מה לא רוצים מוויקיפדיה? שתהיה אמינה ורחבת היקף, חופשית ומבוקרת, דמוקרטית אך בעלת סמכות ועוד כהנה וכהנה דרישות סותרות. הבעיה העיקרית היא שדרישות רבות סותרות אלו את אלו, אם לא בכוח, אז לפחות בפועל.
גם אם נשים לרגע את המשחיתים בכוונה תחילה בצד, הרי שגם תורמים בכוונה טובה מוצאים לעתים מזומנות שתרומותיהם נמחקו או שוחזרו, ומיד זועקים חמס על כך שהאנציקלופדיה החופשית איננה חופשית, אלא נשלטת בידי חבורת אנשים צרי אופקים וקטנוניים וחוסמים אתהתפתחות המיזם. עיתונאי אינטרנט אחדים עשו ניסויים מניסויים שונים בתחום זה וגילו, להפתעתם, שלדעת רבים מכותבי ויקיפדיה אין להם ,חשיבות אנציקלופדית". האמת היא שאנשים רבים מוסיפים בכוונה טובה את הרהורי ליבם, דעותיהם, ידע שאספו בצורה כל שהיא ושאינו מדוייק ואין ספור הבלים. גם מידע "נכון" מוסף לעתים מזומנות בצורה עילגת, המונותקת מתוכן המאמר הקיים ובעיקר - לא מאוזנת ומוטה.
מן העבר השני מבקרים את ויקיפדיה על כך שכל אחד יכול לכתוב בה ככל העולה על דעתו ועל כן אין להסתמך עליה. בחדווה מרושעת קפצו רבים וציטטו בכירים בקרן ויקימדיה או כותבים באנציקלופדיה שאמרו כי אינם ממליצים לסטודנטים לצטט את ויקיפדיה. מה שרצו לומר הוא שמקור שלישוני, אנציקלופדיה באשר היא, איננה מקור ראוי לכתיבת עבודות מחקר אקדמיות, אבל "נשמות טובות" הציגו את הדברים אחרת.
הסתירה בין הדרישה לביקורת איכות מחמירה לבין חופש העריכה ברורה וגלויה. נראה לי שהפתרון אינו רק באיזון, שאינו בר הגדרה, אלא ב"תאום ציפיות" שיבהיר מה דבשה ומה עוקצה של ויקיפדיה הנעה בין שני קצוות אלו.
החופש מאפשר שיתוף של רבים ביצירת הידע. חשוב לא פחות, הממשק החופשי מגרה כותבים טובים ומושך אותם לעשייה אינטנסיבית יותר, במהלכה גם כתיבתם משתפרת וכן התאמתם למיזם וכלליו. אחרי הכל, איש לא נשכר כדי לכתוב לוויקיפדיה וכל הכותבים הגיעו ליצירה בדרך זו, פחות או יותר.
מעלתו השנייה של החופש היא העדכון. שכן בהקשר זה כמות בהחלט קשורה באיכות.
לבסוף, החופש מאפשר גם פריצה של גבולות הידע האנציקלופדי המסורתיים. דמוקרטיזציה של הכתיבה מביאה איתה מתעניינים בתחומים שאינם בליבת הידע האנציקלופדי המסורתי - היבטים שונים של תרבות פופולארית, ספורט, מין ופעילויות אחרות שפרופסורים חמורי סבר ועתירי ניסיון, המוגבלים במספר המילים, בהיקף היצירה ובשיקולים כלכליים של בתי הוצאה לאור אינם נוהגים לכתוב עליהם בדרך כלל.
הבקרה חשובה גם היא, כמובן. מה הטעם בערכים מעודכנים ורחבי יריעה אם הם שגויים, מנוסחים בצורה בלתי ברורה או משעתקים טענות מסולפות, שמועות ודעות קדומות? בוויקיפדיה העברית יכולית להתגאות במנגנון בקרה טוב יותר מזה של אחותה הגדולה באנגלית. הדבר קשור בהחלטות אסטרטגיות של הקהילה, ביוקרה הרבה (המוצדקת או שאינה מוצדקת) המוענקת לפעולת ה"ניטור" ולגודלה של האנציקלופדיה. כאשר תגדל ויקיפדיה העברית פי 10 (תהליך שיקח מספר שנים טובות ועדיין לא תגיע למחציתה של זו האנגלית כיום) לא בטוח שמגמה זו תישמר ללא שינויים משמעותיים בכללים או בטכנולוגיה. שינויים שכאלו יכולים להיות, למשל, איסור על כתיבה אנונימית ואילוץ הרשמה לסינון ראשוני של כותבים, תקופת מבחן לכותבים חדשים, אילוץ מעבר מדריך וירטואלי לכתיבה למשתמשים חדשים לפני שיוכלו לבצע שינויים בערכים עצמם, או אולי הצגה גלויה של גרסאות "מאושרות" או "בדוקות" בלבד, ואפשרות עריכה משותפת וחופשית, כמו היום, של טיוטא בלבד, שאחת לכמה זמן תהפוך לגרסה הבדוקה המוצגת הבאה.
הבקרה נעשית גם בידי מי שיש להם הבנה סבירה (ולעתים אף עמוקה) בתחומים מסויימים, וביכולתם לזהות הבלים וטעויות בקלות יחסית, גם בידי מי שהבנתם העיקרית היא בתחומי השפה והלשון, מי שיש להם הכירות מעמיקה עם כללי ויקיפדיה וגם, לצערי, מי שאין להם אף אחת מהשלוש, אולם אותה היוקרה המדרבנת ניטור מביאה אותם לעסוק בפעילות זו, ולעתים אף לגרום לנזקים.
לסיכום, יש להבין שוויקיפדיה היא מקום נהדר לחיפוש של מידע ראשוני, למציאת עובדות בסיסיות, ולקבל כיוונים לחיפוש נוסף או הפניות לשפות אחרות. זהו בהחלט לא סוף החיפוש. מי שמצפה שיגישו לו את הידע האנושי מעובד ומעוכל על כפית, שלא יתפלא שהטעם לא ערב לחיכו.
גם אם נשים לרגע את המשחיתים בכוונה תחילה בצד, הרי שגם תורמים בכוונה טובה מוצאים לעתים מזומנות שתרומותיהם נמחקו או שוחזרו, ומיד זועקים חמס על כך שהאנציקלופדיה החופשית איננה חופשית, אלא נשלטת בידי חבורת אנשים צרי אופקים וקטנוניים וחוסמים אתהתפתחות המיזם. עיתונאי אינטרנט אחדים עשו ניסויים מניסויים שונים בתחום זה וגילו, להפתעתם, שלדעת רבים מכותבי ויקיפדיה אין להם ,חשיבות אנציקלופדית". האמת היא שאנשים רבים מוסיפים בכוונה טובה את הרהורי ליבם, דעותיהם, ידע שאספו בצורה כל שהיא ושאינו מדוייק ואין ספור הבלים. גם מידע "נכון" מוסף לעתים מזומנות בצורה עילגת, המונותקת מתוכן המאמר הקיים ובעיקר - לא מאוזנת ומוטה.
מן העבר השני מבקרים את ויקיפדיה על כך שכל אחד יכול לכתוב בה ככל העולה על דעתו ועל כן אין להסתמך עליה. בחדווה מרושעת קפצו רבים וציטטו בכירים בקרן ויקימדיה או כותבים באנציקלופדיה שאמרו כי אינם ממליצים לסטודנטים לצטט את ויקיפדיה. מה שרצו לומר הוא שמקור שלישוני, אנציקלופדיה באשר היא, איננה מקור ראוי לכתיבת עבודות מחקר אקדמיות, אבל "נשמות טובות" הציגו את הדברים אחרת.
הסתירה בין הדרישה לביקורת איכות מחמירה לבין חופש העריכה ברורה וגלויה. נראה לי שהפתרון אינו רק באיזון, שאינו בר הגדרה, אלא ב"תאום ציפיות" שיבהיר מה דבשה ומה עוקצה של ויקיפדיה הנעה בין שני קצוות אלו.
החופש מאפשר שיתוף של רבים ביצירת הידע. חשוב לא פחות, הממשק החופשי מגרה כותבים טובים ומושך אותם לעשייה אינטנסיבית יותר, במהלכה גם כתיבתם משתפרת וכן התאמתם למיזם וכלליו. אחרי הכל, איש לא נשכר כדי לכתוב לוויקיפדיה וכל הכותבים הגיעו ליצירה בדרך זו, פחות או יותר.
מעלתו השנייה של החופש היא העדכון. שכן בהקשר זה כמות בהחלט קשורה באיכות.
לבסוף, החופש מאפשר גם פריצה של גבולות הידע האנציקלופדי המסורתיים. דמוקרטיזציה של הכתיבה מביאה איתה מתעניינים בתחומים שאינם בליבת הידע האנציקלופדי המסורתי - היבטים שונים של תרבות פופולארית, ספורט, מין ופעילויות אחרות שפרופסורים חמורי סבר ועתירי ניסיון, המוגבלים במספר המילים, בהיקף היצירה ובשיקולים כלכליים של בתי הוצאה לאור אינם נוהגים לכתוב עליהם בדרך כלל.
הבקרה חשובה גם היא, כמובן. מה הטעם בערכים מעודכנים ורחבי יריעה אם הם שגויים, מנוסחים בצורה בלתי ברורה או משעתקים טענות מסולפות, שמועות ודעות קדומות? בוויקיפדיה העברית יכולית להתגאות במנגנון בקרה טוב יותר מזה של אחותה הגדולה באנגלית. הדבר קשור בהחלטות אסטרטגיות של הקהילה, ביוקרה הרבה (המוצדקת או שאינה מוצדקת) המוענקת לפעולת ה"ניטור" ולגודלה של האנציקלופדיה. כאשר תגדל ויקיפדיה העברית פי 10 (תהליך שיקח מספר שנים טובות ועדיין לא תגיע למחציתה של זו האנגלית כיום) לא בטוח שמגמה זו תישמר ללא שינויים משמעותיים בכללים או בטכנולוגיה. שינויים שכאלו יכולים להיות, למשל, איסור על כתיבה אנונימית ואילוץ הרשמה לסינון ראשוני של כותבים, תקופת מבחן לכותבים חדשים, אילוץ מעבר מדריך וירטואלי לכתיבה למשתמשים חדשים לפני שיוכלו לבצע שינויים בערכים עצמם, או אולי הצגה גלויה של גרסאות "מאושרות" או "בדוקות" בלבד, ואפשרות עריכה משותפת וחופשית, כמו היום, של טיוטא בלבד, שאחת לכמה זמן תהפוך לגרסה הבדוקה המוצגת הבאה.
הבקרה נעשית גם בידי מי שיש להם הבנה סבירה (ולעתים אף עמוקה) בתחומים מסויימים, וביכולתם לזהות הבלים וטעויות בקלות יחסית, גם בידי מי שהבנתם העיקרית היא בתחומי השפה והלשון, מי שיש להם הכירות מעמיקה עם כללי ויקיפדיה וגם, לצערי, מי שאין להם אף אחת מהשלוש, אולם אותה היוקרה המדרבנת ניטור מביאה אותם לעסוק בפעילות זו, ולעתים אף לגרום לנזקים.
לסיכום, יש להבין שוויקיפדיה היא מקום נהדר לחיפוש של מידע ראשוני, למציאת עובדות בסיסיות, ולקבל כיוונים לחיפוש נוסף או הפניות לשפות אחרות. זהו בהחלט לא סוף החיפוש. מי שמצפה שיגישו לו את הידע האנושי מעובד ומעוכל על כפית, שלא יתפלא שהטעם לא ערב לחיכו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה