יום חמישי, 24 בינואר 2008

על פטרונאז' כשיטה

בדיון שהשתרע על פני דפים רבים במחצית חודש דצמבר 2007 נחשף קצה של תופעה מדאיגה בוויקיפדיה. תחת הכותרת "קבלנות קולות" הועלו האשמות על גיוסים של מצביעים בהצבעות, כלומר הוקעת התופעה של הכרעת הצבעות בענייני עריכה ותוכן (על חשיבותן ניתן לקרוא במסקנה הראשונה המופיעה ברשומה "על מיסודה של כריזמה") לא על פי שיקולים ענייניים ומקצועיים אלא על פי יכולת גיוסה של רשת חברתית המבוססת על נאמנויות ותלות. על אף ההכחשות הנמרצות התופעה קיימת. חמור מכך, קיומן של חבורות שכאלו בא לידי ביטוי בהגנה זה על גבו של זה בכל עת שהדבר דרוש, בכל דף שיחה, בכל עניין.

אמנם, כתיבה משותפת באותו האתר, לעתים כזו הנמשכת כבר שנים, מקרבת אנשים ומוסיפה נדבך חברתי על זה ה"מקצועי" - זו תופעה חיובית ביותר. אולם בוויקיפדיה העברית נראה כי קיימות מספר התארגנויות של ממש, אותן ניתן לסווג לארבעה סוגים:

1. בעלי תחומי עניין קרובים: אנשים המשתפים פעולה לאורך זמן בתחומי עניין משותפים לומדים, עם הזמן, להכיר ולהעריך זה את זה. כך, חברויות שנקשרות בין ויקיפדים הפועלים יחדיו, למשל, בכתיבה על צה"ל, הארי פוטר, תעתיקים לעברית או במיזם כזה או אחר, מתייצבים לצד עמיתיהם כשאלו נזקקים לתמיכה בתחומים שונים לחלוטין. זו תפעה טבעית וחיובית של קשירת קרשים חברתיים ואין בה כל פסול כל עוד שומר איש איש על יושרתו האקדמית.

2. בעלי השקפה דומה: בעלי השקפות דומות בתחום מסוים מוצאים עצמם שוב ושוב באותו הצד של המתרס בדיונים שונים, ואט אט הופכים לחזית במסגרתה הם משתפים פעולה. השקפות דומות יכולות להיות בתחום
ממוקד למדי, למשל אנשי הימין והשמאל הישראלי או תומכי השוק והיד הנעלמה לעומת המרכסיסטים בנפשם. השקפות דומות יכולות להיות גם כלליות יותר, למשל של חובשי הכיפה או תומכי הציונות לעומת פוסט-ציונים. השקפה דומה, אגב, יכולה להיות גם בתוך ויקיפדיה עצמה, למשל "מחקנים" מול "מכלילנים". גם "בריתות" אלו אין בהן כל פסול והן טבעיות לחלוטין. כמו במקרה הקודם יש טעם לפגם כאשר התמיכה הופכת לאוטומטית. במקרים מסוימים ניתן להבין תופעה זו: ישנן קבוצות המייצגות דעת מיעוט, וכל "חבר בקבוצה" חיוני, ועל כן מובנת ההגנה עליו בידי שאר חברי הקבוצה כאשר הוא נקלע למצוקה בתחומים אחרים.

3. בעלי קשרים אישיים: הפעילות בוויקיפדיה מרתקת ומעניקה סיפוק רב. לא פלא, אם כן, שוויקיפדים חולקים את החוויה עם בני משפחתם. שוב, מדובר בתופעה טבעית וחיובית, כל עוד נשמרים כללי הגילוי הנאות. אלו, למרבה הצער, נשמרים לעתים רחוקות. ישנם ויקיפדים אחדים שקשרי המשפחה ביניהם גלויים וידועים, כמו שאמור להיות. קבוצה שנייה מניחה תבנית המעידה על כך שיש לו קרובי משפחה בוויקיפדיה, אולם לא מוסרת במי מדובר. מסתורין לא ברור. וקיימת קבוצה שלישית, בקרבה מתקיימים קשרי משפחה, עבודה, או קשרים דומים, והם אינם מצהירים על כך בגלוי, אם כי הדבר ידוע, לעתים, למשתמשים אחדים. בני קבוצה זו מגוננים זה על זה, תומכים זה בערכיו של זה בדיוני המלצה, נוזפים במשתמשים אחרים הנמצאים בעימות עם קרובי משפחתם כאילו הם משתמשים המתערבים בדיון ללא משוא פנים וכדומה. גם אם מובנת - זו תופעה פסולה לחלוטין שראוי שתעלם בדרך נורמטיבית. ספק אם זה יקרה.

4. בעלי יחסי פטרון קליינט: לא כל הוויקיפדים שווים, על אף האתוס המוצהר. מפעילי המערכת נהנים מהחסינות הפרקטית וממספר יכולות מיוחדות שמעניקות להם הרשאותיהם הטכניות. הם גם נהנים מתמיכה כללית וכמעט אוטומטית של שאר בני המעמד (נושא הראוי לטיפול נפרד בהזדמנות אחרת). לא פלא הוא, אם כך, שסביבם מתקבצים אחרים על מנת לחסות בצילם. כך מתגבשות להן קבוצות בהן שוררים יחסים אותם ניתן לתאר כיחסי פטרון-קליינט קלאסיים: הקליינט מעניק לפטרון את נאמנותו, את קולו בהצבעות, תמיכה בעמדתו בדיונים וכדומה, ובתמורה מעניק לו הפטרון את הגנתו בצורת נזיפה במי שמתנכלים לו, סגירת ויכוחים בהם יכול להכריע מפעיל לטובתו בטרם יתערבו אחרים ולעתים, במשיכה בחוטים על מנת שיהפוך למפעיל בעצמו. לא כל המפעילים עוסקים בכך, לא כל יחסים עם כל מפעיל הם יחסים שכאלו, אולם קבוצות שכאלו בהחלט קיימות, והפעילה ביותר היא זו הכוללת כמה וכמה מפעילים, מפעילים לשעבר, משתמשים השואפים להיות מפעילים ואף בירוקרט, הרוחצים זה את ידיו של זה.

בעוד שתי הקבוצות הראשונות הן טבעיות ולרוב חיוביות, הרי ששתי האחרונות פסולות, וזו הרביעית - מסוכנת ביותר והיא סרטן בגופו של כל גוף המתיימר להיות מונחה בידי שיקולים מקצועיים. הדיון עליו דווח בראשית פוסט זה הצביע לראשונה בפומבי על התופעה, אולם התגובות לו נחלקו לשניים - התקפת נגד אגרסיבית וגיוס כל המשאבים לרדיפת הנביא שבשער (שבפני עצמו אינו קדוש מעונה, אולם בנקודה זו הוא צודק לחלוטין), או עצימת עין והסטת הראש על מנת להמשיך ולהדחיק את הבעיה, כאילו שתחלוף לה בכוחות עצמה.

קשה להאמין שהמצב ישתנה בקרוב. יתרה על כך, סביר יותר לשער שהוא יחמיר ושהמאפיה המאורגנת תתרחב ותתפשט עוד יותר. אבל מותר לקוות ולחלום.



על אמינות, ציטוטים וחופש

מה לא רוצים מוויקיפדיה? שתהיה אמינה ורחבת היקף, חופשית ומבוקרת, דמוקרטית אך בעלת סמכות ועוד כהנה וכהנה דרישות סותרות. הבעיה העיקרית היא שדרישות רבות סותרות אלו את אלו, אם לא בכוח, אז לפחות בפועל.

גם אם נשים לרגע את המשחיתים בכוונה תחילה בצד, הרי שגם תורמים בכוונה טובה מוצאים לעתים מזומנות שתרומותיהם נמחקו או שוחזרו, ומיד זועקים חמס על כך שהאנציקלופדיה החופשית איננה חופשית, אלא נשלטת בידי חבורת אנשים צרי אופקים וקטנוניים וחוסמים אתהתפתחות המיזם. עיתונאי אינטרנט אחדים עשו ניסויים מניסויים שונים בתחום זה וגילו, להפתעתם, שלדעת רבים מכותבי ויקיפדיה אין להם ,חשיבות אנציקלופדית". האמת היא שאנשים רבים מוסיפים בכוונה טובה את הרהורי ליבם, דעותיהם, ידע שאספו בצורה כל שהיא ושאינו מדוייק ואין ספור הבלים. גם מידע "נכון" מוסף לעתים מזומנות בצורה עילגת, המונותקת מתוכן המאמר הקיים ובעיקר - לא מאוזנת ומוטה.

מן העבר השני מבקרים את ויקיפדיה על כך שכל אחד יכול לכתוב בה ככל העולה על דעתו ועל כן אין להסתמך עליה. בחדווה מרושעת קפצו רבים וציטטו בכירים בקרן ויקימדיה או כותבים באנציקלופדיה שאמרו כי אינם ממליצים לסטודנטים לצטט את ויקיפדיה. מה שרצו לומר הוא שמקור שלישוני, אנציקלופדיה באשר היא, איננה מקור ראוי לכתיבת עבודות מחקר אקדמיות, אבל "נשמות טובות" הציגו את הדברים אחרת.

הסתירה בין הדרישה לביקורת איכות מחמירה לבין חופש העריכה ברורה וגלויה. נראה לי שהפתרון אינו רק באיזון, שאינו בר הגדרה, אלא ב"תאום ציפיות" שיבהיר מה דבשה ומה עוקצה של ויקיפדיה הנעה בין שני קצוות אלו.

החופש מאפשר שיתוף של רבים ביצירת הידע. חשוב לא פחות, הממשק החופשי מגרה כותבים טובים ומושך אותם לעשייה אינטנסיבית יותר, במהלכה גם כתיבתם משתפרת וכן התאמתם למיזם וכלליו. אחרי הכל, איש לא נשכר כדי לכתוב לוויקיפדיה וכל הכותבים הגיעו ליצירה בדרך זו, פחות או יותר.

מעלתו השנייה של החופש היא העדכון. שכן בהקשר זה כמות בהחלט קשורה באיכות.

לבסוף, החופש מאפשר גם פריצה של גבולות הידע האנציקלופדי המסורתיים. דמוקרטיזציה של הכתיבה מביאה איתה מתעניינים בתחומים שאינם בליבת הידע האנציקלופדי המסורתי - היבטים שונים של תרבות פופולארית, ספורט, מין ופעילויות אחרות שפרופסורים חמורי סבר ועתירי ניסיון, המוגבלים במספר המילים, בהיקף היצירה ובשיקולים כלכליים של בתי הוצאה לאור אינם נוהגים לכתוב עליהם בדרך כלל.

הבקרה חשובה גם היא, כמובן. מה הטעם בערכים מעודכנים ורחבי יריעה אם הם שגויים, מנוסחים בצורה בלתי ברורה או משעתקים טענות מסולפות, שמועות ודעות קדומות? בוויקיפדיה העברית יכולית להתגאות במנגנון בקרה טוב יותר מזה של אחותה הגדולה באנגלית. הדבר קשור בהחלטות אסטרטגיות של הקהילה, ביוקרה הרבה (המוצדקת או שאינה מוצדקת) המוענקת לפעולת ה"ניטור" ולגודלה של האנציקלופדיה. כאשר תגדל ויקיפדיה העברית פי 10 (תהליך שיקח מספר שנים טובות ועדיין לא תגיע למחציתה של זו האנגלית כיום) לא בטוח שמגמה זו תישמר ללא שינויים משמעותיים בכללים או בטכנולוגיה. שינויים שכאלו יכולים להיות, למשל, איסור על כתיבה אנונימית ואילוץ הרשמה לסינון ראשוני של כותבים, תקופת מבחן לכותבים חדשים, אילוץ מעבר מדריך וירטואלי לכתיבה למשתמשים חדשים לפני שיוכלו לבצע שינויים בערכים עצמם, או אולי הצגה גלויה של גרסאות "מאושרות" או "בדוקות" בלבד, ואפשרות עריכה משותפת וחופשית, כמו היום, של טיוטא בלבד, שאחת לכמה זמן תהפוך לגרסה הבדוקה המוצגת הבאה.

הבקרה נעשית גם בידי מי שיש להם הבנה סבירה (ולעתים אף עמוקה) בתחומים מסויימים, וביכולתם לזהות הבלים וטעויות בקלות יחסית, גם בידי מי שהבנתם העיקרית היא בתחומי השפה והלשון, מי שיש להם הכירות מעמיקה עם כללי ויקיפדיה וגם, לצערי, מי שאין להם אף אחת מהשלוש, אולם אותה היוקרה המדרבנת ניטור מביאה אותם לעסוק בפעילות זו, ולעתים אף לגרום לנזקים.

לסיכום, יש להבין שוויקיפדיה היא מקום נהדר לחיפוש של מידע ראשוני, למציאת עובדות בסיסיות, ולקבל כיוונים לחיפוש נוסף או הפניות לשפות אחרות. זהו בהחלט לא סוף החיפוש. מי שמצפה שיגישו לו את הידע האנושי מעובד ומעוכל על כפית, שלא יתפלא שהטעם לא ערב לחיכו.