‏הצגת רשומות עם תוויות אמינות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אמינות. הצג את כל הרשומות

יום שני, 6 בספטמבר 2010

הכל בגלל כדור קטן הכל בגלל כדור

מפרסתו הימנית,
של סוס קרבות דוהר
בבוקר צח וזיווני,
נפל פתאם מסמר.

הכל בגלל מסמר קטן
הכל בגלל מסמר.

אז פרסתו הימנית,
של סוס קרבות דוהר
נפלה גם היא,
נפלה גם היא
כנפול אותו מסמר.

הכל בגלל...

צלע על רגל ימנית,
אז סוס קרבות דוהר
וחץ מהיר ופחזני,
ביתר אותו ביתר.

הכל בגלל..

נפול נפל אז הרוכב,
מסוס קרבות דוהר
והאויב, והאויב
קדימה הסתער.

הכל בגלל...

הובס הקרב נפלה העיר,
כסוס קרבות דוהר
וכל השיר, וכל השיר -
חדל בגלל מסמר.

הכל בגלל...


 בכתבות רבות, בארץ ובעולם, סופר על קורס העריכה הציונית בוויקיפדיה של מועצת יש"ע. ויקיפדים ותיקים חברו למאמץ המאורגן להטות פוליטית את ויקיפדיה, ועל אף התממותם כי מדובר בקבוצת אנשים שוחרי טוב שלא הטייה בראש מעיניהם, אלא תרומה מאוזנת, נראה כי מעטים בלבד, אם בכלל, השתכנעו מהערכתם האופטימית את צאן מרעיתם. והנה, מספר שבועות לאחר תחילת הפרוייקט, מסתבר שעדר הכבשים הוא אולי לא עדר של ממש, אבל הוא גם לא של כבשים. אולי יותר של זאבים בעורות כבשים. המעניין הוא שבעוד שתורמים חדשים לא רבים מנסים להטות את מרחב הערכים, זריקת העידוד המריצה בעיקר עורכים קיימים מצידה הימני של המפה הפוליטית לשוב ולפתוח פצעים ישנים בתקווה שעם צבא המתנדבים, להם הובטחו פרסים ואולי יותר מכך, יהיה בכוחם לשנות החלטות ישנות וקונצנזוסים מקובלים. 


כך, למשל, נפתחה לה הצבעת מחלוקת האם לכתוב את הערך על תנועת "אם תרצו." אנשי התנועה איימו בעבר בתביעה משפטית אם לא ינתם להם לעצב את הערך כרצונם, וכעת אנשי ימין המסתתרים מאחורי כינויים אנונימיים פועלים לכתיבת הערך, על אף שהאיום נשאר על כנו, ובכך הם מסייעים למנגנון האיומים וההפחדה של תנועה זו. כך, למשל, חזר משתמש שנחסם מעריכות בשל תוקפנותו האידיאולוגית לערוך ערכים פוליטיים, כפי שהותר לו בתום תקופת צינון. והנה, בחסות הרוח הגבית החדשה והיעדרותם של שומרי החומות הוא שב וחוזר על עריכותיו הישנות: הופך את העליה ההמונים לפלטי ארצות ערב בכרונולוגיה של תולדות היישוב, ממלא דפי שיחה בכותרות פולמסניות, מנסה לחזור ולהכתים את ערביי ישראל כולם באג'נדה של קבוצה קיצונית מתוכם ועוד. חזרה מדוקדקת על פעולותיו בטרם חסימה. 


כך למשל, משתמש ותיק מנסה לבסס את מעמדה של ירושלים המאוחדת כבירת ישראל באמצעות הוספת הצבעות סמליות בארצות הברית לפסקת הפתיח. כך משל, מספר משתמשים מנסים להטות את הערך על מדיניות תג המחיר על ידי הורדת עובדות לא נעימות ושמות לא מחמיאים, או לא מוחמאים. כך, למשל, שוב מתעוררות הטענות המצחיקות על התרגום הנאות מאגלית של הקרן החדשה לישראל ועל אופי הארגונים להן היא תורמת. כך, למשל, התעוררה מערכה על קטלוג "בצלם" כארגון שמאל. כך למשל ערעור על חשיבות הערך על תנועת הנוער של מר"צ.


אז מי המועמד המוביל לקבלת פרס הטיסה בשמי הארץ בכדור פורח? האם הטיסה כוללת ביטוח שמא יפילו אותו בני דודינו על מנת לפגום בשיחות השלום שממשלתנו ניגשת אליהם בנפש חפצה? ולבסוף, האם יש חובת הזדהות בעת קבלת הפרס, או שמא תורם אנונימי, או בעל כינוי בלבד, יכול לקטוף את המקום הראשון גם כן?


הכל מתחיל מתיקון קטן פה, מערך קטן שם, אבל בסופו של דבר העובדה הלא נעימה היא שארגון פוליטי פעל בפומבי להחדיר עורכים פוליטיים על מנת לקדם את עמדותיו בוויקיפדיה. לא רק שהדבר נסבל, הוא אף זכה לשיתוף פעולה מאנשי ימין ויקיפדים וממשתמשים מתנחלים. ערב ראש השנה לפנינו והשער עודו פתוח על מנת לקבל את התנצלותם בפני כלל קהילת הקוראים לה עשו שירות דוב בסייעם להפוך את ויקיפדיה למקום לא רלוונטי חיפוש מידע על תולדות ישראל. כל שנותר להכריע הוא האם זו עברה של אדם כנגד חברו או כנגד המקום.

יום חמישי, 10 באפריל 2008

ציפורי השיר מסיאטל



בראש דף הכניסה שלה מגדירה ויקיפדיה את עצמה כ"מיזם רב לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שאותה כולם יכולים לערוך". המשך לדף ההזמנה מגלה לקוראים כי "אנו מאמינים כי ככל שיותר אנשים יערכו ערכים, כך הם ישתפרו בתוכנם ובדיוקם". האמנם? מיהם אותם "כולם" או "אנשים" אותם מזמינים חברי הקהילה להצטרף אליהם?

כבר בימיה הראשונים של ויקיפדיה, אי שם בסוף שנת 2003, הועלתה במזנון ההצעה המתבקשת לנסות ולמשוך אנשי אקדמיה לכתיבה בוויקיפדיה. כשנתיים לאחר מכן, בסוף 2005 ובעקבות מפגש פעילים, שוב עלה הצורך בגיוס ברי סמכה לצוות הכותבים. תחת הכותרת "מריטוקרטיה" הוצע כי "ויקיפדיה צריכה להפתח לבעלי סמכות, לתור אחריהם ולבקש את עצתם [...] עלינו לתור אחריהם כמנחי כיוון כללי, שיתוו את האיזורים שאליהם צריך לפנות ובהם צריך להתעמק". על אף שניתן להצביע על מקומות נוספים עם טענות דומות, אין בכך צורך ודי לציין שההצעה נדחתה. כמה חודשים לאחר מכן, ביולי 2006, רעשה קהילת ויקיפדיה כתוצאה מפרישה של אחד מהבולטים שבחבריה תוך שהוא פורס בכתבה עיתונאית את דעותיו על בורותם של חלק מהכותבים וכשלון הדמוקרטיה כשיטה לבניית אנציקלופדיה.

אכן, שיתוף הפעולה עם האקדמיה עדיין צולע למדי. כמה חודשים לאחר ההסערה זוטה נפתח פרוייקט קשר עם האקדמיה שנועד לסייע למרצים לגרום לסטודנטים שלהם לכתוב ערכים כחלק ממטלות הקורס אותו הם מלמדים. את הצלחת הפרויקט ניתן להגדיר כ"מעורבת", עם נטיה קלה לכיוון כישלון. ככלל, אקדמאיים עדיין מדירים את רגליהם מכתיבה בוויקיפדיה. ניתן להצביע על מספר סיבות לכך: אגו והרגלי עבודה שאינם מתאימים לפרוייקט שיתופי; חוסר הנכונות להתעמת עם הדיוטות; חשש מפגיעה ביוקרה אקדמית; חוסר נכונות לשתף את פירות מחקרם במדיום שלא מתגמל אותם על כך מבחינה מקצועית ועוד. קריאה מרתקת לדוגמא היא הסבר הפרישה של אחד המשתמשים, איש אקדמיה, שמאס בויכוחים על זוטות ומוסכמות ידועות עם מי שחסרים ידע בתחומו.

נכון, ישנם כמה עלי תאנה אקדמאיים בויקי. ישנם גם בעלי ידע אקדמאי ברמה כזו או אחרת וכן משתמשים שעם או בלי ידע פורמלי הם בעלי ידע מעמיק ו/או נרחב בתחומים שונים כתוצאה ממקצועם, לימודיהם או תחביביהם. אף על פי כן, אותו דף הזמנה שכבר צוטט לעיל מוסיף ומיידע את הכותבים העתידיים כי "על אף שדוקטורים, סטודנטים לתארים מתקדמים ומומחים בתחומים שונים משתתפים באופן קבוע בכתיבה בגרסאות בשפות השונות, אינכם צריכים רקע מיוחד כדי להשתתף". וכך, כאשר מומחים אמיתיים מדירים את רגליהם, נותרה הבמה מופקרת לשני טיפוסים אחרים: המומחים לכלום והמומחים לכל.

איתרע מזלו של משתמש חביב, שדוגל בתרגום ערכים מוויקיפדיה האנגלית לזו העברית, לתרגם ערך בדיוק בזמן בו הוא הושחת במקורו האנגלי. כך, גרסתו הראשונה של הערך דילדו (אביזר מין) מבארת לקורא כי מדובר ב"ציפור יער, הנמצאת לרוב בצפון-מערב האוקיינוס השקט, שבית הגידול הטבעי שלה מושמד על ידי חוטבי עצים, ולאחרונה עקרות בית חושקות בבשר החיה יותר מכל". הקורא המתעניין יכול היה להמשיך וללמוד כי "חפירות אחרונות הראו שהמצרים אהבו את החיה, שאותה הם ייבאו מסיאטל בקביעות. המצרים מצאו את ריח החיה ושירתה כמענגים, ושמחו מאוד לאמץ אותה בתור חיית מחמד. אבל מפני שניצלו יותר מדי את הדילדו, למשל למשך חמש-תשע שבועות עבודה מלחיצים, שבהם הכריחו אותם לשיר עד לשעות הבוקר המוקדמות, במהלך חמישים השנים הבאות, הדילדואים התפתחו לציפורים גדולות יותר ועפו לחוף השנהב". לא צריך להיות מלכת סאדו או מכור לאתרי אינטרנט פורנוגרפיים כדי להבחין מיד בחוסר ההיגיון של הטקסט, ונראה שניתן לסכם ולומר שאם זה לא היה כל כך מצחיק - זה היה עצוב.

במקרה אחר אותו המשתמש יצר את ההפניה "היטלר אדולף" לערך אדולף היטלר. כשנשאל לפשר הדבר הסביר כי שם הערך הנוכחי מהווה טעות, שכן שמו הפרטי של הצורר היה היטלר, ושם משפחתו - אדולף. את טענתו זו ביקש לחזק כשהצביע על הסברה הרווחת, לטענתו, שבין אדולף אייכמן ואדולף היטלר התקיימו קשרי דם, משום שחלקו את אותו שם במשפחה - אדולף. אין מה להכביר מילים, אולם בניגוד למקרה הקודם, אם זה לא היה כל כך עצוב - זה היה מצחיק. אגב, חשוב לציין שהמשתמש הוא בעל כוונות טובות ביותר, חרוץ וחביב, אבל התוצר האנציקלופדי שמיצר קולמוסו הווירטואלי - אינו ברמה מספקת עבור ויקיפדיה. לעומת זאת, התפתחויות אחרונות מרמזות שהוא יתקבל בזרועות פתוחות בעיתונות.

בקצה הקיצון השני של הקשת נמצאים המומחים לכל. המומחה לכל המיתולוגי של ויקיפדיה הוא אכן רב ידיעות ורחב אופקים, אבל נראה שמדי פעם ופעם בטחונו העצמי גורם לו לצאת שוב ושוב למסעי צלב עתירי גידופים כלפי בני הפלוגתא שלו, גם בנושאים בהם הוא אינו מבין במיוחד. אין ביכולתו של השרת לעמוד בעומס הדוגמאות. במקרה זה ליהירות יש גיבוי, ובעיני יש כאן נחמה. לעומתו, ישנם אחרים הטוענים להיות אנשי אשכולות, אולם סימן שאלה גדול תלוי מעל טענה זו. כך, משתמש אחד תהה כיצד זה משתמש אחר, סטודנט כבן 22 שנים, לא מהסס מלהצהיר על עצמו כמי שיש לו ידע רב בשלל תחומים שונים (ובהם וירולוגיה, בקטריולוגיה, ביוכימיה, נוירולוגיה, כימיה וביוכימיה). דף השיחה של אחד הערכים שחיבר בתחום הכימיה מעורר תהיות לגבי טבעה של אותה הבנה. בהזדמנות אחרת, כשנטען כנגד אותו משתמש ששינויים שעשה במספר ערכים בנושא יהדות ספרד שגויים, ואינם עולים בקנה אחד עם תוצאותיו של דיון ארוך ומייגע בנושא, מיהר להסביר שהבנתו בנושא נובעת מהיותו אדם דתי. כאשר העירו לו על שגיאות תרגום המעידות על היעדר ידע בסיסי בסטטיסטיקה השיב כי הוא אינו מתרגם מקצועי, אך עבר קורס בנושא (האמנם לא התנהל הקורס בעברית?). כמובן שכל זה אינו מפריע לו להכריז בראש דף המשתמש שלו שהוא גם בעל ידע מקצועי בעברית ובאנגלית...

כמובן שגם משתמשים אחרים שוגים, אבל רובם מקבלים את התיקונים ברוח הנכונה של העבודה השיתופית. רבים מהם מודעים לליקויים בהשכלתם ופונים מיוזמתם לאחרים בשאלות או בבקשות הגהה והבהרה, אולם הקיצוניים, משני קצוות הקשת, מתבצרים בעמדותיהם ומתגוננים, עד לשגיאה הבאה.

נראה, אם כך, שוויקיפדיה אינה יכולה, ובמידת מה גם אינה רוצה, לצרף מומחים לשורותיה. זו בחירה לגיטימית הנובעת מאופיו של המיזם והתוצאה אינה נוראית כל כך. בו בזמן, הפתיחות והסובלנות המופגנת כלפי המומחים לכלום מזה, והמומחים לכל מזה, היא בעוכרי המיזם. מוטב לה לוויקיפדיה להישאר עם ויקיפדים בתחום הביניים, שיש להם ידע נרחב בנושא זה או אחר, ואשר הם מודעים היטב למגבלותיהם ואינם מבלבלים בין המיזם החובק כל לבין יכולותיהם האישיות. כיצד יעשה הדבר? מה יהיו התפוקות ומה העלויות? מה יהיו ההשפעות של מהלך שכזה? קשה לצפות, אבל בנתיים נראה ששני קצוות הקשת דורשים בקילקוליהם קצת יותר מדי זמן, כוחות ותעצומות נפש מכל השאר.


יום חמישי, 24 בינואר 2008

על אמינות, ציטוטים וחופש

מה לא רוצים מוויקיפדיה? שתהיה אמינה ורחבת היקף, חופשית ומבוקרת, דמוקרטית אך בעלת סמכות ועוד כהנה וכהנה דרישות סותרות. הבעיה העיקרית היא שדרישות רבות סותרות אלו את אלו, אם לא בכוח, אז לפחות בפועל.

גם אם נשים לרגע את המשחיתים בכוונה תחילה בצד, הרי שגם תורמים בכוונה טובה מוצאים לעתים מזומנות שתרומותיהם נמחקו או שוחזרו, ומיד זועקים חמס על כך שהאנציקלופדיה החופשית איננה חופשית, אלא נשלטת בידי חבורת אנשים צרי אופקים וקטנוניים וחוסמים אתהתפתחות המיזם. עיתונאי אינטרנט אחדים עשו ניסויים מניסויים שונים בתחום זה וגילו, להפתעתם, שלדעת רבים מכותבי ויקיפדיה אין להם ,חשיבות אנציקלופדית". האמת היא שאנשים רבים מוסיפים בכוונה טובה את הרהורי ליבם, דעותיהם, ידע שאספו בצורה כל שהיא ושאינו מדוייק ואין ספור הבלים. גם מידע "נכון" מוסף לעתים מזומנות בצורה עילגת, המונותקת מתוכן המאמר הקיים ובעיקר - לא מאוזנת ומוטה.

מן העבר השני מבקרים את ויקיפדיה על כך שכל אחד יכול לכתוב בה ככל העולה על דעתו ועל כן אין להסתמך עליה. בחדווה מרושעת קפצו רבים וציטטו בכירים בקרן ויקימדיה או כותבים באנציקלופדיה שאמרו כי אינם ממליצים לסטודנטים לצטט את ויקיפדיה. מה שרצו לומר הוא שמקור שלישוני, אנציקלופדיה באשר היא, איננה מקור ראוי לכתיבת עבודות מחקר אקדמיות, אבל "נשמות טובות" הציגו את הדברים אחרת.

הסתירה בין הדרישה לביקורת איכות מחמירה לבין חופש העריכה ברורה וגלויה. נראה לי שהפתרון אינו רק באיזון, שאינו בר הגדרה, אלא ב"תאום ציפיות" שיבהיר מה דבשה ומה עוקצה של ויקיפדיה הנעה בין שני קצוות אלו.

החופש מאפשר שיתוף של רבים ביצירת הידע. חשוב לא פחות, הממשק החופשי מגרה כותבים טובים ומושך אותם לעשייה אינטנסיבית יותר, במהלכה גם כתיבתם משתפרת וכן התאמתם למיזם וכלליו. אחרי הכל, איש לא נשכר כדי לכתוב לוויקיפדיה וכל הכותבים הגיעו ליצירה בדרך זו, פחות או יותר.

מעלתו השנייה של החופש היא העדכון. שכן בהקשר זה כמות בהחלט קשורה באיכות.

לבסוף, החופש מאפשר גם פריצה של גבולות הידע האנציקלופדי המסורתיים. דמוקרטיזציה של הכתיבה מביאה איתה מתעניינים בתחומים שאינם בליבת הידע האנציקלופדי המסורתי - היבטים שונים של תרבות פופולארית, ספורט, מין ופעילויות אחרות שפרופסורים חמורי סבר ועתירי ניסיון, המוגבלים במספר המילים, בהיקף היצירה ובשיקולים כלכליים של בתי הוצאה לאור אינם נוהגים לכתוב עליהם בדרך כלל.

הבקרה חשובה גם היא, כמובן. מה הטעם בערכים מעודכנים ורחבי יריעה אם הם שגויים, מנוסחים בצורה בלתי ברורה או משעתקים טענות מסולפות, שמועות ודעות קדומות? בוויקיפדיה העברית יכולית להתגאות במנגנון בקרה טוב יותר מזה של אחותה הגדולה באנגלית. הדבר קשור בהחלטות אסטרטגיות של הקהילה, ביוקרה הרבה (המוצדקת או שאינה מוצדקת) המוענקת לפעולת ה"ניטור" ולגודלה של האנציקלופדיה. כאשר תגדל ויקיפדיה העברית פי 10 (תהליך שיקח מספר שנים טובות ועדיין לא תגיע למחציתה של זו האנגלית כיום) לא בטוח שמגמה זו תישמר ללא שינויים משמעותיים בכללים או בטכנולוגיה. שינויים שכאלו יכולים להיות, למשל, איסור על כתיבה אנונימית ואילוץ הרשמה לסינון ראשוני של כותבים, תקופת מבחן לכותבים חדשים, אילוץ מעבר מדריך וירטואלי לכתיבה למשתמשים חדשים לפני שיוכלו לבצע שינויים בערכים עצמם, או אולי הצגה גלויה של גרסאות "מאושרות" או "בדוקות" בלבד, ואפשרות עריכה משותפת וחופשית, כמו היום, של טיוטא בלבד, שאחת לכמה זמן תהפוך לגרסה הבדוקה המוצגת הבאה.

הבקרה נעשית גם בידי מי שיש להם הבנה סבירה (ולעתים אף עמוקה) בתחומים מסויימים, וביכולתם לזהות הבלים וטעויות בקלות יחסית, גם בידי מי שהבנתם העיקרית היא בתחומי השפה והלשון, מי שיש להם הכירות מעמיקה עם כללי ויקיפדיה וגם, לצערי, מי שאין להם אף אחת מהשלוש, אולם אותה היוקרה המדרבנת ניטור מביאה אותם לעסוק בפעילות זו, ולעתים אף לגרום לנזקים.

לסיכום, יש להבין שוויקיפדיה היא מקום נהדר לחיפוש של מידע ראשוני, למציאת עובדות בסיסיות, ולקבל כיוונים לחיפוש נוסף או הפניות לשפות אחרות. זהו בהחלט לא סוף החיפוש. מי שמצפה שיגישו לו את הידע האנושי מעובד ומעוכל על כפית, שלא יתפלא שהטעם לא ערב לחיכו.