‏הצגת רשומות עם תוויות גילוי נאות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גילוי נאות. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 13 בינואר 2010

צניעות

הכותבים הקבועים בוויקיפדיה ראויים להכרת תודה של כל החברה דוברת העברית. יום יום משתמשים מרבית גולשי האינטרנט בישראל במידע העצום שהם מעמידים לרשות הקוראים ללא כל תמורה, זולת סיפוק עצמי והנאה (בלוגרים אחרים בטח גאים בי עכשיו על דברי אלו). בו בזמן, לא צריך להגזים בערך התרומה. לפני כשבועיים טען ויקיפד אחד כי “הפעילות בוויקיפדיה היא פעילות התנדבותית שלא נופלת בערכה מהתנדבות במגן דוד אדום או בחלוקת מנות מזון לאביונים”. נראה שמעט צניעות לא תזיק לחלק ממתנדבי המיזם.

הדברים נכתבו בהקשר של דיון על מידת הנחיצות של קטגוריה שתאגד בתוכה “מתנדבים”, וליתר דיוק, האם פעילות בוויקיפדיה העברית מקנה לאדם את הזכות להימנות על המקוטלגים באותה קטגוריית מתנדבים. לשמחת הקוראים, מספיק ויקיפדים גילו את הצניעות המתבקשת והתנגדו לקטגוריה. חלקם עושים זאת בעיקביות ובראשם דוד שי, שפעל בעבר למחיקת ערך שנכתב אודותיו.

אבל מתחת לסיפור הזה מסתתר סיפור אחר. הדיון כולו התחיל לאחר שויקיפד הוסיף את הקטגוריה לאחד הערכים העוסקים בסופר שגם פעיל בוויקיפדיה העברית. זה היה הימור – אם הקטגוריה תישאר כאן, היא תישאר בעוד מקום: בערך על מתרגמת, ידידתו ארוכת השנים של אותו ויקיפד ובת זוגתו (כך על פי דברי שניהם במקומות שונים ברחבי ויקיפדיה כמו גם בכתבה עיתונאית לפני מספר ימים), לה הוסיף את אותה הקטגוריה שלוש דקות קודם לכן. כך שנראה שמדובר היה בתכסיס נאה לפרסומת של מקורבים.

למעשה, מדובר בדפוס פעולה די אופייני של משפחה ויקיפדית. כך, למשל, כאשר אנונימי כתב את גרסתו הראשונה של הערך אודות אחת מחברי הקבוצה, מיד המשיך במלאכה בנה (לפי אותה כתבה), ויקיפד מנוסה באותו הזמן, בצורה די טבעית וסבירה, יש לומר. חברה של מושא הערך, שהצטרף לוויקיפדיה רק יומיים קודם לכן, ערך גם הוא את הערך, הצביע בהצבעת המחיקה והיה משתתף ער בדיון. בתו, הצטרפה לוויקיפדיה במהלך הדיון ועריכתה הראשונה במיזם כולו הייתה להצביע בעד השארתו של הערך על ידידתה של אביה.

או למשל, כאשר ערך שכתב האחד נקלע לויכוח עירני בדף ההוספה למומלצים, יצא בנה של בת זוגתו למלחמת חורמה במתנגדים. כאשר ערך אחר שכתב אותו ויקיפד הועמד להמלצה על ידי לא אחרת מבת זוגתו, דבר שאז עוד לא היה ידוע ברבים ומאז כבר הוכרז בראש חוצות, העיר אנונימי בדיון ההמלצה על הצורך בגילוי נאות. שוב יצא בן הידידה להגנה על הערך וכותבו וטען שהקשר שבין הממליצה לכותב הערך המועמד להמלצה לא דורש גילוי נאות. מי שיעיינו בדיון ההמלצה המאורכב לא ימצאו לכך זכר, שכן משתמש אחר מחק את הדיון, אך למרבה המזל דף ההיסטוריה משמר את הדיון האומלל.

דוגמא אחרונה לפרסומת עצמית ניתן למצוא בהוספת אזכורו של ספר שכתב אחד מבני החבורה בו הגיבור גולש בוויקיפדיה לערך העוסק בוויקיפדיה העברית עצמה – הוא ולא אחר. הספר ראה אור בחודש יולי 2007, ובאוגוסט הוסיף המחבר עצמו את הפרטים לערך. מאחר ובסופו של דבר לא מדובר אלא על ספר בהוצאה עצמית, חיפוש שם הספר בגוגל מעלה תשע תוצאות בלבד: שתיים בוויקיפדיה, שתיים מאתרי מראה של וויקיפדיה, שתיים באינדקס ספרים ואחת באתר ההוצאה. מסתבר שוויקיפדיה עושה שירות פרסומי טוב. אגב, אין בכך שום נימת שיפוט על הספר עצמו – לא קראתי – יכול להיות שהוא מצויין. כתוצאה מתוספת זו לערך התקיים במזנון דיון ער על שאלת הקשר הראוי בין מרחב הערכים למרחבים אחרים בוויקיפדיה – דיון נחוץ וחשוב, שלמרבה הצער לא המריא ממש לכדי מיצוי ועומק.

רשומה זו החלה מדיון קצר על צורך בצניעות ונגמרה בהצבת הזרקור על סוג אחר של חבורה ויקיפדית (אולי המתלוננים על התמקדותי ברשת פטרונאז’ אחרת לאחרונה יבואו מעט על סיפוקם). חבורה זו, הקשורה בקשרי חברות ומשפחה, איננה מתנהלת בכוחניות כמו זו האחרת, ואין לה את האמצעים, ונראה שגם לא את הרצון, לעשות כן. אבל הם שבויים בחשיבות עצמית, ונכשלים שוב ושוב בקידום זה של זו וזו של זה, ומהווים דוגמא מובהקת, אם כי לא יחידה, לתופעה עליה כבר כתבתי בעבר. זו רשת המאוחדת בקשרים עמוקים מחוץ לוויקיפדיה, המתורגמים למנגנון של הרעפת כיבודים ורדיפת יוקרה בתוכה. הבנה של מערכת יחסים זו מאירה את אותה כתבת תדמית ויקיפדית באור קצת פחות מחמיא, בו האידיליה של רדיפת הידע, אהבת המילה והעשייה האלטרואיסטית מוצגת בצבעים חזקים. אבל כמו בכל ציור, מתחת לשכבה האחרונה, המוצגת לעין המתבונן, מתקיימת שכבה נוספת, של צבעי בסיס, המעניקים את המשקל, התבנית והטון לציור כולו. נראה שציווי הצניעות נכון מתמיד.

יום שלישי, 18 בנובמבר 2008

קרובים קרובים - המשך טכני משהו

ברשומה הקודמת ביקשתי את עזרת הקוראים בהחלטה האם לפרסם, בצורה מורחבת או מצומצמת, רשומה אודות קשרי משפחה בין וויקיפדים פעילים על מנת שיהיה מקום בו המידע החיוני הזה יהיה גלוי לעין הציבור, שכן בענייני גילוי נאות ויקידפים רבים נכשלים שוב ושוב.

לסקר השיבו 13 משיבים. עשרה (76.9%) הציעו שאפרסם רשומה ובה כל הקשרים הידועים לי. שניים (15.4%) יעצו שלא לפרסם את הרשומה כלל. משיב אחד בלבד (7.7%) סבר שיש לפרסם את הדברים, אולם רק את מה שכבר נחשף בעבר בוויקיפדיה עצמה. בנוסף בחרו כמה משיבים לכתוב הערות מפורטות יותר. הערה אחת, שבעיני היא מוצדקת מאוד, הזהירה מפני פרסום "כל מה שאני יודע" שכן פרסום שכזה עלול לכלול טעויות שכנגד בלוג אנונימי ברשת קשה היה להפריכן. הערה אחרת דווקא ביקשה לעודד את הפרסום בטענה ש"שקיפות זה חשוב. אם מישהו רוצה להסתיר משהו, זה כנראה משיקולים לא ראויים". כמובן שאני מסכים גם לטענה זו, שהייתה לב ליבה של הרשומה הקודמת, ומכאן ההתלבטות. הסכנה שבפרסום טעות וגרימת עוול בשגגה מנעה ממני לבחור באפשרות הראשונה בה בחרו רוב המצביעים.

באופן אישי לפני הפרסום נטיתי לכיוון פרסום חלקי, של רק מה שיש לו סימוכין. אולם,
אחת התגובות לרשומה עצמה העירה על נימוסי רשת שגם איסוף מידע גלוי והצגתו יחדיו מהווה הפרה שלהם. אני מיחס לאתיקה משמעות, אחרי הכל גישה זו היא המניע לפרסום הרשומה המגנה את היעדר הגילוי הנאות, כמו גם מספר רשומות אחרות. דווקא משום כך השתכנעתי שלא תפקידי לדאוג לאתיקה של אחרים תוך כדי הפרת כללים בהם אני עצמי אמור לעמוד. אי לכך החלטתי שלא לפרסם את הנספח השמור על מחשבי לרשומה הקודמת, על אף תוצאות המשאל (אותו הגדרתי כמייעץ מלכתחילה). כל שנותר לקוות הוא שהרשומה הצליחה להגביר במשהו את המודעות לבעיה ותגרום לוויקיפדים לנהוג בצורה אתית יותר בעתיד. לקוות מותר.

יום שבת, 8 בנובמבר 2008

קרובים קרובים

כל מני קרובי משפחה מסתופפים יחדיו בצילה של ויקיפדיה העברית. בעוד שהמדיניות הרשמית רואה בכל משתמש ומשתמש פרט יחידני ואוטונומי הרי שלא ניתן להתעלם מהעובדה שבפועל, בוויקיפדיה כמו גם בעולם הממשי שמחוצה לה, לא כך הם פני הדברים. קשרים שכאלו קיימים בין מספר אחים הפועלים במקביל, מספר הורים וילדים וכן זוגות הנמצאים בקשר זוגי כזה או אחר. הדבר מעלה כמה נקודות למחשבה:

בעיית היעדר הגילוי הנאות: הבעיה בעלת שני היבטים. ראשית, העובדה שקרובי משפחה אחדים כלל לא טורחים להודיע שהם נמצאים בקשרי משפחה עם ויקיפדים אחרים. לעתים קיימת הנחה סמויה שהדבר ידוע ולעתים אכן זה המצב, לפחות כלפי הוויקיפדים הוותיקים, אולם לא כולם כאלו. שנית, יש העושים שימוש בתבנית בדף המשתמש שלהם המעידה על כך שלמשתמש יש קרובי משפחה הפעילים גם הם בוויקיפדיה. ומה הועילו חכמים בתקנתם אם לא ידוע למי בדיוק הם קשורים? הדבר מהווה תרגיל של "ללכת בלי ולהרגיש עם" - לכאורה מתקיים גילוי נאות ובפועל הוא לא מגלה דבר.

בעיית היעדר משוא הפנים:
בין אם הדבר ידוע ובין אם לא, ישנה בעיה כאשר שני ויקיפדים הנמצאים בקשר קרבה משפחתי או אחר משתתפים יחדיו באותו הדיון ומחזקים זה את דבריו של זה. זו, אולי, הבעיה הקשה ביותר והקלה ביותר גם יחד. קשה משום שאין לה פתרון וקלה מאותה הסיבה. יחד עם זאת, אין שום צדק או היגיון בכלל שיאסור את ההשתתפות וכל שנותר הוא להיות מודעים לפוטנציאל הבעייתי וכשמתעורר חשש להיות מסוגלים להעיר עליו. חשוב לא פחות שבמקרים בהם קרובי משפחה נמצאים בוויכוח עם ויקיפד אחר, לרוב חדש יחסית, שניכר מדבריו שהוא אינו מודע למשפחה שמתמודדת מולו, יהיה מי שיגלה את אזנו. הבעיה הופכת לחמורה כאשר אחד מהמשפחה הוא מפעיל. כל נותר לקוות הוא שכללי אתיקה יישמרו בידי אותם קרובי המשפחה ביוזמתם שלהם בכל מצב בו הדבר דרוש.

בעיית הרשאות המפעיל:
ברוב המשפחות שאני מכיר בוויקיפדיה לפחות אחד מהם הוא (או היה) מפעיל. או אז הבעיה הקודמת הופכת לבעייתית יותר מחשש שתתקיים השפעה פסולה, מכוונת או בלתי מודעת, על פעולות המפעיל כגון קיבוע גרסה יציבה בוויכוח בו משתתף בן משפחה אחר או חסימת ה"יריב" וכדומה. אם הפתרון לבעיה הקודמת היה תקווה לצנזורה עצמית, הרי שכאן אין בכך די ויש צורך בכלל ברור שאוסר את הדבר ובאומץ לב אזרחי מצידם של מפעילים אחרים שיאכפו זאת בצורה חדה וברורה. הדבר צריך לשמש גם עילה מספקת לפתיחת הליך הסרת הרשאות.

בעיית הטיית ההצבעות והדיונים:
בעיה זו דומה לשתיים הקודמות, אך שונה מהן. מזה זמן רב מגנים בקהילת ויקיפדיה גיוסים להצבעות. כלומר, הקהילה רואה את הסבת תשומת לבם של ויקיפדים ספציפיים לדיונים או להצבעות בעין רעה שכן כך מסתמן רוב מלאכותי לדעה מסויימת כתוצאה מפעילות זו. לא מדובר, כמובן, על פניה למומחה להבעת דעתו או לפנייה כללית, למשל דרך לוח המודעות. אי לכך, זרימת המידע שסביר שמתקיימת בין קרובי משפחה מתפקדת, בלית ברירה, בדיוק כמו גיוסי הקולות הפסולים. גם כאן אין להעיה פתרון של ממש אלא תקווה לקיומה של אתיקה, מודעות, ואולי כשהדברים ברורים (למשל הצבעה כפה אחד רגע לאחר סיום ארוחת השבת) גם לפנייה חיצונית.

בעיית הטאבו:
לבסוף, יש לשבור את הטאבו על העלאת הסוגייה. צריך שיהייה לגיטימי להעיר לבני משפחה כאשר הם נכשלים באחד הכשלים לעיל. צריך שהמידע אודות הקשרים הללו יהיה גלוי וידוע. צריך שיהיה מנגנון ליבטיח גילוי נאות במקום בו הוא לא מתקיים.

לאור הבעיות לעיל נראה שיועיל מאוד לקהילת ויקיפדיה העברית לפתוח בדיון על סוגיית קרובי המשפחה. לא פחות מהעניין שעל הפרק, יועיל לה לדון בנושא שהוא טאבו ואשר מוצג כפרה קדושה אסורה בשחיטה, וזאת לתועלתם של אחדים. הדבר רצוי ביותר בעיקר במקום המתיימר להיות מקור מידע נאור ופרוייקט לדוגמא של שיתוף גולשים ברוח ווב 2.0 ברשת הישראלית. כל עוד הבעיות עומדות על כנן, שני הדברים יבוששו מלקרות.

בקשה חשובה לסיום:
כתבתי נספח לרשומה זו ובה, בשם הגילוי הנאות, פירוט של קשרי משפחה, או קשרים דומים, בין ויקיפדים רבים. למרות זאת אני מתלבט אם לפרסמה: אולי הדבר מהווה פגיעה בפרטיות, אולי זה פשוט לא תפקידי והאחריות מוטלת על כתפיו של כל ויקיפד ווויקיפד. אינני בטוח ועל כן פתחתי משאל קטן ובו שלוש אפשרויות: לפרסם כל מה שאני יודע, לפרסם רק מה שיש לו סימוכין (כלומר כבר גלוי, אבל צריך לחפש כדי לדעת), או לא לפרסם כלל. אני רואה את המשאל כמייעץ אבל אשקול אותו ברצינות. בנוסף, ניתן להביע שם תערומות או להציע הצעות, כמו גם להביא לידיעתי קשרי משפחה שדורשים גילוי נאות (אם כי לא אתייחס באותה המידה של רצינות לקשרים להם יובאו סימוכין, כגון קישור לעריכה בה נחשף הדבר, וכאלו שלא) המשאל יהיה פתוח משך כשבוע מפרסום רשומה זו ולתגובותיכם אודה. את התוצאות אפרסם ובעקבותיהן גם את החלטתי. תודה.

יום חמישי, 24 בינואר 2008

על פטרונאז' כשיטה

בדיון שהשתרע על פני דפים רבים במחצית חודש דצמבר 2007 נחשף קצה של תופעה מדאיגה בוויקיפדיה. תחת הכותרת "קבלנות קולות" הועלו האשמות על גיוסים של מצביעים בהצבעות, כלומר הוקעת התופעה של הכרעת הצבעות בענייני עריכה ותוכן (על חשיבותן ניתן לקרוא במסקנה הראשונה המופיעה ברשומה "על מיסודה של כריזמה") לא על פי שיקולים ענייניים ומקצועיים אלא על פי יכולת גיוסה של רשת חברתית המבוססת על נאמנויות ותלות. על אף ההכחשות הנמרצות התופעה קיימת. חמור מכך, קיומן של חבורות שכאלו בא לידי ביטוי בהגנה זה על גבו של זה בכל עת שהדבר דרוש, בכל דף שיחה, בכל עניין.

אמנם, כתיבה משותפת באותו האתר, לעתים כזו הנמשכת כבר שנים, מקרבת אנשים ומוסיפה נדבך חברתי על זה ה"מקצועי" - זו תופעה חיובית ביותר. אולם בוויקיפדיה העברית נראה כי קיימות מספר התארגנויות של ממש, אותן ניתן לסווג לארבעה סוגים:

1. בעלי תחומי עניין קרובים: אנשים המשתפים פעולה לאורך זמן בתחומי עניין משותפים לומדים, עם הזמן, להכיר ולהעריך זה את זה. כך, חברויות שנקשרות בין ויקיפדים הפועלים יחדיו, למשל, בכתיבה על צה"ל, הארי פוטר, תעתיקים לעברית או במיזם כזה או אחר, מתייצבים לצד עמיתיהם כשאלו נזקקים לתמיכה בתחומים שונים לחלוטין. זו תפעה טבעית וחיובית של קשירת קרשים חברתיים ואין בה כל פסול כל עוד שומר איש איש על יושרתו האקדמית.

2. בעלי השקפה דומה: בעלי השקפות דומות בתחום מסוים מוצאים עצמם שוב ושוב באותו הצד של המתרס בדיונים שונים, ואט אט הופכים לחזית במסגרתה הם משתפים פעולה. השקפות דומות יכולות להיות בתחום
ממוקד למדי, למשל אנשי הימין והשמאל הישראלי או תומכי השוק והיד הנעלמה לעומת המרכסיסטים בנפשם. השקפות דומות יכולות להיות גם כלליות יותר, למשל של חובשי הכיפה או תומכי הציונות לעומת פוסט-ציונים. השקפה דומה, אגב, יכולה להיות גם בתוך ויקיפדיה עצמה, למשל "מחקנים" מול "מכלילנים". גם "בריתות" אלו אין בהן כל פסול והן טבעיות לחלוטין. כמו במקרה הקודם יש טעם לפגם כאשר התמיכה הופכת לאוטומטית. במקרים מסוימים ניתן להבין תופעה זו: ישנן קבוצות המייצגות דעת מיעוט, וכל "חבר בקבוצה" חיוני, ועל כן מובנת ההגנה עליו בידי שאר חברי הקבוצה כאשר הוא נקלע למצוקה בתחומים אחרים.

3. בעלי קשרים אישיים: הפעילות בוויקיפדיה מרתקת ומעניקה סיפוק רב. לא פלא, אם כן, שוויקיפדים חולקים את החוויה עם בני משפחתם. שוב, מדובר בתופעה טבעית וחיובית, כל עוד נשמרים כללי הגילוי הנאות. אלו, למרבה הצער, נשמרים לעתים רחוקות. ישנם ויקיפדים אחדים שקשרי המשפחה ביניהם גלויים וידועים, כמו שאמור להיות. קבוצה שנייה מניחה תבנית המעידה על כך שיש לו קרובי משפחה בוויקיפדיה, אולם לא מוסרת במי מדובר. מסתורין לא ברור. וקיימת קבוצה שלישית, בקרבה מתקיימים קשרי משפחה, עבודה, או קשרים דומים, והם אינם מצהירים על כך בגלוי, אם כי הדבר ידוע, לעתים, למשתמשים אחדים. בני קבוצה זו מגוננים זה על זה, תומכים זה בערכיו של זה בדיוני המלצה, נוזפים במשתמשים אחרים הנמצאים בעימות עם קרובי משפחתם כאילו הם משתמשים המתערבים בדיון ללא משוא פנים וכדומה. גם אם מובנת - זו תופעה פסולה לחלוטין שראוי שתעלם בדרך נורמטיבית. ספק אם זה יקרה.

4. בעלי יחסי פטרון קליינט: לא כל הוויקיפדים שווים, על אף האתוס המוצהר. מפעילי המערכת נהנים מהחסינות הפרקטית וממספר יכולות מיוחדות שמעניקות להם הרשאותיהם הטכניות. הם גם נהנים מתמיכה כללית וכמעט אוטומטית של שאר בני המעמד (נושא הראוי לטיפול נפרד בהזדמנות אחרת). לא פלא הוא, אם כך, שסביבם מתקבצים אחרים על מנת לחסות בצילם. כך מתגבשות להן קבוצות בהן שוררים יחסים אותם ניתן לתאר כיחסי פטרון-קליינט קלאסיים: הקליינט מעניק לפטרון את נאמנותו, את קולו בהצבעות, תמיכה בעמדתו בדיונים וכדומה, ובתמורה מעניק לו הפטרון את הגנתו בצורת נזיפה במי שמתנכלים לו, סגירת ויכוחים בהם יכול להכריע מפעיל לטובתו בטרם יתערבו אחרים ולעתים, במשיכה בחוטים על מנת שיהפוך למפעיל בעצמו. לא כל המפעילים עוסקים בכך, לא כל יחסים עם כל מפעיל הם יחסים שכאלו, אולם קבוצות שכאלו בהחלט קיימות, והפעילה ביותר היא זו הכוללת כמה וכמה מפעילים, מפעילים לשעבר, משתמשים השואפים להיות מפעילים ואף בירוקרט, הרוחצים זה את ידיו של זה.

בעוד שתי הקבוצות הראשונות הן טבעיות ולרוב חיוביות, הרי ששתי האחרונות פסולות, וזו הרביעית - מסוכנת ביותר והיא סרטן בגופו של כל גוף המתיימר להיות מונחה בידי שיקולים מקצועיים. הדיון עליו דווח בראשית פוסט זה הצביע לראשונה בפומבי על התופעה, אולם התגובות לו נחלקו לשניים - התקפת נגד אגרסיבית וגיוס כל המשאבים לרדיפת הנביא שבשער (שבפני עצמו אינו קדוש מעונה, אולם בנקודה זו הוא צודק לחלוטין), או עצימת עין והסטת הראש על מנת להמשיך ולהדחיק את הבעיה, כאילו שתחלוף לה בכוחות עצמה.

קשה להאמין שהמצב ישתנה בקרוב. יתרה על כך, סביר יותר לשער שהוא יחמיר ושהמאפיה המאורגנת תתרחב ותתפשט עוד יותר. אבל מותר לקוות ולחלום.