שלום אהרון, שמי Ori ואני משתמש ומפעיל בוויקיפדיה העברית. התלבטתי רבות האם להגיב בפורום הזה – עכשיו או בכלל – וסופו של דבר החלטתי להגיב. שקלתי להגיב על הבלוג הקודם "מה (ולמה) בתמונה?", אך הסתפקתי בהודעה קצרה בשל מצוקת זמן, הכל כפי שיפורש להלן. על הבלוג הנוכחי - "הזרוע הארוכה" –לא אשתוק עוד, ואני מודע לכך שדוקא היום החלת ביקורת על מערכת התגובות, ולכן איש לא יתקע לידי שתפרסם את דברי ככתבם וכלשונם.
את הבלוג שלך גיליתי באקראי אגב גלישה ברשת. איש לא סיפר לי אודותיו, גם לא מי מבין אלה שאתה מייחס להם ולי כוונות רעות. רעות מאוד. אני לא זוכר מתי זה היה, אבל זה היה לפני הבלוג בעניין אוגוסט החם. אז, קראתי חלקים נרחבים מהרשומות – חלקם היו מוצלחים, חלקם פחות, וחלקם לא ממש דיברו אלי, שכן הם התייחסו לתקופה שבה לא הייתי פעיל בוויקיפדיה או שהעובדות המתוארות בהן נשכחו זה מכבר. למען האמת, אף שאת הבלוג אודות אוגוסט החם קראתי זמן קצר לאחר פרסומו, טרם גיליתי שיש במקום מערכת תגובות, ולכן הפסדתי דוקא את החלקים המעניינים. את מערכת התגובות גיליתי אולי לפני חודשיים, מאוחר מידי מכדי להגיב (ולא שהיתה לי כוונה קונקרטית לעשות כן), ובהחלט out of date.
מאז שהמקום התגלה לי, בהחלט הקפדתי להכנס מידי פעם ולהתעדכן בחידושים. עצם קיומו של בלוג כזה, העובדה שיש המגיבים לו ונתוני הגלישה שרמזת להם, מראים שכנראה יש לו מקום. יש לי הערות על הקטע האנונימי, וכמו שהראל ציין – זה מטיל צל על אמינות הדברים והדוברים - אבל זה משהו מובנה במערכת ככל הנראה. יש לי גם השגות על אלה החושבים שחשיפת זהותם תביא להתנכלות מצד מושא ביקורתם, אבל עם תחושות אני לא מתכוון להתווכח.
אגש לעניין. לא היו לי ספקות שלאחר הוויכוחים אודות התמונה בערך גני בוסקט תתפרסם רשימה בעניין. את הרשימה ראיתי אתמול, יום חמישי, 31 בדצמבר 2009 בבוקר, ממש לפני שיצאתי לטיול הליכה של 25 ק"מ לאורך החוף המערבי של הכנרת וחזרה לאורך רכס פוריה (חלק מהתמונות כבר עלו לוויקישיתןף, חלקן האחר יעלה בהמשך), ולכן זמני לא היה בידי. בנוסף, זכור לי הבלוג אודות תפקודו של תומר א. והבחירה שעשה להגיב לו, שהפכה להופעה שבה ניצב אדם עם שם, זהות וכבוד עצמי, בודד וכמעט ערום, על מקפצה, וקהל של שחיינים אנונימיים, חובשי משקפות וכובעי ים, מטיח בו ממקומם הבטוח במי הבריכה דברי קילוסים ובוז. לא כל הופעה היא הופעה מוצלחת, בוודאי שאיננה בהכרח הוגנת. אבל אלה הכללים והמגיב מאמץ אותם בעצם תגובתו.
חזרה למלטה. מובן שנפגעתי מהאמור שם ומובן שראיתי בהם הוצאת לשון הרע לכל דבר, ואגב, לטעמי הדברים הקשים באמת לא היו מופנים כלפי. לכן ובשל קוצר הזמן הסתפקתי בהודעה קצרה לאמור: "יש לי תחושה שהמקום הזה הולך לקראת תביעת הוצאת לשון הרע. וזו תחושה דיי חזקה הפעם". כן, אהרון, זה הייתי אני, וכן, זו היתה הפעם הראשונה שכתבתי משהו ב"הרהורים אודות ויקיפדיה העברית". אגב, התגובה הנוכחית היא התגובה השנייה, ולא כתבתי דבר במקום, לא לפני הראשונה ולא לאחריה, עד כתיבת דברים אלה. דברי בהחלט שיקפו את תחושתי, ולא – לא היה בהם איום משום סוג. הודעה על כוונתו של אדם לעשות שימוש בסעד שמוקנה לו מכוח חוק איננה נחשבת לאיום, והסעד עומד לו מכוח כללי הצדק הטבעי והחוק. היתה בהם הבעת דעה על מה שנאמר ברשימה, וביקורת, קצרה אמנם, על הכיוון והסגנון שאליו פנית והפנית את הרשימות לאחרונה.
שוב, חזרה למלטה, שכן אף שמלטה איננה העיקר בתגובתי, לא ניתן לנתק בין השתיים. באותו בלוג קבעת כי "דף שיחת הערך חושף את ההליך הפגום, האופייני כל כך, לדיונים בהם בעל הכוח חוטף את הדיון", כי התכוונתי "“לגייס” תומכים" כלומר "ליצור קשר במייל, במסנג’ר או בטלפון עם שאר חברי(ו) שיבואו לתמוך בי(ו)". עוד נקבע שם כעובדה חלוטה כי דובר במלחמת עריכה (עם הפניה לכללים בדבר מלחמת עריכה), והעקשן ששיחזר שלוש פעמים שלושה ויקיפדים שונים אמור היה להיחסם, או לפחות לקבל אזהרה". לסיום נקבעה העובדה כי כאשר שנילי הביע את דעתו, זו התקבלה על דעתי רק בשל כך שהוא "אינו אלא חבר באותה רשת חברתית של אותו עקשן. התערבותו הייתה איתות ברור שאין גיבוי, שמוטב לוותר. רק אז יצאה הרוח מהמפרשים והכניעה באה, גם אם באיחור".
ובכן, דברים שרואים מכאן, לא רואים משם. את הערך על גני בסוקט כתבתי ב-11 בדצמבר 2009 מתוך עניין כללי שיש לי במלטה. התמונה הופיעה בו כבר אז, ו-17 ימים לפני שהחל הוויכוח. הפכתי את הוויקיפדיות הזרות ואת השיתוף, וזו התמונה היחידה שמצאתי אודות החגיגות. לכן שיבצתי אותה בערך. הישבן המדובר והסאטן הוורוד היו כורך של מה שהיה זמין ברשת, וסברתי בתום לב שטובה תמונה לא מוצלחת מהיעדר תמונה כלל ועיקר. והנה החל הוויכוח, ואכן הוא היה כרוך במלחמת עריכה. אלא שלמיטב הבנתי הכללים עומדים דוקא לצידי, כי הגרסה היציבה כוללת את התמונה. זה לא הפריע לך לכתוב שאני הצד הרע שיש להזהירו ולחוסמו. מסיר התמונה הראשון היה אגב מוטי, שאני רואה בו ידיד ומפעיל מצויין. אבל הרשימה שלך הולכת ומתדרדרת. מייד לאחר מכן אתה קובע כחזקה בלתי נתנת לסתירה שהתכוונתי לגייס בדרכים נסתרות – מייל או טלפון ומי יודע איך עוד. מעבר לכך שזו אינה דרכי, אני חושב שלהטריד שני משתמשים בטלפון או אפילו במייל בחצות ושלושים בעניין שולי ופעוט, זו פשוט חוצפה. מעבר לכך, אני חושב שגיוסם לצידי תחשוף את ההתנהלות שאתה לכאורה מצביע עליה, ומה טעם לי בכך. על סמך מה לעזזאל קבעת זאת? בן טובים, זהו קצה הקרחון של הבעיה העיקרית בכתיבתך. אתה הופך את סברותיך לקביעות עובדתיות, בודה ומשלים פרטים חסרים מליבך וחוטא אגב כך בהכפשת שמם של אחרים. קביעתך הבאה שקיבלתי את דברי שנילי רק משום שותפות רוע ידועה שקיימת ביננו ללא ספק, גם היא חוטאת לאמת, ולמותר לציין שאני דוחה אותה מכל וכל. מבין כל המתדיינים, שנילי היה היחיד שהציע אופציה למיקום התמונה וזו היתה סבירה בעיני. קיבלתי את הרעיון שלו על תקן של מעין פשרה והעברתי את התמונה לערך עכוז. לא דובר כלל ברעיון שלי, אבל רואי נסתרות רואים דברים נוספים. אחד המגיבים לבלוג ציין מייד ש"כעדות, מיד לאחר סוף פרשה זו הכניס אותו מפעיל את התמונה לערך "תחת", שכבר היו בו תמונה אחת או שתיים, והתעקש גם שם על התמונה לאור התנגדויות ומחיקות. כעת ברור מה בדיוק הוא ראה בתמונה.". איך לא ידעתי שזו היתה כוונתי מלכחילה...
אבל החומרה הרבה ביותר ברשימה היא דוקא בתחילתו, ואני מדבר במשפט "למה להם להסתבך עם הקליינט המובהק של הפטרון הגדול ביותר ושפחתו הנאמנה?". זוהי הכפשה חסרת רסן של שני משתמשים שזהותם ברורה לכל, והיא מסתברת בקלות – אם לא מרשימה זו, מאחרות – וזאת בלי שיש להם כל קשר לפרשה. איש לא שקל לפנות אליהם, ספק של ממש אם ידעו על העניין בזמן אמת ואם היו בוחרים להגיב. לשם מה זה טוב? בן טובים, תעצור ותסתכל על הטרמינולוגיה שלך: "הפטרון הגדול?" – פטרונו של מי? או של מה? "שפחותו הנאמנה?", "שפחתו הנאמנה?" כמה נמוך עוד אפשר לרדת בדרך אל המטרה הברורה של הוכחת אותו קשר נסתר, שמאיים לכלות את ויקיפדיה? תגיד, אין לך גבולות?
כאן אנחנו מגיעים לנושאים אחרים – יושרה עיתונאית, הבחנה בין אמת סובייקטיבית לבין אמת מוחלטת הנתמכת בראיות, וכמה כללים משפטיים. ברי לי שדיני הראיות אינם חלים עליך או על הבלוג שלך, אבל לפעמים ניתן להשכיל מהם. עדות סברה היא עדות שקבילה רק מפיו של מומחה לדבר שמומחיותו הוכחה בבית משפט, וגם היא, כמו תוכן העדות, עומדת לדיון. ראיה נסיבתית היא ראיה ככל הראיות ובלבד שהיא מובילה למסקנה ברורה אחת בלבד. למותר לציין שלפני הכלל בדבר ראיות נסיבתיות וקבילותן, צריך שראיה כזו אכן תהיה בנמצא. זה הזמן לעבור לרשימה האחרונה בעניין "הזרוע הארוכה" שבה לטעמי חצית כל גבול אפשרי, והבאת אותי לכתיבת התגובה הזו. אינני יודע מי כתב את שכתב אודות דורית. אינני יודע מה היה כתוב באותו פוסט שכן לא ראיתי אותו מעולם והיום נכנסתי לבלוג שלך לראשונה לפני כשלוש שעות ולאחר שאותו פוסט כבר הוסר. אני יכול לשפוך מילים רבות בנושא, אבל בקצרה אני אציין את דעתי כי אאוטינג מכל סוג הוא מעשה פסול ואני מתנגד לו מכל וכל.
איך, בן טובים? איך לכל השדים והרוחות, אתה מעיז להאשים אותי בכתיבת אותם דברים? על סמך איזה בדל ראיה או קצה קציה של התרחשות, סימן או אות, אתה מעיז להטיל בי דופי כזה ולזרוק בי רפש סמיך? והפעם, לא הסתפקת ברמזים וברמיזות, אלא הדברים נאמרו על ידיך ברחל בתך הקטנה "גם שם וגם כאן כשהיה המפעיל בדעת מיעוט ובמגננה, פנה לתקוף ישירות את שותפתו לדיון." – שם בדיון בוויקיפדיה, וכאן בפוסט המכוער אודות דורית.
לא אכביר מילים נוספות. אין לי כרגע שום דרישה או בקשה ממך. אני רוצה להאמין ולקוות שתאזין לדברי בקשב ותסיק מסקנות להבא. בעניין זה אני נותן בך אימון ומעריך את כישוריך להבחין בין טוב לרע, מותר ופסול, לגיטימי ומה שחורג ממנו. אני רוצה לקוות שתמחק לחלוטין משתי הרשימות האחרונות את דברי הבלע הלא מבוססים כנגד הנוגעים בדבר, תבהיר כי אלה נכתבו על סמך סברתך הסובייקטיבית ועליה בלבד, ואולי, כן, אולי אף תפרסם התנצלות. אני לא מתכוון לאיים עליך ואני רוצה לקוות שתיענה לבקשתי, מתוך הבנה והכרה כי טעית בשתי ההזדמנויות הלאה, וכי נוכל להניח מאחורינו את הפרשה האומללה הזו. עם זאת, אני בפירוש מודיע לך באופן שאינו משתמע לשתי פנים, ומבלי שישתמע מכך איום מסוג כלשהו, שלאור חומרת הדברים, אני שומר לעצמי את הזכות לפנות לפי ההתפתחויות לקבלת סעד משפטי – זכות המוקנת לי מכוח חוק ואיננה צריכה כל הבהרה ובוודאי שלא התנצלות.
בברכת ויקיפדים, Ori
