יום שבת, 21 באוגוסט 2010

ברירת הבודק

נפתלות הן דרכי הבודקים, וחונטות לרוב צובאות על פתחיהן להטותם מדרך הישר. אבל אל לנו להקדים את המאוחר ומעשה שהיה כך היה.

בבוקר אחד חשד משתמש אחד באחר כי הוא מפעיל בובת קש. התכבד וסר לדף הבקשות מהבודקים ושטח את בקשתו. החשוד ראה בבקשת הבדיקה קנטרנות, ובטוח בתוצאות אישר לבצע את הבדיקה ביודעו שלא יתגלה כל קשר. כחודש תמים התמהמהו הבודקים מלחרוץ גורלות ונמנעו מלקבל החלטה אם לאשר או לדחות את בקשת הבדיקה. התנהלות לא ראויה אבל גם לא יוצאת דופן. כאשר התחדש הדיון בערב שרבי אחד ביולי חזר בו גם החשוד מבקשתו הראשונה, דרש שיובאו טעמים לבדיקה, תאר אותה כהוצאת דיבה ואיים בפניה לייעוץ משפטי. או אז הגיע לשיחה משתמש הפוקד את דף הבדיקות לעתים תכופות והעמיד את החשוד המתגונן במקומו בדברי טעם שיש מקום להביאם כלשונם: "זכותו של משתמש לפנות לבודקים כדי לברר האם בחשדותיו יש ממש או לא. בדיוק בשביל זה אושרה הקמת מוסד הבודקים בוויקיפדיה העברית." מלים כדורבנות וחדות כקוצו של יו"ד. בסופו של יום חזר בו מבקש הבדיקה מחשדותיו, התנצל, והאירוע כולו נמחק, ולא אורכב, ושמור כעת בגרסאות הקודמות של דף הבקשות ממפעילים.

והנה חלף לו חודש. הצבעות הוצבעו, ארוחות נאכלו ורדיפת משמיעי קולות הביקורת בעיצומה. והנה, בקשה חדשה הוגשה לפתחם של הבודקים, והפעם הועלה חשד כי קיימת זהות בין משתמש ותיק פלוני למשתמשת חדשה אלמונית. התתקיים בדיקה? התמומש אותה זכות "של משתמש לפנות לבודקים כדי לברר האם בחשדותיו יש ממש או לא"? - לא.

כדי למנוע את הבדיקה התקבצו להם ויקיפדים מספר, שלפני ימים אחדים ישבו עם החשוד סביב אותו שולחן, וזו להם הופעתם הראשונה בדיוני הבדיקה. כך משיבים המגוייסים החדשים את שוויים של דמי האתנן המטאפוריים ששולשלו לידם. הבודק החדש, איש החונטה שהוחדר למוסד הבדיקה, הזדרז גם הוא למלא את חלקו בעיסקה וסרב לבקשת הבדיקה של חברו.

טיעון אחר שהועלה היה שמכיוון שהחשוד מצהיר על עצמו כדתי, ואילו המשתמשת השנייה ערכה בשבת, לא יכול להיות שמדובר באותו אדם. ההנחה העומדת בבסיסה של טענה זו היא שהמשתמש שהצהיר על עצמו כדתי הוא אכן דתי, ושאדם דתי לא מסוגל לעבור על קיום המצוות, ושדי בכך כדי להוכיח שאין זהות בין המשתמשים. לא רק זאת אלא גם שעצם המחשבה שאדם דתי מסוגל לבצע התנהגות לא ראויה, ואפילו כזו שאיננה עולה בקנה אחד עם חובותיו הדתיות, היא פוגענית ובלתי מתקבלת על הדעת. שהרי אדם דתי טלית שכולה תכלת הוא, ובמעשיהו אין אגף לשומרי מצוות.

בדמיון מפתיע בין שתי הפרשיות גם בזו השנייה טען החשוד כי בהוצאת דיבה מדובר ואיים (וחזר בו מאוחר יותר) כי יפנה להתייעץ עם עורכי דינו. אולי כדאי היה שמישהו היה אומר לחשוד המתגונן-תוקף את אותם הדברים שאמר המשתמש המכיר את נהלי הבדיקה ואת מהות המוסד כי : "זכותו של משתמש לפנות לבודקים כדי לברר האם בחשדותיו יש ממש או לא. בדיוק בשביל זה אושרה הקמת מוסד הבודקים בוויקיפדיה העברית." זאת, כמובן, בתנאי שהמועמד לבדיקה איננו דתי, ואיננו יושב בארוחות עם חברי רשתות חברתיות חזקות יותר מאלו של מבקש הבדיקה.

יום שבת, 7 באוגוסט 2010

דייסת סבתא

"סבתא בישלה דייסה. נתנה לזה, נתנה לזה, נתנה לזה, נתנה לזה, נתנה לזה, נתנה לזה, נתנה לזה, נתנה לזה, נתנה לזה, נתנה לזה, נתנה לזה, נתנה לזה, ורק לזה לא נשאר."

הייתי רוצה לכתוב כאן שסוכן חשאי הצליח לקבל הזמנה אקסקלוסיבית לאורחת גורמה שארגנה רשת הפטרונז' בניסיון לגייס כוחות חדשים לשורותיה. לצערי זה לא נכון. במקום זה מספר תודות פומביות בשניים-עשר דפי שיחה מעידות על ארוחת ערב בה השתתפו, ככל הנראה, שלושה-עשר ויקיפדים-סועדים לכל הפחות. חלק מהמסובים משתייכים במובהק לרשת פטרונאז' ותיקה ופעילה. חלקם מגוייסים חדשים. אולי נכתבו התודות בתום לב מתוך נימוס בסיסי (ועל כך בוודאות תבוא נזיפה גם תבוא), ואולי חלק מהמגוייסים בכוח לא ממש אהבו את מה שראו וזו דרכם ליידע את שאר הקהילה על שהתרחש בבית קט בסוף חודש יולי אחד, לספירתם.

תמיד משמח לראות קמפיין מנוהל היטב. גם כשמטרתו מפוקפקת ניתן להעריך עבודת שטח ראויה. והנה הרשת המבקשת להתרחב פונה ביעילות לבני שני המגזרים בעלי ייצוג הייתר המובהקים ביותר בקהילת כותבי ויקיפדיה: חרדים/דתיים והומוסקסואלים. דפוס גיוס נוסף הוא פנייה למשתמשים פעילים ונייטרליים, שנתפסים כמאוזנים ולא מחנאיים, שגיוסם (והכחשת הגיוס) יסבו תועלת כפולה לרשת הפטרונז'.

דפוסים אלו חושפים דבר נוסף. לא מדובר על התארגנות אידיאולוגית, דוגמת המבקשים לקדם עריכה ציונית בוויקיפדיה ועורכים קורסי הכשרה לשם קידומה של השקפתם הפוליטית, למשל, אלא בתאוות כוח בלבד. עוצמה לשם שימור עוצמה. שליטה לשם שליטה. פניה המכוערים ביותר של הפוליטיקה. כל פוליטיקה.

טוב, לא לגמרי מדוייק. אין מאחורי המתארגנים אידיאולוגיה חוץ-ויקיפדית, אבל בהחלט יש להם אג'נדה פנים-ויקיפדית די ברורה. מחנה משותף אחד לכל הסועדים הוא התנגדותם לרפורמה אמיתית במעמדם של המפעילים ונהלי מינויים והדחתם. כל המשתתפים, ללא יוצא מן הכלל, התנגדו לכך בפרלמנט (כולל זה שהצבעתו נמחקה בשל היעדר זכות הצבעה), ואולי הפארסה האחרונה (ראו חטיפת אתר זה בידי כותב יומנים מסויים) בנושא המחישה להם שטרם נאמרה המילה האחרונה במאבק שבהתנגדותם לו הם מאוחדים.

ועל מה דיברו שם, בין בליסה לגריסה, בין גרגור לכרסום, בין גיהוק לשיהוק? כנראה שעל החדרת אחד מאנשיהם למוסד הבודק אחרי כישלונו להיבחר כמועמד יחיד כשבוע קודם לכן. התבוננות בדף ההצבעה מגלה כי כמחצית (6) משלושה-עשר הסועדים הצביעו בעד מועמד רשת הפטרונאז'. כמחצית (6) לא הצביעו כלל, מהם המועמד עצמו שהדבר נמנע ממנו ואחד ללא זכות הצבעה. ואחד בלבד הצביע למועמד אחר. זאת מבלי לספור חברים אחרים ברשת הפטרונאז' שאולי לא טעמו מהתרקובת בגלל התחייבויות אחרות, אבל נאמנותם המחנאית לא מוטלת בספק. נראה שמי שניבא, כשהמאזן בין המועמדים המובילים היה 20 על פני 18, שמועמד הרשת "יגיע למספר המצביעים הנדרש הכי מהר" הוא לא כתב דברים בעלמה, וערבויות הופקדו בידו ימים ספורים קודם לכן. לא לחינם כתב סועד אחר כי הוא מצביע למי שהתרשם ממנו באופן אישי (מעל שולחן ארוחת ערב בחוג בית). כיצד חדר קריטריון ההכירות לקהילה וירטואלית? לשם כך מקיימים חוגי בית פרטיים לסועדים אקסקלוסיביים. חשבון פשוט יגלה שללא תמיכת חוג הבית לא היה נבחר המועמד אותו קידמה רשת הפטרונאז'.

ולמה זה חשוב? שיאכלו. שידברו. שיצביעו.

זה חשוב כי הם בהחלט יכולים לחגוג ניצחון קטן בארוחת קינוחים נוספת. כעת בידם גישה ישירה לכלי היחיד שיכול לעקוף את האנונימיות של עורכי ויקיפדיה. ידעו העומדים בפרץ כנגד הגל העכור המאיים לשטוף את הקהילה כי האנונימיות שלהם פרוצה ולמעשה עוד מספר ימים לא תתקיים עוד. אין שום סיבה לחשוד שרשת הפטרונאז' ונציגה ישמרו על כללי האתיקה המתבקשים. אלו לא הפריעו להם בעת הצבעה בבובות קש בפרלמנט בעבר. בעת ניסיון הצבעה ללא זכות הצבעה בפרלמנט. ובעת ניסיון למנוע הסרת סמכויות של מפעיל-חבר באלימות וירטואלית ובאמצעים פסולים. האתיקה המפוקפקת שגילו עד היום וחוסר בחילתם בכל אמצעי לבצר את כוחם מבטיחה שכעת לא יהססו לעשות שימוש בכלי החדש שנפל בידם.

בתאבון!

יום שני, 2 באוגוסט 2010

מכתבים לעצמי VI

2 באוגוסט 2010

ליומן שלום,

אל תתפלא על הטון הענייני ועל הברכה הקרירה בה קידמתי אותך הפעם. הנימוס הלקוני אף הוא למעלה מהמגיע לך. מסתבר שאינך איש סוד ואת רזי חשפת בפומבי. הנה, בפעם האחרונה שגיגלתי את עצמי גיליתי לתדהמתי שרשומותי בכמוסות ראו אור במין אתר לא מוגדר ששם לו למטרה לבקר את הנעשה בוויקיפדיה, ממלכתי הזעירה. אני נבוך. נבגד ומאושר!

יומניקו. כעסתי עליך זמן רב ולכן גם העיכוב, ושלא תחשוב שאעבור על זה בשתיקה (שלא תתלונן לי על המנעול שמיד אתקין על כריכותיך הבוגדניות), אבל דווקא משום שהולכת אותי בכחש נמצא מזור לליבי הפצוע ובגידתך העלתה ארוכה על כבודי השדוד. אולם אל לנו להקדים את המאוחר.

אודה ולא אבוש. ככל שהתקדמה לה ההצבעה בפרלמנט, שטפו גלי הייאוש את חופי ונשאו עימם חזרה לים את התקווה שנחה עליהם בעבר כלא הייתה עוד. ציפורי האכזבה קיננו בסדקי ובנקישות מקור טורדניות דלו פיסה אחר פיסה את הציפיות הנכזבות. נחשול משטמה הציף את ערוצי תקוותי והותיר אחריו שלוליות מצחינות של קינאה שקנו להן שביתה בגבי החרבים. תחבולותי הפכו לנחל אכזב. כיצד זה טחו עיני חברי מראות את הבשורה הגדולה שאני מציע להם? אני מציע להם יציבות, סמכות, שקט, ובתמורה מבקש שלא יבלבלו לי ולשאר המפעילים את המוח ויטרידו אותם בזוטות. כל שביקשתי הוא לטוות רשת חמקמקה של אשליות שתעניק ביטחון לבעלי השליטה באמצעות הונאה מתוחכמת בדמות הצבעות שווא של מתן אמון תקופתי. הייתכן שעיניהם חדרו את ה"עירפול"? הרי כחצוי ויקיפדי הייתי ולאולימפי נדמתי, ומסתבר שכרונוס שבר את הכלים ופיזר את המסך שהסתיר את מזימותינו זמן כה ארוך. היש תקווה עוד?

ואז גיליתי את בגידתך, יומני. דחף אחז בי וחשתי רצון עז להשליך אותך מצוקי דובר הלבנים, ואז לקפוץ אחריך. גיליתי תהומות חדשים בנפשי. קוננתי על אבדן האמון לא פחות מאשר על מזימתי שהופרה. התפלצתי בקרבי שבעתיים כשראיתי שזבי חוטם מעיזים להגיב באותו אתר בגידה, מעיין wiki-leaks-wiki, על הגיגי הכמוסים. והנה. דווקא אז. במחשכי יאושי. ברגעי השפל הגדולים. נצנץ לו שביב של תקווה.

סוג של חוצפן. מר נפש שונא מפעילים. סכסכן וחתרן בלתי נלאה הגיב לדברים שכתבתי ב-18 ביולי. איכר בור זה הציע ניתוח מעניין להתרחשויות. אחרי הכל, כמו שרייצ'ל לימדה אותי, גם בני תמותה רגילים יכולים לעתים לראות את הדברים בבהירות, ואף בבהירות גדולה יותר מאיתנו, החצויים בני האלים. את נבואתו יש לצטט במלואה:


"המציע נמצא במצב של win-win. גם אם ההצעה תיכשל הדבר יביא לו תועלת רבה. לדעתי, אף רבה יותר מאשר אם ההצעה תעבור. ראשית כל, המצב הקיים ייוותר על כנו (שזה מה שהוא באמת רוצה), ושנית, הוא תמיד יוכל לטעון (ואנחנו הולכים לשמוע את זה כל כך הרבה) שהנה הוא הלך את כברת הדרך, הציע "פשרה הוגנת" והצד השני נותר בסרבנותו העיקשת, ולכן אין להעלות את הנושא הזה יותר לעולם".
 אני מתבייש להודות שלא חשבתי על כך בעצמי. אני יודע שהשפלים באויבי החותרים להריסתה של וויקיפדיה רואים בי רב רב תחבולות ואמן הונאה המסוגל לכל מעשה שפל. הם צודקים. אבל על זה לא חשבתי. והנה, אותו בן בליעל שפרסם את רזי שלי היה כבלעם: בא לקלל ויצא מברך. טרפוד מזימתי יצר מצב חדש לחלוטין. לא רק שהצעתי המאיסה את נושא הרפורמה על השקולים שבין הוויקיפדים שישבו על הגדר, והרי חוסר נכונות לשנות את המצב הקיים היא עמדה המשרתת את מבנה הכוח הנוכחי, אלא גם שניתנה לי תחמושת רטורית רבת עוצמה לסיבובים הבאים: אוכל לטעון בלהט שהייתי מוכן לפשרות (שהרי לא משנה כמה פעמים הם מראים שלא בפשרה מדובר, מצביעים פתאים מציינים זאת שוב ושוב - השקר משתלם, אם חוזרים עליו מספיק פעמים) ואילו הם מתבצרים בעמדתם הקיצונית.

העימות כולו השיג דבר נוסף. הדיון הסתיר אמת אחת שגילוייה היה מזיק לי. הנה בזמן שאנו התקוטטנו על השערות תיאורטיות מה יקרה אם המפעילים יעברו ביקורת, אפילו כזו מזוייפת, הסיט הדבר את תשומת הלב מכך שבאותו זמן מפעיל אחר אכן צלח ביקורת. ולא סתם מפעיל, מהכוחניים שבמפעילים, מהשנואים שבהם. כזה שהפך סמל ליוהרה. לפסקנות. להתנשאות. והנה הוא, כשעמד בפני ביקורת וסכנת הסרת הרשאותיו, זכה בתמיכה גורפת. אולי ההמון הנבער לא רוצה בעצם את ראשם של המפעילים, רק ללמדם מעט ענווה. אולי הוא לא מרוצה מהם, אולם אין בו את הנכונות להחריב את ויקיפדיה בשם מסע חיפושים עקר אחרי אידיליה מפעילית. אולי לא על חוק הברזל של האוליגרכיה מדובר ואין כאן אליטה חדשה המבקשת לרשת את זו הנוכחית. אבל טוב שנמנע דיון בתוצאות הצבעה זו. אולי החוששים מביקורת היו מהססים. אולי המתנגדים הנמרצים המפחדים מגילוי ערוותם היו מקבלים קצת ביטחון עצמי, שהיה מאפיל על היעדר יושרתם ועמוד שדרתם הרכרוכי.  אבל לא. ניצלנו.

אז זהו, יומניקו. מעז יצא מתוק. בגידתך (ושלא תחשוב שסלחתי) הפכה תבוסה בקרב לניצחון במערכה כולה. יהיה טוב!