לא זה הדרך!

לאחרונה הזדמן לי לשוב ולעיין בקובץ המסות של אחד העם, "על פרשת דרכים". לצערי, לא זכיתי להיות בן הדור אשר בזמן שחבש את ספסל הלימודים "נדרש כמעט כל תלמיד להכיר כמה ממסותיו הידועות ביותר", כך על פי ויקיפדיה (את המידע הזה לא ניתן היה למצוא בוולפרם אלפא...). מרתקת במיוחד עבורי הייתה המסה המכוננת "לא זה הדרך!", שלשמחת הקורא העברי היא זמינה במלואה בפרוייקט בן יהודה (אם כי לפי מאמריו בעניין הלשון ספק רב אם שמה של האכסנייה המכובדת היה חביב על אחד העם).

כפי שניתן לקרוא בערך הוויקיפדי, קרא אחד העם למתן תשומת לב לגאולת היהדות, ולא רק להצלת היהודים, ובכך כונן את זרם היהדות הרוחנית. קריאה מעמיקה במסה הנפלאה תגלה שלמעשה יוצא אחד העם כנגד השעיטה הפרועה קדימה של חובבי ציון ואנשי העליה הראשונה, נגד הקמת "ותן הקולוניות המעטות והדלות שכבר ישנן" מתוך חיפזון, למען גיבוש תכנית מסודרת יותר, הנובעת מצרכי הכלל ומאורך רוח המשתרע אל מעבר לימי חייו של דור זה או אחר, ולהגיע לבנין הארץ בצורה בשלה. או אז יהיה עסיסו של הפרי נקטף מתוק עשרות מונים.

עניינן של השורות הבאות איננו בביקורת הציונות המעשית או חובבי ציון. אחרי הכל מי יודע, אולי אם הייתה ידה של הציונות הרוחנית על העליונה לא הייתה קמה מדינת היהודים ועדיין היינו ממתינים לשעת כושר להקים את מדינת היהדות. ואולי לא. כאן ברצוני ליישם את ניתוחו של אחד העם לוויקיפדיה.

לעתים נדמה שכתיבת הערכים בוויקיפדיה מונעת מאותן "תכליות חדשות, פרטיות", ולא מהסיבות האלטרואיסטיות ה"נכונות". ניתן לראות דוגמא קיצונית לכך בפרשת ההתארגנות לקידום המידע על דמוקרטיה ישירה שהתפוצצה לאחרונה. אולם אין הכוונה להטיות בלבד. כך, למשל, תאוות כבוד תמוה גורמת לוויקיפדים מכובדים להיכנס מדי זמן מה לאמוק כתיבת ערכים כדי לעלות בגורל ולהיות מונצחים ככותבי הערך ה-X ברשימה מגוכחת שלהוציא גרף גדילה איננה משרתת דבר. הספורדיות עלולה לנבוע גם מפרוייקטים קהילתיים חיוביים, כגון מתקפות איכות, אולם לאלו, לפחות, יש אפקט חיובי במשב רוח רענן שיש בכוחו, לעתים, לפזר את ענני הסופה הקהילתיים, ולהשיב את הצלילות למימי הביצה החברתית העכורים. לעתים כתיבת ערכים, קצרמרונים, מן היקב ומן הגורן היא אסטרטגיה מכוונת, כפי שנוהג להעיד על עיסתו אחד מראשוני הוויקיפדים העבריים חזור והעד. לגרסתו נועד ריבוי הערכים להגברת הנראות הוירטואלית של ויקיפדיה הצעירה, וכך למשוך קוראים וכותבים גם יחד. "אולם היכן הרוח, התכנית, ההתפתחות הטבעית?" שואל היה בוודאי אחד העם הדיגיטאלי את חובב ציון הוויקיפדי. התשובה ברורה: "מתוך שלא לשמה בא לשמה, ראה עד להיכן הגענו עד הלום.". אכן, נאה הטיעון, אולם את הנעשה אין להשיב, והשאלה איננה על לאן הגענו, כי אם אנה אנו הולכים.

היו שראו את הצורך ביד מכוונת כבר מימיה הראשונים של ויקיפדיה. כבר באוגוסט 2004 נפתח מיזם "בית השיטה" שנועד להבטיח את קיומם של ערכי הליבה בצורה שיטתית. כשלוש שנים ומחצה לאחר מכן, בינואר 2008, היו שביקשו לסגור את המיזם, ספק משום שהוא מילה תפקידו בהצלחה, ספק משום שרשימות הערכים הדרושים היגרו להן, במפוצל, למחוזות אחרים. הצל החיוור שנותר מהמיזם גווע לאיטו עם שתי עריכות מתחילת השנה האזרחית האחרונה עד לרגע פרסום שורות אלו. ניסיון אחר החל במחצית 2007 עם מיזם הערכים החשובים, שעל כשלונו תעיד רשימת הערכים הבלתי גמורה ומצב עדכון המיזם המפגר בכשנתיים. היטיב להסביר את בעיית היעדר השיטתיות אחד המשתמשים במרחבו הפרטי. כעת, לאחר שעורכי ויקיפדיה החלו זה מכבר לתכנן את חגיגות המאה אלף, ובכות יעשו כן, לא יזיק למיזם לו נשמעו עורכיו, האחוזים בבולמוס יצירה, לו היו קוראים את אחד העם ובוחנים עצמם לאור ביקורתו.

לנוכח מיזמים סתמיים לשיפור צדי הדרך או מיזמי פחחות ומתן ויאגרה וירטואלית (שהפלא ופלא לא ממש מספקת את הסחורה המיוחלת), לא נותר אלא לחזור על דברי אחד העם המבקר וטוען: "כי בחפצם לעשׂות גדולות בלא עת, עזבו את הדרך הארוכה של ההתפתחות הטבעית והורידו לעולם העשׂיה, באמצעים מלאכותיים, רעיון צעיר ורך, בטרם נתבשל כל צרכו, בטרם נתפתחו כוחותיו כראוי, ולפי שדחקו את הקץ, על כן לא עמד טעמם בם ופעלם אין ידים לו." "לא זה הדרך איפוא." הוא ממשיך. בו בזמן הוא אינו מטיף להרס הקיים, גם אם יש בו קילקולים: "'המשואות' האלה, אחר שכבר ישנן, אין אנו בני חורין אמנם להבּטל מתקונן ושכלולן כפי יכלתנו. אבל עלינו לזכור עם זה, כי לא מהן תקותנו להצלחת הענין בכלל". כלומר אינני רוצה להציב דברים אלו בהקשר החבוט של עיקר ותפל, מכלילנים כנגד מחקנים, ולשוב לשאלה הנצחית אם כתיבת ערך שולי באה על חשבון כתיבתו של ערך יסוד או לא. הקיים כבר קיים. כן, ערכים "אוכלים ושותים" פעולות תחזוקה ומכלים את זמן הקהילה, ואת רוח החסד השורה עליה, בויכוחים ומריבות. אולם לא זה העיקר.

כמו אחד העם שהכיר בהישגים הקיימים, גם אם לא היו לרוחו, ובד בבד לא ויתר על תקוות חזונו, אני מבקש להמיר את העריצות הדיכוטומית של ה"או" במעיין היצירה של ה"גם". יכתוב כל אחד על אשר יחפוץ, גם על אחרון בראשי העיר פחותת החשיבות ביותר באיסלנד, אבל חפצי הפיכת ויקיפדיה למקור מידע משמעותי (כלומר של מידע משמעותי) יתגייסו, יתאחדו, ויטו שכם לכתיבת ויקי א' בהתעלם מויקי ב'. זאת תנוח לה מדושנת עונג ומנופחת חשיבות עצמית מעוטת בשלל תבניות קלון לעד. אלו שטרם הבינו שחלף לו עידן הכמות, אם התקיים אי פעם, לא ישתכנעו לכתוב דברי טעם. על אלו שיודעים זאת לשנס מתניהם ולהתחיל בבניית השלד לבנין מפואר. המסד כבר קיים, אך המלאכה מרובה.

על הויקיפדים, שהם יצורים חובבי מספרים סמליים, למנף את חגיגות המאה אלף להקמת קונסטרוקציית ענק שאפתנית שראה את הדרך למצטרפים לבוא כיצד מתכננת קהילת העורכים להגיע לערך המאתיים אלף. דרוש עכשיו דיון עקרוני היכן תהייה ויקיפדיה עוד שנתיים וחמש שנים. במקום לשעוט למאתיים אלף, תוך פזילות לוויקיפדיות אחיות, יש לחשוב כיצד להגיע לשם. ולא נותר אלא לסיים בדבריו של אחד העם גם כן: "נשוב נא על כן אל הדרך אשר עמדנו עליה בתחלה בעת לדת הרעיון, ותחת להוסיף לו עוד 'משואות' חדשות, נשתדל, שישתרש ויתפשט הוא עצמו לרוחב ולעומק, לא בחַיִל ולא בכוח, כי אם ברוח, ואז יבוא יום אשר גם ידינו תעשׂינה תושיה..."