יום שלישי, 25 במרץ 2008

על גיל ועל תרגיל

"זה לא הגיל - זה התרגיל" היא מדיניות רשמית בוויקיפדיה. כללי ההתנהגות בין חברי הקהילה קובעים מפורשות כי "ויקיפדים נבחנים רק לפי תרומתם" וכי "גם כאשר ויכוח מתלהט אין לתקוף ויקיפדים אחרים עקב גילם [...] או כל מאפיין אישי אחר". אף על פי כן גילויי גילנות (אותה מגדירה ויקיפדיה כ"דעה קדומה כנגד אדם, הנובעת מגילו של אותו אדם") קיימים. כך, למשל, יצא קצפם של רבים על הזיהוי בין כתיבת ערכים גרועים על נושאי תרבות פופולארית "נמוכה" שוליים לבין כותבים צעירים בגילם. מן העבר השני של מסלול החיים קבלו משתמשים על זלזול בהם בשל גילם (הנה טענה, טרם מצאתי את האירוע עצמו).

מן הצד השני, ישנם ויקיפדים אשר מבקשים לשאוב סמכות מגילם ולהפוך אותו לנכס. כך, למשל, מצהיר ויקיפד אחד בראש דף המשתמש שלו כי הוא "בן הגיל השלישי עם כל הידע המצטבר אצל אנשים מבוגרים".

נראה שיש הסכמה כללית שמשתמשים נמדדים בתרומתם, ורוחב אופקיהם הוא המכשיר אותם להיות תורמים מועילים. ההסכמה באה לידי ביטוי בשינויים בשיח אותם ניתן לתאר כ"תקינות פוליטית" בז'רגון הפנימי אותה ניתן לראות, למשל, במקרה בו ויקיפד ביקש להציע הליך לטיפול בערכים העוסקים בנושאים אקטואליים ביותר באמצעות מה שכינה כ"מבוגר אחראי" והקדים רפואה למכה כבר בכותרת הדיון כשהבהיר שהוא מתכוון למטבע לשון, ולא לגילנות.

בכל הנוגע להתנהלות הקהילה הוצבו בעבר סימני שאלה אחרים. בעת ההצבעה על מינויו של משתמש צעיר למפעיל מערכת הובעו דעות מפורשות על כך שיש לשים מגבלות גיל על הנשיאה באחריות הכרוכה בחשיפה לפוליטיקה ובהשקעת שעות ארוכות בקהילה וירטואלית. במקה המדובר קיבלו הבירוקרטים חלקית את החששות שהועלו בדיון ובחרו להמתין שבועות ספורים למינוי הוויקיפד למפעיל ביום מלאת לו 15 שנים.

נראה, אם כך, שידם של שוללי הגילנות על העליונה, ושבוויקיפדיה לא הגיל קובע, אלא התרגיל (תרומה מושכלת למרחבי הערכים השונים המבוססת על ידע כלשהו). הלוחמים בגילנות ישמחו, בוודאי, לצרף לשורותיהם את צעיר כותבי ויקיפדיה מעולם - עולל בן כשש שנים. ואולם, יש לשאול מהו ה"תרגיל" שיש בידי הרך בשנים לתרום, על אף ה"גיל"? שאלה זו מתחדדת לאור העובדה, המבורכת, שאביו הבטיח מפורשות שהילד לא יערוך במרחב הערכים. אם כך, אין גיל וגם אין תרגיל, וכל שנותרנו איתו הוא הפיכת ויקיפדיה לרשת חברתית וממשק להעברת מסרים מיידיים. על אף שערוצי ההידברות המשניים מלאי ביקורת, איש אינו פוצה פה ומצפצף, התנהלות מובנת לאור מקומו של האב ברשת פטרונאז' אותה קל לזהות לפי הדוברים המתקשקשים עם הינוקא בדף שיחתו.

יתכן והתשובה לשאלה האם חווה הילד חוויה חינוכית מועילה היא חיובית. אולם אין כל ספק כי התשובה לשאלות האם הדבר תורם למאבקם של המתנגדים לגילנות, ולשאלה מרכזית יותר - האם זה תורם לוויקיפדיה באיזה אופן שלא יהיה - היא שלילית.

יום שלישי, 18 במרץ 2008

צדק צדק תרדוף

בגילוי לב נדיר הביע לפני שעות מספר אחד ממפעילי המערכת את דעתו על אופן התנהלותה של קהילת ויקיפדיה העברית. הדברים כה יוצאי דופן בישירותם וכה מקוממים בנכונותם, שפשוט לא ניתן היה להתעלם מהם. בהתעלם מהמקרה שעורר את הבירור ואת גילוי הדעת - פרשייה שולית שדווקא אינה מקרה מובהק של אי צדק - כתב אותו מפעיל: "רבותי - אין צדק בוויקיפדיה" (הדגשה במקור) והמשיך ופנה בשאלה למתלונן: "מה אתה רוצה, בעצם? צדק לא תמצא כאן, לא בגלל שאין - פשוט בגלל שזה לא המקום הנכון".

רדיפת הצדק, אם כך, איננה הדרך על פיה מתנהלים היחסים בקרב חברי הקהילה. בדומה לדין משמעתי בצה"ל, תלונות ומענות אינן מטופלות תוך חתירה לצדק, אלא תוך חתירה לסדר. אין זה אומר, כפי שכתב אותו מפעיל, שבהכרח אין צדק, לעתים, אולי אפילו קרובות, הוא מופיע, אבל לא הוא הקו המנחה ונוכחותו - משנית לשקט התעשייתי.

אם התנהלותם של חברי הקהילה זה ביחס לזה אינה נעשית על פי קנה מידה של צדק, הרי כל שנותרנו איתו הוא חוקי המערב פרוע, מקום בו כל דאלים גבר. למעשה, המצב גרוע יותר. במערב הפרוע יישבו טענות ברחוב המרכזי כאשר שני הצדדים חמושים באותו אקדח. המקבילה הוויקיפדית יכולה הייתה להיות, מטאפורית, שנינות הלשון, רטוריקת השכנוע או, במקום אידיאלי, בעל הטיעונים החזקים יותר, כראוי לקהילה המתכנסת סביב מילים וטקסטים. אולם בעולם הווירטואלי הרשאות טכניות הן הכוח האולטימטיבי, בהן ניתן להשתמש, לאיים בשימוש, ולעתים רק ליהנות מהחשש שיעשה בהן שימוש, מבלי לאיים אפילו. בוויקיפדיה אלו הרשאות המפעיל. כך, במקום חברה המיישבת את סכסוכיה באלימות אמנם, אך בין שווים, קיבלנו מעמד אבירים מזויינים מכף רגל ועד ראש ועוטי שריון מתכת הרוכבים על סוסיהם בקרב המון פשוטי העם שאינם יכולים להם במגרפות העץ וקליעי האבן שלהם. את מקרה דוד וגולית לא נראה בעולם הווירטואלי.

עכשיו ברור עוד יותר הרקע ממנו נולדה הרשומה "על פטרונאז' כשיטה". כל שנותר לחלשים הוא אחת מארבע ברירות: (1) לשתף פעולה ולחבור לשווים לו עליהם הוא סומך, לעתים בני משפחה או עמיתים מהעולם האמיתי, כדי שיגוננו זה על גבו של זה ככל שניתן; (2) לחבור ל"פטרון", בדרך כלל מפעיל מערכת, שיפרוש עליו את חסותו; (3) להישאר בודד ולכופף את הראש, לא לעורר מהומות או תשומת לב, לא להביע את דעתו ולספוג את מרירותו ועלבונותיו פנימה; (4) לעמוד על שלו ולשלם את המחיר - מי מספר פעמים ומי לצמיתות.

באותו מקרה שעורר את כתיבת רשומה זו, אגב, קיבלנו דוגמא יפה לפטרונאז', והפעם בין מפעילים: האחד מבקש חסימת משתמש בדף הבקשות ממפעילים והנה הפטרונית כבר נענתה לבקשתו דקה לפני כן, ובלהיטותה למלא את חלקה בשיתוף הפעולה חשפה את התאום המסנג'רי (אחרים בדיון זה שיבחו את המפעיל על מעשיו הגלויים). הפזיזות הביאה את המפעילה להתרשל בהסתרת ההליך המביש והביאה לאזהרה בלתי ראויה, אותה תאר אחד המגיבים בדף הבירורים כ"עילה [...] כל כך מטופשת". במקרה זה איש בדף הבירורים לא התגייס להצדיק את שיקול דעתה, דבר משמעותי בפני עצמו במקום שבניגוד גמור לשמו, ובהתאמה לשיטת הארכוב שלו תחת מרחב המשתמש של המתלונן, ולא של מושא התלונה, משמש בעיקר לנמק מדוע אין כל צורך בבירור, ובעצם, זה גם מה שקרה הפעם.

בפעם הבאה שתתפרץ מורת רוח כנגד ה"מפעילים" כקבוצה, כדאי שמישהו יפנה אותם לדברי המפעיל שנכתבו בבירור האמור כדי להבין מדוע מסרבים משתמשים רבים לראות בהם פועלי ניקיון, מדוע רב המרמור, מדוע משתמשים פעילים בעלי דעה עצמאית מוצאים עצמם מחוץ למעגל התורמים - הם פשוט לא רצו להתמודד בעולם בו כל דאלים גבר, במקום בו כאנשים, לא ככותבי ערכים, הם לא יכולים לצפות לצדק כשתהייה להם טענה או מענה, או שהם פשוט לא שרדו את המסע הגדול מערבה.