לא זה הדרך!

לאחרונה הזדמן לי לשוב ולעיין בקובץ המסות של אחד העם, "על פרשת דרכים". לצערי, לא זכיתי להיות בן הדור אשר בזמן שחבש את ספסל הלימודים "נדרש כמעט כל תלמיד להכיר כמה ממסותיו הידועות ביותר", כך על פי ויקיפדיה (את המידע הזה לא ניתן היה למצוא בוולפרם אלפא...). מרתקת במיוחד עבורי הייתה המסה המכוננת "לא זה הדרך!", שלשמחת הקורא העברי היא זמינה במלואה בפרוייקט בן יהודה (אם כי לפי מאמריו בעניין הלשון ספק רב אם שמה של האכסנייה המכובדת היה חביב על אחד העם).

כפי שניתן לקרוא בערך הוויקיפדי, קרא אחד העם למתן תשומת לב לגאולת היהדות, ולא רק להצלת היהודים, ובכך כונן את זרם היהדות הרוחנית. קריאה מעמיקה במסה הנפלאה תגלה שלמעשה יוצא אחד העם כנגד השעיטה הפרועה קדימה של חובבי ציון ואנשי העליה הראשונה, נגד הקמת "ותן הקולוניות המעטות והדלות שכבר ישנן" מתוך חיפזון, למען גיבוש תכנית מסודרת יותר, הנובעת מצרכי הכלל ומאורך רוח המשתרע אל מעבר לימי חייו של דור זה או אחר, ולהגיע לבנין הארץ בצורה בשלה. או אז יהיה עסיסו של הפרי נקטף מתוק עשרות מונים.

עניינן של השורות הבאות איננו בביקורת הציונות המעשית או חובבי ציון. אחרי הכל מי יודע, אולי אם הייתה ידה של הציונות הרוחנית על העליונה לא הייתה קמה מדינת היהודים ועדיין היינו ממתינים לשעת כושר להקים את מדינת היהדות. ואולי לא. כאן ברצוני ליישם את ניתוחו של אחד העם לוויקיפדיה.

לעתים נדמה שכתיבת הערכים בוויקיפדיה מונעת מאותן "תכליות חדשות, פרטיות", ולא מהסיבות האלטרואיסטיות ה"נכונות". ניתן לראות דוגמא קיצונית לכך בפרשת ההתארגנות לקידום המידע על דמוקרטיה ישירה שהתפוצצה לאחרונה. אולם אין הכוונה להטיות בלבד. כך, למשל, תאוות כבוד תמוה גורמת לוויקיפדים מכובדים להיכנס מדי זמן מה לאמוק כתיבת ערכים כדי לעלות בגורל ולהיות מונצחים ככותבי הערך ה-X ברשימה מגוכחת שלהוציא גרף גדילה איננה משרתת דבר. הספורדיות עלולה לנבוע גם מפרוייקטים קהילתיים חיוביים, כגון מתקפות איכות, אולם לאלו, לפחות, יש אפקט חיובי במשב רוח רענן שיש בכוחו, לעתים, לפזר את ענני הסופה הקהילתיים, ולהשיב את הצלילות למימי הביצה החברתית העכורים. לעתים כתיבת ערכים, קצרמרונים, מן היקב ומן הגורן היא אסטרטגיה מכוונת, כפי שנוהג להעיד על עיסתו אחד מראשוני הוויקיפדים העבריים חזור והעד. לגרסתו נועד ריבוי הערכים להגברת הנראות הוירטואלית של ויקיפדיה הצעירה, וכך למשוך קוראים וכותבים גם יחד. "אולם היכן הרוח, התכנית, ההתפתחות הטבעית?" שואל היה בוודאי אחד העם הדיגיטאלי את חובב ציון הוויקיפדי. התשובה ברורה: "מתוך שלא לשמה בא לשמה, ראה עד להיכן הגענו עד הלום.". אכן, נאה הטיעון, אולם את הנעשה אין להשיב, והשאלה איננה על לאן הגענו, כי אם אנה אנו הולכים.

היו שראו את הצורך ביד מכוונת כבר מימיה הראשונים של ויקיפדיה. כבר באוגוסט 2004 נפתח מיזם "בית השיטה" שנועד להבטיח את קיומם של ערכי הליבה בצורה שיטתית. כשלוש שנים ומחצה לאחר מכן, בינואר 2008, היו שביקשו לסגור את המיזם, ספק משום שהוא מילה תפקידו בהצלחה, ספק משום שרשימות הערכים הדרושים היגרו להן, במפוצל, למחוזות אחרים. הצל החיוור שנותר מהמיזם גווע לאיטו עם שתי עריכות מתחילת השנה האזרחית האחרונה עד לרגע פרסום שורות אלו. ניסיון אחר החל במחצית 2007 עם מיזם הערכים החשובים, שעל כשלונו תעיד רשימת הערכים הבלתי גמורה ומצב עדכון המיזם המפגר בכשנתיים. היטיב להסביר את בעיית היעדר השיטתיות אחד המשתמשים במרחבו הפרטי. כעת, לאחר שעורכי ויקיפדיה החלו זה מכבר לתכנן את חגיגות המאה אלף, ובכות יעשו כן, לא יזיק למיזם לו נשמעו עורכיו, האחוזים בבולמוס יצירה, לו היו קוראים את אחד העם ובוחנים עצמם לאור ביקורתו.

לנוכח מיזמים סתמיים לשיפור צדי הדרך או מיזמי פחחות ומתן ויאגרה וירטואלית (שהפלא ופלא לא ממש מספקת את הסחורה המיוחלת), לא נותר אלא לחזור על דברי אחד העם המבקר וטוען: "כי בחפצם לעשׂות גדולות בלא עת, עזבו את הדרך הארוכה של ההתפתחות הטבעית והורידו לעולם העשׂיה, באמצעים מלאכותיים, רעיון צעיר ורך, בטרם נתבשל כל צרכו, בטרם נתפתחו כוחותיו כראוי, ולפי שדחקו את הקץ, על כן לא עמד טעמם בם ופעלם אין ידים לו." "לא זה הדרך איפוא." הוא ממשיך. בו בזמן הוא אינו מטיף להרס הקיים, גם אם יש בו קילקולים: "'המשואות' האלה, אחר שכבר ישנן, אין אנו בני חורין אמנם להבּטל מתקונן ושכלולן כפי יכלתנו. אבל עלינו לזכור עם זה, כי לא מהן תקותנו להצלחת הענין בכלל". כלומר אינני רוצה להציב דברים אלו בהקשר החבוט של עיקר ותפל, מכלילנים כנגד מחקנים, ולשוב לשאלה הנצחית אם כתיבת ערך שולי באה על חשבון כתיבתו של ערך יסוד או לא. הקיים כבר קיים. כן, ערכים "אוכלים ושותים" פעולות תחזוקה ומכלים את זמן הקהילה, ואת רוח החסד השורה עליה, בויכוחים ומריבות. אולם לא זה העיקר.

כמו אחד העם שהכיר בהישגים הקיימים, גם אם לא היו לרוחו, ובד בבד לא ויתר על תקוות חזונו, אני מבקש להמיר את העריצות הדיכוטומית של ה"או" במעיין היצירה של ה"גם". יכתוב כל אחד על אשר יחפוץ, גם על אחרון בראשי העיר פחותת החשיבות ביותר באיסלנד, אבל חפצי הפיכת ויקיפדיה למקור מידע משמעותי (כלומר של מידע משמעותי) יתגייסו, יתאחדו, ויטו שכם לכתיבת ויקי א' בהתעלם מויקי ב'. זאת תנוח לה מדושנת עונג ומנופחת חשיבות עצמית מעוטת בשלל תבניות קלון לעד. אלו שטרם הבינו שחלף לו עידן הכמות, אם התקיים אי פעם, לא ישתכנעו לכתוב דברי טעם. על אלו שיודעים זאת לשנס מתניהם ולהתחיל בבניית השלד לבנין מפואר. המסד כבר קיים, אך המלאכה מרובה.

על הויקיפדים, שהם יצורים חובבי מספרים סמליים, למנף את חגיגות המאה אלף להקמת קונסטרוקציית ענק שאפתנית שראה את הדרך למצטרפים לבוא כיצד מתכננת קהילת העורכים להגיע לערך המאתיים אלף. דרוש עכשיו דיון עקרוני היכן תהייה ויקיפדיה עוד שנתיים וחמש שנים. במקום לשעוט למאתיים אלף, תוך פזילות לוויקיפדיות אחיות, יש לחשוב כיצד להגיע לשם. ולא נותר אלא לסיים בדבריו של אחד העם גם כן: "נשוב נא על כן אל הדרך אשר עמדנו עליה בתחלה בעת לדת הרעיון, ותחת להוסיף לו עוד 'משואות' חדשות, נשתדל, שישתרש ויתפשט הוא עצמו לרוחב ולעומק, לא בחַיִל ולא בכוח, כי אם ברוח, ואז יבוא יום אשר גם ידינו תעשׂינה תושיה..."

ימין ושמאל רק חול וחול

דיוני מפעיל נולד היו מאז ומתמיד כר פורה להתבוננות בקהילה. לרוב הדבר נובע מכך שנימוקי המצביעים, ובעיקר דברי הביקורת והדיונים המתעוררים בעקבותיהם, מלמדים על על דמות המפעיל האידיאלי. לעתים הדבר נובע מהבוץ והרפש המוטחים לכל הצדדים. הפעם העניין הרב טמון בדמיון הרב שבין הקהילה הווירטואלית לבין העולם הפוליטי הישראלי, ובעיקר בצביעות המנסה להסתיר דמיון זה.

לקראת סוף היממה השלישית להצבעה ישנם לא מעט מצביעי "נגד" אולם, בעוד שמיעוטם נימק את התנגדותם בסוגיות הקשורות לפעילות ויקיפדית מובהקת, דוגמת ניסיון בכתיבת ערכים, מירב המתנגדים נימקו את הצבעתם בכך שהמועמד עוסק רבות בערכים פוליטיים ובהם מביע עמדות פוליטיות מסויימות מובהקות ואף עוסק ב"הטיה פוליטית" של ערכים. זה המקום לאתנחתא מנהלתית שתבהיר שהשורות הבאות כלל אינן עוסקות במועמד הנדון, ובוודאי שלא באישור או הפרכת הטענות שהועלו בנוגע אליו, פעולותיו וכישוריו. רשומה זו עוסקת במצביעים ונימוקיהם, ולא במושא ההצבעה. ההאשמה כבדה היא וראויה הייתה לדיון בכובד ראש אילולא ניתן היה להבחין כי כל הטוענים להטיות פוליטיות חמורות, ובמשתמע לחוסר אמון עמוק ביושרו של המועמד וביכולתו להפריד בין דעותיו האישיות לפעולותיו כמפעיל, נמצאים מצידו הנגדי של המפה הפוליטית. מבט נוסף יגלה כי למעשה מרבית מצביעי הנגד, גם אם נימוקיהם שונים בתכלית, נמצאים בצידה הימני של המפה, שלא לומר בצדה הקיצוני ביותר.

צהלולים בטרם עת
דרך אחת להסתכל על נתון זה היא שיש ממש בטענות על הטיות פוליטיות, וכשם שאנשי הימין נזעקים למנוע מיריבם הפוליטי להגיע לעמדת כוח ולנצלה לרעה בערכים פוליטיים, באותה מידה בדיוק חוטאים אנשי השמאל ומבקשים לקדם את המועמד השמאלני בדיוק מאותה הסיבה. אם נקבל פרשנות זו על היעדר הזדעקותם של אנשי השמאל על מינויו של מפעיל שמערך דעות פוליטיות בעריכותיו רק כי הן תואמות את השקפתם, הרי שהמחזה שנגלה לעינינו עצוב ביותר.

אולם בטרם ישמעו קולות צהלולי הקוראים בני המחנה הלאומי לנוכח חשיפת הצביעות הפוליטית של מתנגדיהם, יש להזכיר כיצד ויקיפדים אנשי ימין, חלקם אותם מצביעים בדיוק, יצאו במרץ להגנה על המפעיל היחידי שקיבל אזהרות מרובות על הטיותיו הפוליטיות בערכים. לא זאת אלא עוד, הם יצאו להגנתו בדיוק משום שהוא אוחז בדעות אלו. גם כאן לא המפעיל הוא במוקד העניין, אלא פעולות תומכיו. הקבלה מרתקת ניתן לעשות בין ההצבעה הנוכחית במפעיל נולד לבין דיון זה וטענות התמיכה שהועלו בו. אחד מאנשי הימין טען לגבי המפעיל כי "הוא, למיטב ידיעתי, המפעיל היחיד הנוטה פוליטית לימין ומעורב באופן משמעותי בערכים הפוליטיים בוויקיפדיה. מולו ישנם כמה וכמה הנוטים לשמאל (ואנא, אל תבקשו ממני לפרט). לא יעלה על הדעת למנוע ממנו עריכה בנושאים פוליטיים, זה אנטי דמוקרטי." כלומר עצם היותו של המפעיל ימני, ולא ניטרלי, היא היא המעלה שמצא בו התומך. כשנתיים קודם לכן, בהצבעת אמון על אותו מפעיל (בה זכה לתמיכה ניכרת, אגב), נימק אחד הנמנעים את הפן התומך במפעיל בהתלבטותו כך: "חייבים אנשי ימין בעמדת השפעה על מנת לאזן את הנטיה השמאלנית של הויקיפדיה".


והנה, בדיון במפעיל נולד לא רק שהובעה ביקורת על המפעיל בכוח על כך שהוא לא יהיה נייטרלי אלא יפעל לפי אג'נדה פוליטית, אלא גם הציע לו אחד מאנשי הימין שיגביל את עצמו מעריכות בערכים פוליטיים. להיכן נעלם טיעון האנטי-דמוקרטיה? עיון במקומות אחרים בדף השיחה יראו כיצד השחתות פוליטיות או פעולות פוליטיות אחרות זוכות לתמיכה שוב ושוב בנימוקים שונים: חופש הביטוי, הומור שלא הובן כהלכה, טענות שלא הובנו כהלכה וכדומה. אלו המזדעקים להגנתו של המפעיל הימני שמוכיח שוב ושוב שדעותיו הפוליטיות עומדות בבסיס עריכותיו במרחב הערכים, כמו גם התבטאויותיו בדפי השיחה, ועושים זאת תוך גילוי יצירתיות בפרשנות, לא מוכנים לתת למועמד איש השמאל אפילו את ההזדמנות להוכיח שהוא יכול להפריד בין דעותיו לפעולותיו כמפעיל, ובוודאי שלא להעניק להן לגיטימציה כשם שהם נותנים אותה למפעיל איש הימין. ניתן לראות בתמיכת הימין הוויקיפדי גם מניע אחר, קהילתי, שאיננו קשור לעולם התוכן, שכן הבעות התמיכה ניתנו גם בתמורה, או בציפיה לתמורה עתידית, במסגרת מערכת היחסים שכונן פטרונאז' פוליטי.

לסיכום, הנה לפנינו הצבעה בה הימין הפוליטי בוויקיפדיה מבקש למנוע מוויקיפד איש השמאל להפוך למפעיל בקוראם לנייטרליות, כאשר בו בזמן הם מגנים בחירוף על מפעיל איש הימין בדיוק מכיוון שאיננו נייטרלי.

לו הייתי רוטשילד...
לו הייתי בירוקרט הקורא את דיון המינוי הייתה עומדת בפני דילמה לא פשוטה. מצד אחד הצדקנות של הימין הוויקיפדי ברורה וגלויה וקשה לקחת אותה ברצינות. מצד שני, גם אם היא שגויה לחלוטין, הנה ברור שמדובר שאדם שיתעוררו סביבו מחלוקות בנושאים פוליטיים, בצדק או שלא בצדק, לא משנה. הדילמה מחדדת נקודת דמיון נוספת בין שדה הקרב הוויקיפדי לפוליטיקה הישראלית - השתלטות הקיצוניים על סדר היום. בכל תחומי העשייה הוויקיפדית הקיצוניים מתווים את הדרך: הם פותחים רבות מהצבעות המחלוקת, שמים רבות מתבניות הבהרת החשיבות, מתנגדים אוטומטית לכל הבהרת חשיבות, כותבים במרץ בכל הצבעה ומוצאים משהו רע לכתוב על כל אחד, בכל דיון, בכל נושא. לו אני בירוקרט הייתי מתעלם לחלוטין מהצבעות הנגד הפוליטיות ולא חושש בויכוחים עתידיים, לא כי המועמד הוא איש שמאל, לא מכיוון שמהומות עתידיות הן לא נזק, אלא מכיוון שאין לתת לקיצוניים לקבוע את סדר היום, ויש ללמדם שמקהלת צווחות קולניות העושה שימוש בטיעון צבוע כגון "מינויו למפעיל יהיה פוליטיזציה מסוכנת של ויקיפדיה", היא היא הפוליטיזציה המסוכנת. הסכנה איננה רק בפוליטיזציה, אלא גם באימוץ דפוס הפוליטיזציה של הכניעה לסחטנות ואיומים.

על מחקנות ופוליטיקה
נקודת המפגש השלישית בין הפוליטיקה הוויקיפדית לזו הישראלית העולה בדיון מרתק זה היא ההתאמה והברית בין הימין הפוליטי למכלילנות הוויקיפדית. היכול להיות הדבר שכאשר מי שבעולם הפוליטי חרדים למחיקתם של יישובים ומאחזים מהמפה מתיישבים למול המקלדת הם גם מתנגדים למחיקת ערכים? רשומה זו קצרה מדי על מנת להיכנס לעומק סוגיה זו, ואסתפק הפעם בהצבעה על התופעה בלבד.

ואיזה לקח יכולה ללמוד המערכת הפוליטית הישראלית מוויקיפדיה? אולי שאם היא תעבור לבחירות אישיות לראשות הממשלה, או לבחירות אזוריות לכנסת, צפויים לה מאבקים המאופיינים בצביעות וגילגולי עיניים. אולי שבעצם המעבר הוא פארסה, שכן ממילא ההצבעה איננה לגופו של מועמד אלא לפי מפלגות...