יום שני, 30 בנובמבר 2009

לבחור בגלולה האדומה

נמאס. נמאס כבר מכל הנודניקיות הפמיניסטיות שמנצלות כל הזדמנות לנפנף באג'נדה שלהן. ונמאס מכל הקוטרים הסדרתיים שהזדעקו על כל עוול, אמיתי או מדומה, וגררו את כל הקהילה לדיונים בלתי נסבלים (טוב שהם פרשו לאחרונה). ונמאס מכל אנשי העקרונות שפתחו במהומות אלוהים נגד דתיים, או בעד תבניות, או נגד הטייה ימנית, או השתלטות השמאל. ונמאס מהיידישקייט בשפות זרות. ונמאס ממכפישי המפעילים על כוחניותם. ונמאס מכוחניות המפעילים כנגד הכפשתם. ונמאס מהמחקנים שכבר אפילו לא מתייחסים לכללי הדיון ורצים להעלות ערכים להצבעות מיותרות. ונמאס מהמכלילנים שמצביעים על עיוור רק כדי להכעיס. ונמאס מכל הצצים לרגע ואחרי שלושה ימי פעילות מאשימים את כל הקהילה בצרות מוחין/גסות רוח/טיפשות/אליטיזם. ונמאס מכל הגריאטרים שכבר שנים לא כתבו ערך ורק מקשקשים בדפי שיחה כאילו הם כתבו לפחות שני כרכים וירטואלים לבדם. ונמאס מהבוטים האנושיים שמתקנים פסיק בשבע-מאות אלף ערכים ומנפנפים בעריכותיהם שכולם יודעים שהן טכניות וחסרות שיקול דעת. ונמאס מהמצטדקים שמתערבים בכל דיון כאילו הם מהאו"ם. נמאס.

תנו לכתוב אנציקלופדיה. בשביל זה התכנסנו כאן, הלא. לא?

ועוד משהו. בעיקר נמאס כבר מהבלוגר הזה, אנונימי עאלק (כולנו יודעים מי הוא/היא), שרק יושב ומקטר. טרול. מילא היה כותב משהו מעניין, אבל במקום זה הוא כבר זמן מה מסתובב סביב עצמו ומחסל חשבונות עם איזו חונטה שהוא מדמיין שקיימת. מנסה להוכיח באותות ובמופתים שזה קשור לזו ושניהם ביחד עוזרים לשלישי - למה זה טוב? אה? למי זה עוזר? את מה זה בדיוק מקדם? כמו שאמרתי - נמאס.

* * *

ובכן חברים, זה המסר שביקשו מגיבים אחדים להעביר בתגובותיהם לרשומה הקודמת. אז במקום להגיב בתגובות החלטתי להאריך ולכתוב רשומה חדשה על העניין. הנה ההסבר לפניכם. דבר ראשון אני גאה על שפרסמתי את התגובות הללו. חלקן מופנות נגדי בצורה מגוחכת. אחרות מעלות ביקורת רצינית יותר. כך או כך אני מתגאה בכך שיצרתי מרחב שמאפשר ביקורת. אחרי הכל, זו אחת הטענות הראשיות שלי כנגד המצב הנוכחי בוויקיפדיה - שנוצרה בה דינמיקה שלא מאפשרת ביקורת. בין אם מכיוון שיחסי הכוח מונעים מאחדים להתבטא מחשש שיאונה להם רע. בין אם מתרבות חולה של עמידה מהצד מצידם של אלו שדווקא אישית אין להם מה לחשוש, אבל הם לא משמיעים את קולם (היכן ברכט כשצריך אותו?).

דבר שני, אני גם מסכים עם חלק מהביקורת. כבר פרסמתי רשומות מהורהרות יותר המנתחות תהליכים שונים לעומק ושלא הוקדשו למאבקי כוח כאלו או אחרים. אשמח לפרסם עוד כאלו ואני מודה שכתיבתן אינה קלה. אני מבטיח להשתדל בעתיד הקרוב.

אני דוחה לחלוטין את הביקורת שהרשומות, דוגמת זו האחרונה, אינן אלא התפלשות בידוע. פשוט משום שלא הכל ידוע לכל. מה שנראה ברור לאחדים מהמשתמשים הותיקים שנמצאים כאן שנים, לא ברור למצטרפים שזה מקרוב באו. אני גם דוחה את הגדרת הרשומה כ"רכילות", מכיוון שלא מדובר ברכילות, אלא בחשיפת יחסי גומלין בין בעלי עוצמה (הרשאות) והשתלשלויות אירועים שמי שלא מבחין בהן, ורבים לא מבחינים בהן, עלול לשגות ולראות על פני השטח התנהלות בעלת רציונאל שונה לחלוטין, כאילו-ענייני, כאילו-מקצועי, כאילו בעלת יושרה. חשיפת אלו בזו אחר זו היא פעילות חיונית להשכלת הציבור. המקבילה עליה אני יכול לחשוב, מבלי ליחס לעצמי חשיבות שאין לי, היא שכולם יודעים שיש שחיתות שלטונית, אז בשביל מה עוד כתבה עיתונאית, עוד בולדוג נשכני, עוד שקשוקה שיספרו לנו את זה. כאמור - נמאס.

שלישית, כל אותם שחוששים, ובצדק חוששים, מבעלי הזרוע הווירטואלית, מחבורות הרוכבים עוטי המצנפות המחודדות הלבנות שיעשו בהם לינץ' אם יעמדו בדרכם, ידעו באמצעות בלוג זה והתגובות אליו שהם לא לבד. בניגוד לתגובות ששותלים חברי החונטה, ושאני מאפשר את פרסומן, לא מדובר בבודדים, אלא בהתרעמות רחבת היקף. הרשומות הללו מפיגות את תחושת הבדידות וחוסר האונים של המדוכאים השבויים בתודעה הכוזבת שאין בידם לחולל שינוי או שהם לבד בחוסר שביעות רצונם. אלו תחושות שגויות שבעלי הכוח הנוכחיים מעוניינים לטפח. משום כך שלוחיהם מתפרצים באגרסיביות לכל דיון וחוזים שחורות וקטסטרופות איומות לכל הצעה לשינוי זעיר.

לבסוף, אני מאמין באפקט המצטבר. לצד תחושת הלאות מביקורת, כזו שחשים שדווקא מי שיש בידם לשנות משהו אבל בוחרים שלא לעשות זאת, קיימת גם תחושת מיאוס רחבה לא רק מהמצב הנוכחי, אלא גם מניסיונות ההשתקה החוזרים ונשנים. שקט תעשייתי איננו אלא כלי טקטי הדוחה את הקץ, ולא פותר בעיות. רשומות אלו, אני רוצה להאמין בחשיבות עצמית מסויימת, מקרבות את התסיסה לשלב בו מעשה יעשה. לפעם בה העריצות האנטי-אינטלקטואלית הזו תעשה טעות ותפתח הזדמנות להתיז את ראשה המכוער של הבינוניות הגסה והלא מקצועית בגיליוטינה וירטואלית כנגד אצולה מטעם עצמה. בחלון ההזדמנויות שיווצר אולי התסיסה תהייה מספקת כדי להביא למעשה. באוגוסט, למשל, הייתה הזדמנות כזו, וזה לא קרה. אבל יהיו עוד, ואז אולי תבשיל הקרקע, גם בעזרת בלוג זה. אם זו תהייה תרומתו היחידה של הבלוג - אזי כל השעות שאני משקיעה בו ישתלמו.

אז זהו. נמאס. נכון. מוטב לחיות בעולם דימיוני בו הכל טוב. הבערות היא סגולה לחיים מאושרים. אבל בין הגלולה הכחולה שמציעים לכם כמה מזועקי ה"נמאס" לזו האדומה שאני מציע לכם, אני מקווה שתבחרו בזו טורדת המנוחה. אולי היא תטריד את מנוחתכם מספיק כדי להצטרף לצוות הנבוכדנצר.

17 תגובות:

הראל קין אמר/ה...

הו, סופסוף נהיה מעניין. פוסט מהורהר וחשוב, ומי יתן ומשאלותיך יתקיימו במהרה (רק בלי האלימות היעקובינית, למי שלמד מן ההיסטוריה). ואז אולי גם תגלה לנו מי אתה. בינתיים שא ברכה, ואל תשכח לתקן את התקלדות הרבות.

אנונימי אמר/ה...

יישר כוח על עבודתך הברוכה. המהפכה בוא תבוא.

הראל קין אמר/ה...

אה, משהו חשוב. הייתי שמח לשמוע ממך - ברצינות - מה לדעתך עלי לעשות. אתה יכול לכתוב לי מייל אם אתה רוצה.

אנונימי אמר/ה...

כרגיל, פוסט חשוב ומעניין. אם כי אני קצת סקפטי, וחושש שהמהפכה לא תבוא. החונטה הצליחה לבצר את מעמדה בצורה יוצאת מהכלל, ובכל יום שעובר רק הולכת ומתחזקת.

ולגבי הראל, הוא מדבר הרבה, לפעמים אפילו אומר דברי טעם, אבל לא רק שהוא לא עושה כלום, אלא בד"כ הוא גם נגרר אחר מעשים לא ראויים של חבריו. וזה כמובן במקרה הטוב, ייתכן שהוא לא מובל אלא בא מרצונו.

הפעם האחרונה שהוא ניסה לעשות משהו משמעותי הייתה לפני שלוש שנים. כעבור חצי שנה הוא מונה בהצבעה לבירוקרט ע"י דוד שי ובהמלצת סקרלט, and the rest is history.

אנונימי אמר/ה...

זה לא נכון שהוא לא עושה כלום. מדי פעם הוא מחשיך את דף המשתמש שלו ושם במקומו תמונה יפה, ואולי גם איזה פסוק מהורהר מהתנ"ך. אכן, תגובה נחרצת והולמת, שניכר ממנה שמדובר בביורוקרט הנחוש בדעתו להביא שינוי למצב.

הראל קין אמר/ה...

אנונימי, איזה דברים לא ראויים? אל תדבר סתם. אני אולי עושה מעט מאוד - זה נכון - כי אין לי זמן, אבל דברים לא ראויים? העלבתני.

הראל קין אמר/ה...

קטעים פה. כולם מסתתרים תחת מעטה האנונימיות ורק אני הטמבל מזדהה. אין לי מה להתבייש במעשי. בשביל מה זה טוב. בכל מקרה, עם הגישה שלכם, המצב באמת יישאר כפי שהוא.

אנונימי אמר/ה...

הראל, מה בדיוק אתה חושב שאתה עושה בבלוג המחתרתי והחתרני הזה?

אנונימי אמר/ה...

הראל, אני למשל, לא יכול להרשות לעצמי לא להסתתר. אני לא ביורוקרט וגם לא מפעיל מערכת. אתה אומר שאין לך במה להתבייש, אבל יש ויש. אפילו ובדיעבד, ראית מה נעשה בוויקיפדיה, ושתקת. אותו אלמוני מעל שכח שלמעט החלפת תמונות ופסוקי תנ"ך מהורהרים בדף המשתמש, אתה טורח לחסום עצמך כאילו שזה יביא לשינוי. במקום לעשות משהו רציני, כמו למשל לשנות את כללי ההצבעה על מפעילים, להזהיר ואפילו לחסום את מי שצריך לחסום אתה מעדיף להתלונן פה. בסוף, מי שנלחמים להפוך את הוויקי למקום פחות אלים, נותרים מוכים וחבולים, אבל אתה ממשיך למלא פיך מים במקום לעמוד לצידם. ולא רק אתה. לפחות בדבר אחד אתה צודק, המצב יישאר ככה. אבל זה לא תלוי בי כמו שזה תלוי בך ובחבריך שממשיכים לעשות כלום בדיוק כמוך.

אנונימי אמר/ה...

"עם הגישה שלכם המצב באמת יישאר כמו שהוא". אהבתי. מי שיבוא ויקרא עלול עוד לחשוב שאתה סתם עוד ויקיפד טרי מהשורה, בלי כוח ובלי סמכויות ובלי השפעה. להזכירך, אתה ביורוקרט ואתה נהנה מאמונם ומתמיכתם של כמעט כל הוויקיפדים, שהצביעו למענך כאיש אחד. זה אומר שיש לך גם איזו אחריות. אם המצב בעיניך באמת דורש שינוי, אז מה אתה עושה בעניין? אתה באמת נורא נחמד ונורא מנסה להיות בסדר עם כולם, אבל התוצאה היא שבסופו של דבר אתה מתיישר לפי הרוב רק כי לא בא לך להסתכסך עם אף אחד.

אהרן בן טובים אמר/ה...

דבר ראשון יש ממש בדבריו של הראל שכותב כאן בזהותו הוויקיפדית, והאמיתית, המלאה. בהחלט מגיע לו קרדיט על כך.

שנית, אני מעריך את פנייתו של הראל אלי ואני לוקח אותה ברצינות, אבל לא אשיב בשליפה מהשרוול.

שלישית, אני חושב שבהתייחס להערתי הראשונה כאן, דבריהם של כמה מהמגיבים מוגזמים. הוא בהחלט ניסה בעבר לשנות את שיטת מינוי המפעילים, ותמך בשינוי נוסף, אבל אלו לא צלחו - גם זאת יש להגיד לזכותו.

לבסוף, בדברי המבקרים יש גם גרעין של אמת. כבירוקרט יש להראל מוניטין שהוא יכול לנצל בדרכים שונות. הוא בהחלט בעמדה להנהיג שינוי בלי לחשוש מהברית הבלתי קדושה, או לפחות למזער את נזקיה, אבל על כך אכתוב, כפי שאמרתי, ביתר אריכות בנפרד.

בנתיים אשמח אם ההשתלחויות בהראל יפסקו. מי שרוצה להעביר ביקורת עניינית - בבקשה. מי שרוצה להציע בעצמו רעיונות - עוד יותר טוב. כאמור, אינני מצנזר תגובות, אבל זו דעתי עליהן.

הראל קין אמר/ה...

טוב, עכשיו אפשר לדבר לעניין.

ראשית, מלקרוא את השיח שחלקכם אימצתם כאן, אפשר לחשוב שבוויקיפדיה נעשים פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות, או לפחות משהו ששולחים עליו אנשים להרבה שנים בכלא. בחייאת.
תנו לי לספר לכם משהו שאולי יפקח את עיניכם. בכל חברה אנושית - במקום העבודה, בתנועת הנוער, במועדון הגמלאים או בחוג באוניברסיטה, יש סכסוכים, יש פוליטיזציה, יש אינטרסים אישיים, יש אגו. וכך גם, באופן צפוי לגמרי, בוויקיפדיה. ובוויקיפדיה האגו והפוליטיזציה עובדים שעות נוספות, כי המיזם מצליח, ומי שכותב משפיע ודבריו יישארו בערכים לשנים לבוא, וזה כבוד גדול שכל אחד רוצה לעצמו.

ועכשיו נעשה ניסוי מחשבתי. תארו בנפשכם שתתחולל איזו מהפכה דרמטית, במסגרתה יודחו כל המפעילים והביקורטים המכהנים ויעזבו את הוויקיפדיה לתמיד ותחתם תוכלו אתם - האנונימים בע"מ ובעם - למנות את שמי שתרצו. האינכם סבורים שלא ירחק היום ושוב יצוצו כל מיני בריתות, ותככים וקנאות ושערוריות וכעבור כמה חודשים יפתח איזה אחד, משה בן רעים, בלוג מעניין שיצביע על כל אלה, ובו יתקהלו ויבואו כל מיני שמרגישים עצמם פגועים מן הסדר הקיים?

בקיצור, הוויקיפדיה היא ראי של חברה אנושית, כל חברה אנושית, וחברה ישראלית בת ימינו בפרט. זה לא גן עדן. לא משתתפים שם רק ל"ו צדיקים ואנשי כנסת הגדולה. בפעם הבאה שמישהו בעבודה יתהדר בקרדיט על משהו שאתם עשיתם, או שהעמית שלכם בחוג באוניברסיטה יגיד לכם משהו מגעיל, או שיו"ר קלוב הטיסנאות שלכם יגרש מהמועדון מישהו שמתחרה בו, תיזכרו בבקשה בוויקיפדיה.

ובקשר אלי. כן, אני בירוקרט (נכון להיום, לא נולדתי כזה ולא אמות כזה). אבל בניגוד למה שנדמה לכם, כוחי איננו אינסופי. הקהילה בסופו של דבר דמוקרטית מאוד ואנרכית מאוד. כדי שאוכל להשתמש בכוח שאתם מייחסים לי, עלי לנצלו מעט וביעילות, ולא להידחף לכל דיון וויכוח כאחרון התגרנים. גם למעוד אסור לי. וחלק מהדיבור הנעים והעדין שלי הוא שמאפשר לי את אותו כוח כביכול.
לפעמים יש לי יותר זמן ופנאי לעסוק בוויקיפדיה וגם בניהולה ובעיצובה, ולפעמים פחות. ויש תופעות מחרידות שאני נאלם מולן דום וכל מה שיש לעשות הוא למרוט את שערות ראשי ואולי לחסום את עצמי ליומיים.

ואם תחשבו על זה, העובדה שבאתי הנה לדבר איתכם (וכפי שיעיד מר בן טובים, אני אורח קבוע כאן מזה זמן רב), וכך גם בבלוג של טל ירון (ראו כאן http://talyaron.com/?p=224), גם היא חלק מהחובה שאני רואה לעצמי להראות לכם שיש עם מי לדבר ועל מה לדבר, והמפעילים אינם כת הומוגנית של תאבי שררה וחורשי רעה.

שבת שלום לכם, ואשמח אם תקדישו מחשבה לדברי.

הראל קין אמר/ה...

וחוץ מזה, בן טובים, כמה מהתגובות שלי לפוסט הזה בתחילת הדיון נעלמו משום מה. אודה לך אם תחזירן למען הסדר הטוב.

אהרן בן טובים אמר/ה...

התנצלות: הראל האיר את עיני לכך שתגובת מוקדמות שלו לבלוג נעלמו. הוא צודק ואינני יודע כיצד זה קרה או כיצד לתקן זאת. כבר לפני כמה ימים הייתה בעיה טכנית של חוסר סנכרון בין התגובות למספר התגובות המוצג בסוף הרשומה וחשבתי כי הדבר הסתדר. אולם נראה שהמצב החמיר.

אציין מזכרוני שהתגובות מהראל כללו פנייה שלו אלי בבקשה שאכתוב מה לדעתי עליו לעשות.

לא הבחנתי בתגובות אחרות שנעלמו.

אם ישלחו התגובות מחדש אשמח לפרסמן בשנית.

שוב, אני מתנצל על התקלה הלא ברורה הזו.

אנונימי אמר/ה...

כפי שחשבתי, הראל בא לכאן על תקן דובר/יחצ"ן/מכבה שרפות:

"העובדה שבאתי הנה לדבר אתכם .. גם היא חלק מהחובה שאני רואה לעצמי להראות לכם ש .. [ו]המפעילים אינם כת הומוגנית של תאבי שררה וחורשי רעה."

הראל צודק בניסוי המחשבתי שהציע, ולכן הפתרון לבעיות ויקיפדיה אינו פרסונלי אלא מבני, דהיינו למוטט את השיטה שבה קבוצה קטנה של אנשים מושלת בויקיפדיה בכיפה, יהיו חבריה טובים וראויים ככל שיהיו.

והראל גם צודק באומרו שכוחו מוגבל מאוד. בניגוד לאחרים שעמלו על טוויית קשרים, רכישת בעלי ברית וכתיבת ערכים מומלצים (בסדר הזה) ובכך שיפרו את מעמדם הויקיפדי לאין ערוך, הראל נמנע מכך כמעט לגמרי בשנים האחרונות. לכן כיום הוא למעשה "בירוקרט דה יורה" בלבד.

הראל קין אמר/ה...

אנונימי, ממה נפשך? אם מפעילים או בירוקרטים עסוקים בקשרים חברתיים מאחורי הקלעים, אתם מוקיעים אותם על בריתות אפלות במחשכים. אבל אם הם פועלים באופן עצמאי בלי לתת דין וחשבון לחבריהם, הם "דה יורה בלבד". אז מה עדיף?

באותו אופן, אם לא משוחחים איתכם כלל ונותנים לכם כאן לשלהב יצרים זה בזה משל היינו ב-1789, אתם מתרעמים על כך שאיש לא סופר אתכם ממטר. אבל אם באים לשוחח איתכם כאן ובמקומות אחרים אתם מתרעמים על כך שאני עוסק בכיבוי שריפות כיחצ"ן. יחצ"ן של מי, בחייך. הצחקתני. באתי ברוח טובה ומתוך רצון אמיתי להידברות ואתה משיב לי בבוז. למה לי?

ובאותו אופן, כאשר אתם מתלוננים על רמת השיח בוויקיפדיה ומבקשים להיפרע מכל מיני גורמים בוויקיפדיה שמדרדרים אותו, אתם מבקשים למעשה יותר "אכיפה". אך כאשר אכיפה שכזו מופנית חלילה כלפי מי שאתם חפצים ביקרו, אתם מתרעמים על יד הברזל של "הכת השלטת".

אז ממה נפשכם? החפצים אתם בהידברות או במהפכות אלימות? ביותר אכיפה או בפחות? ובמפעילים/בירוקרטים חזקים שיכולים "לעשות משהו" לתיקון המצב או בכאלה שהם "דה יורה" בלבד?

בן טובים, מה איתך, אתה רק מספק פה את הקפה?

אנונימי אמר/ה...

הבעיה היא לא בשיטה, אלא בחלק מאוד מצומצם של האנשים בשיטה הזאת. לא צריך להיות גאון כדי לדעת מי "ראש הנחש" שבו צריך לטפל קודם כל. כנראה שטיפול בראש הזה יפתור חלק מהבעיות. הראל - לטיפולך.