יום חמישי, 15 ביולי 2010

מכתבים לעצמי (II)

15 ביולי 2010

הלו יומניקו, מה נשמע?
איך אתה מעביר את היום במגירה? כל היום שוכב לך, מהרהר מחשבות נוגות, או אולי מסתלבט עלי ועל מחשבותי הכמוסות. לא יפה, יומניקו. מזל שאתה שותף סוד נאמן ואיש מלבדך אינו בוחן את צפונות לבי.

אצלי דיכאון. תודה באמת ששאלת.

דבר ראשון, אין כמעט מצביעים. פחות משלושים ויקיפדים הצביעו עד כה. אפילו בהצבעת מחיקה על איזה שדרן עלום שם מתחנת רדיו איזורית שמשדר באישון לילה לחתולים המחשבים את קיצם לאחרון יש מצביעים רבים יותר. ושלא נדבר על כך שהם מצביעים לא נכון! 

דבר שני, אין דיון, אין ויכוח, אין הרמות להנחתה. ואני התכוננתי כל כך. אתמול אחרי שכבתי לך רשמתי נאום חוצב להבות מדוע הצעתי היא "פשרה". למזלי ההסבר הארוך מהמזנון מדוע לא כך הם פני הדברים לא הועתק לדיון ההצבעה עצמו. הקפדתי על כל השטיקים: הסברתי ארוכות מדוע מי שלא תומך בי תבוא המארה על ראשו ויש לבחון בציציותיו כיצד הצביע בעבר, כלומר כיצד יצביע בעתיד, ולהשתיקו לעד על שום שלא תמך בשינוי העמוק והמהותי אותו אני מציע. איך הם לא רואים זאת? הרי ויתרתי על כל כך הרבה למען ריצויים. הלכתי לקראתם כברת דרך לא מבוטלת. הרי בעבר התנגדנו לכל שמץ של ביקורת או פיקוח, ועכשיו אנו מציעים שפעם בשנתיים נשחק בכאילו מבקרים ונשחרר קצת קיטור. הרי זה מה שהם בעצם רצו, לא? לשחרר קצת קיטור.

ובכל זאת הייתה קרן אור קטנה אתמול. כמה התבדחנו במסנג'ר, חברי ואני, כשאחד המצביעים נימק נחרצות את התנגדותו לריבוי הצבעות, וכלל לא טרח לקרוא את ההצעה עצמה שמדברת על ריכוז הצבעות כך שאיש לא יוכל לקיים באמת כעשרה דיונים במקביל. כמה דוגמטיים הם האנשים שהם מצביעים אוטומטית בלי לבחון אפילו על מה. האיש לא הכחיש או עשה טררם אלא התייחס לכך בהומור עצמי שפירק את האווירה המתוחה. זה היה מצויין. אם היינו עושים מזה סיפור מישהו עוד היה שם לב ושואל אם בהצבעה יחידה בפרלמנט שנוגעת לעשרות מפעילים ולכלל הקהילה אנשים מצביעים בלי לדעת על מה, אז איך יראו הצבעות האמון שיתקיימו אחת לחצי שנה על עשרה מפעילים במקביל? האם יש למישהו ספק שבמקרה כזה כל ההליך לא יהיה אלא הצבעה מחנאית ואוטומטית? אבל ניצלנו. אף אחד לא שאל את השאלה והמתח התפוגג.

טוב, די. נהרס לי כל מצב הרוח. אני אנסה להיות אופטימי, אחרי הכל יש עוד כמעט שבוע. בסוף השבוע המתקרב ניפגש כל החבר'ה הקבועים ונדבר על העניין. "נטכס" עצה.  שים לב יומניקו, אתה הרי אמון על המילה הכתובה ואני חושש מעין הרע. נטכס, כלומר "נחפש" עצה, אבל לא "נעוץ" עצה, שהרי נאמר - "עוצו עצה ותופר". בכל זאת למדתי משהו מזה עם בובות הקש שלו.

ואפרופו אופטימי, שמת לב איך שיניתי מירוק מרגיע (עאלק) של מחלקת אישפוז סגור ללבן נקי של דף חדש, רענן, עם בעלי כנף צחורי מקור, מלא תקווה (שהעופות האציליים הללו יגמרו אצלי על שיח בצלחת)?

יאללה, יומניקו, אני זז. יורד לחומוס של ליל כוכבים. לילה טוב.








3 תגובות:

ויקיפד לשעבר אמר/ה...

אכן משעשע. מצפה לפרק הבא.

בדיוק היום שאל אותי חבר אם ויקיפדיה חסרה לי ועניתי שכן אבל בתצורה הנוכחית עדיף לי להישאר בחוץ. מעניין אם אני ושכמותי יהיו בפנים - האם אלו שמושכים היום במושכות ירצו לצאת.

מה שעוד מוסיף להתלבטות זה שמבחוץ רואים עד כמה הגרסה העברית עלובה יחסית לאנגלית. מצד אחד עושה חשק לשנות אבל מצד שני המלאכה רבה מדי.

אורי רדלר אמר/ה...

טוב שאתה כאן, כי אחרת אפילו לא הייתי יודע על כך שיש הצבעה. זה ניטשה אמר שההיסטוריה חוזרת על עצמה פעמיים: פעם כטרגדיה ופעם כפארסה?

אביעד (המקורי לשעבר) אמר/ה...

שמחתי לראות שחזרת לכתוב. תמיד כיף ומחכים לקרוא את הטורים שלך, גם אם לא תמיד אני מסכים עם מה שאתה כותב.