הכל בגלל כדור קטן הכל בגלל כדור

מפרסתו הימנית,
של סוס קרבות דוהר
בבוקר צח וזיווני,
נפל פתאם מסמר.

הכל בגלל מסמר קטן
הכל בגלל מסמר.

אז פרסתו הימנית,
של סוס קרבות דוהר
נפלה גם היא,
נפלה גם היא
כנפול אותו מסמר.

הכל בגלל...

צלע על רגל ימנית,
אז סוס קרבות דוהר
וחץ מהיר ופחזני,
ביתר אותו ביתר.

הכל בגלל..

נפול נפל אז הרוכב,
מסוס קרבות דוהר
והאויב, והאויב
קדימה הסתער.

הכל בגלל...

הובס הקרב נפלה העיר,
כסוס קרבות דוהר
וכל השיר, וכל השיר -
חדל בגלל מסמר.

הכל בגלל...

 בכתבות רבות, בארץ ובעולם, סופר על קורס העריכה הציונית בוויקיפדיה של מועצת יש"ע. ויקיפדים ותיקים חברו למאמץ המאורגן להטות פוליטית את ויקיפדיה, ועל אף התממותם כי מדובר בקבוצת אנשים שוחרי טוב שלא הטייה בראש מעיניהם, אלא תרומה מאוזנת, נראה כי מעטים בלבד, אם בכלל, השתכנעו מהערכתם האופטימית את צאן מרעיתם. והנה, מספר שבועות לאחר תחילת הפרוייקט, מסתבר שעדר הכבשים הוא אולי לא עדר של ממש, אבל הוא גם לא של כבשים. אולי יותר של זאבים בעורות כבשים. המעניין הוא שבעוד שתורמים חדשים לא רבים מנסים להטות את מרחב הערכים, זריקת העידוד המריצה בעיקר עורכים קיימים מצידה הימני של המפה הפוליטית לשוב ולפתוח פצעים ישנים בתקווה שעם צבא המתנדבים, להם הובטחו פרסים ואולי יותר מכך, יהיה בכוחם לשנות החלטות ישנות וקונצנזוסים מקובלים. 


כך, למשל, נפתחה לה הצבעת מחלוקת האם לכתוב את הערך על תנועת "אם תרצו." אנשי התנועה איימו בעבר בתביעה משפטית אם לא ינתם להם לעצב את הערך כרצונם, וכעת אנשי ימין המסתתרים מאחורי כינויים אנונימיים פועלים לכתיבת הערך, על אף שהאיום נשאר על כנו, ובכך הם מסייעים למנגנון האיומים וההפחדה של תנועה זו. כך, למשל, חזר משתמש שנחסם מעריכות בשל תוקפנותו האידיאולוגית לערוך ערכים פוליטיים, כפי שהותר לו בתום תקופת צינון. והנה, בחסות הרוח הגבית החדשה והיעדרותם של שומרי החומות הוא שב וחוזר על עריכותיו הישנות: הופך את העליה ההמונים לפלטי ארצות ערב בכרונולוגיה של תולדות היישוב, ממלא דפי שיחה בכותרות פולמסניות, מנסה לחזור ולהכתים את ערביי ישראל כולם באג'נדה של קבוצה קיצונית מתוכם ועוד. חזרה מדוקדקת על פעולותיו בטרם חסימה. 


כך למשל, משתמש ותיק מנסה לבסס את מעמדה של ירושלים המאוחדת כבירת ישראל באמצעות הוספת הצבעות סמליות בארצות הברית לפסקת הפתיח. כך משל, מספר משתמשים מנסים להטות את הערך על מדיניות תג המחיר על ידי הורדת עובדות לא נעימות ושמות לא מחמיאים, או לא מוחמאים. כך, למשל, שוב מתעוררות הטענות המצחיקות על התרגום הנאות מאגלית של הקרן החדשה לישראל ועל אופי הארגונים להן היא תורמת. כך, למשל, התעוררה מערכה על קטלוג "בצלם" כארגון שמאל. כך למשל ערעור על חשיבות הערך על תנועת הנוער של מר"צ.


אז מי המועמד המוביל לקבלת פרס הטיסה בשמי הארץ בכדור פורח? האם הטיסה כוללת ביטוח שמא יפילו אותו בני דודינו על מנת לפגום בשיחות השלום שממשלתנו ניגשת אליהם בנפש חפצה? ולבסוף, האם יש חובת הזדהות בעת קבלת הפרס, או שמא תורם אנונימי, או בעל כינוי בלבד, יכול לקטוף את המקום הראשון גם כן?


הכל מתחיל מתיקון קטן פה, מערך קטן שם, אבל בסופו של דבר העובדה הלא נעימה היא שארגון פוליטי פעל בפומבי להחדיר עורכים פוליטיים על מנת לקדם את עמדותיו בוויקיפדיה. לא רק שהדבר נסבל, הוא אף זכה לשיתוף פעולה מאנשי ימין ויקיפדים וממשתמשים מתנחלים. ערב ראש השנה לפנינו והשער עודו פתוח על מנת לקבל את התנצלותם בפני כלל קהילת הקוראים לה עשו שירות דוב בסייעם להפוך את ויקיפדיה למקום לא רלוונטי חיפוש מידע על תולדות ישראל. כל שנותר להכריע הוא האם זו עברה של אדם כנגד חברו או כנגד המקום.

על החיפזון

מזל טוב לקהילת ויקיפדיה העברית! בפרוס השנה (האזרחית) החדשה ולאחר שצלחה לה את עשרת רבבות הערכים הראשונים, מינתה לה קהילת ויקיפדיה לפני שעות אחדות מפעיל נוסף. מברוק. המינוי אולי ראוי ואולי לא, אולי מוצלח ואולי כושל - כעת רק ימים יגידו. אבל מה שניתן לומר כבר בהווה הוא שההליך למתן ההרשאות היה כושל ומסוכן, והוא כולו זלזול מוחלט בערך הדיון בקהילה שיתופית ווירטואלית.

ומה כל כך חמור? היעדר הדיון. בקהילה וירטואלית לא יושבים כל בעלי העניין בחדר אחד ודנים באינטנסיביות עד שיצא עשן לבן. יש מי שנכנס לוויקיפדיה כל שלוש שניות, ויש מי שפעם ביומיים, ותרומתו למיזם, חוות דעתו וניסיונו אינם פחותים מאלו של עמיתו. אולם כשדיון נפתח בסמוך לחצות ונסגר בצהרי היום שלאחר מכן, לרבים לא ניתנה ההיזדמנות להביע את דעתם. ואכן, השוואה בין דיון הבזק הנוכחי לזה שקדם לו בכחודשיים וחצי מראה שהיו לא מעט מתנגדים ומתלבטים. חלקם נימקו את התנגדותם בהיעדר הוותק, ואילו אחרים העלו הסתייגויות אחרות. אולם קולות אלו לא נשמעו הפעם. האם נאלמו כל המתנגדים דום? האם חזרו בהם מהסתייגויותיהם? או שמא לא הספיקו להעלות את הרהוריהם על גבי הדף הוירטואלי בשל ההחלטה המהירה? האם להליך שכזה יקרא "דיון"?

והתוצאה של דיון לכאורה זה חורגת ממתן ההרשאות ונוגסת בתרבות הדמוקרטית ובהליך קבלת ההחלטות השיתופי - אחרי שכבר נעשו צעדים לכימות תרומות על פי מספר עריכות, בלי שום קשר לאיכותן; אחרי שדיונים במזנון מאורכבים ומועתקים לדפים נידחים במהירות לפני שאי שמספיק לראותם; אחרי שנקצבו פרקי זמן (סבירים, אך בכל זאת נקצבו) לדיונים על חשיבות או להצבעות מחיקה; כעת מסתבר שגם דיונים על מינוי מפעילים, כאלו שבעבר הקרוב מאוד עוררו התנגדות, מספיקות כמה שעות בלבד.

וזו לא רק אשמת הבירוקרטים, שאצו רצו להם, כמו גמדים רבים אחרים, לחתום את ההליך. אחרי הכל, הרבה יותר קל לפעול לא דיון של ממש. זו אשמתם של כל המעורבים שלא מחו. אשמתם של כל אושיות הקהילה שממהרים למתג עצמם כשומרי הסף של "איכות" ושל "הליכים" ושל "נהלים" ושל מה ראוי ומה לא ראוי ועוד, שהחרישו ולא הרימו קולם. זהו כישלון קהילתי להכיר בערך הדיון באשר הוא דיון כהליך לקבלת החלטות. אפילו כשהנהלים עצמם דורשים זאת.

אני לא הראשון ששם לב לתופעה והתריע על הפסול שבהליך, למרות שאך שעות מעטות חלפו מאז סגירת ההליך (ופתיחתו). בדף שיחת "מפעיל נולד" העיר משתמש על הלהיטות והיעדר הדיון. כאילו לסיכום רשומה זו התנפל עליו מיד אחד מבריוני ויקיפדיה ותקף אותו אישית על כך שטרונייתו איננה אלא "קשקשת" והיא איננה הוגנת. אכן, כשהממונים על החוק והסדר ואלו שהם עמודי התווך של הקהילה גם אם אין הרשאות בידיהם מחרישים לנוכח מעשי ביריונות, כשהם מסבים את מבטם שוב ושוב לכיוון השני כדי שלא להתערב היכן שראוי שיביעו את עמדתם, כשהם עסוקים בלסבן זה את גבו של זה בפומבי, ולהתלונן באוזני חבריהם בערוצים נסתרים, כשפעילותם מעידה שכשליחי ציבור הם חסרים את המידה החשובה ביותר - יושרה, הבאה לידי ביטוי באומץ לב לומר את שצריך להאמר - לא פלא שלפלפים וחנונים, כדברי דובר עמותת ויקימדיה ישראל על ציבור הוויקיפדים, הופכים לביריונים וירטואליים ומקלדתם נוטפת ארס ואלימות.

ושלא נטעה שמדובר כאן בגסות רוח או אגרסיביות של יחיד כזה או אחר. כך בדיוק פועל לו מנגנון הגיוס. רק מונה לו מפעיל חדש וכבר מזדעקת לה רשת הפטרונאז' לפרוס עליו את חסותה: להגן על כבודו המחולל, לכאורה, ולהבהיר לו, ולאחרים, היטב היטב שאם יחבור אליה יזכה להגנת חבריה, בדיוק לפי ההגדרה הקלאסית של פטרונאז', ושל פרוטקשיין.

במינוי מפעילים עצמאיים ואמיצים, גם אם בהליך חפוז, ננוחם.

דרך דנדשה

אירועי הימים הביאו אותי לחשוב האם אנו עומדים בפני מניפסט קהילתי חדש הממשמש ובא, ואולי נקעה נפשם של הבירוקרטים (אירוע מרשים ומצער בפני עצמו, שכן אם יש מה שמאפיין אותם זה שנים זה אורך רוח) מהריב והמדון.


שתי תופעות חברו להן יחדיו. האחת היא של קריאה להבלגה, ויתור והמנעות מחסימות כלפי משתמשים חדשים יחסית הנקלעים לריב סטנדרטי שבעבר הלא כל כך רחוק היה מזכה את משתתפיו בחסימה, אחת לכל הפחות. השנייה היא חסימתם של משתמשים ותיקים בקלות יחסית. מ"פ המסייעת החליט על חוקים חדשים. הוותיקים לא יהנו עוד מזכויות יתר בשל ותיקותם ואילו צעירים ישפטו לחומרה. נהפוך הוא, לצעירים יסולח על שגיאותיהם, כי רכים בעריכות הם, ואילו מהוותיקים הציפיות גבוהות בהרבה, וכגודל הצפיות כך גם גודל האכזבות, וגם התוצאה בהתאם.

הכל טוב ויפה ויפה שעה אחת קודם, וזאת בשני תנאים. הראשון הוא שאם מהוותיקים מצפים ליותר, הרי שמהסמלים מצפים עוד יותר. רוצה לומר, את אותו שיפוט לחומרה, לפחות, יש להפעיל גם כלפי מפעילים סוררים. השני הוא לא להסתכל רק על המתקוטטים, אלה לנהוג בחומרה, לפחות ברמה ההצהרתית (שכן אין לנו מערך חקירת ואוי לנו אם יהפכו המפעילים ו\או הבירוקרטים לשופטים של ממש), עם המסכסכים, שידיהם עסוקות תמיד בליבוי האש.

לפני זמן רב יצאה הקהילה, בהסכמה שבשתיקה (יחסית), לדרך חדשה. אולי הגיע הזמן לשוב ולצעוד בנתיב חדש.

ימין ושמאל רק חול וחול

דיוני מפעיל נולד היו מאז ומתמיד כר פורה להתבוננות בקהילה. לרוב הדבר נובע מכך שנימוקי המצביעים, ובעיקר דברי הביקורת והדיונים המתעוררים בעקבותיהם, מלמדים על על דמות המפעיל האידיאלי. לעתים הדבר נובע מהבוץ והרפש המוטחים לכל הצדדים. הפעם העניין הרב טמון בדמיון הרב שבין הקהילה הווירטואלית לבין העולם הפוליטי הישראלי, ובעיקר בצביעות המנסה להסתיר דמיון זה.

לקראת סוף היממה השלישית להצבעה ישנם לא מעט מצביעי "נגד" אולם, בעוד שמיעוטם נימק את התנגדותם בסוגיות הקשורות לפעילות ויקיפדית מובהקת, דוגמת ניסיון בכתיבת ערכים, מירב המתנגדים נימקו את הצבעתם בכך שהמועמד עוסק רבות בערכים פוליטיים ובהם מביע עמדות פוליטיות מסויימות מובהקות ואף עוסק ב"הטיה פוליטית" של ערכים. זה המקום לאתנחתא מנהלתית שתבהיר שהשורות הבאות כלל אינן עוסקות במועמד הנדון, ובוודאי שלא באישור או הפרכת הטענות שהועלו בנוגע אליו, פעולותיו וכישוריו. רשומה זו עוסקת במצביעים ונימוקיהם, ולא במושא ההצבעה. ההאשמה כבדה היא וראויה הייתה לדיון בכובד ראש אילולא ניתן היה להבחין כי כל הטוענים להטיות פוליטיות חמורות, ובמשתמע לחוסר אמון עמוק ביושרו של המועמד וביכולתו להפריד בין דעותיו האישיות לפעולותיו כמפעיל, נמצאים מצידו הנגדי של המפה הפוליטית. מבט נוסף יגלה כי למעשה מרבית מצביעי הנגד, גם אם נימוקיהם שונים בתכלית, נמצאים בצידה הימני של המפה, שלא לומר בצדה הקיצוני ביותר.

צהלולים בטרם עת
דרך אחת להסתכל על נתון זה היא שיש ממש בטענות על הטיות פוליטיות, וכשם שאנשי הימין נזעקים למנוע מיריבם הפוליטי להגיע לעמדת כוח ולנצלה לרעה בערכים פוליטיים, באותה מידה בדיוק חוטאים אנשי השמאל ומבקשים לקדם את המועמד השמאלני בדיוק מאותה הסיבה. אם נקבל פרשנות זו על היעדר הזדעקותם של אנשי השמאל על מינויו של מפעיל שמערך דעות פוליטיות בעריכותיו רק כי הן תואמות את השקפתם, הרי שהמחזה שנגלה לעינינו עצוב ביותר.

אולם בטרם ישמעו קולות צהלולי הקוראים בני המחנה הלאומי לנוכח חשיפת הצביעות הפוליטית של מתנגדיהם, יש להזכיר כיצד ויקיפדים אנשי ימין, חלקם אותם מצביעים בדיוק, יצאו במרץ להגנה על המפעיל היחידי שקיבל אזהרות מרובות על הטיותיו הפוליטיות בערכים. לא זאת אלא עוד, הם יצאו להגנתו בדיוק משום שהוא אוחז בדעות אלו. גם כאן לא המפעיל הוא במוקד העניין, אלא פעולות תומכיו. הקבלה מרתקת ניתן לעשות בין ההצבעה הנוכחית במפעיל נולד לבין דיון זה וטענות התמיכה שהועלו בו. אחד מאנשי הימין טען לגבי המפעיל כי "הוא, למיטב ידיעתי, המפעיל היחיד הנוטה פוליטית לימין ומעורב באופן משמעותי בערכים הפוליטיים בוויקיפדיה. מולו ישנם כמה וכמה הנוטים לשמאל (ואנא, אל תבקשו ממני לפרט). לא יעלה על הדעת למנוע ממנו עריכה בנושאים פוליטיים, זה אנטי דמוקרטי." כלומר עצם היותו של המפעיל ימני, ולא ניטרלי, היא היא המעלה שמצא בו התומך. כשנתיים קודם לכן, בהצבעת אמון על אותו מפעיל (בה זכה לתמיכה ניכרת, אגב), נימק אחד הנמנעים את הפן התומך במפעיל בהתלבטותו כך: "חייבים אנשי ימין בעמדת השפעה על מנת לאזן את הנטיה השמאלנית של הויקיפדיה".


והנה, בדיון במפעיל נולד לא רק שהובעה ביקורת על המפעיל בכוח על כך שהוא לא יהיה נייטרלי אלא יפעל לפי אג'נדה פוליטית, אלא גם הציע לו אחד מאנשי הימין שיגביל את עצמו מעריכות בערכים פוליטיים. להיכן נעלם טיעון האנטי-דמוקרטיה? עיון במקומות אחרים בדף השיחה יראו כיצד השחתות פוליטיות או פעולות פוליטיות אחרות זוכות לתמיכה שוב ושוב בנימוקים שונים: חופש הביטוי, הומור שלא הובן כהלכה, טענות שלא הובנו כהלכה וכדומה. אלו המזדעקים להגנתו של המפעיל הימני שמוכיח שוב ושוב שדעותיו הפוליטיות עומדות בבסיס עריכותיו במרחב הערכים, כמו גם התבטאויותיו בדפי השיחה, ועושים זאת תוך גילוי יצירתיות בפרשנות, לא מוכנים לתת למועמד איש השמאל אפילו את ההזדמנות להוכיח שהוא יכול להפריד בין דעותיו לפעולותיו כמפעיל, ובוודאי שלא להעניק להן לגיטימציה כשם שהם נותנים אותה למפעיל איש הימין. ניתן לראות בתמיכת הימין הוויקיפדי גם מניע אחר, קהילתי, שאיננו קשור לעולם התוכן, שכן הבעות התמיכה ניתנו גם בתמורה, או בציפיה לתמורה עתידית, במסגרת מערכת היחסים שכונן פטרונאז' פוליטי.

לסיכום, הנה לפנינו הצבעה בה הימין הפוליטי בוויקיפדיה מבקש למנוע מוויקיפד איש השמאל להפוך למפעיל בקוראם לנייטרליות, כאשר בו בזמן הם מגנים בחירוף על מפעיל איש הימין בדיוק מכיוון שאיננו נייטרלי.

לו הייתי רוטשילד...
לו הייתי בירוקרט הקורא את דיון המינוי הייתה עומדת בפני דילמה לא פשוטה. מצד אחד הצדקנות של הימין הוויקיפדי ברורה וגלויה וקשה לקחת אותה ברצינות. מצד שני, גם אם היא שגויה לחלוטין, הנה ברור שמדובר שאדם שיתעוררו סביבו מחלוקות בנושאים פוליטיים, בצדק או שלא בצדק, לא משנה. הדילמה מחדדת נקודת דמיון נוספת בין שדה הקרב הוויקיפדי לפוליטיקה הישראלית - השתלטות הקיצוניים על סדר היום. בכל תחומי העשייה הוויקיפדית הקיצוניים מתווים את הדרך: הם פותחים רבות מהצבעות המחלוקת, שמים רבות מתבניות הבהרת החשיבות, מתנגדים אוטומטית לכל הבהרת חשיבות, כותבים במרץ בכל הצבעה ומוצאים משהו רע לכתוב על כל אחד, בכל דיון, בכל נושא. לו אני בירוקרט הייתי מתעלם לחלוטין מהצבעות הנגד הפוליטיות ולא חושש בויכוחים עתידיים, לא כי המועמד הוא איש שמאל, לא מכיוון שמהומות עתידיות הן לא נזק, אלא מכיוון שאין לתת לקיצוניים לקבוע את סדר היום, ויש ללמדם שמקהלת צווחות קולניות העושה שימוש בטיעון צבוע כגון "מינויו למפעיל יהיה פוליטיזציה מסוכנת של ויקיפדיה", היא היא הפוליטיזציה המסוכנת. הסכנה איננה רק בפוליטיזציה, אלא גם באימוץ דפוס הפוליטיזציה של הכניעה לסחטנות ואיומים.

על מחקנות ופוליטיקה
נקודת המפגש השלישית בין הפוליטיקה הוויקיפדית לזו הישראלית העולה בדיון מרתק זה היא ההתאמה והברית בין הימין הפוליטי למכלילנות הוויקיפדית. היכול להיות הדבר שכאשר מי שבעולם הפוליטי חרדים למחיקתם של יישובים ומאחזים מהמפה מתיישבים למול המקלדת הם גם מתנגדים למחיקת ערכים? רשומה זו קצרה מדי על מנת להיכנס לעומק סוגיה זו, ואסתפק הפעם בהצבעה על התופעה בלבד.

ואיזה לקח יכולה ללמוד המערכת הפוליטית הישראלית מוויקיפדיה? אולי שאם היא תעבור לבחירות אישיות לראשות הממשלה, או לבחירות אזוריות לכנסת, צפויים לה מאבקים המאופיינים בצביעות וגילגולי עיניים. אולי שבעצם המעבר הוא פארסה, שכן ממילא ההצבעה איננה לגופו של מועמד אלא לפי מפלגות...

תשאירו את המגבות

במקומות מסויימים בעולם הפך התייר הישראלי, הוא "הישראלי המכוער", לשם נרדף לגסות רוח, אגרסיביות והתנהגות עדרית. הוא נוהג לתבוע את אשר לו ולקחת קצת יותר, וזאת ללא שמץ של בושה, כבוד לתרבות מקומית או דרך ארץ. יתרה על כך, לרוב לא מדובר רק בהתנהגותם של יחידים, אלא בהתנהגות עדרית, שבטית קבוצתית - מעין פרקטיקה קיבוצית בה תחושת היחד משמשת להשתקת המצפון המטריד המזכיר לנו שאנו יודעים שמה שאנו עושים - פסול.

לעתים נדמה שבהתנהלותו במיזמים שונים של קרן ויקימדיה שאינם ויקיפדיה העברית, נוהג ה"וויקיפדוס היבראיקוס" באופן דומה למדי. דוגמא לכך ניתן לראות בהצבעת התמיכה של מספר ויקיפדים עבריים בבחירתה של "תמונה נבחרת" במיזם ויקישיתוף שהעלתה אחת מחברות הקהילה. התגייסותם של הישראלים לתמיכה בתמונתה של חברתם הייתה כה ברורה ונעשתה בגסות שכזו ששאר משתתפי המיזם הצביעו על כך בהערות להצבעתם ואחת מהם אף כתבה מספר הודעות לוויקיפדים עבריים בדף שיחתם בהן היא מסבירה את המצב(זו, למשל). לפחות חלקם הודו בבושה (למשל כאן כאן והיו גם אחרים) בעוד שאחרים התעלמו.

מאלף לראות כיצד על אף כל הסיכסוכים הפנימיים כך אנו נראים מבחוץ - חבורה מגובשת של חברים שתומכת זה בזו תוך כיפוף כללי נימוס והוגנות ותוך השעיית הדעה העצמאית והיושרה לטובת הקולקטיב. הקהילה תפיק תועלת מן המקרה אם תדע, ראשית, לנהוג אחרת במקרים אחרים כאשר הוויקיפדוס היבראיקוס ישוטט לו בשדות זרים. שנית, אולי התמונה הלא נעימה הנגלית לנו כאשר אנו בוחנים עצמנו בעיניהם של אחרים, המכירים גם הם את ויקי, כלליה ומנהגיה, תעזור לנו לפתח מידה נאה של ענווה בבואנו לדון, לשפוט ולהדיין עם משתמשים חדשים ואורחים לרגע שנתקלים באותו שבט קטן, אך מגובש, של הוויקיפדוס היבראיקוס. אם לא נעשה כך, שלא נתפלא אם ניכחד.

המלך מת. יחי המלך החדש!

לו היה בטילדה הרביעית מדור פטירות, בוודאי היינו רואים בגיליון האחרון מודעה בסגנון הבא: "בצער רב אנו מודיעים על לכתו בטרם עת של יקירנו שיקול הדעת. המשפחה המתאבלת מבקשת שלא לסקר את ההלוויה וכן להביע תמיכה ביורשתו - הפוליטיקה של הזהויות".

כשהייתה ויקיפדיה בחיתוליה, קהילה קטנה של אנשים שהתכנסו יחדיו לכתוב אנציקלופדיה במשותף, הייתה ססמת "שיקול הדעת" לאחד הקווים המנחים החשובים ביותר בה. עם התפתחות הקהילה נשארה הסיסמא על כנה ועברה טרנספורמציה קלה להצבעות לפי ההיגיון של "חכמת ההמונים", כלומר שיקול הדעת הקולקטיבי.

מדי פעם עלו הצעות לאמץ מודל אחר, בו ההצבעות יהוו למעשה דיון ופלטפורמה להבעת דעות, ובסופן יהיה מי שיסכם אותו וינהג עם פיו. אולם, נראה היה ברור ש"מישהו" שכזה יהיה חייב להיות בעל תפקיד רשמי, וחוסר האמון במפעילי המערכת והמאבק הוותיק על מהות תפקידם כעורכי על, מנעו את ההצעה שוב ושוב.

גסיסתו של שיקול הדעת יצרה תהליך של גיבוש כללים מנחים. מה שהתחיל בתור כללים לענייני עיצוב הפך למדיניות בנושאי תוכן. תרמו לכך בעיקר מאבקים חוזרים ונשנים על מחיקתם של ערכים חדשים מחד, בעיקר על ידי מפעילים "מחקנים", ומאידך על ידי מחקנים שחוו תיסכול רב מהרוב המיוחס הדרוש למחיקת ערכים, שהמכלילנים אינם מתקשים להשיגו בדרך כלל.

את הידוק לולאת החנק על צווארו של שיקול הדעת הביאה המגמה המסוכנת של עליית הפוליטיקה של הזהויות בוויקיפדיה. הדבר בולט במיוחד בענייני פוליטיקה ישראלית (בעיקר סביב צירי ימין-שמאל ודתיים-חילוניים) וסביב הישראליזציה/יהודיזציה הגוברת של ויקיפדיה ונסיגתה מהמחויבות להיות אנציקלופדיה כללית חסרת הטיות אתניות/לאומית. כמובן שישנה חפיפה מסויימת בין עמדות הצדדים היריבים בשתי הסוגיות.

צידו השני של המטבע הוא שלפוליטיקת זהויות זו, הנובעת מעולמות תוכן חוץ ויקיפדים, יש עדיפות מסויימת על הצבעות מחנאיות משיקולי חברות ופוליטיקה פנימית, הנובעות מעניינים פנים ויקיפדים של קהילה קטנה ומצומצמת. אף על פי כן אין לטעות ולחשוב שמדובר בייצוג נאמן של החברה הישראלית, קהל הקוראים. וגם אם כן, לא ברור מדוע זה עדיף.

ויקיפדיה הפכה לשדה קרב בו מתגוששות זהויות שונות על ייצוג נקודת מבטן במקום דיון בו מועלים טיעונים ונימוקים ענייניים אותם שוקלים בכובד ראש ומפעילים...שיקול דעת. יתכן שבעידן הפוסט מודרני, המערער על קביעות אוטורטטיביות של מיעוט אליטיסטי לטובת ריבוי קולות, על ויקיפדיה לאמץ את האתגר בחום. אולם, הדבר יניב תוצאות חיוביות, אולי, רק אם תשכיל הקהילה להחליף את הדפוס הנוכחי של מאבק על הניצחון המושלם בו מוכרעת הסוגייה לכאן או לכאן על פי מידת ההשתתפות של קבוצה מסויימת בוויקיפדיה (בלי כל קשר לדומיננטיות של הדעה בקרב קהילת המומחים לעניין, בציבור הישראלי או בכל עולם חוץ ויקיפדי אחר) במנגנון והלך רוח בו יש מקום לייצוגן של דעות שונות זו לצד זו. הבעיה העיקרית היא שלשם כך דרושה סובלנות, ונראה שאין זו אחת ממעלותיה של קהילת כותבי ויקיפדיה העברית.

בובת קש עם בתיה עוזיאל

שלום ילדים, המרחב הוירטואלי פותח בפנינו עולמות חדשים והיום נלמד כיצד להפיק מהם את המירב באמצעות בובת קש. אנא הכינו מקלדת, מסך ומחשב (ניתן להשתמש גם בעכבר, אולם הדבר אינו הכרחי), מראה ודלי ספונג'ה. הזמן קצר והמלאכה מרובה, שכן היום נסקור שלוש דרכים שונות להכנת המוצר הנפלא הזה, בו צריך להתהדר כל בית בישראל, אז בואו ונתחיל:

דרך ראשונה (הקלאסית)
הדרך הקלאסית ליצירתה של בובת קש היא פיתוח אישיות וירטואלית שניה. הדבר אינו קשה: טלו את המקלדת, לחצו על כפתור "התנתק מהחשבון" וצרו זהות חדשה. הקפידו לערוך בתחומי עניין שונים ולעשות טעויות קטנות שיעידו על כך שאתם משתמשים חדשים. אל תגיבו זה לדבריו של זה ושימרו על פרופיל עבודה גבוה בזהותכם המקורית, הראשונה. מומלץ שלא לסמן את תיבת ה"זכור אותי במחשב זה" שכן כך יקטנו הסיכויים שתערכו בטעות מהחשבון הלא נכון. כמו כן, הקפידו להשתמש בכפתור ה"תצוגה מקדימה" ובידקו חזור ובדוק שהחתימה היא מהחשבון הנכון.

מתקדמים יכולים לסתור זה את זהותו של זה מדי פעם, להצביע בצורה מנוגדת בהצבעות לא חשובות, ואם הזהות המרכזית היא של מפעיל, אפילו לחסום את עצמו (זהירות! הקפידו על שימוש במחשבים שונים, למשל בבית ובמקום העבודה, או ממקום ציבורי או אפילו בפרוקסי פתוח).

הבעיה העיקרית היא הקושי לטפח שתי זהויות עצמאיות לאורך זמן תוך שמירה על נפח פעילות מספק ומבלי לעשות טעויות. למרבה המזל, קיימות גם דרכים אחרות.

דרך שנייה (קח לך אישה ובנה לה בית)
מצא לך בת זוג חובבת מחשבים במידה בינונית. המועמדת צריכה להתעניין מספיק בכדי לפתוח חשבון עצמאי ולערוך מדי פעם, אולם לא יותר מדי במידה שתאפשר לה להתערות בקהילה בצורה עצמאית או, רחמנא ליצלן, להיות בעלת עמדה עצמאית. בהצבעות חשובות בת הזוג תוכל לתמוך בדעתך ולסייע בדיונים שאינם דורשים נימוקים (שכן היא איננה יודעת בדיוק על מה מדובר).

למתקדמים, שכנעו את בת הזוג להפקיד בידיכם את הסיסמא לחשבונה, שכן הדבר יחסוך לה את השקעת הזמן הדרושה לתפקודה בתור בובת קש. אם מישהו יעיר על התופעה או ישים אליה לב - שקרו בלי להניד עפעף שבת הזוג אינה עורכת הרבה ומופיעה בהצבעות בלבד רק לכאורה - למעשה היא מעורה ביותר מקהילה ועורכת גם מהחשבון שלכם. זהירות, אם אתם מפעילים הטיעון יכול להיות חרב פיפיות, אולם אל דאגה, בשביל זה יש רשתות פטרונז'.

הבעיה העיקרית בשיטה זו היא התלות שלכם באדם בוגר שעל אף היותה בת זוגתכם, אם לא בחרתם בקפידה, הוא עלול לגלות דעה עצמאית או לחוש נקיפות מצפון לא רציונאליות. אל חשש, הדרך השלישית פותרת בעיה זו.

דרך שלישית (ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה)
קח לך אישה ובנה לה בית, ומיטה וחדר שינה. כעבור תשעה חודשים יגמר השלב הראשון בתכנית וכשהזאטוט ידע, פחות או יותר, להקליד, לקרוא ולכתוב - בשלו התנאים. רשום את הצאצא תחת חשבון עצמאי. הקפד לחנוך אותו בכתיבה בנושאים הקרובים אליו. עודד אותו ליצור קשרים חברתיים עצמאיים במרחב הוירטואלי כך שביום פקודה יהיו מי שיתייצבו לצידו במקומך ולבסוף - שלח אותו להצביע. כמובן שאל לך לעשות שימוש ציני בנער הרך, אולם חובתך ההורית היא לחנוך אותו ולהדריכו במרחב הוירטואלי העויין. הצבע בפניו על הדרך הנכונה, אולם הנח לו להרגיש כאילו הוא עצמאי.

אם יורמו גבות - הורד אותן בעזרת נימוקי הגילנות (טוב לקשור קשרים עם משתמשים צעירים אחרים שיתמכו בגישה זו) או חינוך (לשם כך נאים ויקיפדים הורים לילדים או סבתות מלאות חיבה לזאטוטים). אם אתה מפעיל, השתמש בשיטת הכובעים הידוע ואיים בחסימות ותביעות משפטיות על מי שיעז לפצות פה תחת כובע המפעיל, כמובן, ולא כאביו של משתמש אחר.

דרך זו דורשת השקעה לטווח ארוך יותר, אולם היא המשתלמת ביותר.

בשבוע הבא נשוחח עם המאזינים אודות יצירתה של בובת קש מיוחדת - מפעיל קש.

תודה רבה לצוות הטכני באולפן ולמאזינים, שלכם, בתיה.

אה, ולמה המראה והדלי אתם שואלים? ובכן, טלו את המראה בידכם הימנית, את הדלי - בשמאלית, הביטו במראה והשתמשו בדלי כדי לקלוט את תוצרי תחושת הגועל...

רוח חדשה?

לפעמים גם הציניקן הביקורתי נהנה מפרץ של אופטימיות ועבדכם הנאמן חווה אחד שכזה לאור שתי ההצבעות הראשונות ב"מפעיל נולד" בחודש זה. "מפעיל נולד" הוא ההליך שאימצה הקהילה בסוף שנת 2005 על מנת למנות מפעילי מערכת חדשים (ההצעה הועלתה כבר שנה קודם לכן, אבל לקח זמן מה לפני שהרעיון התקבל והצורך בו הפך אמיתי יותר). הנוהל זוכה לתמיכה רבה. הדבר ניכר, למשל, בהצעה שנדונה בפרלמנט במהלך חודש פברואר השנה שהציעה שינויים מהותיים בנהלים הקשורים במפעילי המערכת תחת הכותרת "שינוי כללי מינוי המפעילים וביטול הרשאותיהם", אולם ביקשה להשאיר את נהלי המינוי באמצעות "מפעיל נולד" על כנם. בהצעה תמכו רוב משתתפי ההצעה (60 לעומת 50 מתנגדים) וגם ההתנגדות לא התמקדה כמעט בפרט זה (ההצעה, אגב, לא התקבלה שכן לא השיגה רוב מיוחס של 60%). גם הממצאים הראשוניים ממשוב המפעילים הגדול אישרו את התמיכה הגורפת בנוהל (כן, אני יודע שהבטחתי ניתוח מעמיק יותר וטרם סיפקתי אותו).

בדיוק בגלל הקונצנזוס שסביב הנוהל מהוות שתי ההצבעות המדוברות בחודש אפריל שביב תקווה לשינוי מהותי באווירה השוררת בקהילת ויקיפדיה בה קיימת דרך קבע מתיחות סביב שאלת היחסים בין מפעילים ומי שאינם מפעילים. השינוי אינו קשור לשני המפעילים החדשים שהתמנו, בהם עצמם אינני מעוניין לעסוק ברשומה זו, אלא ב"סוג" הוויקיפדים אותו הם מייצגים: ויקיפדים ותיקים, דעתניים, שהניטור רחוק מלהיות פעילותם העיקרית בוויקיפדיה, ואשר הם רחוקים ממוקדי הכוח העיקריים.

ראשית, מדובר בשני ויקיפדים ותיקים למדי, שכן שניהם פעילים כשנתיים (ורשומים אף למעלה מכך). עד כה ניתן היה להצביע על דפוס על פיו מתמנים ויקיפדים הפעילים משך זמן קצר יותר משנה. מי שהועמדו לנוהל לאחר משך פעילות ארוך יותר צברו, בדרך כלל, מספיק מתנגדים בסיכסוכי העבר, או הוכתמו כ"נושאי אג'נדה" אותה ניתן היה לאתר מדפוס פעולתם המתמשך וכדומה. כך, את הנוהל צלחו בהצלחה בעיקר (גם אם לא רק) משתמשים שהיו פעילים באינטנסיביות מספר חודשים וטרם הספיקו להיקלע לויכוחים מרים כאלו או אחרים.

שנית, לגבי אחד המפעילים הטריים נטען בדיון המינוי כי בעבר נקט בגישה פסקנית בוויכוחים (ואף על פי כן הצביעה המעירה בעד המינוי) ולגבי השני ניתן להגיד בוודאות שהוא עמד במוקדם של מספר עימותים גדולים בשנים האחרונות (כגון ההצעה לשינוי כללי מינוי המפעילים וביטול הרשאותיהם שאוזכרה לעיל והמחלוקת הארוכה והמסועפת על הערך העוסק במושג הגזע בקרב בני אדם ביוני 2006). את המצב תאר נכוחה אותו מפעיל עצמו כשנה קודם לכן, כשהטיח בו מפעיל אחר שלאור הביקורת המרובה שהוא מותח על תפקודם של המפעילים אולי ראוי שיהייה מפעיל בעצמו ויעזור לשאת בנטל. בתשובה להצעה התייחס המפעיל הטרי למועמדות קודמת שלו להתמנות למפעיל מערכת בעבר וכתב: "מאז אותה הצבעה דרכתי על אצבעות רבות בויקיפדיה (ומסתבר שאצבעותיהם של מפעילים רגישות במיוחד) וגם ויקיפדיה והסוציולוגיה שלה, ושל המפעילים בה, השתנתה. אם עלי לגייס את מה שלמדתי מתואר במדע המדינה ומשנים של קריאת עיתונים - הסיכוי שלי היום להיות מפעיל, לו רציתי בכך, נמוך מתמיד" [1]. חלפה שנה והנה אותו אדם נבחר למפעיל בתמיכה גורפת למדי. ההשתנתה הסוציולוגיה של קהילת ויקיפדיה בשנית? לשינוי רמז גם מציע ההצעה הנוכחית למינוי באומרו כי: "יש לי תחושת בטן שהקהילה אולי בשלה יותר לקבל אותך"[2]. כלומר, מועמדים שנויים במחלוקת ושהיו שותפים לסערות ומריבות גדולות בוויקי, נבחרו למרות הכל.

שלישית, שני המפעילים אינם גם המנטרים הקלאסיים. ניטור הוא הפועל המסתיר את הנטייה הוויקיפדית להתמכרות לרשימת השינויים האחרונים, את התחרות הסמוייה לשחזר, למחוק או לשים תבנית המצביעה על פגם מסויים בערך הטרי, וכן את החשדנות הכפייתית, על סף הפרנואידיות, לכל עריכה של משתמש אנונימי או חדש. אחרי הכל, זה בדיוק אחד מתפקדיהם המרכזיים של המפעילים ובעבר נימוק ההתנגדות הנפוץ ביותר בדיוני המינויים היה "הוא לא משתתף בניטור". את הטענה הזו, שעלתה עד מהרה באחד הדיוני, השתיק מעלה הצעת המינוי עד מהרה בנימוק "פאסה".

לבסוף, וחשוב לא פחות, אם לא יותר, שני המפעילים החדשים אינם משתייכים בבירור לאף רשת פטרונא'ז חשובה. אמנם אחד המשתתפים בהחלט מזוהה עם קבוצה קטנה של בעלי השקפה דומה על סוגיות סוציולוגיות שונות, אבל קשה ביותר להשוות זאת לסדרת המועמדים שמונו למפעילי מערכת בחודשים האחרונים שהקשר שלהם לרשתות הפטרונא'ז החזקות בוויקיפדיה היו ברורות לעין. יתרה על כך, מי שהציע את הצעת המינוי לא שייך לאותה "רשת סוציולוגית" (הראויה לרשומה בפני עצמה יום אחד). עובדה זו חושפת, ראשית, סטייה מדפוס הצעת מפעילים חדשים בהתאם ל"סגירות" מאחורי הקלעים (ובהקשר זה ניתן להזכיר את אותה פרשה עלומה של הצעת מעין גרסה וירטואלית של שוחד בחירות בדמות הבטחת הצעת מועמדות למינוי למפעיל ותמיכה בה). שנית, ולא פחות מעניין, היא חושפת רמזים לשבר בתוך אחת מרשתות הפטרונא'ז החזקות ביותר, בעקבותיה צמצם אחד המשתמשים הפעילים ביותר בוויקיפדיה ופעיל מרכזי באותה הרשת (פעם כפטרון, אחר כך כקליינט) את פעילותו במיזם וביטל את השתתפותו במפגש הקרב ובא.

לסיכום, אני בוחר להיות אופטימיסט ולראות בשני המינויים הללו סימן להתבגרות הקהילה ולנכונות למנות לתפקידי מפתח, מעשיים וסמליים כאחד (וזה דיון אחר) אנשים שאינם בקונצנזוס, מחוץ לרשתות הפטרונא'ז וההשפעה, המייצגים דעות ביקורתיות ואופוזיציונריות, ואשר אינם עונים בהתאמה מלאה לדימוי הטכני-סיזיפי של המפעילים, אותו העלו על נס עד כה. אני בוחר לראות בכך סימן לכך שאולי ההצעה שאוזכרה לעיל לא זכתה ברוב המיוחס הדרוש, אבל המשבר שהוליד אותה הביא להפנמה מסויימת שיש צורך בשינוי כללי המשחק. האם יצדיקו המפעילים החדשים את התקווה שמגולמת במינויים - זו כבר שאלה אחרת, ובמידה מסויימת פחות רלוונטית, אבל בנתיים, לפחות, אני אופטימי.

על מיסודה של כריזמה

בוויקיפדיה העברית בירוקרט אינו אלא הרשאה טכנית המאפשרת לוויקיפד האוחז בה לבצע מספר מצומצם של פעולות שהמשמעותית ביניהן היא היכולת להעניק סמכויות של מפעיל מערכת לוויקיפדים אחרים. משך למעלה משלוש שנים, ממרץ 2004, היה דוד שי לבירוקרט היחידי של קהילת ויקיפדיה העברית ודי היה בכך, שכן שי נאלץ לעשות שימוש בהרשאות הבירוקרט שלו אחת לשבוע, לכל היותר. ביוני 2007 נפל דבר, וללא כל צורך ממשי נבחרו שני בירוקרטים נוספים, הראל ומגיסטר, לקבל את סמכויות הבירוקרט ולכהן לצידו של דוד שי. בשורות הבאות אצביע על כמה ממשמעויות והשלכות השינוי.

מרגע הקמתה של ויקיפדיה העברית היה דוד שי לאחד הויקיפדים הבולטים בה. במהרה היה למפעיל מערכת וחותמו ניכר בכל פינה של ויקיפדיה בתרומתו לערכים רבים. מלבד פוריותו, השקעתו ארוכת הזמן והמשמעותית ורוחב אופקיו, נהנה דוד שי ממעמד מיוחד בקרב חברי הקהילה הודות לכוח אישיותו וליכולתו לנווט את הקהילה בין משברים פנימיים וחיצוניים, ולנתב את האנרגיות הטמונות בה לאפיקים חיוביים של התרכזות בעיקר - כתיבת ערכים. כריזמה וירטואלית זו הקנתה לו יוקרה אישית חסרת תקדים, ואט אט החלו נהגים וכללים שונים בוויקיפדיה לייחס מקום מיוחד וסמכויות יוצאות דופן לבירוקרט, הוא דוד שי ואיש מלבדו. במקום להנהיג כלל שמלחמות עריכה שאינן באות לכדי פתרון בהדברות יוכרעו על ידי דוד שי, העדיפה הקהילה, בתבונה, לתלות את הפתרון במשרת הבירוקרט. סמכות מהותית יותר הייתה האופן בו ממנה הקהילה את מפעילי המערכת שלה בנוהג שהעניק במה פתוחה לכלל חברי הקהילה להביע את דעתם על מועמד מסויים, אולם לא מדובר היה בהצבעה, אלא בהמלצה שנועדה לסייע לבירוקרט, ולו לבדו, להכריע בשאלת המינוי או דחייתו. כך, בהדרגה, נוצרה זהות בין הרשאות הבירוקרט ובין דוד שי, והראשונה נהנתה מיוקרתו של זה השני.

ביוני 2006 נעדר דוד שי מכתיבה בוויקיפדיה מסיבות אישיות והעלה בעצמו את הצורך במינוי של בירוקרט נוסף, שיהיה בידו לשרת את הקהילה עם סמכויות הבירוקרט בהיעדרו של דוד שי. יוקרתו של דוד שי הייתה כה רבה, עד שמיד תמכו משתמשים רבים בהצעתו, ובשני המועמדים שהציע, וביקשו שפשוט ימנה אותם, מבלי לערוך הליך כל שהוא כלל וכלל. אף על פי כן, ועל דעתו של דוד שי, התקיימה הצבעה. בהתאם להמלצתו של דוד שי נבחרו שני המועמדים, והקהילה לא התבקשה להכריע ביניהם. איש גם לא העלה את האפשרות להעמיד מועמדים נוספים לתפקיד. שלוש סיבות גלויות היו לדבר: האחת היא רצונו של דוד שי שהבירוקרט או הבירוקרטים יזכו לתמיכה גלויה ונרחבת, על מנת לבסס את סמכותם; השנייה הייתה החשש שהצורך בהכרעה יגרור מחלוקות וקרעים בקהילה; והשלישית הייתה שכך ימנע שוב מצב בעתיד בו בירוקרט לא יוכל למלא את תפקידו מסיבות אישיות, ושוב יחסר בעל המשרה. סיבה נוספת, שלא נאמרה בגלוי, הייתה החשש להצביע כנגד מועמד, שבוודאי יתמנה ויהיה לבירוקרט, וכך אותו מצביע מסמן עצמו לדיראון עולם ועליו להשגיח על גבו הווירטואלי עד כלות כל הקיצים (הצבעת הנגד היחידה בהצבעה זו הייתה מצידה של משתמשת שהיה לה סכסוך אישי מר עם הראל, ואשר שבועות קודם לכן עזבה בטריקת דלת את הקהילה).

סיבות אלו מלמדות כמה דברים על אופן התנהלותה של קהילת כותבי ויקיפדיה העברית ועל אופייה:

1. הנימוק הראשון של דוד שי על הצורך בזכייה בקונצנזוס מלמד הן על כוחה הרב של ההצבעה על מנת לזכות בלגיטימציה, מחד גיסא, והן על ההכרה כי היוקרה שבסמכות הבירוקרט נובעת מדוד שי האיש, ואינה עוברת לאחרים בקלות רבה. שלא במפתיע הניסיון למסד את הכריזמה הוירטואלית של דוד שי נכשל. הבירוקרטים האחרים עומדים בפני עצמם אולם נדמה כי התפקיד עצמו, הבירוקרט, נחלש. עתה אין הוא נובע ומזוהה עם דוד שי לבדו, ונראה כי ממדיו התגמדו.

2. הנימוק השני שהביע חשש ליצירת קרע בקהילה מלמד על השבריריות והחשש מפני משברים. הדבר חריף במיוחד לאור גודלה המצומצם של הקהילה. למעשה, חשש זה הוא שעומד, לדעתי, בבסיסם של מספר ויכוחים מרים שהתגלעו במרוצת השנים בקרב חברי הקהילה. בכל פעם שעולה נושא כאוב, או בעל פוטנציאל משברי, ומסתבר בהצבעה (הדרך ללגיטימציה כאמור) כי רבים מגלים בו עניין, מייד מועלות הצעות פשרה שאינן פותרות את הבעיה, אלא דוחות אותה ומסתירות אותה. הפרדוקס הוא שהדבר קורה רק אחרי שכבר עשרות ויקיפדים הצביעו, הדיון התארך, נימוקים הועלו ומילים קשות הוטחו. כך שוב ושוב גם מתגלים קרעים, גם נוצרים משקעים של איבה, גם איש אינו מרוצה ונדמה לו שנגרם עוול, ובסופו של דבר, על אף מחיר כבד זה, הסוגיה גם לא באה לפתרונה. כמובן שאלו מאפיינים כלליים של דינמיקה רווחת, וניתן להצביע על הכרעות בנושא פורנוגרפיה, תאור ההתנחלויות או שימוש בשם המפורש כמקרים שכן הגיעו בסופו של דבר להכרעה.

3. אין ספק שמבחינה מהותית ויקיפדיה העברית לא זקוקה לשלושה בירוקרטים, גם לא לשניים. משום כך הנימוק השלישי (למנוע מצב של "נבצרות" בעתיד) אינו אלא ניסיון רטורי להסתיר סיבה אחרת, עמוקה יותר. דבר זה מלמד הנטייה הוויקיפדית להביע דעה בכל מחיר, גם כשאין מה להגיד. חמור מכך, הדבר מלמד על החשש העמוק לקרוא לילד בשמו, מה שמוביל אותנו למסקנה הרביעית.

4. הסיבה האחרונה, שלא נאמרה בגלוי, אשר נתמכת בתוצאות ההצבעה ובהיעדרם של מועמדים נוספים, מעידה על אווירה של פחד וחיסול חשבונות בתוך הקהילה עצמה. שורשי הדבר בדינמיקה הפנימית בוויקיפדיה מצידם של ויקיפדים רבים, ביניהם גם מפעילי מערכת ואנשים המפעילים רשתות חברתיות רבות משתתפים מאחורי הקלעים באמצעות הטלפון, המייל, ובעיקר המסנג'ר, היא נקמנית, קטנונית ובעלת זיכרון ארוך. ומי יעז לערער על אחד המועמדים, להתמודד מולם, או להצביע רק לאחד מהם ולשבור את הקונצנזוס? מי יערער או יעלה סימן שאלה כשמכונת גיוס הקולות המשומנת, חלקה הגדול מופעל בידי המפעילים עצמם – הרי יבוא יום ומכונה זו תופנה כנגדו? השאלה נוקבת ומדאיגה עוד יותר כאשר יודעים כי מאחורי הקלעים לפחות אחד מהבירוקרטים החדשים עוסק בפוליטיקה פנים ויקיפדית בהיקף מרשים. נושא זה ראוי לדיון נפרד ועל כן לא ארחיב עליו כאן. למותר לציין כי אין זו סביבה פוריה במיוחד לפתיחות מחשבתית.

השלושה הזדרזו להוציא מסמך הצהרת כוונות תחת הכותרת "יציאה לדרך חדשה" שבבסיסו נועד להביא לשקט תעשייתי ואשר כלל צעדים להעברת כוח ההכרעה מה"קהילה" לידי הבירוקרטים עצמם. אמנם את מדיניות השקט התעשייתי כאמצעי לניהול סכסוכים קידם דוד שי עצמו שנים ארוכות, אולם כשמוסמרה גישתו במסמך מסודר, אשר ביקר להעניק סמכויות נוספות לבירוקרטים, היא הפכה לעריצה במקצת. מדספוט נאור שדעתו נשמעת בגלל הכריזמה וההערכה, היא נכפתה בשמה של סמכות בלתי קיימת. למעשה בבסיסן של מרבית התגובות עמדה הנחה סמויה זו: אלו שטענו כי לא מדובר בשינוי דרסטי, ואולי אף בלתי מספיק, הם אלו המכירים זה זמן רב בעובדה המצערת שבפועל, גם אם לא בדין, קולם של ויקיפדים אחדים שווה יותר משל אחרים. מבחינתם אכן לא היה שינוי דרסטי. הסוג השני של התגובות מחה על עיגון רשמי של מצב זה, שכל עוד היה סמוי למחצה ניתן היה להתקומם נגדו, לפחות באופן רטורי.

וכך, מוסד מוצלח שנשען על אישיותו של דוד שי מוסד, וניסיון האצלת הכריזמה כשל. במקומו קיבלה קהילת ויקיפדיה העברית טריאומווירט מאולץ, סמכות ללא כריזמה, שמיהרה לגבות עצמה במסמך שיעניק לה סמכויות. לאן כל זה יוביל? ימים יגידו, אולם אני חושש לריכוזיות ולדספוטיזם שיובילו לקליקות ומחנות. הלוואי ואתבדה.