יום שני, 5 באפריל 2010

ושיננת לבניך

כסרח עודף מהפיוט הוויקיפדי המשעשע, בו בכמעיין חד גדיא הועברה חסימתו של אחד, שהיה במלחמת עריכה פוליטית עם מפעיל, ממפעיל אחד למשנהו כדי שכולם יוכלו לגלגל עיניים ולומר שהנה טכנית נחסם הנער בידי מישהו אחר, ולכן ניתן לארכב את תלונתו בתהום הנשייה ושיגיד תודה שלא חוסמים אותו ליותר זמן, למדנו על עוד היבט בו ויקיפדיה דומה להגדה של פסח.

בדף שיחתו של החסום המשועשע נקבצו ויקיפדים שונים כדי ללמד מוסר ולעוץ עצה זה לזה, ולספר בזכות ידיו של המפעיל הפוליטי החוסם כל הלילה. והנה בא לו אחד המפעילים והתרעם, התקומם ותבע את עלבונו הקיבוצי על כך שוויקיפד התייחס למפעילים בתואר "פועל ניקיון". מיד ניתנה לו תשובה אחת, שגויה לחלוטין, שהכינוי הוא מטפורה למאמצי המפעילים לשמור על נקיונם של הערכים. גם כשהמטפורה השתבשה (אני לפחות לא מוחק את התריסים ולא חוסם את הפאנלים פעם בשבוע), נערך דיון משעשע (הפעם באמת) בין שני המלומדים על מקורותיו הבלשניים של הביטוי. המשיכו ודרשו כל הלילה עד שבאו תלמידותיהן וקראו כי הגיע זמן קריאת שמע של שחרית, שכן כולם טועים, הם לא מצחיקים, והנה ביורוקרט בכבודו ובעצמו, ולא סתם ביורוקרט, הראשון לוויקי-ציון, כבר עשה שימוש במושג לפני עידני עידנים (קרי: לפני שלוש שנים). נחתם הגולל ונפתרה הסוגיה.

אבל הציטוטים ללא הקשרם - מטעים. לא מדובר בכינוי תמים, אלא בביטוי שנולד כקו הגנה כנגד הניסיונות להגביל את כוחם של המפעילים. ליתר דיוק, את אחיזתם האינסופית בהרשאותיהם. או אז נאלצו המפעילים למתג עצמם מחדש - לא עוד צווארון לבן, אלא אנשי צווארון כחול אנו! אין אנו "מנהלים", אלא "פועלי ניקיון"! אין אנו נהנים ממשמני הארץ ומכוח בלתי מוגבל (למשל לחסום את בר הפלוגתא הפוליטי שלי ולקבל גיבוי מהקולגות) אלא מלכלכים ידינו אנחנו, ובהתנדבות! כך, נולד הביטוי ככלי שכנוע בידי ההגמוניה שאין היא הגמוניה כלל.  והנה בא דור שלא ידע את יוסף, מפעיל ינוקא שלא מכיר את ההיסטוריה ואשר הפנים את מנעמי התפקיד, ואיש לא סיפר ל שהוא אמור להצטנע ולהכחיש את מעמדו כדי לשמר את מסך העשן של הנושא בנטל, המתנדב הסובל.

אולי כדאי שמישהו יחנוך מפעילים צעירים וילמד אותם את רזי האיגוד המקצועי. אולי כדאי שתהייה להם מעין הגדה של פסח המלמדת אותם את תולדות עיסוקם. ואולי לא יזיק אם במקום זאת פשוט יגדלו המפעילים עמוד שידרה ויתחילו לנהוג ביושרה זה בזה, בגלוי, בפומבי, כך שלא יהיה עוד צורך במסיכות של עובדי כפיים ובמטפורות של פועלים - הדבר פשוט יהיה גלוי לעין כל.

יום ראשון, 4 באפריל 2010

ויקיפדיה לפסח

חג גדיא, מלמדת אותנו האנציקלופדיה החופשית, הוא "פיוט קליל שנכתב במקורו על מנת לשעשע את הצעירים, ו... כוונתו לסיים את הסדר מתוך שמחה... השיר מתאר שרשרת של גורמים שונים בעולם, שכל אחד חזק מקודמו וממית אותו."

והנה לרגל החג, ביקשו הוויקיפדים גם הם לשורר "פיוט קליל" על מנת להשתעשע ולהראות כיצד גם בוויקיפדיה יש "גורמים שונים... שכל אחד חזק מקודמו וממית אותו". מפעיל המערכת הימני חוסם את העורך השמאלני אתו הוא נמצא במלחמת עריכה ובוויכוח מתמשך במספר ערכים ומראה את נחת זרועו. משקולות המחאה נשמעים בא מפעיל מערכת שני, חוסם בעצמו את החסום והפלא ופלא - נפתרה הבעיה. החסום כבר לא חסום בידי המפעיל הימני הראשון, הסיבה הטכנית לפתיחת הדיון בבירורים הוסרה, ואפשר לעבור הלאה. כעת מוחים נגד החסימה השנייה. כמו שסיכם יפה מפעיל מערכת אחר: "כך או כך, הדיון הזה סגור מפני שהחסום אינו חסום על ידי עוזי נכון לעכשיו, ואיננו דורשים התנצלויות ממפעילים. אני מארכב". מאימתי מתנצל שונרא בפני גדיא? תאורכב המחאה יחד עם קערת הסדר לשנה הבאה.

כשיגברו קולות המחאה כל שצריך לעשות הוא שמפעיל מערכת שלישי יחסום את החסום הראשון ושוב נתחיל מהתחלה, שכן הסיבה הטכנית השתנתה. וחוזר חלילה. חג גדיא-אה-אה, חג גדיא. תם הפיוט וכולם שמחים.

 ההגדרה הוויקיפדית מסיימת בתיאור מוסר ההשכל של השיר: "המסר הברור מן השיר הוא כי אלוהי ישראל הוא השולט והמנהל את העולם ואת ברואיו." ומהו מוסר ההשכל של הפיוט הוויקיפדי המשעשע?