14 ביולי 2010
יומני היקר שלום,
יום הבסטילה! רעש הנפצים עולה באזני ונחירי מלאים את ריח אבק השריפה! הצרפתים הללו! הם יודעים איך לחגוג! לא עם פטישי פלסטיק מטופשים ובמת בידור עם כוכבי "כוכב נולד 34 - מודחי חצי הגמר". היש יום יפה מזה להתחיל מהפכה? בעוז שינסנו מותניים ויצאנו לדרך לא נודעת - להביא את בשורת ה"פשרה" לעמך-ויקיפדים.
ההתחלה חרקה קצת, נכון. מהצעה פשוטה המציעה לקיים הצבעת אמון לא מחייבת בפועל אחת לכמה שנים נאלצו לסגת לאחור ולהסכים לכך שרק מי שלפחות 60% מהמצביעים מתנגדים להדחתו ישאר בתפקידו. העובדה ש-39.9% מהמשתתפים חושבים שהוא לא ראוי לתפקידו והוא אינו זוכה לאמונם איננה רלוונטית. הרי הם אינם אלא קומץ כפויי טובה נקמניים ומונעים מתאווה אישית וקנאה. אספסוף שאין להתייחס לדעתו. עם הארץ הנוהה אחר נביאי שקר הכמהים להביא עליו אבדון. בו בזמן אכן יש כאן סכנה. הרי אם אנחנו הצלחנו לבלום רפורמה שוב ושוב בעזרת הרוב המיוחס המגונן עלינו, אולי גם הם יצליחו להדיח מישהו משלנו באמצעות 40%. טוב, צריך לקחת סיכונים בחיים. לפחות מנענו את המצב הלא מתקבל על הדעת שמי ששליש מהקהילה לא סומכת על פעולותיו כמפעיל לא יהיה כזה. אבסורד שכזה!
אחר כך כמעט ונחשפה התכנית. כל מני "נשמות טובות" העירו שיש להפריד בין הסעיפים. ככה יכול היה להיווצר מצב בו גם הורדנו את ההגנות שמונעות פתיחת הצבעות הסרת סמכויות כמעט לחלוטין, וגם לא קיבלנו את לב התכנית, היא הצגת הצבעת האמון חסרת המשמעות. מזל שכל חובבי המספרים הציעו לקבץ את ההצבעות לשני מועדים בשנה. גאוני! איך לא חשבתי על זה בעצמי! כך מובטח שבשבוע בו יש 8-12 הצבעות לא יתקיים דיון רציני ואמיתי באף אחת מהן. לאף אחד לא תהייה האנרגיה להשקיע בדיון אמיתי, בהצגת עובדות. ואם יעשה כן - איש לא יקרא זאת ממילא. גאוני!
גם הבירוקרטיה יכולה להיות מתסכלת. הנה ביצענו את הטקס הידוע של "איסוף חמשת החתימות" - אידיוטי, אבל כללי הטקס מחייבים. חתמנו אחד, שניים, ארבעה, וזהו. חיכינו חיכינו, בכינו בכינו, והחותם החמישי התמהמה מלבוא. בנתיים שוב התחילו להישמע קולות על פיצול והעניינים התחילו להתחמם. מה יהיה? איך זה שעל כל הצבעה טפשית עד היום היו חמש חתימות בשתי דקות, וכאן, אצלנו, חולפות השעות וחותם חמישי איננו בנמצא? מזל שיש קרובי משפחה ואחד מהם נקרא למלא את המניין. ובא שלום על ישראל.
זהו, יומני, אני עייף ומותש. מאבק איתנים עומד לפנינו. היד מתעייפת ועלי לשמור על גמישותה כדי שאוכל להטיח רפש בזריזות בכל מי שיעז להעביר ביקורת ולשלוף את הקלפים הישנים של קריאות להונאה תוך גיוס קולות משל עצמי. ההגנה הטובה ביותר, כידוע, היא ההתקפה. ולא שזה קל. אתה הרי יודע מהפעם הקודמת כמה קשה לכתוב בוויקיפדיה, במייל, במסנג'ר בסקייפ, באיי.סי.קיו ובטלפון בו זמנית. אני באמת מולטי-טאסקינג. מי אם לא אני צריך לקבוע איך תתנהל ויקיפדיה?
לילה טוב, ובהצלחה לנו, יומניקי!
יומני היקר שלום,
יום הבסטילה! רעש הנפצים עולה באזני ונחירי מלאים את ריח אבק השריפה! הצרפתים הללו! הם יודעים איך לחגוג! לא עם פטישי פלסטיק מטופשים ובמת בידור עם כוכבי "כוכב נולד 34 - מודחי חצי הגמר". היש יום יפה מזה להתחיל מהפכה? בעוז שינסנו מותניים ויצאנו לדרך לא נודעת - להביא את בשורת ה"פשרה" לעמך-ויקיפדים.
ההתחלה חרקה קצת, נכון. מהצעה פשוטה המציעה לקיים הצבעת אמון לא מחייבת בפועל אחת לכמה שנים נאלצו לסגת לאחור ולהסכים לכך שרק מי שלפחות 60% מהמצביעים מתנגדים להדחתו ישאר בתפקידו. העובדה ש-39.9% מהמשתתפים חושבים שהוא לא ראוי לתפקידו והוא אינו זוכה לאמונם איננה רלוונטית. הרי הם אינם אלא קומץ כפויי טובה נקמניים ומונעים מתאווה אישית וקנאה. אספסוף שאין להתייחס לדעתו. עם הארץ הנוהה אחר נביאי שקר הכמהים להביא עליו אבדון. בו בזמן אכן יש כאן סכנה. הרי אם אנחנו הצלחנו לבלום רפורמה שוב ושוב בעזרת הרוב המיוחס המגונן עלינו, אולי גם הם יצליחו להדיח מישהו משלנו באמצעות 40%. טוב, צריך לקחת סיכונים בחיים. לפחות מנענו את המצב הלא מתקבל על הדעת שמי ששליש מהקהילה לא סומכת על פעולותיו כמפעיל לא יהיה כזה. אבסורד שכזה!
אחר כך כמעט ונחשפה התכנית. כל מני "נשמות טובות" העירו שיש להפריד בין הסעיפים. ככה יכול היה להיווצר מצב בו גם הורדנו את ההגנות שמונעות פתיחת הצבעות הסרת סמכויות כמעט לחלוטין, וגם לא קיבלנו את לב התכנית, היא הצגת הצבעת האמון חסרת המשמעות. מזל שכל חובבי המספרים הציעו לקבץ את ההצבעות לשני מועדים בשנה. גאוני! איך לא חשבתי על זה בעצמי! כך מובטח שבשבוע בו יש 8-12 הצבעות לא יתקיים דיון רציני ואמיתי באף אחת מהן. לאף אחד לא תהייה האנרגיה להשקיע בדיון אמיתי, בהצגת עובדות. ואם יעשה כן - איש לא יקרא זאת ממילא. גאוני!
גם הבירוקרטיה יכולה להיות מתסכלת. הנה ביצענו את הטקס הידוע של "איסוף חמשת החתימות" - אידיוטי, אבל כללי הטקס מחייבים. חתמנו אחד, שניים, ארבעה, וזהו. חיכינו חיכינו, בכינו בכינו, והחותם החמישי התמהמה מלבוא. בנתיים שוב התחילו להישמע קולות על פיצול והעניינים התחילו להתחמם. מה יהיה? איך זה שעל כל הצבעה טפשית עד היום היו חמש חתימות בשתי דקות, וכאן, אצלנו, חולפות השעות וחותם חמישי איננו בנמצא? מזל שיש קרובי משפחה ואחד מהם נקרא למלא את המניין. ובא שלום על ישראל.
זהו, יומני, אני עייף ומותש. מאבק איתנים עומד לפנינו. היד מתעייפת ועלי לשמור על גמישותה כדי שאוכל להטיח רפש בזריזות בכל מי שיעז להעביר ביקורת ולשלוף את הקלפים הישנים של קריאות להונאה תוך גיוס קולות משל עצמי. ההגנה הטובה ביותר, כידוע, היא ההתקפה. ולא שזה קל. אתה הרי יודע מהפעם הקודמת כמה קשה לכתוב בוויקיפדיה, במייל, במסנג'ר בסקייפ, באיי.סי.קיו ובטלפון בו זמנית. אני באמת מולטי-טאסקינג. מי אם לא אני צריך לקבוע איך תתנהל ויקיפדיה?
לילה טוב, ובהצלחה לנו, יומניקי!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה