר שינה. כעבור תשעה חודשים יגמר השלב הראשון בתכנית וכשהזאטוט ידע, פחות או יותר, להקליד, לקרוא ולכתוב - בשלו התנאים. רשום את הצאצא תחת חשבון עצמאי. הקפד לחנוך אותו בכתיבה בנושאים הקרובים אליו. עודד אותו ליצור קשרים חברתיים עצמאיים במרחב הוירטואלי כך שביום פקודה יהיו מי שיתייצבו לצידו במקומך ולבסוף - שלח אותו להצביע. כמובן שאל לך לעשות שימוש ציני בנער הרך, אולם חובתך ההורית היא לחנוך אותו ולהדריכו במרחב הוירטואלי העויין. הצבע בפניו על הדרך הנכונה, אולם הנח לו להרגיש כאילו הוא עצמאי.

אם יורמו גבות - הורד אותן בעזרת נימוקי הגילנות (טוב לקשור קשרים עם משתמשים צעירים אחרים שיתמכו בגישה זו) או חינוך (לשם כך נאים ויקיפדים הורים לילדים או סבתות מלאות חיבה לזאטוטים). אם אתה מפעיל, השתמש בשיטת הכובעים הידוע ואיים בחסימות ותביעות משפטיות על מי שיעז לפצות פה תחת כובע המפעיל, כמובן, ולא כאביו של משתמש אחר.

דרך זו דורשת השקעה לטווח ארוך יותר, אולם היא המשתלמת ביותר.

בשבוע הבא נשוחח עם המאזינים אודות יצירתה של בובת קש מיוחדת - מפעיל קש.

תודה רבה לצוות הטכני באולפן ולמאזינים, שלכם, בתיה.

אה, ולמה המראה והדלי אתם שואלים? ובכן, טלו את המראה בידכם הימנית, את הדלי - בשמאלית, הביטו במראה והשתמשו בדלי כדי לקלוט את תוצרי תחושת הגועל...