הכל בגלל כדור קטן הכל בגלל כדור

מפרסתו הימנית,
של סוס קרבות דוהר
בבוקר צח וזיווני,
נפל פתאם מסמר.

הכל בגלל מסמר קטן
הכל בגלל מסמר.

אז פרסתו הימנית,
של סוס קרבות דוהר
נפלה גם היא,
נפלה גם היא
כנפול אותו מסמר.

הכל בגלל...

צלע על רגל ימנית,
אז סוס קרבות דוהר
וחץ מהיר ופחזני,
ביתר אותו ביתר.

הכל בגלל..

נפול נפל אז הרוכב,
מסוס קרבות דוהר
והאויב, והאויב
קדימה הסתער.

הכל בגלל...

הובס הקרב נפלה העיר,
כסוס קרבות דוהר
וכל השיר, וכל השיר -
חדל בגלל מסמר.

הכל בגלל...

 בכתבות רבות, בארץ ובעולם, סופר על קורס העריכה הציונית בוויקיפדיה של מועצת יש"ע. ויקיפדים ותיקים חברו למאמץ המאורגן להטות פוליטית את ויקיפדיה, ועל אף התממותם כי מדובר בקבוצת אנשים שוחרי טוב שלא הטייה בראש מעיניהם, אלא תרומה מאוזנת, נראה כי מעטים בלבד, אם בכלל, השתכנעו מהערכתם האופטימית את צאן מרעיתם. והנה, מספר שבועות לאחר תחילת הפרוייקט, מסתבר שעדר הכבשים הוא אולי לא עדר של ממש, אבל הוא גם לא של כבשים. אולי יותר של זאבים בעורות כבשים. המעניין הוא שבעוד שתורמים חדשים לא רבים מנסים להטות את מרחב הערכים, זריקת העידוד המריצה בעיקר עורכים קיימים מצידה הימני של המפה הפוליטית לשוב ולפתוח פצעים ישנים בתקווה שעם צבא המתנדבים, להם הובטחו פרסים ואולי יותר מכך, יהיה בכוחם לשנות החלטות ישנות וקונצנזוסים מקובלים. 


כך, למשל, נפתחה לה הצבעת מחלוקת האם לכתוב את הערך על תנועת "אם תרצו." אנשי התנועה איימו בעבר בתביעה משפטית אם לא ינתם להם לעצב את הערך כרצונם, וכעת אנשי ימין המסתתרים מאחורי כינויים אנונימיים פועלים לכתיבת הערך, על אף שהאיום נשאר על כנו, ובכך הם מסייעים למנגנון האיומים וההפחדה של תנועה זו. כך, למשל, חזר משתמש שנחסם מעריכות בשל תוקפנותו האידיאולוגית לערוך ערכים פוליטיים, כפי שהותר לו בתום תקופת צינון. והנה, בחסות הרוח הגבית החדשה והיעדרותם של שומרי החומות הוא שב וחוזר על עריכותיו הישנות: הופך את העליה ההמונים לפלטי ארצות ערב בכרונולוגיה של תולדות היישוב, ממלא דפי שיחה בכותרות פולמסניות, מנסה לחזור ולהכתים את ערביי ישראל כולם באג'נדה של קבוצה קיצונית מתוכם ועוד. חזרה מדוקדקת על פעולותיו בטרם חסימה. 


כך למשל, משתמש ותיק מנסה לבסס את מעמדה של ירושלים המאוחדת כבירת ישראל באמצעות הוספת הצבעות סמליות בארצות הברית לפסקת הפתיח. כך משל, מספר משתמשים מנסים להטות את הערך על מדיניות תג המחיר על ידי הורדת עובדות לא נעימות ושמות לא מחמיאים, או לא מוחמאים. כך, למשל, שוב מתעוררות הטענות המצחיקות על התרגום הנאות מאגלית של הקרן החדשה לישראל ועל אופי הארגונים להן היא תורמת. כך, למשל, התעוררה מערכה על קטלוג "בצלם" כארגון שמאל. כך למשל ערעור על חשיבות הערך על תנועת הנוער של מר"צ.


אז מי המועמד המוביל לקבלת פרס הטיסה בשמי הארץ בכדור פורח? האם הטיסה כוללת ביטוח שמא יפילו אותו בני דודינו על מנת לפגום בשיחות השלום שממשלתנו ניגשת אליהם בנפש חפצה? ולבסוף, האם יש חובת הזדהות בעת קבלת הפרס, או שמא תורם אנונימי, או בעל כינוי בלבד, יכול לקטוף את המקום הראשון גם כן?


הכל מתחיל מתיקון קטן פה, מערך קטן שם, אבל בסופו של דבר העובדה הלא נעימה היא שארגון פוליטי פעל בפומבי להחדיר עורכים פוליטיים על מנת לקדם את עמדותיו בוויקיפדיה. לא רק שהדבר נסבל, הוא אף זכה לשיתוף פעולה מאנשי ימין ויקיפדים וממשתמשים מתנחלים. ערב ראש השנה לפנינו והשער עודו פתוח על מנת לקבל את התנצלותם בפני כלל קהילת הקוראים לה עשו שירות דוב בסייעם להפוך את ויקיפדיה למקום לא רלוונטי חיפוש מידע על תולדות ישראל. כל שנותר להכריע הוא האם זו עברה של אדם כנגד חברו או כנגד המקום.

ויקיפדיה כבית שאן

כלל ידוע הוא שאין שופטים אדם בעת צערו, אולם כיצד יש לנהוג כשהצער הופך לכלי טקטי לסחיטה באיומים? סחטנות שכזו קיימת הן במסגרת היחסים בין חברי הקהילה והן בניסיון להשפיע על ערכי ויקיפדיה עצמה.

טקס, מלמדת אותנו האנציקלופדיה החופשית, “הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה.” טקס ההיעלבות הוויקיפדי כולל את הפעולה סמלית של החשכת דף המשתמש או החלפת תוכנו בטקסט נזעם, לרוב קצר למדי, המטיח האשמות בזה, באחר, או בקהילה כולה. לעתים חש הנעלב צורך לפרסם את היעלבותו ולהפכה למתוקשרת ביותר. או אז הוא הופך ל”נעלב מרובה אתרים” כשהוא מציין את נרגנותו בדף שיחת הערך בו התחולל האירוע ממנו נעלב, בדף שיחתו שלו, בדף שיחת המעליב, בדף שיחה של אחד הבירוקרטים ובדף הבקשות ממפעילים, לעתים כדי לבקש את חסימתו שלו עצמו כדי להמחיש קבל עם ועדה עד כמה הוא רגוז ורציני בכוונותיו.

בשלב השני של הטקס, ויקיפדים אחרים, חלקם מקורבים, חלקם נשמות טובות המביעות דאגה אותנטית, וחלקם שותפים לעמדה בעימות שבדרך כלל הביא לטריקת הדלת ואשר כעת נשארו ללא שותף למאבק, נזעקים בדף שיחתו של הנעלב וקוראים לו לשוב. לעתים מצטרפת להקת המעודדות לגידופי הצד השני, לפעמים היא מבכה את האובדן, ולעתים מציעה דברי ניחומים, הצעות להשלמה עם הגורל, והמלצות לאורך רוח, מנוחה וחזרה. הם המקהלה היוונית שנועדה להעצים את הטרגדיה על מנת להביא לקתרזיס, בין אם על ידי כניעה לזעם האלים או על ידי חיזוק ידיו של הגיבור המיתי במאבקו חסר הסיכוי. במקרים מסויימים צץ לו תועמלן מטעם עצמו המפרסם ברחבי הקהילה את הצורך להתרפס בפני הפורש הטרי, על מנת לרצותו ולהסיר את רוע הגזרה. אלו נזעקים בדפי שיחה רבים, יוצרים תבנית ומשנים את חתימתם על מנת להתריע בפני הקהילה בכל מקום מהאסון הממשמש ובא. במערכה השלישית לרוב מתרצה הגיבור, יורד מהעץ עליו טיפס, ושב ממקום גלותו מרצון בבית שאן. אין צורך להכביר מילים ולהמחיש את התופעה, אבל אני רוצה להזכיר שני מקרים שחרגו מגדר הנורמה, ושיש לתת עליהם את הדעת.

בעוד שכל עם ישראל עומד לשלב ידיו ולצאת במחולות גיל, ששון ושמחה לרגל חגיגות הערך ה-100,000 של ויקיפדיה העברית (שניתן רק להתפלל שלא יבייש את המפעל כולו), ניתן להיזכר במהומה לא קטנה שהתחוללה בקרב הקהילה לפני שלוש שנים וכ-50,000 ערכים. משתמש חדש כתב ערך על עצמו, משתמש אחר תהה על חשיבות הערך בדף היחה תוך זילזול עמוק וחוסר רגישות לסיטואציה העדינה ונחסם בשל כך, מה שעורר קטטה המונית בעקבותיה החשיכו את דפי המשתמש שלהם לא פחות מתשעה ויקיפדים, רובם מפעילים. המחאה, שנמשכה מספר ימים, נועדה להביע תמיכה במפעיל החוסם ושאט נפש מהוויקיפד הותיק שתקף את הכותב האוטוביוגרפי בדף שיחת הערך. האירוע היה ונשאר חסר תקדים, אבל הוא מעניין לפחות משני היבטים: הראשון הוא שלמרות שבולטים בין הפורשים שמות שכיום מזוהים עם אותה קבוצה מסויימת של מפעילים ועושי דברם הגרועה ביותר בוויקיפדיה (אך בוודאי לא היחידה), באותם הימים הייתה אותה רשת פטרונז’ בחיתוליה, והמחאה הייתה גדולה ורחבה ממנה. משום כך, זאת הצצה לעבר, שהוא גם עתיד אפשרי, בו אותה רשת, כאותו משפט מיתולוגי מ”מאחורי הסורגים”, “מתכווצת לגודל המתאים” ואין לה את הכוח המניפולטיבי המוגזם ממנו היא נהנית היום. שנית, זהו רגע מחמם לב בו למספיק אנשים היה איכפת מספיק מתרבות הדיבור ומשמירת כללי ההתנהגות בין חברי הקהילה – מצב כה שונה מהציניות הרווחת כיום ביחס לשיאים החדשים הנשברים חדשות לבקרים.

אין לשפוט אדם בצערו, אולם כאשר מדובר בנעלב סדרתי, שעשה את הטקס קרדום לחפור בו גם במרחב הערכים, אני מרשה לעצמי לאזכר את המקרה השני. כך, כאשר הועמד לפני שנה הערך על האגדה האורבנית אודות צירוף המקרים של לינקולן וקנדי להצבעת מחיקה, יצא כותב הערך להגנתו – פעולה מובנת ולגיטימית. קצת פחות לגיטימית הייתה הדרך בה עשה זאת – הצבת אולטימטום לקהילה – אם ימחק הערך – יפרוש. הסחיטה באיומים גלשה מעבר למקרה הפרטני כאשר כמה אופורטוניסטים (ראו שלב ב’ לעיל) יצאו במסע הכפשות אינטנסיבי נגד ה”מחקנים”, בטענה שקנה המידה שהם מבקשים לאכוף גורם להרחקת כותבים פוריים ורציניים. האיום הצליח, ומעניין להשוות את הצבעת המחיקה הזו להצבעה שהתקיימה לא מזמן, בה הוחלט למחוק ערך שלא נכתב בידי משתמש ותיק שהחליט להפעיל את כל כובד משקלו ולאיים בפרישה. בעוד שמבחינה מהותית שני הערכים דומים מאוד, התוצאות שונות לחלוטין, והסיבה איננה קשורה בערך, אלא בטקס ההיעלבות האפקטיבי של כותבו של הראשון, לעומת היעדרה של שדולה למען ריצוי הכותב בשני. כך, פרקטיקה של יחסים בין חברי הקהילה חילחלה והשחיתה את תהליך עריכת הערכים עצמם. הביריונות הצליחה וחיזקה את ההרגשה שהסחטנות משתלמת, ולכן הנעלב מלפני שנה נעלב הפך לנעלב סדרתי והוא נעלב גם בימים אלו ממש.

אחרי השנים הראשונות בהן היה הטקס לכלי נפוץ, הבינו מרבית הוויקיפדים את מהלך הדברים וחדלו מלהתרגש. לכל אחד נמאס קצת לפעמים, למרבית הכותבים יש אגו מפותח וסובלנות נמוכה, וזה קורה. נרגעים וממשיכים. אבל נדמה שדווקא היחס הסלחני הזה, שאינו לוקח ברצינות רבה מדי את איומי הפרישה, הביא לדור חדש יותר שלא ידע את יוסף, וההתרגשות אצלו מכל איום סרק, או אמיתי, פורצת גבולות. אבל טקס הוא אירוע סמלי, שכאשר מידת הסמליות שבו נחשפת והיא גלויה לעין כל, המיסטיקה נחלשת והאפקטיביות שלה פוחתת. אולי יהיה בשורות אלו בכדי לתת לנעלבים את זמן ההירגעות שלהם בבית שאן, מבלי שנצטרך לסבול את מקהלת המקוננות, את הנעלבים הסדרתיים או את הנעלבים מרובי האתרים. כשירד מפלס הכעס נשמח לקבלם בחזרה ולראות אותם שבים לפעילות פורה. אנחנו אוהבים אותכם, נעלבים יקרים, ומעריכים את פועלכם. אבל אין לנו זמן וכח לדרמות. ואין לנו סבלנות לסחטנות.

המלצה לקריאה

במקרה נתקלתי בפוסט בבלוג של טל ירון העוסק בפרשת ההתארגנות החיצונית של תומכי הדמוקרטיה הישירה להשפעה תכנית בוויקיפדיה. למעשה מדובר בסדרת פוסטים המציגה את הפרשה מנקודת מבטם וכן הרהורים שונים על ויקיפדיה ודרכי התנהלותה הרצויות. אינני מסכים עם כל האבחנות שהועלו שם, אפילו לא עם רובן, אבל אני רוצה להמליץ לקוראים לשם לב דווקא לדיון שהתפתח בין המגיבים לפוסט "דבקות באמת - ויקיפדיה", שהוא מעניין ומאיר עיניים, בין ויקיפדים, ויקיפדים לשעבר ו"לא-ויקיפדים". קריאה נעימה.

מעלה קרחות

ספרם האלמותי של יוסי אבולעפיה ואפרים סידון "מעלה קרחות" מספר על ראש עיר שהתגאה בשערתו היחידה בעיר הקרחים ודימה אותה לרעמה שופעת ובלורית נאה. אולם, כשבא במחיצתם של בעלי שיער גילה את מצבו האומלל. לא יכולתי שלא להיזכר בסיפור על הבטחות השווא, החלומות בהקיץ והתנפצות התקווה כשנתקלתי באקראי בשיחה קצרה בהצבעת פרלמנט ישנה בה צדה עיני את ההתרעמות על סוגיית הנבואה. בדיון שהתקיים על ההצעה "עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים על ראשי עיר" טען אחד הויקיפדים כי "כבר ברור הנזק מקבלת כלל כזה: ערכים כמו יחזקאל קזז יישארו אוטומטית ללא כל שיפור, ושיחה:יחזקאל קזז הוא הוכחה חד-משמעית למה שצפוי לנו מתת-ערכים דומים". מעלה ההצעה התרעם ותהה: "מנין הקביעה הנבואית 'ערכים כמו יחזקאל קזז יישארו אוטומטית ללא כל שיפור'?" השאלה במקומה.

הדברים נכתבו בחמישה באוקטובר 2007, ההצבעה נסגרה כמה ימים לאחר מכן ובשנים עשר לחודש הוסרה מהערך עליו התנבא הוויקיפד תבנית הבהרת החשיבות. למעלה מעשרים חודשים חלפו מאז, וברוח ההתבוננות בעבר כל שנותר הוא לבחון האם התגשמה הנבואה.

יהיה זה פזיז מדי להסיק ממקרה יחיד זה מסקנות מרחיקות לכת, ועגומות, על מידת נכונות הטענה כי ערכים בעלי תוכן מינימלי ואיכות העולה בצ'ופצ'יק על הרף התחתון של אחרון המכלילנים ישתפרו עם הזמן. יחד עם זאת קשה שלא להתרשם משפע האנרגיה שהושקעה בשינוי מזערי, שלא לומר אפסי, זה. בתור ערך ש"לא אוכל ולא שותה" הוא בלס שתי מלחמות עריכה מרובות משתתפים, לגם דיון הבהרת חשיבות, עיכל הצבעה בפרמנט שהתעוררה בעקבותיו, וקינח בהצבעת מחיקה, וכל זאת בשלושים וארבע עריכות של תשעה עשר ויקיפדים לאורך תקופה של קצת פחות מארבעה חודשים (רובן המוחלט במהלך חמשת השבועות הראשונים לקיום הערך). על כך ניתן להוסיף את ארבעים וארבע מצביעי הצבעת המחיקה, ארבעים וחמישה מצביעי ההצעה בפרלמנט ואת משתתפי דף השיחה. חבל שסטטיסטיקת הצפיה איננה מאפשרת לבחון כמה פעמים נצפו כל אלו במהלך אותה התקופה, שכן אין לי שום ספק שמדובר במאות צפיות. בו בזמן יש לציין שמשכחו הרוחות הסוערות ננטש הערך לנפשו ולא גזל עוד את תשומת לבה של הקהילה, אכן, הוא לא אכל ולא שתה עוד.

וכך יצאנו כולנו, כותבים וקוראים כאחד, קרחים מכאן ומכאן: בשבועות המהומה הראשונים זלל ושבע הערך את זמנה של הקהילה באופן חסר פרופורציות לחלוטין ביחס לכל מדד שהוא, יהיה זה איכות, כמות או חשיבות. מצד שני הדבר לא הוליד ערך ראוי, לא השתפר ולא התפתח.

מעלה קרחות זה כאן.

לא זה הדרך!

לאחרונה הזדמן לי לשוב ולעיין בקובץ המסות של אחד העם, "על פרשת דרכים". לצערי, לא זכיתי להיות בן הדור אשר בזמן שחבש את ספסל הלימודים "נדרש כמעט כל תלמיד להכיר כמה ממסותיו הידועות ביותר", כך על פי ויקיפדיה (את המידע הזה לא ניתן היה למצוא בוולפרם אלפא...). מרתקת במיוחד עבורי הייתה המסה המכוננת "לא זה הדרך!", שלשמחת הקורא העברי היא זמינה במלואה בפרוייקט בן יהודה (אם כי לפי מאמריו בעניין הלשון ספק רב אם שמה של האכסנייה המכובדת היה חביב על אחד העם).

כפי שניתן לקרוא בערך הוויקיפדי, קרא אחד העם למתן תשומת לב לגאולת היהדות, ולא רק להצלת היהודים, ובכך כונן את זרם היהדות הרוחנית. קריאה מעמיקה במסה הנפלאה תגלה שלמעשה יוצא אחד העם כנגד השעיטה הפרועה קדימה של חובבי ציון ואנשי העליה הראשונה, נגד הקמת "ותן הקולוניות המעטות והדלות שכבר ישנן" מתוך חיפזון, למען גיבוש תכנית מסודרת יותר, הנובעת מצרכי הכלל ומאורך רוח המשתרע אל מעבר לימי חייו של דור זה או אחר, ולהגיע לבנין הארץ בצורה בשלה. או אז יהיה עסיסו של הפרי נקטף מתוק עשרות מונים.

עניינן של השורות הבאות איננו בביקורת הציונות המעשית או חובבי ציון. אחרי הכל מי יודע, אולי אם הייתה ידה של הציונות הרוחנית על העליונה לא הייתה קמה מדינת היהודים ועדיין היינו ממתינים לשעת כושר להקים את מדינת היהדות. ואולי לא. כאן ברצוני ליישם את ניתוחו של אחד העם לוויקיפדיה.

לעתים נדמה שכתיבת הערכים בוויקיפדיה מונעת מאותן "תכליות חדשות, פרטיות", ולא מהסיבות האלטרואיסטיות ה"נכונות". ניתן לראות דוגמא קיצונית לכך בפרשת ההתארגנות לקידום המידע על דמוקרטיה ישירה שהתפוצצה לאחרונה. אולם אין הכוונה להטיות בלבד. כך, למשל, תאוות כבוד תמוה גורמת לוויקיפדים מכובדים להיכנס מדי זמן מה לאמוק כתיבת ערכים כדי לעלות בגורל ולהיות מונצחים ככותבי הערך ה-X ברשימה מגוכחת שלהוציא גרף גדילה איננה משרתת דבר. הספורדיות עלולה לנבוע גם מפרוייקטים קהילתיים חיוביים, כגון מתקפות איכות, אולם לאלו, לפחות, יש אפקט חיובי במשב רוח רענן שיש בכוחו, לעתים, לפזר את ענני הסופה הקהילתיים, ולהשיב את הצלילות למימי הביצה החברתית העכורים. לעתים כתיבת ערכים, קצרמרונים, מן היקב ומן הגורן היא אסטרטגיה מכוונת, כפי שנוהג להעיד על עיסתו אחד מראשוני הוויקיפדים העבריים חזור והעד. לגרסתו נועד ריבוי הערכים להגברת הנראות הוירטואלית של ויקיפדיה הצעירה, וכך למשוך קוראים וכותבים גם יחד. "אולם היכן הרוח, התכנית, ההתפתחות הטבעית?" שואל היה בוודאי אחד העם הדיגיטאלי את חובב ציון הוויקיפדי. התשובה ברורה: "מתוך שלא לשמה בא לשמה, ראה עד להיכן הגענו עד הלום.". אכן, נאה הטיעון, אולם את הנעשה אין להשיב, והשאלה איננה על לאן הגענו, כי אם אנה אנו הולכים.

היו שראו את הצורך ביד מכוונת כבר מימיה הראשונים של ויקיפדיה. כבר באוגוסט 2004 נפתח מיזם "בית השיטה" שנועד להבטיח את קיומם של ערכי הליבה בצורה שיטתית. כשלוש שנים ומחצה לאחר מכן, בינואר 2008, היו שביקשו לסגור את המיזם, ספק משום שהוא מילה תפקידו בהצלחה, ספק משום שרשימות הערכים הדרושים היגרו להן, במפוצל, למחוזות אחרים. הצל החיוור שנותר מהמיזם גווע לאיטו עם שתי עריכות מתחילת השנה האזרחית האחרונה עד לרגע פרסום שורות אלו. ניסיון אחר החל במחצית 2007 עם מיזם הערכים החשובים, שעל כשלונו תעיד רשימת הערכים הבלתי גמורה ומצב עדכון המיזם המפגר בכשנתיים. היטיב להסביר את בעיית היעדר השיטתיות אחד המשתמשים במרחבו הפרטי. כעת, לאחר שעורכי ויקיפדיה החלו זה מכבר לתכנן את חגיגות המאה אלף, ובכות יעשו כן, לא יזיק למיזם לו נשמעו עורכיו, האחוזים בבולמוס יצירה, לו היו קוראים את אחד העם ובוחנים עצמם לאור ביקורתו.

לנוכח מיזמים סתמיים לשיפור צדי הדרך או מיזמי פחחות ומתן ויאגרה וירטואלית (שהפלא ופלא לא ממש מספקת את הסחורה המיוחלת), לא נותר אלא לחזור על דברי אחד העם המבקר וטוען: "כי בחפצם לעשׂות גדולות בלא עת, עזבו את הדרך הארוכה של ההתפתחות הטבעית והורידו לעולם העשׂיה, באמצעים מלאכותיים, רעיון צעיר ורך, בטרם נתבשל כל צרכו, בטרם נתפתחו כוחותיו כראוי, ולפי שדחקו את הקץ, על כן לא עמד טעמם בם ופעלם אין ידים לו." "לא זה הדרך איפוא." הוא ממשיך. בו בזמן הוא אינו מטיף להרס הקיים, גם אם יש בו קילקולים: "'המשואות' האלה, אחר שכבר ישנן, אין אנו בני חורין אמנם להבּטל מתקונן ושכלולן כפי יכלתנו. אבל עלינו לזכור עם זה, כי לא מהן תקותנו להצלחת הענין בכלל". כלומר אינני רוצה להציב דברים אלו בהקשר החבוט של עיקר ותפל, מכלילנים כנגד מחקנים, ולשוב לשאלה הנצחית אם כתיבת ערך שולי באה על חשבון כתיבתו של ערך יסוד או לא. הקיים כבר קיים. כן, ערכים "אוכלים ושותים" פעולות תחזוקה ומכלים את זמן הקהילה, ואת רוח החסד השורה עליה, בויכוחים ומריבות. אולם לא זה העיקר.

כמו אחד העם שהכיר בהישגים הקיימים, גם אם לא היו לרוחו, ובד בבד לא ויתר על תקוות חזונו, אני מבקש להמיר את העריצות הדיכוטומית של ה"או" במעיין היצירה של ה"גם". יכתוב כל אחד על אשר יחפוץ, גם על אחרון בראשי העיר פחותת החשיבות ביותר באיסלנד, אבל חפצי הפיכת ויקיפדיה למקור מידע משמעותי (כלומר של מידע משמעותי) יתגייסו, יתאחדו, ויטו שכם לכתיבת ויקי א' בהתעלם מויקי ב'. זאת תנוח לה מדושנת עונג ומנופחת חשיבות עצמית מעוטת בשלל תבניות קלון לעד. אלו שטרם הבינו שחלף לו עידן הכמות, אם התקיים אי פעם, לא ישתכנעו לכתוב דברי טעם. על אלו שיודעים זאת לשנס מתניהם ולהתחיל בבניית השלד לבנין מפואר. המסד כבר קיים, אך המלאכה מרובה.

על הויקיפדים, שהם יצורים חובבי מספרים סמליים, למנף את חגיגות המאה אלף להקמת קונסטרוקציית ענק שאפתנית שראה את הדרך למצטרפים לבוא כיצד מתכננת קהילת העורכים להגיע לערך המאתיים אלף. דרוש עכשיו דיון עקרוני היכן תהייה ויקיפדיה עוד שנתיים וחמש שנים. במקום לשעוט למאתיים אלף, תוך פזילות לוויקיפדיות אחיות, יש לחשוב כיצד להגיע לשם. ולא נותר אלא לסיים בדבריו של אחד העם גם כן: "נשוב נא על כן אל הדרך אשר עמדנו עליה בתחלה בעת לדת הרעיון, ותחת להוסיף לו עוד 'משואות' חדשות, נשתדל, שישתרש ויתפשט הוא עצמו לרוחב ולעומק, לא בחַיִל ולא בכוח, כי אם ברוח, ואז יבוא יום אשר גם ידינו תעשׂינה תושיה..."

המלך מת. יחי המלך החדש!

לו היה בטילדה הרביעית מדור פטירות, בוודאי היינו רואים בגיליון האחרון מודעה בסגנון הבא: "בצער רב אנו מודיעים על לכתו בטרם עת של יקירנו שיקול הדעת. המשפחה המתאבלת מבקשת שלא לסקר את ההלוויה וכן להביע תמיכה ביורשתו - הפוליטיקה של הזהויות".

כשהייתה ויקיפדיה בחיתוליה, קהילה קטנה של אנשים שהתכנסו יחדיו לכתוב אנציקלופדיה במשותף, הייתה ססמת "שיקול הדעת" לאחד הקווים המנחים החשובים ביותר בה. עם התפתחות הקהילה נשארה הסיסמא על כנה ועברה טרנספורמציה קלה להצבעות לפי ההיגיון של "חכמת ההמונים", כלומר שיקול הדעת הקולקטיבי.

מדי פעם עלו הצעות לאמץ מודל אחר, בו ההצבעות יהוו למעשה דיון ופלטפורמה להבעת דעות, ובסופן יהיה מי שיסכם אותו וינהג עם פיו. אולם, נראה היה ברור ש"מישהו" שכזה יהיה חייב להיות בעל תפקיד רשמי, וחוסר האמון במפעילי המערכת והמאבק הוותיק על מהות תפקידם כעורכי על, מנעו את ההצעה שוב ושוב.

גסיסתו של שיקול הדעת יצרה תהליך של גיבוש כללים מנחים. מה שהתחיל בתור כללים לענייני עיצוב הפך למדיניות בנושאי תוכן. תרמו לכך בעיקר מאבקים חוזרים ונשנים על מחיקתם של ערכים חדשים מחד, בעיקר על ידי מפעילים "מחקנים", ומאידך על ידי מחקנים שחוו תיסכול רב מהרוב המיוחס הדרוש למחיקת ערכים, שהמכלילנים אינם מתקשים להשיגו בדרך כלל.

את הידוק לולאת החנק על צווארו של שיקול הדעת הביאה המגמה המסוכנת של עליית הפוליטיקה של הזהויות בוויקיפדיה. הדבר בולט במיוחד בענייני פוליטיקה ישראלית (בעיקר סביב צירי ימין-שמאל ודתיים-חילוניים) וסביב הישראליזציה/יהודיזציה הגוברת של ויקיפדיה ונסיגתה מהמחויבות להיות אנציקלופדיה כללית חסרת הטיות אתניות/לאומית. כמובן שישנה חפיפה מסויימת בין עמדות הצדדים היריבים בשתי הסוגיות.

צידו השני של המטבע הוא שלפוליטיקת זהויות זו, הנובעת מעולמות תוכן חוץ ויקיפדים, יש עדיפות מסויימת על הצבעות מחנאיות משיקולי חברות ופוליטיקה פנימית, הנובעות מעניינים פנים ויקיפדים של קהילה קטנה ומצומצמת. אף על פי כן אין לטעות ולחשוב שמדובר בייצוג נאמן של החברה הישראלית, קהל הקוראים. וגם אם כן, לא ברור מדוע זה עדיף.

ויקיפדיה הפכה לשדה קרב בו מתגוששות זהויות שונות על ייצוג נקודת מבטן במקום דיון בו מועלים טיעונים ונימוקים ענייניים אותם שוקלים בכובד ראש ומפעילים...שיקול דעת. יתכן שבעידן הפוסט מודרני, המערער על קביעות אוטורטטיביות של מיעוט אליטיסטי לטובת ריבוי קולות, על ויקיפדיה לאמץ את האתגר בחום. אולם, הדבר יניב תוצאות חיוביות, אולי, רק אם תשכיל הקהילה להחליף את הדפוס הנוכחי של מאבק על הניצחון המושלם בו מוכרעת הסוגייה לכאן או לכאן על פי מידת ההשתתפות של קבוצה מסויימת בוויקיפדיה (בלי כל קשר לדומיננטיות של הדעה בקרב קהילת המומחים לעניין, בציבור הישראלי או בכל עולם חוץ ויקיפדי אחר) במנגנון והלך רוח בו יש מקום לייצוגן של דעות שונות זו לצד זו. הבעיה העיקרית היא שלשם כך דרושה סובלנות, ונראה שאין זו אחת ממעלותיה של קהילת כותבי ויקיפדיה העברית.

אנציקלופדיה כבקשתך

נפל דבר בוויקיפדיה, ואם אתם לא יודעים - אל חשש - אתם בחברה טובה. בתהליך זוחל שהגיע לשיאו (הנוכחי) בסוף ינואר 2008 שינתה ויקיפדיה את חזונה מהשאיפה להיות אנציקלופדיה כללית ומקיפה לכל דבר ועניין לאתר שו"ת לפי בקשות הכותבים ותחומי העניין המצומצמים שלהם. לא ניתן לתאר את השינוי, למרבה המזל, במונחים מוחלטים, אבל המגמה ברורה. כבר בפתח הדברים יש להבהיר כי אין בהם שמץ של ביקורת על המיזמים השונים שיסקרו בשורות הבאות, ועוד פחות מזה על הפעילים בהם - כל אלו עושים עבודה מבורכת. מטרה היא לקשור את התופעות יחדיו לכלל תהליך ותופעה. הדרך לגיהנום, כידוע, רצופה כוונות טובות.

שורשיו של התהליך נעוצים בעימות המתמשך בין “מחקנים”, המבקשים לצמצם ככל הניתן ערכי הבל חסרי חשיבות (להשקפתם) נגד “מכלילנים”, הרואים בכל ערך שהמידע בו אמין ואשר כתוב בצורה סביבה - לגיטימי. עד לפני זמן מה הייתה זו אחת החלוקות המשמעותיות בוויקיפדיה, אולם נראה כי לא עוד כך הדבר. ארבעה גורמים עיקריים חברו לשינוי המצב: התרחבות הקהילה ואיתה גידול במצבת המנטרים, העורכים והמשכתבים; גידול במספר הערכים שהוביל ליתר סובלנות כלפי ערכים "לא כל כך חשובים"; השלמת עבודת הוידוא, שיפור ועריכה של ערכים שנערכו מעט, והתקדמות העבודה על הרשימה החדשה, שחיזקו את תהליך הבקרה והשיפור הפנימי ומיתנו משהו את החשש מפני ערכי הבל ש"הסתננו" למרחב הערכים; והשתפרות תהליך הבהרת החשיבות, שמיסד את נוהל קליטתם או מחיקתם של ערכים חדשים שחשיבותם לא ברורה (המצב רחוק מלהיות מושלם, אבל הוא השתפר). משמעות נוספת של הויכוח הייתה האם על ויקיפדיה להיבנות סביב גופי ידע מסורתיים, מרכזיים וברורים, או להפוך למאגר מידע פוסט מודרני וחסר כל היררכיה ושיטה.

ביולי 2007 נערך סקר קוראים שביקש ללמוד על הרגלי הצריכה של קוראי ויקיפדיה. הרעיון בפני עצמו היה מצוין, וסביר שעוד יחול בו שיפור בבחירת השאלות ובניתוחן בפעם הבאה, שבוודאי תתרחש. הסקר דווקא לא עורר שינויים גורפים או תהליך חשיבה מעמיק בשירות המוענק לקורא, אבל עצם קיומו הייה בו בכדי לסמן את הפנייה לרצונו של הצרכן.

מקום אחר בוויקיפדיה ששימש כבאר משאלות לכותבים, ולא לקוראים, הוא תבנית לטיפול דחוף. תבנית זו אפשרה לכותבים לבקש מעמיתיהם לכתוב או להרחיב ערכים חסרים או לקויים. אולם, בעוד שבתחילה שימשה התבנית לבקשת ערכי ליבה שהכותב חש בחסרונם, או אשר היו קשורים לערך שעסק בכתיבתו אבל חסרה לו המומחיות הדרושה, הרי שאט אט הפכה התבנית מ"טיפול דחוף" ל"כבקשתך" - אירועים אקטואליים מילאו אותה, נוסדו נהלים שהגבילו את משך זמן שהות הערך המבוקש בתבנית ואפילו מונו אחראים לנושא.

ההתקדמות המשמעותית ביותר בתהליך עד לזמן כתיבת שורות אלו חלה, כך נראה, במחצית ינואר 2008 עם תחילת איסוף הנתונים על סטטיסטיקות הצפייה בערכים השונים. לפתע התחוור מהם הערכים הנקראים ביותר ומהן מילות החיפוש הנפוצות. מיד התחוללה שערורייה זוטא סביב השאלה המכרעת לאן יקשר, אם בכלל, הערך הפופולארי "בחורות" (הערך אינו קיים וניתן לראות את הדיון בדף שיחתו). בו בזמן התעוררה יוזמה לספק את תאוות הקוראים, תרתי משמע, וליזום "מתקפת איכות", פרויקט מרוכז להרחבת נושא מסויים בוויקיפדיה, בנושא מיניות. בתחילה פשוט ביקשה מתקפת האיכות לעסוק ב"סקס" תחת התהייה האם לא מדובר ב"חרמנות לשמא" (במקור)[1]. אחד מהנרשמים למתקפה נימק את נכונותו לסייע בפשטות הבאה: "אם זה מה שהציבור רוצה, זה מה שהציבור יקבל"[2].

כעבור כמה ימים נפתח דיון שביקש לסגור את מיזם בית השיטה , מיזם ותיק שנועד לוודא את קיומם של ערכי הליבה המרכזיים בוויקיפדיה, כבכל אנציקלופדיה כללית אחרת. הקשר ברור לעין: בעוד שוויקיפדים אינם מתקוטטים מי יכתוב ראשון את הערכים "תנועה משיחית", "ניקוז קרקע", "עש הבגדים", ו-"עבודה עברית", הרי שתחרות מובטחת במתקפת האיכות בנושא מיניות האדם על הערכים "זונת צמרת", "סרט פורנוגרפי", "שלישייה", ו-"Hustler". אגב, אינני לוקה במוסרנות יתר ואינני חושב שערכים מתחום זה אין בהכרח מקומם באנציקלופדיה כללית, אני מבקש להצביע על יוזמת המתקפה, עיתוי היוזמה, והסיבות לה.

השלב האחרון עד כה הוא עיבוד רשימת סטטיסטיקת הצפיות לכדי מיזם ביקשתם קיבלתם. בעוד שהכוונות טובות - וידוא שהערכים הפופולאריים הם ערכים טובים, שכן מסתבר שאלו פניה של ויקיפדיה, הרי שהתוצאה היא שלב נוסף בתהליך המעבר מאנציקלופדיה כללית ומקיפה לסיפוק גחמות הקוראים.

מבט כולל על שלבים אלו, וישנם גם אחרים שלא צוינו, חושף תהליך מתמשך וברור של אבדן דרך, שאולי לא הייתה מעולם. הייתכן שהורדת ההגנות בידי ה"מכלילנים" הביא לאובדן כל רסן ועתידה של ויקיפדיה להיות מאגר מידע של פרטי תרבות פופולארית וסיפוק העכשווי, המעודכן, הפופולארי והישראלי על חשבון הכללי, המעמיק, ורחב האופקים? הרהוטים שבין המכלילנים טוענים שאין קשר כזה, שכן מי שימנעו ממנו לכתוב על מידותיה הטרומיות של נערת הרצף התורנית, לא יפנה את מאמציו לכתוב על מלומדים ערבים בני המאה ה-11 או על ערכי פיזיקה מסובכים. בעוד שיתכן שהצדק לצידם, השורות לעיל חושפות תהליך הפוך ומצער, שכותבי הערכים החשובים עלולים לזנוח אותם לטובת העיסוק המתמיד והצעקני בפופולארי. ניתן להתנחם בעובדה הסמלית שרבים התנגדו לסגירת מיזם בית השיטה, ושהם עדיין רואים אותו כרלוונטי, ושאולי "ויקי א'" ו"ויקי ב'", כפי שיש הקוראים לערכים השונים תוך יצירת היררכיה ביניהם, יתקיימו זה לצד זה, ולא זה על חשבון זה.