על מיסודה של כריזמה

בוויקיפדיה העברית בירוקרט אינו אלא הרשאה טכנית המאפשרת לוויקיפד האוחז בה לבצע מספר מצומצם של פעולות שהמשמעותית ביניהן היא היכולת להעניק סמכויות של מפעיל מערכת לוויקיפדים אחרים. משך למעלה משלוש שנים, ממרץ 2004, היה דוד שי לבירוקרט היחידי של קהילת ויקיפדיה העברית ודי היה בכך, שכן שי נאלץ לעשות שימוש בהרשאות הבירוקרט שלו אחת לשבוע, לכל היותר. ביוני 2007 נפל דבר, וללא כל צורך ממשי נבחרו שני בירוקרטים נוספים, הראל ומגיסטר, לקבל את סמכויות הבירוקרט ולכהן לצידו של דוד שי. בשורות הבאות אצביע על כמה ממשמעויות והשלכות השינוי.

מרגע הקמתה של ויקיפדיה העברית היה דוד שי לאחד הויקיפדים הבולטים בה. במהרה היה למפעיל מערכת וחותמו ניכר בכל פינה של ויקיפדיה בתרומתו לערכים רבים. מלבד פוריותו, השקעתו ארוכת הזמן והמשמעותית ורוחב אופקיו, נהנה דוד שי ממעמד מיוחד בקרב חברי הקהילה הודות לכוח אישיותו וליכולתו לנווט את הקהילה בין משברים פנימיים וחיצוניים, ולנתב את האנרגיות הטמונות בה לאפיקים חיוביים של התרכזות בעיקר - כתיבת ערכים. כריזמה וירטואלית זו הקנתה לו יוקרה אישית חסרת תקדים, ואט אט החלו נהגים וכללים שונים בוויקיפדיה לייחס מקום מיוחד וסמכויות יוצאות דופן לבירוקרט, הוא דוד שי ואיש מלבדו. במקום להנהיג כלל שמלחמות עריכה שאינן באות לכדי פתרון בהדברות יוכרעו על ידי דוד שי, העדיפה הקהילה, בתבונה, לתלות את הפתרון במשרת הבירוקרט. סמכות מהותית יותר הייתה האופן בו ממנה הקהילה את מפעילי המערכת שלה בנוהג שהעניק במה פתוחה לכלל חברי הקהילה להביע את דעתם על מועמד מסויים, אולם לא מדובר היה בהצבעה, אלא בהמלצה שנועדה לסייע לבירוקרט, ולו לבדו, להכריע בשאלת המינוי או דחייתו. כך, בהדרגה, נוצרה זהות בין הרשאות הבירוקרט ובין דוד שי, והראשונה נהנתה מיוקרתו של זה השני.

ביוני 2006 נעדר דוד שי מכתיבה בוויקיפדיה מסיבות אישיות והעלה בעצמו את הצורך במינוי של בירוקרט נוסף, שיהיה בידו לשרת את הקהילה עם סמכויות הבירוקרט בהיעדרו של דוד שי. יוקרתו של דוד שי הייתה כה רבה, עד שמיד תמכו משתמשים רבים בהצעתו, ובשני המועמדים שהציע, וביקשו שפשוט ימנה אותם, מבלי לערוך הליך כל שהוא כלל וכלל. אף על פי כן, ועל דעתו של דוד שי, התקיימה הצבעה. בהתאם להמלצתו של דוד שי נבחרו שני המועמדים, והקהילה לא התבקשה להכריע ביניהם. איש גם לא העלה את האפשרות להעמיד מועמדים נוספים לתפקיד. שלוש סיבות גלויות היו לדבר: האחת היא רצונו של דוד שי שהבירוקרט או הבירוקרטים יזכו לתמיכה גלויה ונרחבת, על מנת לבסס את סמכותם; השנייה הייתה החשש שהצורך בהכרעה יגרור מחלוקות וקרעים בקהילה; והשלישית הייתה שכך ימנע שוב מצב בעתיד בו בירוקרט לא יוכל למלא את תפקידו מסיבות אישיות, ושוב יחסר בעל המשרה. סיבה נוספת, שלא נאמרה בגלוי, הייתה החשש להצביע כנגד מועמד, שבוודאי יתמנה ויהיה לבירוקרט, וכך אותו מצביע מסמן עצמו לדיראון עולם ועליו להשגיח על גבו הווירטואלי עד כלות כל הקיצים (הצבעת הנגד היחידה בהצבעה זו הייתה מצידה של משתמשת שהיה לה סכסוך אישי מר עם הראל, ואשר שבועות קודם לכן עזבה בטריקת דלת את הקהילה).

סיבות אלו מלמדות כמה דברים על אופן התנהלותה של קהילת כותבי ויקיפדיה העברית ועל אופייה:

1. הנימוק הראשון של דוד שי על הצורך בזכייה בקונצנזוס מלמד הן על כוחה הרב של ההצבעה על מנת לזכות בלגיטימציה, מחד גיסא, והן על ההכרה כי היוקרה שבסמכות הבירוקרט נובעת מדוד שי האיש, ואינה עוברת לאחרים בקלות רבה. שלא במפתיע הניסיון למסד את הכריזמה הוירטואלית של דוד שי נכשל. הבירוקרטים האחרים עומדים בפני עצמם אולם נדמה כי התפקיד עצמו, הבירוקרט, נחלש. עתה אין הוא נובע ומזוהה עם דוד שי לבדו, ונראה כי ממדיו התגמדו.

2. הנימוק השני שהביע חשש ליצירת קרע בקהילה מלמד על השבריריות והחשש מפני משברים. הדבר חריף במיוחד לאור גודלה המצומצם של הקהילה. למעשה, חשש זה הוא שעומד, לדעתי, בבסיסם של מספר ויכוחים מרים שהתגלעו במרוצת השנים בקרב חברי הקהילה. בכל פעם שעולה נושא כאוב, או בעל פוטנציאל משברי, ומסתבר בהצבעה (הדרך ללגיטימציה כאמור) כי רבים מגלים בו עניין, מייד מועלות הצעות פשרה שאינן פותרות את הבעיה, אלא דוחות אותה ומסתירות אותה. הפרדוקס הוא שהדבר קורה רק אחרי שכבר עשרות ויקיפדים הצביעו, הדיון התארך, נימוקים הועלו ומילים קשות הוטחו. כך שוב ושוב גם מתגלים קרעים, גם נוצרים משקעים של איבה, גם איש אינו מרוצה ונדמה לו שנגרם עוול, ובסופו של דבר, על אף מחיר כבד זה, הסוגיה גם לא באה לפתרונה. כמובן שאלו מאפיינים כלליים של דינמיקה רווחת, וניתן להצביע על הכרעות בנושא פורנוגרפיה, תאור ההתנחלויות או שימוש בשם המפורש כמקרים שכן הגיעו בסופו של דבר להכרעה.

3. אין ספק שמבחינה מהותית ויקיפדיה העברית לא זקוקה לשלושה בירוקרטים, גם לא לשניים. משום כך הנימוק השלישי (למנוע מצב של "נבצרות" בעתיד) אינו אלא ניסיון רטורי להסתיר סיבה אחרת, עמוקה יותר. דבר זה מלמד הנטייה הוויקיפדית להביע דעה בכל מחיר, גם כשאין מה להגיד. חמור מכך, הדבר מלמד על החשש העמוק לקרוא לילד בשמו, מה שמוביל אותנו למסקנה הרביעית.

4. הסיבה האחרונה, שלא נאמרה בגלוי, אשר נתמכת בתוצאות ההצבעה ובהיעדרם של מועמדים נוספים, מעידה על אווירה של פחד וחיסול חשבונות בתוך הקהילה עצמה. שורשי הדבר בדינמיקה הפנימית בוויקיפדיה מצידם של ויקיפדים רבים, ביניהם גם מפעילי מערכת ואנשים המפעילים רשתות חברתיות רבות משתתפים מאחורי הקלעים באמצעות הטלפון, המייל, ובעיקר המסנג'ר, היא נקמנית, קטנונית ובעלת זיכרון ארוך. ומי יעז לערער על אחד המועמדים, להתמודד מולם, או להצביע רק לאחד מהם ולשבור את הקונצנזוס? מי יערער או יעלה סימן שאלה כשמכונת גיוס הקולות המשומנת, חלקה הגדול מופעל בידי המפעילים עצמם – הרי יבוא יום ומכונה זו תופנה כנגדו? השאלה נוקבת ומדאיגה עוד יותר כאשר יודעים כי מאחורי הקלעים לפחות אחד מהבירוקרטים החדשים עוסק בפוליטיקה פנים ויקיפדית בהיקף מרשים. נושא זה ראוי לדיון נפרד ועל כן לא ארחיב עליו כאן. למותר לציין כי אין זו סביבה פוריה במיוחד לפתיחות מחשבתית.

השלושה הזדרזו להוציא מסמך הצהרת כוונות תחת הכותרת "יציאה לדרך חדשה" שבבסיסו נועד להביא לשקט תעשייתי ואשר כלל צעדים להעברת כוח ההכרעה מה"קהילה" לידי הבירוקרטים עצמם. אמנם את מדיניות השקט התעשייתי כאמצעי לניהול סכסוכים קידם דוד שי עצמו שנים ארוכות, אולם כשמוסמרה גישתו במסמך מסודר, אשר ביקר להעניק סמכויות נוספות לבירוקרטים, היא הפכה לעריצה במקצת. מדספוט נאור שדעתו נשמעת בגלל הכריזמה וההערכה, היא נכפתה בשמה של סמכות בלתי קיימת. למעשה בבסיסן של מרבית התגובות עמדה הנחה סמויה זו: אלו שטענו כי לא מדובר בשינוי דרסטי, ואולי אף בלתי מספיק, הם אלו המכירים זה זמן רב בעובדה המצערת שבפועל, גם אם לא בדין, קולם של ויקיפדים אחדים שווה יותר משל אחרים. מבחינתם אכן לא היה שינוי דרסטי. הסוג השני של התגובות מחה על עיגון רשמי של מצב זה, שכל עוד היה סמוי למחצה ניתן היה להתקומם נגדו, לפחות באופן רטורי.

וכך, מוסד מוצלח שנשען על אישיותו של דוד שי מוסד, וניסיון האצלת הכריזמה כשל. במקומו קיבלה קהילת ויקיפדיה העברית טריאומווירט מאולץ, סמכות ללא כריזמה, שמיהרה לגבות עצמה במסמך שיעניק לה סמכויות. לאן כל זה יוביל? ימים יגידו, אולם אני חושש לריכוזיות ולדספוטיזם שיובילו לקליקות ומחנות. הלוואי ואתבדה.