חג גדיא, מלמדת אותנו האנציקלופדיה החופשית, הוא "פיוט קליל שנכתב במקורו על מנת לשעשע את הצעירים, ו... כוונתו לסיים את הסדר מתוך שמחה... השיר מתאר שרשרת של גורמים שונים בעולם, שכל אחד חזק מקודמו וממית אותו."
והנה לרגל החג, ביקשו הוויקיפדים גם הם לשורר "פיוט קליל" על מנת להשתעשע ולהראות כיצד גם בוויקיפדיה יש "גורמים שונים... שכל אחד חזק מקודמו וממית אותו". מפעיל המערכת הימני חוסם את העורך השמאלני אתו הוא נמצא במלחמת עריכה ובוויכוח מתמשך במספר ערכים ומראה את נחת זרועו. משקולות המחאה נשמעים בא מפעיל מערכת שני, חוסם בעצמו את החסום והפלא ופלא - נפתרה הבעיה. החסום כבר לא חסום בידי המפעיל הימני הראשון, הסיבה הטכנית לפתיחת הדיון בבירורים הוסרה, ואפשר לעבור הלאה. כעת מוחים נגד החסימה השנייה. כמו שסיכם יפה מפעיל מערכת אחר: "כך או כך, הדיון הזה סגור מפני שהחסום אינו חסום על ידי עוזי נכון לעכשיו, ואיננו דורשים התנצלויות ממפעילים. אני מארכב". מאימתי מתנצל שונרא בפני גדיא? תאורכב המחאה יחד עם קערת הסדר לשנה הבאה.
כשיגברו קולות המחאה כל שצריך לעשות הוא שמפעיל מערכת שלישי יחסום את החסום הראשון ושוב נתחיל מהתחלה, שכן הסיבה הטכנית השתנתה. וחוזר חלילה. חג גדיא-אה-אה, חג גדיא. תם הפיוט וכולם שמחים.
ההגדרה הוויקיפדית מסיימת בתיאור מוסר ההשכל של השיר: "המסר הברור מן השיר הוא כי אלוהי ישראל הוא השולט והמנהל את העולם ואת ברואיו." ומהו מוסר ההשכל של הפיוט הוויקיפדי המשעשע?
והנה לרגל החג, ביקשו הוויקיפדים גם הם לשורר "פיוט קליל" על מנת להשתעשע ולהראות כיצד גם בוויקיפדיה יש "גורמים שונים... שכל אחד חזק מקודמו וממית אותו". מפעיל המערכת הימני חוסם את העורך השמאלני אתו הוא נמצא במלחמת עריכה ובוויכוח מתמשך במספר ערכים ומראה את נחת זרועו. משקולות המחאה נשמעים בא מפעיל מערכת שני, חוסם בעצמו את החסום והפלא ופלא - נפתרה הבעיה. החסום כבר לא חסום בידי המפעיל הימני הראשון, הסיבה הטכנית לפתיחת הדיון בבירורים הוסרה, ואפשר לעבור הלאה. כעת מוחים נגד החסימה השנייה. כמו שסיכם יפה מפעיל מערכת אחר: "כך או כך, הדיון הזה סגור מפני שהחסום אינו חסום על ידי עוזי נכון לעכשיו, ואיננו דורשים התנצלויות ממפעילים. אני מארכב". מאימתי מתנצל שונרא בפני גדיא? תאורכב המחאה יחד עם קערת הסדר לשנה הבאה.
כשיגברו קולות המחאה כל שצריך לעשות הוא שמפעיל מערכת שלישי יחסום את החסום הראשון ושוב נתחיל מהתחלה, שכן הסיבה הטכנית השתנתה. וחוזר חלילה. חג גדיא-אה-אה, חג גדיא. תם הפיוט וכולם שמחים.
ההגדרה הוויקיפדית מסיימת בתיאור מוסר ההשכל של השיר: "המסר הברור מן השיר הוא כי אלוהי ישראל הוא השולט והמנהל את העולם ואת ברואיו." ומהו מוסר ההשכל של הפיוט הוויקיפדי המשעשע?