יום רביעי, 17 בפברואר 2010

נפקדים נוכחים

לפעמים אני חושב שאני צריך חשבון בטוויטר (אני לא חושב שקוראי מעריכים את המאמץ בכתיבת רשומות בבלוג ביקורתי). לפעמים אני רואה משהו קטן ורוצה להפנות אליו את תשומת הלב, בלי להעמיס עליו תלי תילים של פרשנויות מעמיקות. אז מכיוון שאין לי טוויטר, הנה רשומונת קצרצרה על אירוניה והערות נסתרות (שגם זה קצת אירוני, שכן אירוניה גם היא סוג של הערה נסתרת, אבל אחרת).

בדיון סוער על נושא אקטואלי הביע אחד המשתמשים את דעתו הנחרצת בתקיפות, וביקש לגייס לעמדתו את “שיחותיו עם ויקיפדים רבים וטובים מחוץ לויקיפדיה”. יפה. יש לו חברים. הם חושבים כמוהו. כעת הוא וארבעת ערכיו המומלצים דורשים בתוקף שעמדתם תתקבל!!!

כשהיינו ילדים הינו שואלים אחד כזה שמדבר ב”אנחנו” על מי הוא מדבר? עליו ועל התולעים? במקום זאת בחר משתמש אחר ללמד את הדרשן לקח ולהבהיר לו שלשיחותיו מחוץ לוויקיפדיה אין כל משקל, וכי הדיון מתנהל בדף השיחה – זה מה שמשנה. במילותיו הוא: “ככה זה, מי שמצביע משפיע, מי שמעדיף לקטר בצ'אט לא יכול להתלונן שלא מקבלים את דעתו. אין נוכחים נפקדים”. מילים בסלע, רק חבל שאין קשר בינן לבין האמת. בוויקיפדיה הנפקדים נוכחים מאוד.

משום כך, נהפוך הוא. לעתים קרובות מדי, ובעיקר בהצבעות, לא משנה מה נאמר בדפי השיחה או בדיונים. לא משנה עד כמה רהוטים הטיעונים ועד כמה חלשים טיעוני הנגד, בסופו של דבר עיסקאות אפלות נסגרות מאחורי הקלעים. במחשכי הצ’אטים ומאחורי הודעות דואר אלקטרוני נרקמות להם בריתות, מתקבלות החלטות ומתגבשות הסכמות.

והאירוניה כפולה, לא רק מכיוון שהטענה הפוכה לחלוטין מהמציאות, אלא גם כי דקה לאחר מכן אותו משתמש עצמו מצא לנכון לבקש בסתר את חברו להתחבר לאותו ערוץ אחורי לצורך בלתי ידוע, ואחרי שהתקבל האישור, למחוק את ההודעה הנסתרת. כך, גם כשהנוכחים מבקשים להיות נפקדים זה איננו עולה בידיהם, וגם כשמטיפים לנוכחות לעתים מעדיפים את הנפקדות.

14 תגובות:

אורי רדלר אמר/ה...

אהרן, יש כאן יותר מידי רמזים והקשרים ורמיזות וקריצים וקריצות - וקצת פחות מדי בשר. ה"ה שגינה תלונות בצ'ט ואחר כך פנה לצ'ט בעצמו אינו מעיד על כך שאינו פעיל או שההחלטות מתקבלות בסתר, בהכרח. אם אותו משתמש אכן אינו פעיל בעצמו (והרושם שנוצר הוא שהוא פעיל כמפעיל מערכת, ואינו כותב כמעט) - אפשר לומר זאת בפשטות.

מכל מקום, דגדג לי בקצה האצבעות לשאול אם צריך עכשיו להכניס את קטגוריה "להט"ב" למרדכי אלון. היה יכול להיות מאוד מעניין.

Tomer A. אמר/ה...

אכן, כל הכבוד לאהרן בן טובים על הגילוי המרעיש על כך שהכנסתי הודעה נסתרת בדף השיחה של איתי פרץ. לצערי, המסקנות הקונספירטיביות העולות מניתוחו אינן מתיישבות עם מה שקרה בפועל כפי שהודעה קצרה עם שאלה בדף השיחה שלי היתה עוזרת לברר. השימוש בהודעה נסתרת היה כדי לא לנפח את דף השיחה. אני מעדיף שיטה זו על פני דף שיחה בו יש הודעות רבות שבהן כתוב רק @ וזה היה נראה לי זול יותר מאשר שיחת טלפון. הסיבה שרציתי שאיתי יתחבר לצ'אט היתה כדי להגיד לו שלדעתי שגה באיזושהי פעולה שביצע כמפעיל. צר לי לגלות שבן טובים מבקש למנוע העברת ביקורת על מפעילים ואקח זאת בחשבון בעת קריאתי הביקורתית של רשומותיו הבאות.

אהרן בן טובים אמר/ה...

לרדלר שלום. אתה צודק, וזו הסיבה שבתחתית הרשומה מתנוסס ציון היותו "קצרמר", הוא מקוטלג בקטגוריית ה"קצרים" ובתחילתו אני מקשקשת קצת על "לו היה לי טוויטר".

שנית, לא נראה לי שהשיח עליו כתבתי עסק ב"נפקדים" במשמעות "לא פעילים", אלא כפשוטו - אינם מביעים את קולם בדיון, אלא בערוצים אחרים.

וזאת גם התשובה לתומר: בהנחה שאנחנו מאמינים לך, וזה ממש לא משנה בכל מקרה, אם אכן ביקשת לשוחח עם מפעיל אחר על פעולה שגויה שלו כמפעיל, אבל בחרת לעשות זאת בסתר והרחק מהזירה הציבורית, אין לך את היכולת לנפנף בכך ולטפוח לעצמך על השכם על שאתה מעביר ביקורת על מפעילים. אחדות השורות בין המפעילים והיעדר ביקורת פומבית שלהם זה על זה היא אחת מהבעיות החמורות ביותר הקשורות במפעילים. בפעולתך הדגמת זאת. בתחילת הרשומה דווקא לימדת מוסר נכון, רק כדאי שמי שנאה דורש - נאה גם יקיים.

אנונימי אמר/ה...

תומר בשביל מה לך להצטדק בבלוג של בן טובים? אתה איש טוב תומר. אם לבן טובים אין מה לעשות, ואין לו אומץ לכתוב את מה שהוא חושב בדפי שיחה תחת היוזר, אלא הוא בחר להשתמש בבלוג שיבושם לו. הוא שפן.

כמה שפחות כניסות, כמה שפחות תגובות הבלוג יירד מהאוויר.


ויקיפד פעיל

אהרן בן טובים אמר/ה...

זה תמיד משעשע לראות הטפה נגד אנונימיות תחת מעטה אנונימיות...

בניגוד למעודדת של המפעיל, למי שמעביר ביקורת על מפעילים, קבוצות של בעלי עניין ורשתות פטרונז', יש סיבה טובה מאוד לחשוש לחופש הביטוי שלו ושלא יתאנו לו בעקבות הביקורת. באווירה שכזו השימוש באנונימיות מוצדק ואף הכרחי. סדרת משתמשים ביקורתיים חסומים מדגימה זאת היטב.

אבל מה שבאמת עצוב הוא הגישה - נתעלם מהביקורת וככה תעלם גם היא. נגדף את המבקרים וככה לא נצטרך להתייחס לביקורת עצמה. הדחקה מתמשכת וחוסר נכונות מוחלט להכיר בצורך בשינוי, בשיפור, ברפורמה. דממה בתוך אווירת פחד איננה ביטוי להסכמה או לשביעות רצון, והיא מאפיינת ארגונים ומשטרים שקהילת ויקיפדיה לא הייתה רוצה, אני מקווה, להדמות אליהם.

אורי רדלר אמר/ה...

אהרן, אני לא יודע אם אני מסכים איתך (ועכשיו, אני לא יודע אם הכ"ף הסופית צריכה להיות שוויה או קמוצה - הנחתי הייתה ש"אהרן" זכר הוא וכנראה לא כי אם היא).

אני חושב שזנב הדיון שהתעורר כאן בנושא האופן בו מתייחסים לביקורת ו"מכילים" אותה מעניין כנושא בפני עצמו. יהיה מעניין לראות את התייחסותך לזה, אף כי הנושא כשלעצמו פוסט-מודרניסטי ברמות מרתיעות.

אנונימי אמר/ה...

בדרך כלל אני חושב שהניתוחים שלך מעניינים (וגם קולעים, בדרך כלל), אבל נראה לי שהפעם נתפסת לפינה קטנה וזניחה.

היו השבוע דברים יותר חשובים לכתוב עליהם, כמו הזובור של דוד שי, שאין לדעת עדיין מה השפעותיו על טיב היחסים הבינוויקיפדיים. או הצבעת המחיקה שנערכה בעניינו של מונח ספק קיים בשם ארכאולוגיה ירוקה או משהו כזה, שבו חבריה של הכותבת נחלצו לעזרתה והשאירו את הערך, אף שקרוב לוודאי היו הראשונים להציע את מחיקתו אם כותב אחר היה כותב אותו. שלא לדבר אם הכותב היה ונטורה.

יואש בן נפרטיטי אמר/ה...

אנונימי יקר, למה אתה אומר ,ש"חברות" הביאה להשארתו של המושג הלא ייחודי, לא מעניין ולא מוכר "ארכיאולוגיה ירוקה"? למה להכפיש ויקיפדים טובים בשיקולים לא עניניים? מדובר על "מטא-חשיבות"...

Tomer A. אמר/ה...

אהרון,
פעם שניה באותו פוסט מקבלים ממך מוסר כפול. למה לאנונימי שבחר להביע תמיכה אסור להשאר אנונימי? הרי כל מי שחס וחלילה מזדהה זוכה בבלוג הזה באופן מיידי לתיוג עם כוחות הרשע, חשד למעשים לא כשרים וקוראים לו חונטה ופטרונאז'.

מסתבר שרק לך מותר להעביר ביקורת... כשמישהו מעז להעביר ביקורת על הדברים שאתה כותב כאן אתה מיד תוקף אותו, קורא לו "מעודדת" ומתעלם לגמרי מהעובדה שדעתו לגיטימית בדיוק כמו דעתך.

ייתכן ויש בוויקיפדיה סתימת פיות ומשטר רודני, וייתכן שהמחשבה שבוויקיפדיה יש סתימת פיות ומשטר רודני שייכת לקומץ זניח של אנשים שרואים צל הרים כהרים. העובדות הן שיש לא מעט ויקיפדים שאינם מפחדים להעביר ביקורת ויש נוכחים נפקדים שכותבים בלוגים בשמות בדויים ומארחים את חבריהם המגיבים האנונימיים. הראשונים מעצבים את דמותה של ויקיפדיה לדורות והאחרונים מקטרים באופליין.

מעניין אותי איך נראים חייו של מישהו שחש פחד אמיתי להביע את דעתו העקרונית(!) עד כדי כך שהוא מעדיף להתחבא מאחורי שם בדוי עקב חשש מופרך לגמרי שמא חס וחלילה יחסמו אותו מכתיבה באתר אינטרנט.

אהרן בן טובים אמר/ה...

לתומר, כל כך הרבה טעויות בתגובה כל כך קצרה. אנסה להאיר את עיניך.

כל אחד יכול לבחור להגיב כאנונימי. אבל יש משהו מגוכח בביקורת שאומרת "למה לכתוב כאנונימי" אותה כותב אנונימי. זאת עוד יותר כאשר, כפי שהסברתי בתגובה הקודמת, למי שמבקר את המערכת והמפעילים בוויקיפדיה יש ממה לחשוש. למי שמבקר אותי - אין. מקסימום לא אסכים איתו. כמו שאני לא מסכים איתך. זה לא מוסר כפול.

בנוסף, הנה הביקורת עלי נשמעת ונכתבת. גם אותם חלקים שאני חושב שהם שגויים, מטופשים ואף מביישים את כותביהם (ולכם אולי מוטב לכבודם שיכתבו כאנונימיים). בוויקיפדיה, לעומת זאת, מוחקים תגובות, חוסמים משתמשים ומשתיקים ביקורת. לא תמיד. לא כולם. אבל זה בהחלט לא היוצא מן הכלל. גם מר חגי אדלר, שניצל לרעה את מערכת התגובות בבלוג על מנת לבצע אאוטינג ולאחר מכן להתנצל על כך בתגובה אחרת, יכול להמשיך ולכתוב כאן. לא אחסום אותו. פעם אחת צינזרתי תגובת ביקורת עלי מסיבות של סוב יודיצה, ובאמת הגיע הזמן לכתוב על זה.

אכן יש בוויקיפדיה קומץ משתמשים שמעבירים ביקורת נוקבת על המפעילים או על מבנה הקהילה. קומץ. לצידם יש שורת משתמשים שנחסמו על ביקורת שהביעו. אני לא מדבר על אלמוני או משתמש חדש שכועס על שמחקו לו ערך הבל ומיד מטיח בקהילה שחבריה רשעים, או טיפשים, או מהווים דיקטטורה, ונחסם חיש מהר. אני מדבר על משתמשים פעילים שמתישהו הפכו ביקורתיים מאות ומצאו עצמם בחוץ. זה מצדיק רשומה אחר על ההיסטוריה של הצנזורה, הביקורת ואולי אף השתקת האופוזיציה בוויקיפדיה, אבל כאן מספיק לציין את המקרים הקיצוניים והמובהקים ביותר של מלח השמיים, Asbl ופלח. אני לא בהכרח מסכים עם הביקורת שלהם או עם דרכם, אבל המקרים שלהם מראים שמי שביקורתי ביותר סופו להיחסם לצמיתות (אולי בצדק, אבל זה לרשומה בנושא). המקרה של עירא מראה שגם ביקורת שנכתבת מחוץ לוויקיפדיה היא עילה לחסימה בוויקיפדיה.

אי לכך, דבריך על "חשש מופרך לגמרי שמא חס וחלילה יחסמו אותו מכתיבה באתר אינטרנט" נובעים או מבורות, או מהכחשה, או מהטעיה מכוונת. אשאיר לך לבחור את המניע. באנשים שחוששים בוויקיפדיה להביע את דעתם העקרונית אתה נתקל יום יום. וגם אתה, אם נאמין לך, בחרת לבקר עמית על מעשיו בסתר, ולא בריש גלי.

לבסוף, יש כל מני דרכים לעצב את ויקיפדיה. אני דווקא חושב שלבלוג הזה יש השפעה לא פחותה מהצבעה כזו או אחרת. אתה חושב שלא - שיבושם לך.

אורי רדלר אמר/ה...

O sancta simplicitas. זה מה שעולה במוחי, אינטואיטיבית, כשאני קורא את דבריו של תומר א'.

אנונימי אמר/ה...

כוויקיפד לשעבר, נראה לי שיהיה די קל לעשות חיפוש ולעבור על דפי שיחה של משתמשים שהיו פעילים תקופה מסויימת ונחסמו/עזבו, וכך לאתר ולכמת (אולי גם לנתח) את המקרים בהם ננקטה אלימות קהילתית מאורגנת נגדם. כדאי לשים לב לכך שכמות האיומים בחסימה שבדיעבד הביאו לעזיבה - גדולה בהרבה מכמות החסימות בפועל - שהביאו לעזיבה.

2 המפתחות לתחילת חיפוש מסוג זה יהיו - נפח פעילות המשתמש (כתיבת כמות מסויימת של ערכים) + המילים "אזהרת חסימה" בדף השיחה.

בכלל, בוויקיפדיה העברית, טכניקות פשוטות של כריית מידע (ואפילו סתם קריאה במקומות מאוד ספציפיים) יחשפו הרבה מאוד.

גל אורן אמר/ה...

פעם ראשונה שאני פה.
אני חושב שאתה לא רק טועה ומטעה - אלא שעדיין לא מצאת את סבתא שלך. אז לך תחפש אותה שוב.

אהרן בן טובים אמר/ה...

גל היקר, תודה על תגובתך. ההצבעה הנוכחית בפרלמנט הוציאה ממך שוב את הפרימדונה שבך ועל כן ברור עתה שלא מדובר על כעס חד פעמי, אלא על דפוס התנהגות. סבתי נחה על משכבה בשלום, וסליחה שלא אחלוק איתך את הגוש והחלקה המדוייקים.